יחידות
יחידות הוא מושג בחסידות חב"ד שפירושו פגישה פרטית עם הרבי. החסיד נכנס לחדרו הפרטי של הרבי ומקבל הוראות אישיות לעבודת השם שלו ותשובות לשאלותיו. אצל הרבי מלובביץ' התקיימו "יחידויות כלליות"[1] ל"גבירים"[2], ל"תמימים"[3], לנשים, ואף לחסידים.
מספר "היום יום"עריכה
"מפתגמי אבי אדוני זקני מורי ורבי: מבנה השכל והמדות של חסיד, הוא לפי ערך היחידות הראשונה אצל רבו. היחידות הראשונה היא לפי ערך מהות עצמו של החסיד, לפי אופן מהות עצמו כזה סדר עבודה נותן לו הרבי."
"אדמו"ר הזקן אמר על ר' משה וילנקר: משה יש לו מוחין דגדלות, ובעשר שנים שהתייגע, הוא השיג מוחין רחבים. שלוש שנים הכין את עצמו ר' משה ליחידות אצל אדמו"ר הזקן, ואחר כך הוא נשאר שבע שנים בליאזני בכדי להביא את היחידות לידי בעבודה בפועל"
שגיאות פרמטריות בתבנית:ציטוט
פרמטרים [ "סדר הכשר בשר לאכילה להוציא ממנו דם האסור הוא: שריה, מליחה, הדחה. ענינם בעבודה: שריה - ווייקען זיך אין דברי הרב ( ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
סדר הכשר בשר לאכילה להוציא ממנו דם האסור הוא: שריה, מליחה, הדחה. ענינם בעבודה: שריה - ווייקען זיך אין דברי הרב (=להשרות עצמו בדברי הרב), מליחה - יחידות, הדחה - ניגון."
"החסיד ר' מרדכי האראדאקער סיפר: פתגם הראשון ששמעו מרבינו הזקן כשבאנו לליאזנא היה: וואס מען טאר ניט טאר מען ניט, און וואס מ'מעג דארף מען ניט (= מה שאסור - אסור, ומה שמותר - לא צריך). כשלש ארבע שנים עבדנו בזה עד שהבאנו אופן זה בעניני חיינו, ורק אז נכנסנו ליחידות לשאול דרך בעבודה"
"גדולי זקני חסידי רבינו הזקן היו אומרים, אשר "יחידות" פירושו: קלאר, אפגעשטעלט, פאראיינציגט (=בירור, קביעה, איחוד) - מקור ג' פירושים אלו הוא בדרז"ל: שקלים פרק ו' משנה ב', יבמות ס"ב עמוד א', בראשית רבה פרק כ'-. זאת אומרת כי ענין היחידות הוא לברר את מצבו, ולקבוע אופן עבודתו בסור מרע ולקרב את המדות הטובות, ולהתקשר בהתאחדות גמורה ולמסור עצמו, איבערגעבען זיך מיט אלע רצונות (=למסור עצמו עם כל הרצונות)."
הערות שוליים
- ↑ לחדרו של הרבי לא נכנס אדם אחד עם רעייתו ומשפחתו/לבד, אלא היחידות התקיימה במקום יותר מרווח בהשתתפות קבוצת אנשים
- ↑ התורמים לחב"ד וכו'
- ↑ בחורי ישיבות תומכי תמימים