תבנית:היום יום/ו' אדר

ו' אדר א'עריכה

משיחות אבי אדמו"ר: עס איז א מעלה נפלאה, וואס דער אויבערשטער ברוך-הוא איז מזכה און מען קריגט א חוש מיט א געשמאק א אידען א טובה טאן, ביז אז יענער ווערט בא אים טייערער ווי ער בא זיך, ווארום אויף זיך קען ער געפינען כמה טעמים פאר וואס עס קומט אים זאל, ח"ו, זיין ניט גוט, אבער אויף דעם אנדערען איז דאס ניט שייך כלל.


תרגום מאידיש: משיחות אבי אדמו"ר: זוהי מעלה נפלאה, מה שהקדוש ברוך הוא מזכה בחוש ותענוג בעשיית טובה ליהודי, עד שהשני נהיה אצלו יקר יותר מאשר הוא בעצמו, כיון שעל עצמו הוא יכול למצוא כמה טעמים למה מגיע לו, ח"ו, שיהיה לו לא טוב, אבל על השני אין זה שייך כלל.

ו' אדר ב'עריכה

מקובל אצל זקני אנ"ש: ספר התניא הוא לקוטי עצות מה שענה רבינו הגדול לאנ"ש על יחידות בשנות תק"מ-תק"נ. בקיץ תקנ"ב התחיל לסדר את ספר התניא בצורתו כמו שהוא עתה לפנינו. תקנ"ג כבר היו העתקות רבות ממנו, ובמשך הזמן נשתבשו, וגם התחילו לזייפו. ומהאי טעמא נזדרז רבינו למסרו לדפוס. יש נוסח אחר: עשרים שנה כתב רבינו את ספרו התניא, ודייק בכל תיבה ותיבה. בשנת תקנ"ה כבר היה צרוף וזקוק, ואז נתן רשות להעתיקו, וכשרבו ההעתקות ונשתבשו מסרו לדפוס.

הצמח צדק סיפר אשר, בראש השנה הראשונה לחייו - שנת תק"נ - אמר רבינו הגדול דרוש "משביעין אותו תהי צדיק וכו'", והוא הוא שלשת פרקים הראשונים של ספר התניא.


הקודם:
ה' אדר
{{{רשימה}}} הבא:
ז' אדר