לוח היום יום: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "{{ציטוט|תוכן=" ב־"{{ציטוט|ציטוט=") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
== הרביים == | == הרביים == | ||
=== {{שם|הבעל שם טוב}} === | === {{שם|הבעל שם טוב}} === | ||
==== רב ==== | ==== רב ==== | ||
* "על אחת כמה וכמה רב. שהוא רועה ופרנס ישראל, הלא מחוייב הוא למסור את נפשו כדי לזכות את הרבים" ~ אדמו"ר המהר"ש בשם [[הבעל שם טוב]], היום יום כ"ג אד"ש אגרות קודשח"ח ע' תק"א | |||
==== אהבת ישראל ==== | ==== אהבת ישראל ==== | ||
* "אנחה שיהודי נאנח על צער זולתו - קורעת מחיצות של ברזל של המקטרגים" ~ היום יום חלק שני, עמוד 28 | |||
* "[[אדמו"ר הזקן]] סיפר לבנו אדמו"ר האמצעי: הסבא ([[הבעל שם טוב]]) אומר שצריך שיהיה מסירת נפש על אהבת ישראל, אפילו ליהודי שאף פעם לא ראו." ~ היום יום ט"ו כסלו | |||
* "נשמת האדם יורדת לעולם הזה וחיה שבעים, שמונים שנה כדי לעשות ליהודי טובה בגשמיות ובפרט ברוחניות." ~ היום יום ה' אייר בשם [[אדמו"ר הזקן]] | |||
==== יידיש ==== | ==== יידיש ==== | ||
* "הבעל שם טוב היה לומד עם תלמידיו שיעור בגמרא .. הבעש"ט היה מתרגם את המילים לאידיש" ~ היום יום י"ג חשוון | |||
=== {{שם|אדמו"ר הזקן}} === | === {{שם|אדמו"ר הזקן}} === | ||
* "אדמור הזקן היה אומר: "איני רוצה מאומה, איני רוצה את הגן עדן שלך, איני רוצה את העולם הבא שלך כו', רצוני לא יותר מאשר אותך בעצמך"." ~ היום יום י"ח כסלו | |||
==== יחידות ==== | ==== יחידות ==== | ||
* "[[אדמו"ר הזקן]] אמר על ר' משה וילנקר: משה יש לו מוחין דגדלות, ובעשר שנים שהתייגע, הוא השיג מוחין רחבים. שלוש שנים הכין את עצמו ר' משה ליחידות אצל אדמו"ר הזקן, ואחר כך הוא נשאר שבע שנים בליאזני בכדי להביא את היחידות לידי בעבודה בפועל" ~ [[תבנית:היום יום/י"ח תמוז|י"ח בתמוז]] | |||
==== אמונה ==== | ==== אמונה ==== | ||
* "מיכלא דמהימנותא" - לילה הראשון. "מיכלא דאסותא" - לילה השני. | |||
כשהרפואה מביאה את האמונה, שמודה לאלוקים על רפואתו, הרי היה חולה. אבל כשהאמונה מביאה את הרפואה, אזי לכתחילה לא חולים | כשהרפואה מביאה את האמונה, שמודה לאלוקים על רפואתו, הרי היה חולה. אבל כשהאמונה מביאה את הרפואה, אזי לכתחילה לא חולים" ~ היום יום ט"ו ניסן | ||
==== אהבת ישראל ==== | ==== אהבת ישראל ==== | ||
* "[[אדמו"ר האמצעי]] אמר בשם אדמו"ר הזקן "אהבת ישראל צריכה להגיע עד מיצוי הנפש"" ~ היום יום י"ח אב | |||
=== {{שם|הצמח צדק}} === | === {{שם|הצמח צדק}} === | ||
* "הצמח צדק אמר לר' הנדל ביחידות: זוהר מרומם את הנפש, מדרש מעורר את הלב, ותהלים בדמעות שוטף את הכלי." ~ היום יום ט"ז טבת | |||
* "[[אדמו"ר המהר"ש|אבי אדוני זקני מורי ורבי]] שאל את הצמח צדק: מה רצה הסבא בדרכי החסידות ומה רצה בחסידות. ויענהו הצמח צדק: דרכי החסידות הם, שכל החסידים יהיו כמו משפחה אחת על פי התורה באהבה. חסידות זה חיות. להכניס חיות ולהאיר את הכל, גם את הלא טוב, שידעו היכן קיים הרע האישי, בכדי לתקן זאת." ~ היום יום כ"ד טבת | |||
==== תהילים ==== | ==== תהילים ==== | ||
* "אילו ידעתם - אמר אדמו"ר הצמח צדק - כחם של פסוקי תהלים ופעולתם בשמי רום, הייתם אומרים אותם בכל עת. תדעו שמזמורי תהלים שוברים כל המחיצות, ועולים בעילוי אחר עילוי בלי שום הפרעה, ומשתטחים לפני אדון עולמים ופועלים פעולתם בחסד וברחמים"." ~ היום יום כ"ד שבט}}* "הצמח צדק אמר לר' הנדל ביחידות: זוהר מרומם את הנפש, מדרש מעורר את הלב, ותהלים בדמעות שוטף את הכלי." ~ היום יום ט"ז טבת | |||
=== {{שם|אדמו"ר המהר"ש}} === | === {{שם|אדמו"ר המהר"ש}} === | ||
* "כאשר נותנים צדקה לעני קודם התפילה ומחיים אותו, נוספת אז חיות רבה בתפילה" ~ [[אדמו"ר המהר"ש]], היום יום ב' כסלו | |||
=== {{שם|אדמו"ר הרש"ב}} === | === {{שם|אדמו"ר הרש"ב}} === | ||
* "הרב מצוי תמיד על הגבול הדק שבין מזכי הרבי לבין, ח"ו, מחטיאי הרבים. | |||
הרב מצוי תמיד על הגבול שבין עומק-רום לבין עומק-תחת. | הרב מצוי תמיד על הגבול שבין עומק-רום לבין עומק-תחת. | ||
ענייני הרבנות צריכים לנגוע בפנימיות נקודת לבו, כי בנפשו הוא | ענייני הרבנות צריכים לנגוע בפנימיות נקודת לבו, כי בנפשו הוא ~ [[אדמו"ר הרש"ב]], היום יום כ"ג אד"ש | ||
* "טובה פעולה אחת מאלף אנחות. אלקינו חי ותורה ומצות נצחיים המה, עזוב את האנחה ושקוד בעבודה בפועל ויחנך האלקים" ~ היום יום ח' אדר ב' | |||
* "אהוב את הבקורת כי היא תעמידך על הגובה האמיתי." ~ היום יום י"ב סיון | |||
* "כשמעמידים פנס - מתקבצים החַפֵצים באור, כי אור ממשיך - אור מושך אליו." ~ היום יום י"ג טבת | |||
=== {{שם|אדמו"ר הריי"צ}} === | === {{שם|אדמו"ר הריי"צ}} === | ||
* "כשם שהנחת תפילין בכל יום הוא מצווה דאורייתא על כל יהודי, ללא חילוק בין גדול שבתורה לבין איש פשוט, כך הוא חוב גמור על כל יהודי לחשוב כל יום חצי שעה אודות חינוך הילדים ולעשות הכל, מה שבכוחו לעשות ויותר מכפי כוחו, לראות לפעול אצל הילדים, שילכו בדרך בהם מדריכים אותם." ~ היום יום כ"ב טבת | |||
* "אמירת תהילים בכל יום, סיום ספר תהילים בשבת מברכים – על זאת צריך לשמור. הדבר נוגע לאדם עצמו, לבניו, ולבני-בניו." ~ היום-יום, כ"ה שבט (ספר-השיחות תרצ"ז עמ' 203) | |||
==== חסידות ==== | ==== חסידות ==== | ||
* "כל ענין החסידות הוא שינוי טבע המדות" ~ [[אדמו"ר הריי"צ]], ליקוטי דיבורים ח"א ע' נ"ו | |||
* "חסידות מראה לאדם כמה קטן ולאיזו גדלות ניתן להגיע" ~ היום יום י"ט אייר | |||
==== רב ==== | ==== רב ==== | ||
* "רב צריך להיות שולחן ערוך חי" ~ [[אדמו"ר הריי"צ]], ספר השיחות ה'תש"ב ע' 112 | |||
* "הרבנים ובעלי תורה נקראים עיני העדה וראשי אלפי ישראל, וכשהראש הוא בריא אזי גם הגוף בריא" ~ [[אדמו"ר הריי"צ]], היום יום כ"ג אדר א', אגרות קודש ח"ב ע' ש"ו | |||
=== {{שם|הרבי}} === | === {{שם|הרבי}} === | ||
==== לימוד ==== | ==== לימוד ==== | ||
* "לכל הפחות צריך כל אחד ללמוד מסכת גמרא בשנה" ~ היום יום יח אדר שני | |||
* "יש לשנן בעל-פה, כל חד לפום שיעורי' דילי', ולחזור עליהם בעת ההליכה ברחוב - בכך נזכה לקבל פני משיח" ~ כ"א כסלו | |||
==== משיח ==== | ==== משיח ==== | ||
* "בימות המשיח יראו את מעלתן של הודאה ותמימות, שהכל מאמינים באמונה טהורה בהקב"ה, בתורתו ומצותיו.. מלך המשיח יוכיח ויבאר את ה"מעשה גדול" של התמימות - עבודה לבבית-רצינית" ~ ה' טבת | |||
* "אז, כשהמשיח יבוא במהרה בימינו אמן, יתגעגעו לימי הגלות. או אז יחרה מדוע לא עסקו ב'עבודה'. אז כבר יחושו את הכאב הגדול שבהעדר העבודה כעת, ימי הגלות - הם ימי העבודה להתכונן לביאת המשיח במהרה בימינו אמן" ~ ג' מנחם אב | |||
* "בביאת המשיח תתגלה מעלת הפשיטות והתמימות שיש בעבודתם של אנשים פשוטים שמתפללים ואומרים תהלים בתמימות" ~ כ"ד אייר | |||
* "בפרט בזמן הזה, אשר בחסדי השי"ת אנו עומדים על סף הגאולה, עלינו להתאמץ בכל מיני אימוץ, לחזק כל עניני הדת בהידור מצוה, ולשמור את כל המנהגים מבלי לוותר אף כל שהוא, ומצוה וחובה על כל רב בישראל להודיע לקהל עדתו כי הצרות והיסורים חבלי משיח המה, וה' אלוקינו דורש מאתנו לעשות תשובה לתורה ומצוות, שלא נעכב ביאת משיח צדקנו בקרוב ממש" ~ ח' שבט | |||
* "הסכת ושמע ישראל, העת הזאת היא מועד הגאולה על ידי משיח צדקנו, והיסורים הבאים עלינו הם חבלי משיח, ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה.. "שובה ישראל עד ה' אלוקיך", והכן עצמך ובני ביתך לקבל פני משיח צדקנו הבא בקרוב ממש" ~ ט"ו טבת | |||
=== {{שם|הסבא משפולי}} === | === {{שם|הסבא משפולי}} === | ||
* "הסבא משפאלע - דער שפאלער זיידע - היה איש נלהב מאד, ביתר שאת ויתר עז על שאר חבריו תלמידי המגיד. בביקורו בליאדי אצל [[אדמו"ר הזקן|רבינו הזקן]] - שנת תקס"ט או תק"ע - סיפר, אשר בהיותו בן שלש שנים ראה את [[הבעל שם טוב]] "והוא הניח את ידיו הקדושות על ליבי ומאז חם לי"." ~ חלק מהציטוט מתורגם מ[[יידיש]]. היום יום י"ד טבת | |||
=== {{שם|רבי לוי יצחק שניאורסון}} === | === {{שם|רבי לוי יצחק שניאורסון}} === | ||
* "מפתגמי אבי אדוני זקני מורי ורבי: מבנה השכל והמדות של חסיד, הוא לפי ערך היחידות הראשונה אצל רבו. היחידות הראשונה היא לפי ערך מהות עצמו של החסיד, לפי אופן מהות עצמו כזה סדר עבודה נותן לו הרבי." ~ [[תבנית:היום יום/כ' סיון|כ' בסיון]] | |||
== על הספר == | == על הספר == | ||
{{שם|ישראל אריה לייב שניאורסון}} | {{שם|ישראל אריה לייב שניאורסון}} | ||
* "חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה" | |||
{{שם|אדמו"ר הריי"צ}} | |||
* "כזה ליקוט מסודר, מסוגל לעשות רק 'פנימי' עמוק, מסודר יסודי, בעל דעת רחבה ועמוקה" | |||
* "שהינו ספר בפורמט קטן - כפי שעל החסיד להיות בעיני עצמו - אך גדוש בפנינים ואבני חן מאוצרות אדירים ואיתנים. זו ב"ה יצירת איכות חסידית אמיתית. השי"ת חנן, בלי עין-הרע, את חתני הרב הגאון ר' מנחם מענדיל שליט"א שיוכל לבנות היכל פאר חסידי זה על 383 חדריו, באופן שיום יום יביע אומר - כל יום אומר משהו. זהו היום במובנו האמיתי, היום יום, שכל יום -יום הוא" ~ אגרות קודש חלק ז' ע' רלא. | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
{{מיזמים|חב"דפדיה={{שם הדף}}}} | {{מיזמים|חב"דפדיה={{שם הדף}}}} | ||
[[קטגוריה:ספרי קה"ת]] | [[קטגוריה:ספרי קה"ת]] | ||
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]] | ||
גרסה אחרונה מ־21:38, 28 במרץ 2026
היום יום - לוח אור זרוע לחסידי חב"ד, החיבור הראשון של הרבי בלשון הקודש, הינו לוח שנה, המחלק את לימודי החת"ת בהתאם לתקנתו של אדמו"ר הריי"צ. התווספו בהוצאתו שתי מטרות נוספות, פרסום מנהגי חב"ד, וריכוז פתגמים קצרים מתורת החסידות. הליקוט נערך על ידי הרבי. המנהג שהתפשט בין אנ"ש הוא ללמוד בכל יום את האמרה המופיעה בלוח בתאריך היום.
הרביים[עריכה | עריכת קוד מקור]
~הבעל שם טוב~[עריכה | עריכת קוד מקור]
רב[עריכה | עריכת קוד מקור]
- "על אחת כמה וכמה רב. שהוא רועה ופרנס ישראל, הלא מחוייב הוא למסור את נפשו כדי לזכות את הרבים" ~ אדמו"ר המהר"ש בשם הבעל שם טוב, היום יום כ"ג אד"ש אגרות קודשח"ח ע' תק"א
אהבת ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
- "אנחה שיהודי נאנח על צער זולתו - קורעת מחיצות של ברזל של המקטרגים" ~ היום יום חלק שני, עמוד 28
- "אדמו"ר הזקן סיפר לבנו אדמו"ר האמצעי: הסבא (הבעל שם טוב) אומר שצריך שיהיה מסירת נפש על אהבת ישראל, אפילו ליהודי שאף פעם לא ראו." ~ היום יום ט"ו כסלו
- "נשמת האדם יורדת לעולם הזה וחיה שבעים, שמונים שנה כדי לעשות ליהודי טובה בגשמיות ובפרט ברוחניות." ~ היום יום ה' אייר בשם אדמו"ר הזקן
יידיש[עריכה | עריכת קוד מקור]
- "הבעל שם טוב היה לומד עם תלמידיו שיעור בגמרא .. הבעש"ט היה מתרגם את המילים לאידיש" ~ היום יום י"ג חשוון
~אדמו"ר הזקן~[עריכה | עריכת קוד מקור]
- "אדמור הזקן היה אומר: "איני רוצה מאומה, איני רוצה את הגן עדן שלך, איני רוצה את העולם הבא שלך כו', רצוני לא יותר מאשר אותך בעצמך"." ~ היום יום י"ח כסלו
יחידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- "אדמו"ר הזקן אמר על ר' משה וילנקר: משה יש לו מוחין דגדלות, ובעשר שנים שהתייגע, הוא השיג מוחין רחבים. שלוש שנים הכין את עצמו ר' משה ליחידות אצל אדמו"ר הזקן, ואחר כך הוא נשאר שבע שנים בליאזני בכדי להביא את היחידות לידי בעבודה בפועל" ~ י"ח בתמוז
אמונה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- "מיכלא דמהימנותא" - לילה הראשון. "מיכלא דאסותא" - לילה השני.
כשהרפואה מביאה את האמונה, שמודה לאלוקים על רפואתו, הרי היה חולה. אבל כשהאמונה מביאה את הרפואה, אזי לכתחילה לא חולים" ~ היום יום ט"ו ניסן
אהבת ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
- "אדמו"ר האמצעי אמר בשם אדמו"ר הזקן "אהבת ישראל צריכה להגיע עד מיצוי הנפש"" ~ היום יום י"ח אב
~הצמח צדק~[עריכה | עריכת קוד מקור]
- "הצמח צדק אמר לר' הנדל ביחידות: זוהר מרומם את הנפש, מדרש מעורר את הלב, ותהלים בדמעות שוטף את הכלי." ~ היום יום ט"ז טבת
- "אבי אדוני זקני מורי ורבי שאל את הצמח צדק: מה רצה הסבא בדרכי החסידות ומה רצה בחסידות. ויענהו הצמח צדק: דרכי החסידות הם, שכל החסידים יהיו כמו משפחה אחת על פי התורה באהבה. חסידות זה חיות. להכניס חיות ולהאיר את הכל, גם את הלא טוב, שידעו היכן קיים הרע האישי, בכדי לתקן זאת." ~ היום יום כ"ד טבת
תהילים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- "אילו ידעתם - אמר אדמו"ר הצמח צדק - כחם של פסוקי תהלים ופעולתם בשמי רום, הייתם אומרים אותם בכל עת. תדעו שמזמורי תהלים שוברים כל המחיצות, ועולים בעילוי אחר עילוי בלי שום הפרעה, ומשתטחים לפני אדון עולמים ופועלים פעולתם בחסד וברחמים"." ~ היום יום כ"ד שבט}}* "הצמח צדק אמר לר' הנדל ביחידות: זוהר מרומם את הנפש, מדרש מעורר את הלב, ותהלים בדמעות שוטף את הכלי." ~ היום יום ט"ז טבת
~אדמו"ר המהר"ש~[עריכה | עריכת קוד מקור]
- "כאשר נותנים צדקה לעני קודם התפילה ומחיים אותו, נוספת אז חיות רבה בתפילה" ~ אדמו"ר המהר"ש, היום יום ב' כסלו
~אדמו"ר הרש"ב~[עריכה | עריכת קוד מקור]
- "הרב מצוי תמיד על הגבול הדק שבין מזכי הרבי לבין, ח"ו, מחטיאי הרבים.
הרב מצוי תמיד על הגבול שבין עומק-רום לבין עומק-תחת.
ענייני הרבנות צריכים לנגוע בפנימיות נקודת לבו, כי בנפשו הוא ~ אדמו"ר הרש"ב, היום יום כ"ג אד"ש
- "טובה פעולה אחת מאלף אנחות. אלקינו חי ותורה ומצות נצחיים המה, עזוב את האנחה ושקוד בעבודה בפועל ויחנך האלקים" ~ היום יום ח' אדר ב'
- "אהוב את הבקורת כי היא תעמידך על הגובה האמיתי." ~ היום יום י"ב סיון
- "כשמעמידים פנס - מתקבצים החַפֵצים באור, כי אור ממשיך - אור מושך אליו." ~ היום יום י"ג טבת
~אדמו"ר הריי"צ~[עריכה | עריכת קוד מקור]
- "כשם שהנחת תפילין בכל יום הוא מצווה דאורייתא על כל יהודי, ללא חילוק בין גדול שבתורה לבין איש פשוט, כך הוא חוב גמור על כל יהודי לחשוב כל יום חצי שעה אודות חינוך הילדים ולעשות הכל, מה שבכוחו לעשות ויותר מכפי כוחו, לראות לפעול אצל הילדים, שילכו בדרך בהם מדריכים אותם." ~ היום יום כ"ב טבת
- "אמירת תהילים בכל יום, סיום ספר תהילים בשבת מברכים – על זאת צריך לשמור. הדבר נוגע לאדם עצמו, לבניו, ולבני-בניו." ~ היום-יום, כ"ה שבט (ספר-השיחות תרצ"ז עמ' 203)
חסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- "כל ענין החסידות הוא שינוי טבע המדות" ~ אדמו"ר הריי"צ, ליקוטי דיבורים ח"א ע' נ"ו
- "חסידות מראה לאדם כמה קטן ולאיזו גדלות ניתן להגיע" ~ היום יום י"ט אייר
רב[עריכה | עריכת קוד מקור]
- "רב צריך להיות שולחן ערוך חי" ~ אדמו"ר הריי"צ, ספר השיחות ה'תש"ב ע' 112
- "הרבנים ובעלי תורה נקראים עיני העדה וראשי אלפי ישראל, וכשהראש הוא בריא אזי גם הגוף בריא" ~ אדמו"ר הריי"צ, היום יום כ"ג אדר א', אגרות קודש ח"ב ע' ש"ו
~הרבי~[עריכה | עריכת קוד מקור]
לימוד[עריכה | עריכת קוד מקור]
- "לכל הפחות צריך כל אחד ללמוד מסכת גמרא בשנה" ~ היום יום יח אדר שני
- "יש לשנן בעל-פה, כל חד לפום שיעורי' דילי', ולחזור עליהם בעת ההליכה ברחוב - בכך נזכה לקבל פני משיח" ~ כ"א כסלו
משיח[עריכה | עריכת קוד מקור]
- "בימות המשיח יראו את מעלתן של הודאה ותמימות, שהכל מאמינים באמונה טהורה בהקב"ה, בתורתו ומצותיו.. מלך המשיח יוכיח ויבאר את ה"מעשה גדול" של התמימות - עבודה לבבית-רצינית" ~ ה' טבת
- "אז, כשהמשיח יבוא במהרה בימינו אמן, יתגעגעו לימי הגלות. או אז יחרה מדוע לא עסקו ב'עבודה'. אז כבר יחושו את הכאב הגדול שבהעדר העבודה כעת, ימי הגלות - הם ימי העבודה להתכונן לביאת המשיח במהרה בימינו אמן" ~ ג' מנחם אב
- "בביאת המשיח תתגלה מעלת הפשיטות והתמימות שיש בעבודתם של אנשים פשוטים שמתפללים ואומרים תהלים בתמימות" ~ כ"ד אייר
- "בפרט בזמן הזה, אשר בחסדי השי"ת אנו עומדים על סף הגאולה, עלינו להתאמץ בכל מיני אימוץ, לחזק כל עניני הדת בהידור מצוה, ולשמור את כל המנהגים מבלי לוותר אף כל שהוא, ומצוה וחובה על כל רב בישראל להודיע לקהל עדתו כי הצרות והיסורים חבלי משיח המה, וה' אלוקינו דורש מאתנו לעשות תשובה לתורה ומצוות, שלא נעכב ביאת משיח צדקנו בקרוב ממש" ~ ח' שבט
- "הסכת ושמע ישראל, העת הזאת היא מועד הגאולה על ידי משיח צדקנו, והיסורים הבאים עלינו הם חבלי משיח, ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה.. "שובה ישראל עד ה' אלוקיך", והכן עצמך ובני ביתך לקבל פני משיח צדקנו הבא בקרוב ממש" ~ ט"ו טבת
~הסבא משפולי~[עריכה | עריכת קוד מקור]
- "הסבא משפאלע - דער שפאלער זיידע - היה איש נלהב מאד, ביתר שאת ויתר עז על שאר חבריו תלמידי המגיד. בביקורו בליאדי אצל רבינו הזקן - שנת תקס"ט או תק"ע - סיפר, אשר בהיותו בן שלש שנים ראה את הבעל שם טוב "והוא הניח את ידיו הקדושות על ליבי ומאז חם לי"." ~ חלק מהציטוט מתורגם מיידיש. היום יום י"ד טבת
~רבי לוי יצחק שניאורסון~[עריכה | עריכת קוד מקור]
- "מפתגמי אבי אדוני זקני מורי ורבי: מבנה השכל והמדות של חסיד, הוא לפי ערך היחידות הראשונה אצל רבו. היחידות הראשונה היא לפי ערך מהות עצמו של החסיד, לפי אופן מהות עצמו כזה סדר עבודה נותן לו הרבי." ~ כ' בסיון
על הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]
~ישראל אריה לייב שניאורסון~
- "חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה"
~אדמו"ר הריי"צ~
- "כזה ליקוט מסודר, מסוגל לעשות רק 'פנימי' עמוק, מסודר יסודי, בעל דעת רחבה ועמוקה"
- "שהינו ספר בפורמט קטן - כפי שעל החסיד להיות בעיני עצמו - אך גדוש בפנינים ואבני חן מאוצרות אדירים ואיתנים. זו ב"ה יצירת איכות חסידית אמיתית. השי"ת חנן, בלי עין-הרע, את חתני הרב הגאון ר' מנחם מענדיל שליט"א שיוכל לבנות היכל פאר חסידי זה על 383 חדריו, באופן שיום יום יביע אומר - כל יום אומר משהו. זהו היום במובנו האמיתי, היום יום, שכל יום -יום הוא" ~ אגרות קודש חלק ז' ע' רלא.