חב"דציטוט:היום יום/אדר א'

אדר א'
א' אדר א'	ראש חודש תורה אור דיבור המתחיל "לא תהיה משכלה" סעיף המתחיל "והנה אחר": "במסירת נפש בפ"ע" פירוש הראשי תיבות הוא "בפנימית עצמותו". כתיב "יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב". הנה כל נשמה בירידתה למטה, יש לה מלאכות כלליות ופרטיות. וזהו "יצא אדם לפעלו", דיציאת הנשמה מעמידתה בשמי רום באוצר הנשמות, וירידתה מדרגא לדרגא עד בואה להתלבש בגוף ונפש הטבעית והבהמית, הוא בשביל אדם לפעלו במלאכות הכלליות להגביר הצורה על החומר, להאיר את העולם באור תורה ונר מצוה. ולעבודתו שהיא מלאכה הפרטית, דכל נשמה יש לה עבודה פרטית במוחין ובמדות כפי טבעה וענינה . . "עדי ערב" - בעוד יש זמן לעשות כמו-שכתוב "היום לעשותם". ובעומק הענין ביאור הכתוב .. דקאי על כללות ענין העליה שנעשה על ידי ירידת הנשמה למטה דיצא אדם, דבעלות הנשמה מהיותה למטה מלובשת בגוף, לפעלו היא עוסקת בעולם הבא באופן התעסקותה בעולם הזה, ואם היה קובע עתים לתורה, גם שם מכניסים אותו באהלי תורה, לעבודתו, אם עסק בעבודתו כראוי אז הנה עליתו עדי ערב שעולה בעילוי אחר עילוי עד הנועם והעריבות דעצמות אין סוף ברוך הוא.	עריכה - תבנית - שיחה
ב' אדר א'	רבינו הגדול - הזקן - סידר לפני אנשי-שלומינו העבודה במוח ולחפש את האמת, לבקר כל תנועה, שתהיה רק כפי האמת ובאה על ידי עבודה. ועבודה זו אינה כמו שטועים בזה טעות גמור לחשוב שצריך לפרק הרים ולשבר סלעים, איבערקערען די וועלט (= להפוך את העולם). האמת הגמור הוא, אשר כל עבודה ופועל, איזה שיהיו, בכוונה אמיתית די ומספיק: א ברכה בכוונה, דעם ווארט אין דאווענען כדבעי בהכנת הלב ובידיעה לפני מי אתה עומד, א פסוק חומש בידיעה שהוא דבר ה', א פסוק תהלים, ומידה טובה לקרב ליבו של חברו באהבה וחבה (= ברכה בכוונה, מילה זו בתפילה כדבעי בהכנת הלב ובידיעה לפני מי אתה עומד, פסוק חומש בידיעה שהוא דבר ה', פסוק תהלים ומידה טובה לקרב לבו של חברו באהבה וחיבה). אמת הדבר, אשר בכדי להגיע לזה צריכים יגיעת רבה ועצומה, פשוט לערנען א רבוי און פארשטיין (= ללמוד בריבוי ולהבין) - כל אחד לפי ערכו - ואז ה' בעזרו שיהיה כפי האמת.	עריכה - תבנית - שיחה
ג' אדר א'	רבינו הזקן אמר: מצות אהבת ישראל הוא ליליד עם ישראל אשר מעולם לא ראה אותו, ומכל שכן לחבר עדת ישראל אשר במקום מגורו, שהוא בן או בת עדתו.	עריכה - תבנית - שיחה
ד' אדר א'	ראשית ההכנה להתעסקות בשכלים עיונים, ובשכל אלוקי בפרט, הוא: א) יגיעת בשר להסיר הטוב טעם מעניני עולם. ב) יגיעת נפש לעורר הטוב טעם במושכלות בכלל, ובעניני אלקות בפרט.	עריכה - תבנית - שיחה
ה' אדר א'	בלי שום צל ספק וספק ספיקא, בכל מקום מדרך כף רגלינו, הכל הוא לזכות ולטהר את הארץ באותיות התורה והתפלה, ואנחנו כל ישראל שלוחי דרחמנא אנו, איש איש כאשר גזרה עליו השגחה העליונה, אין חפשי מעבודת הקודש, אשר הועמסה על שכמנו.	עריכה - תבנית - שיחה
ו' אדר א'	משיחות אבי אדמו"ר: עס איז א מעלה נפלאה, וואס דער אויבערשטער ברוך-הוא איז מזכה און מען קריגט א חוש מיט א געשמאק א אידען א טובה טאן, ביז אז יענער ווערט בא אים טייערער ווי ער בא זיך, ווארום אויף זיך קען ער געפינען כמה טעמים פאר וואס עס קומט אים זאל, ח"ו, זיין ניט גוט, אבער אויף דעם אנדערען איז דאס ניט שייך כלל. תרגום מאידיש: משיחות אבי אדמו"ר: זוהי מעלה נפלאה, מה שהקדוש ברוך הוא מזכה בחוש ותענוג בעשיית טובה ליהודי, עד שהשני נהיה אצלו יקר יותר מאשר הוא בעצמו, כיון שעל עצמו הוא יכול למצוא כמה טעמים למה מגיע לו, ח"ו, שיהיה לו לא טוב, אבל על השני אין זה שייך כלל.	עריכה - תבנית - שיחה
ז' אדר א'	כל איש בישראל עליו לדעת, כי הוא שליח אדון כל, למען הביא לפועל - בכל מקום שהוא - רצונו יתברך וכוונתו בבריאת העולם, שהם להאיר את העולם באור תורה ועבודה, והוא על ידי קיום מצות מעשיות והשרשת מדות טובות.	עריכה - תבנית - שיחה
ח' אדר א'	דער אלטער רבי האט אמאל אריינגערופען א יונגערמאן פון דעם מגיד'ס תלמידים, און האט איהם געזאגט - מיט א ניגון, כדרכו: "איך האב א מצוה פון "ולמדתם אותם את בניכם", דו האסט א מצוה פון זן ומפרנס בני ביתו, לאמיר זיך בייטען: איך וועל דיר געבען דו זאלסט קענען מקיים זיין דיין מצוה, און דו לערען מיט מיין זון - דאס איז געווען דעם מיטעלער רבי. און האט איהם מבאר געווען סדר הלימוד: דאס ערשטע לערענט מען אותיות א. ב. . וואס איז אן אלף - א פינטעלע פון אויבען, א פינטעלע פון אונטען, און א קו באמצע - דאס איז אן אלף. א קינד מוז וויסען, אז דער אלף פון תורה איז דער יו"ד פון אויבען דער יו"ד פון אונטען מיט דעם קו פון אמונה וואס באהעפט זיי. נאך א נוסחא איז דא: "א יו"ד למעלה דאס די נשמה, א יו"ד למטה דאס איז דער גוף און א קו של יראת שמים באמצע". תרגום מאידיש: אדמו"ר הזקן קרא פעם לאברך מתלמידי המגיד ממזריטש, שיכנס אליו ואמר לו - בניגון, כדרכו: "לי יש מצוה של "ולמדתם אותם את בניכם", לך יש מצוה של זן ומפרנס בני ביתו, בא נתחלף: אני אתן לך שתוכל לקיים את המצוה שלך, ואתה למד עם בני - היה זה אדמו"ר האמצעי. וביאר לו סדר הלימוד: דבר ראשון לומדים אותיות אל"ף. בי"ת . . מהו אל"ף? - נקודה מלמעלה, נקודה מלמעטה וקו באמצע - זהו אל"ף. ילד מוכרח לדעת, שהאל"ף של תורה הוא היו"ד למעלה היו"ד למטה והקו של אמונה שמחבר ביניהם. נוסחא נוספת: "יו"ד למעלה זהו הנשמה, יו"ד למטה זהו הגוף וקו של יראת שמים באמצע.	עריכה - תבנית - שיחה
ט' אדר א'	אז מען געהט אין גאס און מען טראכט משניות תניא, און מ'זיצט אין קראם (סטאר) מיט א חומש, א תהלים, איז איצט איז דאס טייערער, ווי אין דער צייט, ווען אין גאס (סטריט) איז געווען ליכטיג באור תורה. מ'טאר ניט געהן אין גאס אליבא רקניא, מען דארף האבען תורה, מיט וואס צו געהן אין גאס. תרגום מאידיש: כשהולכים ברחוב וחושבים משניות תניא, ויושבים בחנות עם חומש, תהלים, אזי כעת זה יקר יותר, מאשר בזמן, שברחוב האיר אור תורה. אסור ללכת ברחוב בריקנות, צריכים שיהיה תורה, עם מה ללכת ברחוב.	עריכה - תבנית - שיחה
י' אדר א'	בברכת המזון קודם מים אחרונים אומרים "על נהרות בבל", "למנצח בנגינות", "אברכה", "זה חלק". ביום שאין אומרים בו תחנון: "שיר המעלות בשוב", "לבני קרח", "אברכה", "זה חלק". אחר מים אחרונים "וידבר אלי".	עריכה - תבנית - שיחה
י"א אדר א'	ידוע ומקובל בענין הכוונות שבתפלה, אשר אלו שאין דעתם יפה לכוון, מפני העדר הידיעה או מפני שאין בכחם לזכור כוונה הפרטיות בעת התפלה, מספיק שיכוונו כוונה כללית: להיות תפילתו נשמעת לפניו יתברך עם כל הכוונות המבוארות בספרי קבלה.	עריכה - תבנית - שיחה
י"ב אדר א'	כתיב "מתן אדם ירחיב לו ולפני גדולים ינחנו". יש לך אנשים שהם גדולי השם בחכמתם או בעשרם, אבל מתן אדם, כשהאדם נותן את האדם שלו באיזה התעסקות בהחזקת הדת, הנה לא זו בלבד כי ירחיב לו, אלא עוד זאת כי לפני גדולים ינחנו.	עריכה - תבנית - שיחה
י"ג אדר א'	במנחה אין אומרים תחנון. אבי אדמו"ר אמר: "בא מיר איז ברור, אז א חסידישער איד זיצט אין בית מדרש, און לערענט אדער חזר'ט חסידות ברבים, איז א שמחה בא די זיידעס, און זייער שמחה איז מספיק פאר איהם, קינדער און קינד'ס קינדער רוב טוב בגשמיות וברוחניות. תרגום מאידיש: אבי אדמו"ר אמר: "אצלי ברור, כשיהודי חסידי יושב בבית המדרש ולומד או חוזר חסידות ברבים, זהו שמחה אצל הסבים, ושמחתם מספיקה לו, רוב טוב בגשמיות וברוחניות לילדים ונכדים.	עריכה - תבנית - שיחה
י"ד אדר א'	פורים קטן. אין אומרים תחנון. אבי אדוני זקני מורי ורבי סיפר לאבי אדמו"ר: "די מאמרים וואס זיינען געדרוגט אין לקוטי תורה, האט דער טאטע (הצמח צדק) אויסגעקליבען פון צוויי טויזענט מאמרים". תרגום מאידיש: אבי אדוני זקני מורי ורבי סיפר לאבי אדמו"ר: "המאמרים שנדפסו בלקוטי תורה, ליקט האבא (הצמח צדק) מתוך אלפיים מאמרים".	עריכה - תבנית - שיחה
ט"ו אדר א'	שושן פורים קטן. אין אומרים תחנון. רושמים על הלחם קודם ברכת המוציא, אבל נזהרים שלא לחתוך. גם בקדוש על הפת אומרים "סברי מרנן".' אויף לעתיד לבוא שטעהט: "אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה". איצטער שווייגט דער דומם, מ'טרעט אויף איהם און ער שווייגט. אבער עס וועט קומען א צייט אין דעם גילוי פון לעתיד, וואס דער דומם וועט אנהויבען ריידען, דערציילען, און ער וועט מאנען, אויב מען האט גייענדיג ניט געטראכט אדער גערעדט דברי תורה, פארוואס האט מען אויף אים געטראטען. די ערד וואס מען טרעט אויף איהר, ווארט טויזענטער יאהרען, פון ששת ימי בראשית, און עס טרעטען אויף איהר דערווייל כמה ברואים בעלי חיים כו', ביז עס וועט דארט טרעטען א איד, צוויי אידען, און וועלען ריידען א דבר תורה. ובאם לאו - זאגט זי: דו ביזט דאך אויך ווי א בהמה. תרגום מאידיש: על לעתיד לבוא כתוב: "אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה". עכשיו שותק הדומם, דורכים עליו והוא שותק. אבל יבוא זמן בגילוי של לעתיד, שהדומם יתחיל לדבר, לספר, והוא ידרוש, באם בעת ההליכה לא חשבו או דיברו דברי תורה, למה דרכו עליו. האדמה עליה דורכים, ממתינה אלפי שנים, מששת ימי בראשית, כאשר בינתיים דורכים עליה כמה ברואים בעלי חיים כו', עד שידרוך עליו יהודי, שני יהודים, וידברו דבר תורה. ובאם לאו - אומרת היא: הרי אתה כמו בהמה!	עריכה - תבנית - שיחה
ט"ז אדר א'	רבינו הזקן אמר: בתרומת המשכן היו זהב וכסף ונחושת. ולא היה דבר המבריק זולת מראות הצובאות שמהן נעשו הכיור וכנו. הכיור וכנו הם הבאים באחרונה בכל כלי המשכן, ותשמישו הוא בראש כל עבודות המשכן, כי נעוץ תחלתן בסופן.	עריכה - תבנית - שיחה
י"ז אדר א'	א סך יאהרען נאך פאר פעטערבורג (המאסר שם בשנת תקנ"ט), איז דער אלטער רבי אמאל ארויס צום עולם און האט געזאגט: אין גן עדן דערהערט מען די טייערקייט פון עולם הזה. לא מיבעי מלאכי השרת, אפילו נאצלים הראשונים וואלטען אלץ אוועקגעגעבען פאר א "אמן יהא שמיה רבא" פון א אידען, אז ער זאגט בכל כחו כפירושו בכל כוונתו, היינו ער איז אינגאנצען אין דעם. דאס איז געווען דער גאנצער מאמר, און ער האט געפועלט אזא התלהבות והתלהטות בא די הערער, אז א גאנץ יאהר האט מען געזאגט איש"ר מיט א ברען. תרגום מאידיש: הרבה שנים קודם פטרבורג (המאסר שם בשנת תקנ"ט), יצא פעם אדמו"ר הזקן לציבור ואמר: בגן עדן מרגישים ("דערהערט מען") את היוקר של עולם הזה. לא מיבעי מלאכי השרת, אפילו נאצלים הראשונים היו מוסרים הכל עבור "אמן יהא שמיה רבא" של יהודי, כשהוא אומרה בכל כוחו כפירושו בכל כוונתו, היינו - הוא לגמרי בתוך זה. זה היה כל המאמר, והוא פעל כזו התלהבות והתלהטות אצל השומעים, ששנה שלמה אמרו "אמן יהא שמיה רבא" בהתלהטות.	עריכה - תבנית - שיחה
י"ח אדר א'	בברכה מעין שלש אם שתה יין ואכל פירות משבעת המינים, חותם: "ועל פרי הגפן ועל הפירות", בא"י [ברוך אתה ה'] "על פרי הגפן והפירות" (ולא "ועל" הפירות).	עריכה - תבנית - שיחה
י"ט אדר א'	החסידים, אפילו הבינונים, היו בקיאים בתנ"ך. ומנהג מסודר היה אצלם, אשר אחר לימוד שיעור משניות שאחרי תפילת שחרית, בשעת קפילת הטלית ותפילין היו אומרים שיעור תנ"ך, באופן אשר במשך שלשה חדשים היו גומרים את התנ"ך.	עריכה - תבנית - שיחה
כ' אדר א'	ניט עבודה איז אז עבודה זאל זיין באמת, נאר אמת אליין איז אן עבודה, אז די נעגעל זיינען אמת. וואס ווערסטו נתפעל? מדת האמת ראה (סנהדרין קיא. א) ונפל על פניו. תרגום מאידיש: עבודת השם, אין עניינה רק שתהיה העבודה באמת, אלא אמת עצמה היא עבודת השם, שגם הציפורניים (החלק הכי טפל באדם) יהיו אמת. מה הינך מתפעל? מדת האמת ראה (סנהדרין דף קי"א, ע"א) ונפל על פניו.	עריכה - תבנית - שיחה
כ"א אדר א'	שם חסיד הוא שם קדום הנמצא בדרז"ל גם על אדם הראשון (עירובין יח ב), והוא תואר השלימות וההפלגה אם בשכל או במדות או בשניהם יחדיו. אמנם בתורת חסידות חב"ד תואר חסיד הוא, מי שמכיר מהותו העצמי ומעמדו בידיעת התורה ולימודה ומצבו בקיום המצוות. יודע הוא מה שחסר לו ונותן לב ודואג למלאות את החסר, ומרבה במשמעת בדרך קבלת עול.	עריכה - תבנית - שיחה
כ"ב אדר א'	אבי אדמו"ר כותב באחד ממאמריו: "הא דסעודה שלישית היום לא גו', היינו שאין צריך פת, אבל צריך לטעום איזה דבר, ואמר ר' יוסי יהא חלקי מאוכלי ג׳ סעודות". תורת רבינו הזקן בתחלת בואו לליאזנא: "לעולם יהא אדם זהיר בתפילת מנחה. יתרון תפילת המנחה על התפילות דשחרית וערבית הוא בזה, שהיא באמצע היום, בשעה שבני אדם עוסקים וטרודים בעניניהם, ומפסיקים לתפילת מנחה. וזהו: לעולם, עבודת האדם בעולם היא, שיהא אדם, שכל המאיר ופועל במידות, זהיר יאיר, היינו התגברות הצורה על החומר, וזה ניכר בענין תפילת מנחה.	עריכה - תבנית - שיחה
כ"ג אדר א'	הרבנים ובעלי תורה נקראים עיני העדה וראשי אלפי ישראל, וכשהראש הוא בריא אזי גם הגוף בריא.	עריכה - תבנית - שיחה
כ"ד אדר א'	אדמו"ר האמצעי ענה לר' הלל פאריטשער על שאלתו, אם יחזור חסידות גם בעיירות שאנשיהם אין להם מושג בחסידות: דברי חסידות הערט די נשמה. וכתיב "ונוזלים מן לבנון", לבנון ל"ב נו"ן, חכמה ובינה שבנשמה. און אז די נשמה הערט, איז נוזל ונוטף אין דער הארת הנשמה וואס איז מחיה דעם גוף, און עס ווערט א חוזק אין דעם ועשה טוב פון רמ"ח מצות עשה און אין דעם סור מרע פון שס"ה מצוות לא תעשה. תרגום מאידיש: אדמו"ר האמצעי ענה לר' הלל פאריטשער על שאלתו, אם יחזור חסידות גם בעיירות שאנשיהם אין להם מושג בחסידות: דברי חסידות שומעת הנשמה. וכתיב "ונוזלים מן לבנון", לבנון ל"ב נו"ן, חכמה ובינה שבנשמה. וכשהנשמה שומעת, אזי נוזל ונוטף בהארת הנשמה שמחיה את הגוף, ונהיה חוזק בעשה טוב של רמ"ח מצות עשה ובסור מרע של שס"ה מצוות לא תעשה.	עריכה - תבנית - שיחה
כ"ה אדר א'	"הושיענו" אחר שיר של יום אומרים הן בחול הן בשבת, יום טוב, ראש השנה ויום הכיפורים.	עריכה - תבנית - שיחה
כ"ו אדר א'	בשלשה כלי שרת - אהבת ה', אהבת התורה, אהבת ישראל - צריכים צעירים בני תורה לגשת לעבוד בכרם ה' צבאות, לקרב לב אחיהם לקיום מצוות מעשיות וקביעות עתים לתורה - מבלי התחשב עם מחלת המפלגות. והאמת הגמור הוא, אשר לב ישראל הוא מעיין מקור מים חיים, וברית כרותה לעבודה ותעמולה שאינן חוזרות ריקם.	עריכה - תבנית - שיחה
כ"ז אדר א'	אבי אדמו"ר אמר: אמת איז דרך המיצוע, א נטיה לימין אויף מחמיר זיין אויף זיך און געפינען אין זיד חסרונות, אדער עניני עבירות, וואס ניט ווי דער אמת איז, אדער א נטיה לשמאל, מקיל זיין זיך, מכסה זיין אייגענע חסרונות, אדער מקיל זיין אין עניני עבודה מצד אהבת עצמו, זיינען ביידע פאלשע דרכים. תרגום מאידיש: אבי אדמו"ר אמר: אמת הוא דרך המיצוע, נטיה לימין להחמיר על עצמו ולמצוא בעצמו חסרונות, או עניני עבירות, שאינם כפי האמת, או נטיה לשמאל, להקל על עצמו ולכסות חסרונות עצמיים, או להקל בעניני עבודה מצד אהבת עצמו, שניהם דרכים מזוייפות.	עריכה - תבנית - שיחה
כ"ח אדר א'	בקריאת שמע שעל המטה: "רבונו של עולם הריני מוחל" וכן "למנצח גו' בבוא" - אין אומרים בשבת ויום טוב, אבל צריך לומר בשאר ימים שאין אומרים בהם תחנון. בסיום הג' פרשיות אומרים תיבת "אמת". "יעלזו חסידים" - פעם אחת, "הנה מטתו" - ג' פעמים. בתקון חצות אין אומרים "למנצח גו' בבוא" בימים שאין אומרים בהם תחנון.	עריכה - תבנית - שיחה
כ"ט אדר א'	באמירת לחיים יש שתי נוסחאות: א) לחיים טובים ולשלום וטעם הברכה - להיות כי בשתית היין הנזכרת בפעם הראשונה בתורה היו תוצאת לא טובים - "ויחל נח גו'", ועץ הדעת גפן היה, ולכן מברכים שיין זה יהיה לחיים טובים. ב) הרב המגיד ממעזריטש היה עונה "לחיים ולברכה". פעם בהתועדות שהיה נוכח רבינו הזקן, ענה רבינו הזקן: לחיים ולברכה. אחרי ההתועדות שוחחו החסידים בטעם נוסח זה, ששמעהו אז פעם הראשונה. אחד החסידים אמר, אשר להיות כי נכנס יין יצא סוד, ובעבודה הוא התגלות המדות, לכן זקוקים לברכה. והנוסח הוא "לחיים ולברכה" - אותיות לב-רכה. הצמח צדק אמר על זה: דאס קען זאגען א חסיד, וואס האט געדאווענט און געטאן אין עבודה דרייסיג יאהר (= זאת יכול לומר חסיד שהתפלל ופעל בעבודה שלושים שנה).	עריכה - תבנית - שיחה
ל' אדר א'	אבי אדמו"ר אמר: א חסיד מאכט א סביבה. אויב ניט, דארף ער גוט א טאפ טאן בא זיך אין פעקל, וואס טוט זיך מיט איהם אליין. און דאס אליין וואס ער מאכט ניט קיין סביבה - דארף איהם צוברעכען ווי א קינעלע (קיסם). און ער דארף פרעגען בא זיך אליין: וואס טו איך אויף דער וועלט. תרגום מאידיש: אבי אדמו"ר אמר: חסיד עושה סביבה. אם לא, צריך הוא לפשפש טוב אצלו ב'חבילה', מה קורה איתו בעצמו. וזה עצמו שאינו עושה סביבה - צריך לשבור אותו כמו קיסם. והוא צריך לשאול את עצמו: מה אני עושה בעולם?	עריכה - תבנית - שיחה