פורים

מתוך חב"דציטוט, מאגר ציטוטים חב"דים
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חג פורים הוא אחד מחגי ישראל, שנקבע על ידי חז"ל בתקופה שלפני בנין בית המקדש השני, ומוזכר בתנ"ך במגילת אסתר. ברוב המקומות בעולם חל ביום י"ד באדר, ובעיירות המוקפות חומה מימות יהושע בן נון, כירושלים, חל החג ביום ט"ו באדר. ערב החג, י"ג באדר, הוא צום תענית אסתר.

החג נקבע לזכר הנס שעשה עמנו ה' בזמן גלות בבל שבין חורבן בית המקדש הראשון לבניית בית המקדש השני, תחת ממשלת אחשוורוש, בהצילו את העם היהודי מגזירת המן להשמיד את העם אנשים נשים וטף. הצלה שהתגלגלה על ידי פעולותיהם של מרדכי היהודי ואסתר המלכה.

לחג נקבעו ארבע מצוות ייחודיות: קריאת המגילה בלילה וביום, סעודה ומשתה, משלוח מנות ומתנות לאביונים, ובנוסף, קריאת התורה בפרשת מחיית עמלק, אמירת 'ועל הניסים' בתפילה ובברכת המזון, ואיסור הספד ותענית. כמו כן קיימים בו מנהגים רבים - כמו תחפושות, הכאת המן, שתייה 'עד דלא ידע' ועוד. הרבי עורר על מבצע פורים, במסגרתו חסידי חב"ד מזכים יהודים רבים ככל האפשר במצוות החג.

באופן ייחודי, שמחת חג הפורים נקבעה בהלכה לשמחה בלתי מוגבלת - "עד דלא ידע", שלא כשמחת החגים האחרים שהיא מוגבלת. שמחה זו נובעת ממעלתם של ישראל שגם בתקופת גלות חשוכה, כמו בימי מרדכי ואסתר, התעוררו מרצונם ובחרו להתחבר לה' מתוך מסירות נפש. בגלל מעלתה הייחודית של שמחת הפורים, חג זה יהיה היחיד שלא יתבטל בעתיד, בימות המשיח.

ציטוטים מתורת הרבי

התוועדות חג הפורים ה'תשכ"ו

מאמר ד"ה על כן קראו ה'תשי"ג

שיחת חג הפורים תשי"ט בלתי מוגה

התוועדות חג הפורים ה'תש"כ בלתי מוגה

התוועדות חג הפורים ה'תשכ"ח בלתי מוגה

התוועדות חג הפורים ה'תשכ"ח בלתי מוגה

התוועדות חג הפורים ה'תשי"ז בלתי מוגה

התוועדות חג הפורים ה'תשט"ו בלתי מוגה

מאמר ד"ה וקבל היהודים ה'תשי"א - קונטרס פורים ה'תשמ"ט

מאמר וקבל היהודים ה'תשי"א - קונטרס פורים ה'תשמ"ט

התוועדות חג הפורים ה'תשי"א בלתי מוגה

התוועדות חג הפורים ה'תשי"ב בלתי מוגה

התוועדות חג הפורים ה'תשכ"ו בלתי מוגה

התוועדות חג הפורים ה'תשי"ב בלתי מוגה

  • כאשר ההנהגה היא להיפך מ"אל תירא מפחד פתאום ומשואת רשעים", אלא יהודי מרגיש את עצמו נחות, "ונהי בעינינו כחגבים", וממתין על ההסכמה של "אותו רשע", שיתן לו "סמיכה" שהוא "אַ פיינער אמריקאַנער", "אַ פיינער שושן-הבירה איד" – הרי זה פוגע בקיומו של עם ישראל!

התוועדות חג הפורים ה'תשכ"ו בלתי מוגה

התוועדות חג הפורים ה'תשכ"ג בלתי מוגה

התוועדות חג הפורים ה'תשכ"ד בלתי מוגה

  • אבל כאשר יהודי אינו מניח לגוי אשר בקרבו שתהי' לו שליטה בנפשו פנימה, אזי בדרך ממילא מתבטלת האחיזה שעל ידה היו עמי-הארץ שמבחוץ לד' אמות שלו יכולים לשלוט עליו.

התוועדות חג הפורים ה'תשכ"ד בלתי מוגה

התוועדות חג הפורים ה'תשכ"ד בלתי מוגה

התוועדות חג הפורים ה'תשכ"ז בלתי מוגה

  • וזהו החילוק בין יהודי לאינו-יהודי – שאינו-יהודי הוא תחת חוקי הטבע, ואילו יהודי הוא למעלה מחוקי הטבע, אלא שהקב"ה רצה שילבישו זאת בלבושי הטבע.

התוועדות חג הפורים ה'תשכ"ז בלתי מוגה

  • בפורים יש אמנם כו"כ מצוות, אבל, היכן מתבטא הענין ד"רבים מעמי הארץ מתיהדים", שזהו תכלית הנצחון דפורים – הרי זה מתגלה בהענין ד"לא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי", שזהו ענין השמחה.

התוועדות חג הפורים ה'תשכ"א בלתי מוגה

  • והיינו, שיהודי מקבל על עצמו החלטה גמורה – באופן שלא מועיל על זה מסירת מודעא, כמבואר בגמרא המעלה דפורים אפילו לגבי מתן-תורה – להמשיך המסירת-נפש דפורים על כל השנה כולה, לקיים במשך כל השנה כולה את דברי מרדכי, ראש הסנהדרין, ובאופן של שמחה – כמו בימי הפורים, ש"ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר".

התוועדות חג הפורים ה'תשכ"א בלתי מוגה

התוועדות חג הפורים ה'תשכ"א בלתי מוגה

התוועדות חג הפורים ה'תשכ"ו בלתי מוגה

  • יהודי צריך לידע "כלל" – שכל בנ"י, "מנער ועד זקן טף ונשים", הם במעמד ומצב ש"לא יכרע ולא ישתחוה", אלא, שישנו מי שטועה ועושה דבר מסויים בחשבו שאין זה בבחינת "יכרע וישתחוה", אף שבפועל הרי זה בבחינת "יכרע וישתחוה", וישנו מי שאינו מוכן לטעות ולרמות את עצמו; אבל ברור הדבר שכל אחד מישראל הוא במעמד ומצב ש"לא יכרע ולא ישתחוה", להיותו חלק מ"עם מרדכי", ש"נפש השנית בישראל היא חלק אלקה ממעל ממש".

התוועדות חג הפורים ה'תשכ"ו בלתי מוגה

התוועדות חג הפורים ה'תשכ"ו בלתי מוגה

  • ..אסור להתייאש מאף יהודי (ומי שמתייאש – הרי זה שקר), כיון שכל יהודי, יהי' מי שיהי', "מנער ועד זקן טף ונשים", הוא במעמד ומצב ש"לא יכרע ולא ישתחוה", ולא רק שלא יעשה זאת סתם ככה, אלא גם כאשר הדבר קשור עם גזירת המן, והברירה היא בין לחיים או להיפך ("אתך אנו בין לחיים בין כו'") – לא איכפת לו, ועומד בתוקף על כך ש"לא יכרע ולא ישתחוה".

התוועדות חג הפורים ה'תשכ"ו בלתי מוגה

משיחות לילות ד', ה', ו' ושבת קודש פ' תרומה ה'תשנ"ב

קונטרס פורים קטן, תשנ"ב