פורים: הבדלים בין גרסאות בדף

* '''ומזה באים לימי הפורים, באופן שגם כאשר כל המועדים בטלים, הנה "ימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם", שנשארים קיימים לנצח, לעד ולעולמי עולמים.'''  

* '''דע"י המס"נ דישראל במשך כל השנה, דעניין המס"נ הוא מעצם הנשמה, היינו מצד הבחירה דעצם הנשמה בהעצמות, עי"ז נמשך ומתגלה בחירת העצמות בישראל, ועי"ז, גם הגורל דלמעלה הי' שליהודים יהי' אורה ושמחה וששון ויקר,ואת המן ואת בניו יתלו על העץ.'''  

* '''כאשר ישנו יהודי שנהנה מסעודתו של אותו רשע או שהשתחווה לצלם, רח"ל - אין זה מאורע שקרה אצל''' הזולת''', בד' אמותיו של הזולת, אלא מאורע "אשר קרה'''ו'''", בד' אמותיו של ראש הסנהדרין!'''

* '''יהודי צריך להיות בעולם, אפילו במקום כזה שלפני בואו לשם הי'''' חושך כפול ומכופל''', ובחושך כפול ומכופל מגיע יהודי עם ד' אמותיו, ומתנהג שם ע"פ הוראות התורה, גם באכילתו ובשתיתו ובטיולו ובכל עניניו. וכאשר יהודי הולך בתוקף של עצם הנפש, הקשורה עם התוקף של העצם שלמעלה - אזי פועל גם ב"שושן הבירה", במקום שלא נזכר בגילוי שמו של הקב"ה, שגם שם יהי' "ונהפוך הוא", ועד שאפילו "עמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם.'''  

* '''ולכן, אפילו אחשורוש – שהי' מלך טיפש (כדברי הגמרא ) – מינה את מרדכי ל"משנה למלך" רק לאחרי שנוכח לדעת שאינו מתפעל ונשאר "מרדכי''' היהודי'''"; כאשר רואים שהוא אדם אמיתי, ועומד על שלו, ואינו חוזר בו ממה שסוכם, "מושבע ועומד מהר סיני" – אזי ממנה אותו ל"משנה למלך".'''  

* '''וכאן ראו שיהודי יכול להיות "משנה למלך", היינו, שנמצא בגלות (שלכן אינו המלך), ובשעת מעשה, הנה כשישנו ענין של מצוה, אינו מתפעל מאף אחד, גם לא מאחשורוש בעצמו, אף שהוא המלך שלו, ו"דינא דמלכותא דינא", וישנו ציווי "ודרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה והתפללו בעדה גו'"; ובשעת מעשה לובש גם את התפילין, שפועלים פחד על אחשורוש,... הרי זה פועל על "כל עמי הארץ" ש"יראו ממך", ועי"ז – "רבים מעמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם'''  

* '''הוראה זו – שבנ"י אינם נתונים תחת הטבע – היא לא רק בנוגע לכלל ישראל, אלא גם בנוגע לכל יחיד. יהודי צריך לזכור שכל הענינים שיש לו, תלויים ובאים מהקב"ה בעצמו, שאינו מוגבל ח"ו בחוקי הטבע.'''  

* '''וכאשר ישנם "אנשי משה", שהם השלוחים של הרבי להנהגת המוסד, אזי ישנו הכח שיהי' "צא הלחם בעמלק", גם עם ה"עמלק" שמתגנב ("וואָס כאַפּט זיך אַריין") בין בנ"י, ופועלים את כל הענינים שצריכים לפעול כדי שיהי' "הכסא שלם" ועי"ז גם "השם שלם", ופועלים הדירה לו ית' ע"י לימוד הנגלה ולימוד החסידות וע"י עבודת התפלה וקיום המצוות בהידור.'''  

* '''וזהו וקבל היהודים את אשר החלו לעשות, שבמתן תורה היתה רק ההתחלה ובזמן גזירת המן היתה הקבלה, כי ע"י שהי' להם אז מס"נ בפועל על תומ"צ נתעלו (בענין אחד) למדריגה נעלית יותר מכמו שהיו בזמן מתן תורה, ולכן אז דוקא היתה הקבלה, וקבל היהודים.'''  

* '''ולהעיר, דבתו"א מבואר, דהמס"נ שלהם שהיתה אז היא שבאם היו ממירים דתם ח"ו לא היו עושים להם כלום, כי הגזירה היתה רק על היהודים, ואעפ"כ לא עלתה על דעתם מחשבת חוץ ח"ו.'''  

* '''מימי הפורים למדים כלל, שכאשר רואים שאין עצה... "כל עבדי המלך גו' יודעים" שאין להכנס אל החצר הפנימית... לא צריכים להתפעל, אלא להדחק שמה ("שפּאַרן זיך אַהינצו")! ובהתאם לכך נעשית ההנהגה על כל השנה כולה – שכאשר רואים שאין ברירה אחרת, אזי, "ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת"...'''  

* '''צריך לידע שיש''' תרופה אחת '''שעל ידה מבטלים כל ההעלמות וההסתרים: להוסיף בעניני תומ"צ מתוך''' מסירת-נפש של קדושה '''– שבמקום לעסוק בעצמו בלימוד ענין עמוק בתורה, או להתעלות בעצמו בעניני יראת שמים, ימסור את כחותיו ואת נפשו בשביל ללמוד עם תינוקות של בית רבן ענינים פשוטים שהם לפי ערכם!'''  

* '''וזוהי ההוראה מהמגילה בחיי היום-יום, ובפרט בארץ הלזו, שבה מניחים לבנ"י ללמוד תורה ולקיים מצוות, שמירת שבת ויו"ט וכו', עם כל ההידורים – אלא שחסר רק התוקף הדרוש, לידע, שהן אמת ש"אתם המעט מכל העמים" בכמות, אבל הסיבה לכך היא בגלל שככל שניתוסף יותר ברוחניות, הולכת ומתמעטת הכמות, וכמבואר בחסידות שככל שישנו ריבוי האורות ישנו מיעוט הכלים.'''  

* '''כשם שמרדכי השתדל בהצלת כל היהודים, ופעל אצל כולם שלא עלתה אצל אחד מהם מחשבת חוץ ח"ו, ועי"ז נגאלו "כל היהודים אשר בכל מלכות אחשורוש" – כמו כן כאשר מתנהגים באופן וסדר זה גם עכשיו, מבטלים סוכ"ס את כל ההעלמות וההסתרים, ופועלים אצל כל בנ"י שמבלי הבט על מעמדם ומצבם יכריזו: "אם למות אם לחיים אנו עמך" – מצד מסירת נפש, ובמשך הזמן, לאט לאט, יפעלו עליהם שיומשך אצלם גם במחשבה דיבור ומעשה.'''  

* '''צריכים לידע ש"מרדכי היהודי גו' גדול ליהודים", ובמילא הרי הוא בעה"ב, ומוציא אותם מן המיצר אל המרחב, עם כל הפירושים, ובעיקר, כפירוש הפשוט – שבקרוב ממש יוצאים מן המיצר אל המרחב, בחסד וברחמים, בטוב הנראה והנגלה, ובשובע שמחות.'''  

* '''וזהו תוכן סיפור המגילה, שאפילו כאשר היתה לבנ"י אחות בבית המלכות, ומרדכי יושב בשער המלך, ובית המן ניתן למרדכי – שלח מרדכי אגרת אחת ואגרת השנית בכתבו "את כל תוקף", שידעו שצריך לקיים ולקבל עליהם את כל הענינים שמסרו נפשם עליהם, שכללותם היא הכפירה בע"ז, שאז "נקרא יהודי", וזהו הלימוד של ימי הפורים.'''  

* '''המן ראה את ההתחלה ש"נהנו מסעודתו של אותו רשע"; ואח"כ ראה שכאשר ניתנה פקודה שכולם יהיו "כורעים ומשתחוים להמן", להיותו שר המלך, הנה מלבד מרדכי ש"לא יכרע ולא ישתחוה", היו אלו שנשארו ב"יבשה", שלא "במקום חיותם" – מי הים. ובגלל זה עלה בדעתו שיוכל לגזור עליהם גזירה.'''  

* '''אסתר היתה סבורה שביטול הגזירה תלוי בענין הצום, ואף שזהו היפך דרך הטבע – הרי גם הגזירה לא היתה בדרך הטבע, וממילא, גם ביטול הגזירה אינו בדרך הטבע. ועד"ז בכל דור ודור ש"עומדים עלינו לכלותינו" אלא ש"הקב"ה מצילנו מידם" – שההצלה היא עי"ז שנזהרים מהחטא שגרם אז את גזירת המן.'''  

* '''ואז זוכות שנכתבת מגילה על שמן, מגילת אסתר, ומבטיחים להן שאפילו כאשר כל ספרי הנביאים עתידין ליבטל, הנה מגילת אסתר אינה בטילה, והיינו, שהן בונות דבר נצחי, שקשור עם "נצח ישראל", ומביאות את הגאולה האמיתית והשלימה, גאולה שאין אחרי' גלות.'''  

* '''...הדרך היחידה לפעול שמלכתחילה לא יהיו גזירות כו', היא – להבטיח את אופן הנהגתם של התינוקות בבואם מבית הספר, שידעו, שאין להם מה להתפעל מהעולם גם בהיותו כמו שהוא, ואדרבה, יש ביכלתם – ע"י השכל וכל הכחות שלהם – להתחכם ולהתגבר על העולם, ועד שנעשה בעה"ב על הטבע (ולא להיפך ח"ו)...'''  

* '''...אפילו אלו ש"נהנו מסעודתו של אותו רשע", או "שהשתחוו לצלם"... הנה בשעה שנודעה הגזירה, והכריזו על "כנוס את כל היהודים", אזי "כולם כאחד [לא רק אלפים, מאות ועשיריות, אלא אפילו אחד] לא עלה על דעתם מחשבת חוץ ח"ו", "ומסרו עצמן למות כל השנה כולה" ... וההסברה היחידה על זה היא – כי, בשעה שיהודי "תופס" ("כאַפּט זיך") שזהו ענין שנוגע ל"יכרע וישתחוה", אזי מתנער ממנו לגמרי, ועומד במס"נ.'''  

* '''בעמדנו בפתיחה דחודש אדר, ובשנה זו – דב' חדשי אדר, אדר ראשון ושני – וע"פ הידוע שלפתיחת הדבר כח מיוחד, הפותח את הצינור לשמחה במשך כל ימי חדשי אדר בשנה זו – צריך מיד לשאוב כחות מהפתיחה והכניסה ("משנכנס אדר") להרבות בכל עניני שמחה,'''  

* '''וכמו שרואים בפועל בכמה אנשים, שבהיותם במקום שהיו שם גזירות על תומ"צ, הי' להם מס"נ בפועל משך כו"כ שנים, וכשבאו אח"כ למדינות שאפשר לעסוק בתומ"צ מתוך הרחבה, אין ניכר בהם (כ"כ) המס"נ שהיה להם מקודם. כי זה שעמדו במס"נ משך כו"כ שנים היא לפי שהאיר בהם גילוי עצם הנשמה שלמעלה מכחות הגלויים ולא נעשה עי"ז שינוי בכוחות הגלוים עצמם.'''