ציפייה לגאולה
הציפייה לגאולה היא הכמיהה למימושה של הגאולה האמיתית והשלימה על ידי מלך המשיח. כמיהה זו נוצרת בנפשו של האדם כתוצאה מאי השלמה עם מצב הגלות. הכמיהה באה לידי ביטוי בבקשה ובתביעה לגואלה שלימה ולביאת המשיח, בקשות אלו שזורות ונמצאות בכל שלב ורגע בחיים היהודיים.
סגולתה של הבקשה והצפייה לגאולה - הקלה בצרות הגלות וזירוז בואה של הגאולה האמיתית והשלימה.
בגמרא[עריכה | עריכת קוד מקור]
אמר רבא בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו:...צפית לישועה...?
תלמוד בבלי מסכת שבת לא, א. אמר רב שמואל בר נחמני אמר רב יונתן... חכה לו שנאמר: 'אם יתמהמה חכה לו'
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין צז, ב.
במדרש[עריכה | עריכת קוד מקור]
..כל אותן אלפים שנפלו במלחמה בימי דוד לא נפלו אלא על שלא תבעו בנין בית המקדש...ומה אם אלו...אנו...על אחת כמה וכמה...לפיכך התקינו... שיהיו מתפללים כל יום השב שכינתך לציון וסדר העבודה לירושלים.."
מדרש תהלים (הוצאת באבער) מזמור יז הובא ברד"ק סוף שמואל ב אמר רבי סימון בן מנסיא: אין ישראל רואים סימן גאולה לעולם עד שיחזרו ויבקש שלשתם..מלכות שמים.. מלכות בית דוד..בית המקדש
ילקוט שמעוני שמואל א רמז קו
ברמב"ם[עריכה | עריכת קוד מקור]
וכל מי שאינו מאמין בו או מי שאינו מחכה לביאתו - לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבינו.
משנה תורה הלכות מלכים פרק יא הלכה א.