שמחת תורה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שמחת תורה הוא חג הנחגג ביום האחרון שאחר סיום חג הסוכות, ובו מציינים את קריאת פרשת וזאת הברכה החותמת את קריאת התורה של כל פרשיות התורה, וחוגגים ושמחים לרגל הסיום. בארץ ישראל נחגג יום זה יחד עם שמיני עצרת, בכ"ב בתשרי; ובחוץ לארץ יום זה הוא החג השני שלמחרת שמיני עצרת, בכ"ג בתשרי.
רבותינו נשיאנו דיברו רבות במעלתו של החג, שממנו נמשכת השמחה לכל השנה, ולכן יש להזהר לנצל את הזמן ביום זה ככל האפשר לשמחה וריקודים.
עניינו של חג[עריכה | עריכת קוד מקור]
וְנוֹהֲגִין לְמֶעְבַּד יִשְׂרָאֵל עִמָּהּ חֶדְוָה, וְאִתְקְרִיאַת שִׂמְחַת תּוֹרָה. וּמְעַטְּרָן לְסֵפֶר תּוֹרָה בְּכֶתֶר דִּילֵיהּ - זוהר, ח"ג, רנ"ו, ב'.
הקפות[עריכה | עריכת קוד מקור]
"אתה הראת - טעמים וראיות מן התורה להקפות" - שיחת ליל שמחת תורה תשנ"ב.
"אתה הראת לדעת כי ה' הוא אלוקים אין עוד מלבדו" - הקפות.
| חגים וזמנים | ||
|---|---|---|
| מדברי תורה | שבת • פסח • שביעי של פסח • פסח שני • שבועות • ראש השנה • עשרת ימי תשובה • יום הכיפורים • ימים נוראים • סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת • שמחת תורה | |
| מדברי חכמים | חנוכה • פורים • יום טוב שני של גלויות • עירוב תבשילין | |
| תעניות | צום גדליה • עשרה בטבת • תענית אסתר • שבעה עשר בתמוז • תשעה באב • תענית בכורות • תענית בה"ב • ימי השובבי"ם • תענית שעות | |
| מנהג ישראל | חמשה עשר בשבט • פורים קטן • ל"ג בעומר • חמשה עשר באב | |