פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח: הבדלים בין גרסאות בדף

'''פסק הדין שהרבי מלך המשיח''' הינו פסק דין על פי ההלכה שנכתב ונחתם על ידי רבני זמננו בכמה מהדורות ובנימוקים הלכתיים שונים, ועליו חתומים מאות רבנים מכל הזרמים, הקובע כי על פי ההלכה הרבי הוא מלך המשיח ועליו להתגלות ולגאול את ישראל. מטרת הפסק היא ולפעול בעולם את התגלותו של הרבי לעין כל כמלך המשיח, לאור דבריו של הרבי בהזדמנויות שונות על כוחם הגדול של פסקי דין הלכתיים, המחייבים כביכול את בית דין של מעלה.

{{ציטוט|תוכן=בודאי יקבלו תיכף ומיד את השכר, הקיום בפועל של דברי הרמב"ם בסיום ספרו, '''שלאחר שישנו כבר ה"מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו . . ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדה וילחם מלחמת ה'" - שהוא בחזקת שהוא משיח''' - שכבר יהי' מיד "משיח בודאי", עי"ז ש"עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל . . ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד כו'|מקור=התוועדויות תשנ"ב ע' 107, תרגום ללשון הקודש מהשיחה שהוגהה ע"י הרבי}}{{ציטוט|תוכן=כתוצאה מהחלטת והכרזת "מלכי רבנן" ש"הנה זה (מלך המשיח) בא" . . הפסק דין של הרבנים ומורי הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, "יעמוד מלך מבית דוד וכו' בחזקת שהוא משיח" ועד להמעמד ומצב ד"הרי זה משיח בוודאי" - פסק דין מסיני שנמשך וחודר גם בגדרי העולם, עד כדי כך שמנהיגי אומות העולם מחליטים ומכריזים מדעתם (ו"בערכאות שלהם", שיש בהם התוקף דדינא דמלכותא דינא) ע"ד המעמד ומצב ד"וכתתו חרבותם לאתם"|מקור=ספר השיחות תשנ"ב ע' 368}}

ועל כן מחויבים אנו לשמוע לכל אשר יאמר לנו מגדר החיוב לשמוע לדברי הנביא, ובכלל זה - שהוא המלך המשיח ויתגלה אלינו מיד ממש|מרכאות=כן}}{{גאולה ומשיח}}

[[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]