262
עריכות
פורים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הרחבה,הרחבה,הרחבה
(הרחבה, הרחבה, הרחבה) |
(הרחבה,הרחבה,הרחבה) |
||
| (5 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
=== ציטוטים מתורת הרבי === | === ציטוטים מתורת הרבי === | ||
* ומזה באים לימי הפורים, באופן שגם כאשר כל המועדים בטלים, הנה "ימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם", שנשארים קיימים לנצח, לעד ולעולמי עולמים. | * ומזה באים לימי הפורים, באופן שגם כאשר כל המועדים בטלים, הנה "ימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם", שנשארים קיימים לנצח, לעד ולעולמי עולמים. | ||
* "דע"י המס"נ דישראל במשך כל השנה, דעניין המס"נ הוא מעצם הנשמה, היינו מצד הבחירה דעצם הנשמה בהעצמות, עי"ז נמשך ומתגלה בחירת העצמות בישראל, ועי"ז, גם הגורל דלמעלה הי' שליהודים יהי' אורה ושמחה וששון ויקר,ואת המן ואת בניו יתלו על העץ." | <small>התוועדות חג הפורים ה'תשכ"ו בלתי מוגה</small> | ||
* "כאשר ישנו יהודי שנהנה מסעודתו של אותו רשע או שהשתחווה לצלם, רח"ל - אין זה מאורע שקרה אצל הזולת, בד' אמותיו של הזולת, אלא מאורע "אשר קרה"ו"", בד' אמותיו של ראש הסנהדרין!" | * "דע"י המס"נ דישראל במשך כל השנה, דעניין המס"נ הוא מעצם הנשמה, היינו מצד הבחירה דעצם הנשמה בהעצמות, עי"ז נמשך ומתגלה בחירת העצמות בישראל, ועי"ז, גם הגורל דלמעלה הי' שליהודים יהי' אורה ושמחה וששון ויקר, ואת המן ואת בניו יתלו על העץ." | ||
<small>מאמר "על כן קראו" ה'תשי"ג</small> | |||
* "כאשר ישנו יהודי שנהנה מסעודתו של אותו רשע או שהשתחווה לצלם, רח"ל - אין זה מאורע שקרה אצל הזולת, בד' אמותיו של הזולת, אלא מאורע "אשר קרה"ו"", בד' אמותיו של ראש הסנהדרין!" | |||
<small>התוועדות חג הפורים ה'תשי"ט בלתי מוגה</small> | |||
* "יהודי צריך להיות בעולם, אפילו במקום כזה שלפני בואו לשם הי"' חושך כפול ומכופל", ובחושך כפול ומכופל מגיע יהודי עם ד' אמותיו, ומתנהג שם ע"פ הוראות התורה, גם באכילתו ובשתיתו ובטיולו ובכל עניניו. וכאשר יהודי הולך בתוקף של עצם הנפש, הקשורה עם התוקף של העצם שלמעלה - אזי פועל גם ב"שושן הבירה", במקום שלא נזכר בגילוי שמו של הקב"ה, שגם שם יהי' "ונהפוך הוא", ועד שאפילו "עמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם." | * "יהודי צריך להיות בעולם, אפילו במקום כזה שלפני בואו לשם הי"' חושך כפול ומכופל", ובחושך כפול ומכופל מגיע יהודי עם ד' אמותיו, ומתנהג שם ע"פ הוראות התורה, גם באכילתו ובשתיתו ובטיולו ובכל עניניו. וכאשר יהודי הולך בתוקף של עצם הנפש, הקשורה עם התוקף של העצם שלמעלה - אזי פועל גם ב"שושן הבירה", במקום שלא נזכר בגילוי שמו של הקב"ה, שגם שם יהי' "ונהפוך הוא", ועד שאפילו "עמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם." | ||
| שורה 157: | שורה 159: | ||
* כל הפלוגתא והמחלוקת היתה אם "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים", או "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר"; אבל "מיהו יהודי" – לא הי' ספק לאף אחד!... | * כל הפלוגתא והמחלוקת היתה אם "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים", או "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר"; אבל "מיהו יהודי" – לא הי' ספק לאף אחד!... | ||
<small>התוועדות חג הפורים ה'תשי"ט בלתי מוגה</small>{{חגים וזמנים}} | <small>התוועדות חג הפורים ה'תשי"ט בלתי מוגה</small> | ||
* ובאופן כזה צריכה להיות עבודתו של יהודי - שבכל מעמד ומצב שיהי', קור וחום וקיץ וחורף ויום ולילה, עומד הוא ביהדותו באופן ד"לא ישבותו", להיות "יהודי" ש"כופר בע"ז" מתוך מס"נ. | |||
<small>התוועדות חג הפורים ה'תשי"ט בלתי מוגה</small> | |||
* ולכן מספרים לנו זאת, כדי שנדע, שכאשר נותנים למישהו ברירה ואומרים לו: אתה יכול לעסוק בלימוד התורה כל ימיך, ואתה יכול להיות עסקן ציבורי, ואפילו ראש ישיבה - עליו לדעת, שכאשר בוחר באפשרות השני', אז יפרשו ממנו מקצת הסנהדרין! | |||
<small>התוועדות חג הפורים ה'תשכ"ה בלתי מוגה</small> | |||
* צריכים לידע ש"מרדכי היהודי גו' גדול ליהודים", ובמילא הרי הוא בעה"ב, ומוציא אותם מן המיצר אל המרחב, עם כל הפירושים, ובעיקר, כפירוש הפשוט - שבקרוב ממש יוצאים מן המיצר אל המרחב, בחסד וברחמים, בטוב הנראה והנגלה, ובשובע שמחות. ושמחה פורץ גדר - פריצת כל הגדרים והגבלות וגבולים, ועד שיעלה הפורץ לפנינו. | |||
<small>התוועדות חג הפורים ה'תשכ"ג בלתי מוגה</small> | |||
* והעיקר - שיהי' עלות השחר דהגאולה האמיתית והשלימה, ש"לילה כיום יאיר", בביאת משיח צדקנו, בקרוב ממש. | |||
<small>התוועדות חג הפורים ה'תשי"ט בלתי מוגה</small> | |||
* כנראה ישנם עדיין שנים-שלושה שעדיין לא קיימו "עד דלא ידע"... יחטפו איפוא לקיים זאת קודם ברכה אחרונה. | |||
<small>התוועדות חג הפורים ה'תשי"ט בלתי מוגה</small> | |||
* יש להתחזק ולהוסיף ביתר שאת וביתר עוז - ,,קיימו מה שקבלו כבר" - בכל עניני תומ״צ, ובלשון הכתוב במגילת אסתר: ,,ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר", ",אורה זו תורה כו׳ ויקר אלו תפילין"(,,הוקשה כל התורה כולה לתפילין"), שעי״ז ניתוסף גם ב,,אורה ושמחה וששון ויקר" כפשוטו. | |||
<small>משיחות ש״פ תצוה, פ׳ זכור, ערב פורים ויום א׳ פ׳ תשא (לאחרי מעריב), מוצאי פורים ה׳תש״נ</small> | |||
* ומכיון שבכל המגילה לא נזכר שנחסר יהודי אחד - בהכרח לומר שבכל מלחמה זו "לא נפקד ממנו איש"! הנה, יהי רצון שכך יהי' גם בימינו - שלא יפקד ממנו איש... | |||
<small>שיחת חג הפורים ה'תשד"מ בלתי מוגה</small>{{חגים וזמנים}} | |||
[[קטגוריה:חגים וזמנים]] | [[קטגוריה:חגים וזמנים]] | ||