גיוס בני ישיבות: הבדלים בין גרסאות בדף
אַ גרויסע חסיד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "{{ציטוט|תוכן=" ב־"{{ציטוט|ציטוט=") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
== {{שם|הרבי}} == | == {{שם|הרבי}} == | ||
{{ציטוט| | {{ציטוט|ציטוט=בדיוק כמו ש"עריק" הוא מי שבורח מהחזית אם העמידו אותו שם, כך גם "עריק" הוא מי שיושב בישיבה שתפקידו שם הוא לשבת וללמוד תורה יומם ולילה כי בזכות התורה ניצלו, בזכות העסק בתורה - "יואב מנצח בצבא", ואם הוא יסגור את הגמרא ויברח כי הוא רוצה להראות שגם הוא לוחם וגם לו מגיע עיטורים וכו' וכו', אז לא רק שהוא לא עוזר לניצחון, אדרבה, הוא עריק ממקומו ופותח את החזית לפני האויב! . . "נשים מוזרות בלבנה" (כמו שאומרת הגמרא) מסתובבות וצועקות "האחיכם יצאו למלחמה ואתם תשבו פה"?! - אתה פחדן!! לך ותסביר להם שהתורה הכרחית, וזה העורף וזה היסוד שעליו מיוסד הניצחון הגשמי . . וכמו שדובר קודם, כמו שאי אפשר להיות הניצחון במלחמה בלי ש"יואב בן צרויה על הצבא", כך לא יכול להיות ניצחון במלחמה בלי "דוד יושב ועוסק בתורה".|מקור=התוועדות ו' תשרי תשכ"ח,}}{{ציטוט|ציטוט=אם הוא יסגור את הגמרא ויברח מהלימוד כי הוא רוצה להראות שגם הוא לוחם וגם לו מגיע עיטורים לא רק שהוא לא עוזר לניצחון אדרבה הוא עריק ממקומו ופותח את החזית בפני האויב|מקור=משיחת ו' תשרי תשכ"ח}}{{ציטוט|ציטוט=ישיבת הסדר על ידי חב"ד מופרך בהחלט ומבהילה השאלה עד"ז|מקור=אגרות קודש חלק לא עמוד כ'}}{{ציטוט|ציטוט=בחור היושב ולומד תורה, הריהו מגן על הארץ עוד יותר מן הבחור העומד על הגבול ומסכן את נפשו|מקור=התוועדויות תשמ"ג ח"ב עמ' 646.}}{{ציטוט|ציטוט=כשם שמטרת הצבא היא להגן על יהודים, כן לומדי התורה הם הצבא המגן גם בגשמיות כפשוטו ממש . . עד שזהו פסק דין בפועל, שיהודי שתורתו אומנותו אסור לקחת אותו לצבא להגן על יהודים ואדרבה, בשעה שלוקחים אותו מלימוד התורה, הרי זה גורע בהגנה.|מקור=שיחות קודש תשל"ז חלק א' עמוד 182}}{{ציטוט|ציטוט=ישנם הטוענים: מה זאת אומרת שההוא יישב וילמד תורה? שילך לצבא, ובכך יתווסף עוד חייל, ועל ידי זה דווקא יגיעו לניצחון! - טענה זו היא כשם שיטענו כלפי המפקד היושב לעצמו בחדר ועסוק בלתכנן את טכסיסי המלחמה שיעזוב את כל עיסוקיו וילך להילחם בחזית, כיון שעל ידי זה יתווסף עוד חייל. הרי מובן שכזה עניין עלול להרוס את כל הצבא; ועל דרך זה בענייננו: אלו שיושבים ולומדים תורה כל הזמן, אסור להם להזניח את לימודם ולצאת למלחמה, אלא מוכרחים הם לשבת וללמוד תורה, ודווקא על ידי זה יגיעו לניצחון.|מקור=שיחות קודש תשל"ב חלק א' עמוד 258}}{{ציטוט|ציטוט="במענה למכתבו . . השואל האם מחויב בן ישיבה באה"ק ת"ו להתגייס שמה בצבא. - לפלא הספק בעיניו ועד שצריך לישאול ממרחק, והרי ידוע וגם מפורסם פסק דין הברור של רבני ישראל וכמובן - מבוסס הוא בתורתנו תורת חיים, אשר בני ישיבה אין לגייסם ולא יצאו בצבא. ולימודם תורתנו הקדושה בהתמדה ושקידה - מגין ומציל על ארצנו הקדושה ת"ו ועל הדרים עליה".|מקור=אגרות קודש חלק כ' עמוד שיח}} | ||
בשנת תשכ"ב הציע שר הביטחון דאז שהבחורים שנוסעים לקבוצה יעברו אימונים ואז יקבלו אישור לקבוצה על זה אמר הרבי: | בשנת תשכ"ב הציע שר הביטחון דאז שהבחורים שנוסעים לקבוצה יעברו אימונים ואז יקבלו אישור לקבוצה על זה אמר הרבי: | ||
{{ציטוט| | {{ציטוט|ציטוט=הרעיון לסידור אימונים לתלמידי הישיבה מופרך לגמרי|מקור=ימי תמימים חלק ג' עמוד 104}} | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
{{מיזמים|חב"דפדיה={{שם הדף}}}} | {{מיזמים|חב"דפדיה={{שם הדף}}}} | ||
[[קטגוריה:צבא]] | [[קטגוריה:צבא]] | ||
גרסה אחרונה מ־19:19, 2 באוקטובר 2025
גיוס בני ישיבות לצה"ל או הימנעותם מגיוס מהווה נקודת מחלוקת. עם הקמת מדינת ישראל הונהג שירות חובה בצה"ל, אך גיוסם של תלמידי ישיבות נדחה בהסדר המכונה "תורתו אומנותו". דעתו של הרבי הינה נחרצת שלא לגייס את הבחורים, ושההגנה הכי טובה היא בזכות לימוד התורה.
~הרבי~[עריכה | עריכת קוד מקור]
בדיוק כמו ש"עריק" הוא מי שבורח מהחזית אם העמידו אותו שם, כך גם "עריק" הוא מי שיושב בישיבה שתפקידו שם הוא לשבת וללמוד תורה יומם ולילה כי בזכות התורה ניצלו, בזכות העסק בתורה - "יואב מנצח בצבא", ואם הוא יסגור את הגמרא ויברח כי הוא רוצה להראות שגם הוא לוחם וגם לו מגיע עיטורים וכו' וכו', אז לא רק שהוא לא עוזר לניצחון, אדרבה, הוא עריק ממקומו ופותח את החזית לפני האויב! . . "נשים מוזרות בלבנה" (כמו שאומרת הגמרא) מסתובבות וצועקות "האחיכם יצאו למלחמה ואתם תשבו פה"?! - אתה פחדן!! לך ותסביר להם שהתורה הכרחית, וזה העורף וזה היסוד שעליו מיוסד הניצחון הגשמי . . וכמו שדובר קודם, כמו שאי אפשר להיות הניצחון במלחמה בלי ש"יואב בן צרויה על הצבא", כך לא יכול להיות ניצחון במלחמה בלי "דוד יושב ועוסק בתורה".
התוועדות ו' תשרי תשכ"ח, אם הוא יסגור את הגמרא ויברח מהלימוד כי הוא רוצה להראות שגם הוא לוחם וגם לו מגיע עיטורים לא רק שהוא לא עוזר לניצחון אדרבה הוא עריק ממקומו ופותח את החזית בפני האויב
משיחת ו' תשרי תשכ"ח ישיבת הסדר על ידי חב"ד מופרך בהחלט ומבהילה השאלה עד"ז
אגרות קודש חלק לא עמוד כ' בחור היושב ולומד תורה, הריהו מגן על הארץ עוד יותר מן הבחור העומד על הגבול ומסכן את נפשו
התוועדויות תשמ"ג ח"ב עמ' 646. כשם שמטרת הצבא היא להגן על יהודים, כן לומדי התורה הם הצבא המגן גם בגשמיות כפשוטו ממש . . עד שזהו פסק דין בפועל, שיהודי שתורתו אומנותו אסור לקחת אותו לצבא להגן על יהודים ואדרבה, בשעה שלוקחים אותו מלימוד התורה, הרי זה גורע בהגנה.
שיחות קודש תשל"ז חלק א' עמוד 182 ישנם הטוענים: מה זאת אומרת שההוא יישב וילמד תורה? שילך לצבא, ובכך יתווסף עוד חייל, ועל ידי זה דווקא יגיעו לניצחון! - טענה זו היא כשם שיטענו כלפי המפקד היושב לעצמו בחדר ועסוק בלתכנן את טכסיסי המלחמה שיעזוב את כל עיסוקיו וילך להילחם בחזית, כיון שעל ידי זה יתווסף עוד חייל. הרי מובן שכזה עניין עלול להרוס את כל הצבא; ועל דרך זה בענייננו: אלו שיושבים ולומדים תורה כל הזמן, אסור להם להזניח את לימודם ולצאת למלחמה, אלא מוכרחים הם לשבת וללמוד תורה, ודווקא על ידי זה יגיעו לניצחון.
שיחות קודש תשל"ב חלק א' עמוד 258 "במענה למכתבו . . השואל האם מחויב בן ישיבה באה"ק ת"ו להתגייס שמה בצבא. - לפלא הספק בעיניו ועד שצריך לישאול ממרחק, והרי ידוע וגם מפורסם פסק דין הברור של רבני ישראל וכמובן - מבוסס הוא בתורתנו תורת חיים, אשר בני ישיבה אין לגייסם ולא יצאו בצבא. ולימודם תורתנו הקדושה בהתמדה ושקידה - מגין ומציל על ארצנו הקדושה ת"ו ועל הדרים עליה".
אגרות קודש חלק כ' עמוד שיח
בשנת תשכ"ב הציע שר הביטחון דאז שהבחורים שנוסעים לקבוצה יעברו אימונים ואז יקבלו אישור לקבוצה על זה אמר הרבי:
הרעיון לסידור אימונים לתלמידי הישיבה מופרך לגמרי
ימי תמימים חלק ג' עמוד 104
