שמחה

גרסה מ־17:27, 20 ביוני 2024 מאת מנחם מענדל.ק (שיחה | תרומות) (גרסה אחת יובאה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

שמחה בחסידות מובאת כצורך לעבוד את אלוקים מתוך שמחה. בספר התהלים נאמר: עבדו את ה' בשמחה, פסוק זה הפך לאחד המשפטים העיקריים של החסידות כולה. עבודת השם צריכה להעשות מתוך שמחה, וכאשר העשייה היא מתוך עצב ודכדוך, היא עלולה להביא לתוצאות לא חיוביות.

~שונות~

ויש לומר, שהדבר שעדין לא עשו בשביל להביא את המשיח הוא - עבודת השמחה הרצויה בשביל להביא את המשיח.

נוסף לכך ששמחה פורצת כל הגדרים, גם גדרי הגלות, יש בשמחה סגולה מיוחדת להביא את הגאולה... המדובר כאן אודות השמחה להביא את המשיח הוא - על השמחה כשלעצמה, שמחה בטהרתה, עבודה של שמחה לשם מטרה ותכלית של ביאת המשיח... והשמחה תביא את המשיח

הרבי, ספר השיחות תשמ"ח עמ' 629 ואילך

על פי זה מובנת גם הסיבה לכך שנשיא דורנו תבע מחסידים בדורו שיעמדו בתנועה של שמחה ושמחה גדולה בלי הגבלות.. והמשיך תנועה וענין השמחה גם לדורנו אחריו, דורנו זה.. שהוא דור הגאולה

משיחת שבת פרשת כי תצא תשנ"א

'ושמחת בחגיך' - שתכניס את השמחה שיהיה 'בחגיך', החג שלך

אדמו"ר הזקן, א' דחהפ"ס תש"ד

'שמח נפש עבדך'[1] - על יהודי לבקש מהקב"ה לזכות למידת השמחה שתיקבע בנפשו

הצמח צדק, אגרות קודש שלו אגרת ד

התעוררות דעצמות אין סוף זהו על ידי השמחה דווקא ... השמחה והתענוג ששמח על אלוקות ומתענג בנפשו זהו שמגיע בחינת עצמות אור אין סוף ועל ידי זה דווקא הוא הגילוי למטה כו'

אדמו"ר הרש"ב, ספר המאמרים עטר"ת ע' צ'-צ"א

גזרו אבותינו רבותינו הקדושים זי"ע אומר, אשר הדאגה והעצבות, גם ממילי דשמיא (עניינים רוחניים), היא מידה רעה, ואסרוה באיסור גמור ומוחלט, ודנוה בדין ארבע מיתות, לגרשה מנחלת החסידים ולעקר אחריה אשר ממנה לא יישאר ממנה גם ריח דריח רע, המביא הפסד רע

אדמו"ר הריי"צ אגרות קודש ח"ד ע' שנ"ז

לקריאה נוספתעריכה

הערות שוליים

  1. תהלים פ"ו ד'