יום הכיפורים

יום הכיפורים (נקרא גם יום כיפור) הוא היום הקדוש ביותר בשנה בו ה' מכפר על עוונותיהם של בני ישראל. חל בתאריך י' בתשרי, היום העשירי של עשרת ימי תשובה.

נקרא "אחת בשנה" על שם מיוחדותו בו מאירה דרגת היחידה שבנשמות ישראל, הקשורה בקשר העמוק ביותר עם ה' ולכן "עיצומו של יום מכפר". ביום זה ציוותה התורה על עינוי הנפש ועשיית תשובה והוא נקרא בכתוב בשם "שבת שבתון" על שם איסור עשיית המלאכה שבו. בני ישראל דומים בו למלאכי השרת, ומתפללים חמש תפילות.

מרכז עניינו של היום בזמן שבית המקדש היה קיים הוא סדר עבודת הכהן הגדול הכוללת הקטרת הקטורת בקדש הקדשים, ביום הקדוש ביותר במקום הקדוש ביותר על ידי האדם המקודש ביותר.

ביום כיפור נמחקים ממילא כל הפגמים וכתמי החטא. היום הזה מגלה, כי כל יהודי קשור עם הקב"ה בקשר שאינו ניתן לניתוק, וממילא נמחקים כל החטאים והעוונות. גילוי זה מתבטא בכל ענייני היום של יום הכיפורים בעבודת הכהן גדול בבבית המקדש, בתפילות שנתקנו ביום זה, במצוות היום, ובעבודת התשובה שביום זה.

ביום הכיפורים תשל"ד פרצה מלחמת יום הכיפורים בהתקפה של צבאות סוריה ומצרים על ישראל ובתחילה ההפסדים היו כואבים ובדרך נס חיילי צה"ל הצליחו להדוף את המתקפות. לעומת הממשלה והמודיעין, הרבי צפה את פריצתה של המלחמה חודשים קודם, כאשר פתח בשרשרת ארוכה של הכנות וביטויים ובמיוחד הרבי עורר פעילות עם ילדים 'מפי עוללים... להשבית אויב'. ועל דברים אלו הרבי דיבר כי ניבא ולא ידע מה ניבא.

בתורה

• "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם, לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ. שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם, וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם." ~ ספר ויקרא, פרק טז, פסוק ל
• "אמר ר’ עקיבא: אשריכם ישראל ! לפני מי אתם מיטהרין, ומי מטהר אתכם - אביכם שבשמים, שנאמר: 'וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם'; ואומר: 'מקוה ישראל ה’' – מה מקוה מטהר את הטמאים, אף הקב"ה מטהר את ישראל." ~ משנה מסכת יומא ח ט
• " 'שחורה אני ונאווה' (שיר השירים א' ה') – שחורה אני כל ימות השנה, ונאווה אני ביום הכיפורים." ~ מדרש רבא, שיר השירים א'

רבותינו נשאינו

אֲבָל הַהֲלָכָה בְּשָׁעָה שֶׁמָּשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בָּא בִּתְשִׁיעִי בְּתִשְׁרֵי שְׁנַת תשנ"ב, אָז נִהְיֵית הַהֲלָכָה בַּתּוֹרָה עַל דֶּרֶךְ מָה שֶׁהָיָה בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הָרִאשׁוֹן, שֶׁהָיְתָה הַהֲלָכָה שֶׁבְּאוֹתוֹ יוֹם הַכִּפּוּרִים - שֶׁמֵּאוֹתוֹ יוֹם הַכִּפּוּרִים נִהְיֶה יוֹם הַכִּפּוּרִים עַכְשָׁיו, כִּי "אֲחַכֶּה לוֹ בְּכָל יוֹם שֶׁיָּבוֹא", עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה בְּעֵת רָצוֹן כָּזֶה שֶׁל תְּשִׁיעִי בְּתִשְׁרֵי, אָז בְּוַדַּאי שֶׁמַּבָּט הַצְּפִיָּה וְהַגַּעְגּוּעִים אָז לְבִיאַת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בְּיֶתֶר שְׂאֵת וּבְיֶתֶר עַז, הֱיוֹת שֶׁזֶּה תְּשִׁיעִי בְּתִשְׁרֵי - שיחת ט' תשרי תשנ"ב

ובפרט עוד, כמדובר, שענין התשובה ועשרת ימי תשובה שבאים אחרי התשובה שבאלול, זה ענין של 'תשובה עילאה' ופנימיות התשובה, שֶׁאַז לֹא צָרִיך אֶת הַ"עֵת רָצוֹן" שֶׁל הַצוֹם, אֶלָא יֵשׁ "עֵת רָצוֹן" שֶׁקָשוּר דַוְוקָא לְשׁוֹר הַבַּר וְהַלִוְיָתָן וְיָיִן הַמְּשׁוּמַר וכו' כְּמוֹ שֶׁהָיָה בִּזְמַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָרִאשׁוֹן שֶׁאָז הָיְתָה אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים - שם.