יוסף רוזין

הרב יוסף בן-ציון רוזין (ראזין) (מכונה הגאון מרוגוצ'וב, הרוגוצ'ובֶר; תרי"ח – י"א באדר תרצ"ו) היה הרב החסידי בעיר דווינסק, בן למשפחה חב"דית שורשית, ידיד וחסיד אדמו"רי חב"ד ומחבר הספר "צפנת פענח". מפורסם כגאון מופלא, בעל שיטת לימוד עצמאית וייחודית בה הרבי הירבה לדון ולצטט.
כללי[עריכה | עריכת קוד מקור]
יותר מארבע שעות ליום אין ביכולתי לישון
— הגאון הרוגצ'ובי
אני לומד כשמונה עשרה שעות ביממה ושמונה עשרה דפי גמרא בשעה
— הגאון הרוגצ'ובי
על הרמב"ם[עריכה | עריכת קוד מקור]
נשארתי לבדי ללא רב שילמדני תורה עד שמצאתי רב זקן וממנו והוא הרמב"ם
— הגאון הרוגצ'ובי ע' 203
זהו רבי החביב
— מפענח צפונות ע' ג
הרבי שלי זהו הרמב"ם
— ההד ב' אייר תרצ"ו
איי הרמב"ם ידע ללמוד וכי אנו יודעים ללמוד
— פרקי מבוא לתורת הרוגצ'ובי
רבי משה דו ביסט גרעכט
תרגום: רבי משה הינך צודק
רבי זאלסט לעבן סיז הונדערט און צוואנציג יאהר
— "כפר חב"ד" גל' 799 עמ' 36תרגום: רבי שתחיה עד מאה ועשרים שנה
רבינו הגדול מה נפלאים ונחמדים דבריך המתוקים
— הגאון הרוגצ'ובי עמ' 204
על אדמו"רי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
על אדמו"ר הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]
הגאון האמיתי
— "צפנח פענח" דפוס דווינסק שנת ת"ש, חלק א' סימן נ"ח.
דעם אלט'ן רבינ'ס אין לערנען איז שכל און דאס איז דער הרמב"ם, איך לעהרנן אויך אויף דעם דרך
— ליקוטי סיפורים עמ' עזתרגום: דרכו של רבינו הזקן בלימוד הוא שכל וזוהי דרכו של הרמב"ם, גם אני לומד בדרך זו
מאז חתימת הש"ס היו אלפי גאונים ויראים, ברם רק שנים הם שירדו לסוף דעתם של חכמי הש"ס, והם הרמב"ם ואדמו"ר הזקן
— בשם ר' אליעזר ננס
אבער קענען לערנען?! דאס האט גיקענט דער אלטער רבי
— מגדל עוזתרגום: אבל לדעת ללמוד - זאת ידע אדמו"ר הזקן
הוא כאחד הראשונים
יש צורך בגידים כאלה [1] במוח לומר סברות של הקונטרס אחרון
— ליקוטי סיפורים
על אדמו"ר האמצעי[עריכה | עריכת קוד מקור]
גאון הגאונים
על אדמו"ר הרש"ב[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרי הוא צדיק עליון והעישון שלו הוא ענין אחר לגמרי
לאחר פטירתו
שקולה מיתת צדיקים כשרפת בית אלקינו.. כל זמן שהוא חרב הוה בכל רגע חורבן חדש.. וכל רגע ורגע הוה חורבן
— לב לדעת ע' כ"ז, כ"ח.
על אדמו"ר הריי"ץ[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרי הוא צדיק עליון ומה לנו להשתוות אליו
אודותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
~אדמו"ר הרש"ב~[עריכה | עריכת קוד מקור]
ידיד עליון וידיד נפשי, הרב הגאון הגדול המפורסם בכל קצוי תבל, יראת ה' אוצרו
— מגדל עוז
~אדמו"ר הריי"ץ~[עריכה | עריכת קוד מקור]
נשיא בישראל, אלוף ביהודה גזע תרשישים
הוד כבוד שר התורה, הנאמן בבית אלקים, נשיא ישראל, נרו הדרתו ותפארתו, הנודע בכל קצוי תבל, גאוני עם אלקי אברהם באצילות הודו יתהללו, יראת ה' אוצרו, כבוד שם תפארתו מרנא ורבנא יוסף שליט"א
~הרבי~[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרוגאצובער היה חסיד כידוע הוא התגורר בדווינסק והיה חסיד של הקפטוסטער
— שיחות קודש תשמ"א ח"ד עמ' מה
בזמננו מתרחשים בעולם דבים מבהילים... זהו גם ההסבר בפשטות לענין הרוגצ'ובי שהיה דבר יוצא מן הכלל לגמרי מדובר ביהודי שיכלו לראות אותו בעיני בשר וראו שאוכל ושותה וישן כידוע וכמפורסם וביחד עם זה דרכו בלימוד הייתה באופן חדש
— תורת מנחם תשמ"ז ח"ב ע' 627
הייתה לו דרך נפלאה בלימוד התורה, בקיאים היו הרבה, אך שיטתו היא למצוא לכל ענין בתורה - כלל, או שמגלה ענין כללי "לשיטתיה", שמאה וחמישים - מאתיים שנה לא היה דבר כזה". בחסידות - מצאנו כך אצל אדמו"ר ה"צמח צדק
כבוד הרה"ג המפורסם לשם ולתהלה, איש האשכולות טוביינא דחכימי תל תלפיות, מרי דחטי סיני ואוצר בלום סודרן ופלפלן וכו' וכו' מוהרר"י ראזין שליט"א
— מכתב מיום כ"ב בשבט תרפ"ח
~רבי מנחם זמבא~
אם ישבו עשרה תלמידי חכמים מופלגים מבוקר עד ערב ויעיינו במשנה אחת ודאי תהיה שגורה יפה על לשונם כזו הייתה בקיאותו של הרוגצ'ובי בבבלי ירושלמי ספרא ספרי מכילתא תוספתא ורמב"ם
— שיח זקנים ע' שסח
~רבי פנחס הירשפרונג~
ספרי הרו'גצ'ובי הם ספר מוסר עד היכן ילוד אישה להשיג בתורה
— ישורון כו עמ' קנב
~רבי ישעיהו אשר מרגליות~
כולם מעריצים ומקדישים ומשבחים ומפארים לכבוד קדושתו וכולם זוחלים ורועדים מאור קדושתו העליונה
— "צפנת פענח החדשות" ח"ד עמ' סו
~השפע חיים~
הלא ידוע כמה רב גובריה שהיה גדול ההדור ושר התורה בדורו ואלמלי היה בזמן מהראשונים היה ראשון
— שפע חיים ע' קח
בש"ס בבלי וירושלמי עם פירושי רש"י ותוספות על לשונם אינם משכל אנושי ואין זה אלא חכמת אלוקים אשר רוח אלוקים בקרבו
— אמרות צדיקים עמ' קי"ט - ק"כ
ידיעותיו של הרוגצ'ובי אינם משכל אנושי ואין זה אל חכמת אלוקים אשר בקרבו ידי מרתתן בעת כתבי פלפולי דברים בדברי תורתו
— "שפע חיים" מכתבי תורה (ה) עמ' רלה
~השפת אמת~
מזכרונו ניכר עליו שהיה שמור כולו בקדושה
— "לב שמחה" דברים עמ' 56
~האבני נזר~
הרוגוצ'ובי זכה לראש שלא היה כמוהו חמש מאות שנה מפני שמיום עמדו על דעתו לא הרהר במוחו מחשבה זרה
— הגאון הרוגצ'ובי
~רבי שמחה זיסל ברוידא~
מכל גדולי ישראל שראיתי ההתפעלות הגדולה ביותר הייתה מכוחו התורני המופלא הרוגצ'ובי תופעה שלא ראיתי מעודי
— הגאון הרוגצ'ובי
~רבי מאיר דן פלאצקי בעל ה"כלי חמדה"~
בטוח אני אם הגאון הזה היה בימי חכמינו ז"ל היה ברור אצלי שהיה אמורא כאחד מן האמוראים
— הגאון הרוגצ'ובי
~הרב עובדיה יוסף~
"הגאון 'הרגוטשובי' בעל ספר 'צפנת פענח', מי יכול להבין את מה שהוא כותב, מרוב שהיה לו ראש גאוני לא היה מסוגל להסביר את דבריו: 'עיין מקום פלוני, ועיין מקום פלוני, עיין מקום פלוני, ועיין מקום פלוני'. ה'עיין' הראשון יש לו קושיא, תלמד שם את הגמרא ותבין את הקושיא, וה'עיין מקום פלוני', יש שם תירוץ, תלמד את הסוגיא יהיה לך תירוץ, וכן על זה הדרך. צריך אדם על כל שתי שורות שלו לשבת וללמוד ארבעה חמשה גמרות, לא היה לו מענה לשון להסביר את דבריו שיובנו.אבל בחיים חיותו כשהרב היה מופיע לדבר בישיבות, לא היה חיך מתוק ממנו, איזה חכמה איזה גאונות. היו יודעים את כל התורה כולה נגד עיניהם"
— מעדני מלך
~בעל החלקת יואב~
מחידושיו ניכר שמימיו לא חלף במוחו אפילו הרהור עבירה
— מרביצי התורה מעולם החסידות ב' ע' רסג
רבי יאשע האט קיין מאל קיין הרהור עבירה נישט געהאט וויל ער האט אויף דעם קיין צייט ניט געהאט
תרגום: לרבי יוסף מעולם לא היה הרהור עבירה משום שלא היה לא לכך זמן
~הרב שלמה יוסף זווין~
מחומר אחר קרוץ מעיסה אחרת נילוש
— אישים ושיטות
הרוגצ'ובי היה "חד בדרא" לא במליצה ולא בשגרה. לא נמצא שני לו בדורנו, וגם בדורות הרבה לפניו ולאחריו, בבחינת ידיעה בקיאותית מופלאה של כל התורה כולה, לכלליה ולפרטיה ולפרטי פרטיה, לחדרי חדריה ולעמקי סתריה.. יודע הגאון הרוגאצ'ובי את ערכו, לא נכחד עצמו ממנו. אין הוא מחשיב כלל.. אפילו את ראשוני האחרונים. לא מזכירם ולא מביאם כלל. ואפילו את הראשונים (רש"י, תוספות, הרא"ש וכו') שהוא מצטט אותם לפי דרכו, ומראה לנו פנינים נפלאות בדבריהם, אפילו את הראשונים האלה אין הוא מקבל את מרותם באופן מוחלט.
— אישים ושיטות,
~האור שמח~
רבי יוסף אינו בעל זיכרון כלל ועיקר השונה ויודע לאחר זמן ידיעתו היא מזיכרון ואילו רבי יוסף שתלמודו שגור שגור בפיו כל יום שעה אין ידיעתו בכלל זיכרון
— "רבינו מאיר שמחה הכהן" עמ' קצג
~רבי פנחס טייץ~
אין בכוחו של עט אנוש לתאר את דמותו הענקית של גאון הדורות הרוגצ'ובי זצ"ל ואין לנו מושג ממלא גדולתו היו אמנם כמה גדולים שניסו להעריך את שיעור קומתו אך לא הצליחו והרוגצ'ובי נשאר נסתר עטוף ועלוט בהעלמה מעין כל בעמדי לפני רבינו שעות ארוכות ואף ימים שלמים הרגשתי שלא מקום פנוי בכל חלל העולם בו יכול היה להסיח דעתו מלהגות בתורה אף לרגע וכשאמרו חכמינו ז"ל "אסתכל קוב"ה בתורה וברא עלמא" הנה מי שזוכה לספוג בתוכו את כל התורה כולה רואה את התורה בכל מקום שהוא מסתכל בו
— הקדמה ל"צפנת פענח כללי התורה והמצווה"
~האדר"ת~
זכרונו ובקיאותו שלא כדרך הטבע שקידתו עצומה לילות כבימים לא ינוח ולא ישקוט וילמוד כל הש"ס עם הרמב"ם והרא"ש ג פעמים בשנה
~רבי חיים ספיר~
היה זה משום חלול כבודו של הרוגצ'ובי אילו היו מכנים אותו בשם בקי... לא רק בקי אלא אמן ממש תופעת פלאים לא רק בדור אחד אלא גם בדורות קודמים
— מפענח צפונות מבוא ע' ג
אם התרכזות משמעה גאונות זכרון נפלא שייך לעילוי הגיון חריף גובלת בתפיסה דקה מן הדקה הרי התמדתו הייתה למעלה מגדר האנושי
— מפענח צפונות מבוא ע' ג
הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ↑ והראה על אצבעו