התקשרות: הבדלים בין גרסאות בדף

התקשרות לרבי מתבטאת ברגש אהבה לרבי, ובביטול אליו.{{ציטוט|מקור=אוצר סיפורי חב"ד ח"ט עמוד 281|תוכן=חסיד צריך לציית, ולא להתנצל על שאינו יכול לציית}}{{שם|אדמו"ר הרייצ}}{{ציטוט|מקור=ספר השיחות תש"ד (בתרגום ללשון הקודש) עמוד יז|תוכן=אצל חסיד, אחד מהדברים החשובים ביותר הוא - מתי יוכל לגרום נחת רוח לרבי}}{{ציטוט|תוכן=חסידים הזקנים היו סופרים ומונים את תיבות המענה אשר ענה כ"ק אדמו"ר הזקן, ומדקדקים באותיותיהם|מקור=אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג' עמוד תכו}}{{ציטוט|תוכן=האמונה בדברי צדיקים וההתקשרות - אינו ענין הנאמר רק בפה או נקבע בלב, לאמור חסיד אני או מקושר אני, כי אם צריך לבוא בפועל דבר|מקור=אגרות קודש חלק י"ז עמוד רב}}{{שם|הרבי}}{{ציטוט|תוכן=כיון ש"צדיקים דומים לבוראם", מובן שכן הוא גם בנוגע להתקשרות אל הרבי, שיהודי אינו רוצה ואינו יכול להיות נפרד (חס ושלום) מהרבי|מקור=שיחת שבת פרשת פנחס ה'תשי"ב}}{{ציטוט|מקור=אגרות קודש, כרך ג', עמוד לא|תוכן=עלינו כולנו להתאזר ולהתאמץ ביותר לאחוז בהוראות רבותינו נשיאי חב"ד, מנהגיהים ותנועותיהם השייכים לנו.}}{{ציטוט|תוכן=צדיקים דומין לבוראם. כפי שהקב"ה נותן את התורה בכל יום, כמו כן בא אליו הרבי בכל יום ואומר לו עשה כך וכך!|מקור=משיחת שבת פרשת בראשית ה'תשכ"א}}{{ציטוט|תוכן=יש לזכור תמיד שאנו אנשי הרבי, ולהעמיד לעצמו את השאלה: האם הרבי מרוצה ממני שכך אני נוהג? האם יש לי די [[אתכפיא]] ו[[אתהפכא]] כראוי לאיש של הרבי?|מקור=אגרות קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א חלק ג' אגרת תרמ (בתרגום ללשון הקודש)}}{{ציטוט|תוכן=כל ישראל צריכים לידע שעל ידי קיום התורה והמצוות בלבד, ללא התקשרות לרבי, וללא פנימיות התורה שנתגלתה על־ידי הרביים, מגיעים אמנם לדרגות הכי נעלות בקדושה, אבל חסרה ההתקשרות דעצם הנשמה עם עצמות ומהות אין־סוף־ברוך־הוא|מקור=תורת מנחם חלק ב' עמוד 273}}{{ציטוט|תוכן=האמונה בדברי צדיקים וההתקשרות - אינו ענין הנאמר רק בפה או נקבע בלב, לאמור חסיד אני או מקושר אני, כי אם צריך לבוא בפועל דבר|מקור=אגרות קודש חלק י"ז עמוד רב}}{{ציטוט|תוכן=בדומה לכרוזים מלמעלה המעוררים את האדם לתשובה מבלי שיעשה לכך כל הכנה מצדו, על דרך זה הוא גם בצדיקים שדומין לבוראם – שהם מעוררים אצל החסידים את עניין ההתקשרות . . יתכן שהוא מצדו לא עשה מאומה בשביל זה, אלא שהרבי הנשיא מתבונן בהתקשרותו ומעורר אותו באופן ד"כמים הפנים לפנים" – כדי לידע שצריכה להיות פעולה מצדו, שעל ידי זה נעשית ההתעוררות באופן השייך אליו, ומביאה אצלו עניין של פועל, שזהו תכלית העניין|מקור=משיחת י"א שבט תשכ"א}}{{ציטוט|תוכן=הרבי מצדו – כיון שהבטיח, בודאי ביכולתו לקיים. אבל, ישנו תנאי בדבר – ההתקשרות אל הרבי, והאמונה שגם עכשיו יכול למלא ובוודאי ימלא את ברכותיו|מקור=תורת מנחם חלק א' עמוד 193}}{{ציטוט|תוכן=מספרים על החסיד ר' אלחנן דוב מרוזוב, ששאלו אותו פעם אודות הרבי נ"ע ומשה רבינו, ממי הוא מחזיק יותר? וענה: מהרבי, כי, לולי הרבי איך הייתה נראית אמונתו במשה רבינו...|מקור=שיחת ש"פ תרומה תש"י}}{{ציטוט|תוכן=בדומה לכרוזים מלמעלה המעוררים את האדם לתשובה מבלי שיעשה לכך כל הכנה מצדו, על דרך זה הוא גם בצדיקים שדומין לבוראם – שהם מעוררים אצל החסידים את עניין ההתקשרות . . יתכן שהוא מצדו לא עשה מאומה בשביל זה, אלא שהרבי הנשיא מתבונן בהתקשרותו ומעורר אותו באופן ד"כמים הפנים לפנים" – כדי לידע שצריכה להיות פעולה מצדו, שעל ידי זה נעשית ההתעוררות באופן השייך אליו, ומביאה אצלו עניין של פועל, שזהו תכלית העניין|מקור=משיחת י"א שבט תשכ"א}}{{ציטוט|תוכן=מנהג החסידים והמקושרים בכל דור ודור, שהיו קובעים לעצמם זמן מיוחד להתעורר ברגשי אהבה למורם ורבם - פשוט ליב האבען דעם רבי'ן באהבה מורגשת בלב כמו אהבה בשרית לאישה ובנים... ובהתעוררות רגש האהבה היו מציירים לעצמם אותם זמנים שהיו ביחידות או שהיו שומעים דא"ח או היו בעת ההתוועדויות, שבאופן כזה היו תמיד מקושרים}}

[[קטגוריה:מושגים]]

[[קטגוריה:חסידות חב"ד]]