התקשרות: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(יצירת דף עם התוכן "ענין ה'''התקשרות''' בין חסיד לרבי היא יסוד עיקרי בחיי החסיד, הן בעבודת השם שלו והן בהצלחתו החומרית. רבותינו נשיאנו האריכו במעלתה של ההתקשרות ובדרכים שבהם יכול החסיד להתקשר לרבו. התקשרות לרבי מתבטאת ברגש אהבה לרבי, ובביטול אליו.{{ציטוט|מקור=אוצר סיפורי חב"ד...")
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
ענין ה'''התקשרות''' בין חסיד לרבי היא יסוד עיקרי בחיי החסיד, הן בעבודת השם שלו והן בהצלחתו החומרית. רבותינו נשיאנו האריכו במעלתה של ההתקשרות ובדרכים שבהם יכול החסיד להתקשר לרבו.
ענין ה'''התקשרות''' בין חסיד לרבי היא יסוד עיקרי בחיי החסיד, הן בעבודת השם שלו והן בהצלחתו החומרית. רבותינו נשיאנו האריכו במעלתה של ההתקשרות ובדרכים שבהם יכול החסיד להתקשר לרבו.


התקשרות לרבי מתבטאת ברגש אהבה לרבי, ובביטול אליו.{{ציטוט|מקור=אוצר סיפורי חב"ד ח"ט עמוד 281|תוכן=חסיד צריך לציית, ולא להתנצל על שאינו יכול לציית}}{{ציטוט|מקור=ספר השיחות תש"ד (בתרגום ללשון הקודש) עמוד יז|תוכן=אצל חסיד, אחד מהדברים החשובים ביותר הוא - מתי יוכל לגרום נחת רוח לרבי}}{{ציטוט|תוכן=האמונה בדברי צדיקים וההתקשרות - אינו ענין הנאמר רק בפה או נקבע בלב, לאמור חסיד אני או מקושר אני, כי אם צריך לבוא בפועל דבר|מקור=אדמו"ר הריי"צ, אגרות קודש חלק י"ז עמוד רב}}{{ציטוט|תוכן=כיון ש"צדיקים דומים לבוראם", מובן שכן הוא גם בנוגע להתקשרות אל הרבי, שיהודי אינו רוצה ואינו יכול להיות נפרד (חס ושלום) מהרבי|מקור=שיחת שבת פרשת פנחס ה'תשי"ב}}{{ציטוט|מקור=אגרות קודש, כרך ג', עמוד לא|תוכן=עלינו כולנו להתאזר ולהתאמץ ביותר לאחוז בהוראות רבותינו נשיאי חב"ד, מנהגיהים ותנועותיהם השייכים לנו.}}{{ציטוט|תוכן=צדיקים דומין לבוראם. כפי שהקב"ה נותן את התורה בכל יום, כמו כן בא אליו הרבי בכל יום ואומר לו עשה כך וכך!|מקור=משיחת שבת פרשת בראשית ה'תשכ"א}}{{ציטוט|תוכן=חסידים הזקנים היו סופרים ומונים את תיבות המענה אשר ענה כ"ק אדמו"ר הזקן, ומדקדקים באותיותיהם|מקור=אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג' עמוד תכו}}{{ציטוט|תוכן=יש לזכור תמיד שאנו אנשי הרבי, ולהעמיד לעצמו את השאלה: האם הרבי מרוצה ממני שכך אני נוהג? האם יש לי די [[אתכפיא]] ו[[אתהפכא]] כראוי לאיש של הרבי?|מקור=אגרות קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א חלק ג' אגרת תרמ (בתרגום ללשון הקודש)}}{{ציטוט|תוכן=כל ישראל צריכים לידע שעל ידי קיום התורה והמצוות בלבד, ללא התקשרות לרבי, וללא פנימיות התורה שנתגלתה על־ידי הרביים, מגיעים אמנם לדרגות הכי נעלות בקדושה, אבל חסרה ההתקשרות דעצם הנשמה עם עצמות ומהות אין־סוף־ברוך־הוא|מקור=אדמו"ר שליט"א, תורת מנחם חלק ב' עמוד 273}}
התקשרות לרבי מתבטאת ברגש אהבה לרבי, ובביטול אליו.{{ציטוט|מקור=אוצר סיפורי חב"ד ח"ט עמוד 281|תוכן=חסיד צריך לציית, ולא להתנצל על שאינו יכול לציית}}{{שם|אדמו"ר הרייצ}}{{ציטוט|מקור=ספר השיחות תש"ד (בתרגום ללשון הקודש) עמוד יז|תוכן=אצל חסיד, אחד מהדברים החשובים ביותר הוא - מתי יוכל לגרום נחת רוח לרבי}}{{ציטוט|תוכן=חסידים הזקנים היו סופרים ומונים את תיבות המענה אשר ענה כ"ק אדמו"ר הזקן, ומדקדקים באותיותיהם|מקור=אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג' עמוד תכו}}{{ציטוט|תוכן=האמונה בדברי צדיקים וההתקשרות - אינו ענין הנאמר רק בפה או נקבע בלב, לאמור חסיד אני או מקושר אני, כי אם צריך לבוא בפועל דבר|מקור=אגרות קודש חלק י"ז עמוד רב}}{{שם|הרבי}}{{ציטוט|תוכן=כיון ש"צדיקים דומים לבוראם", מובן שכן הוא גם בנוגע להתקשרות אל הרבי, שיהודי אינו רוצה ואינו יכול להיות נפרד (חס ושלום) מהרבי|מקור=שיחת שבת פרשת פנחס ה'תשי"ב}}{{ציטוט|מקור=אגרות קודש, כרך ג', עמוד לא|תוכן=עלינו כולנו להתאזר ולהתאמץ ביותר לאחוז בהוראות רבותינו נשיאי חב"ד, מנהגיהים ותנועותיהם השייכים לנו.}}{{ציטוט|תוכן=צדיקים דומין לבוראם. כפי שהקב"ה נותן את התורה בכל יום, כמו כן בא אליו הרבי בכל יום ואומר לו עשה כך וכך!|מקור=משיחת שבת פרשת בראשית ה'תשכ"א}}{{ציטוט|תוכן=יש לזכור תמיד שאנו אנשי הרבי, ולהעמיד לעצמו את השאלה: האם הרבי מרוצה ממני שכך אני נוהג? האם יש לי די [[אתכפיא]] ו[[אתהפכא]] כראוי לאיש של הרבי?|מקור=אגרות קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א חלק ג' אגרת תרמ (בתרגום ללשון הקודש)}}{{ציטוט|תוכן=כל ישראל צריכים לידע שעל ידי קיום התורה והמצוות בלבד, ללא התקשרות לרבי, וללא פנימיות התורה שנתגלתה על־ידי הרביים, מגיעים אמנם לדרגות הכי נעלות בקדושה, אבל חסרה ההתקשרות דעצם הנשמה עם עצמות ומהות אין־סוף־ברוך־הוא|מקור=תורת מנחם חלק ב' עמוד 273}}

תפריט ניווט