רבי שמעון בר יוחאי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אַ גרויסע חסיד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אַ גרויסע חסיד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
== אמר על עצמו == | == אמר על עצמו == | ||
{{ציטוט|תוכן=ראיתי בני עלייה והן מועטין. אם אלף הן - אני ובני מהן, אם מאה הם - אני ובני מהן, אם שנים הן - אני ובני הן|מקור=סוכה מה, ב.}}{{ציטוט|תוכן=אנא סימנא בעלמא|מקור=זהר חלק א רכה, א.|תרגום=אני סימן בעולם | {{ציטוט|תוכן=ראיתי בני עלייה והן מועטין. אם אלף הן - אני ובני מהן, אם מאה הם - אני ובני מהן, אם שנים הן - אני ובני הן|מקור=סוכה מה, ב.}}{{ציטוט|תוכן=אנא סימנא בעלמא|מקור=זהר חלק א רכה, א.|תרגום=אני סימן בעולם {{הערה|על מציאותו של הקב"ה}}}}{{ציטוט|תוכן=אני לדודי ועלי תשוקתו, כל יומין דאתקטרנא בהאי עלמא, בחד קטירא אתקטרנא ביה בקוב"ה . . נשמתי ביה אחידא, ביה להיטא, ביה אתדבקת|מקור=אדרא זוטא (זוהר חלק ג' רפח, א. רצב, א)|תרגום=כל ימי שהתקשרתי בעולם הזה, בקשר אחד התקשרתי בו בקב"ה . . נשמתי בו מאוחדת, בו להוטה, בו נדבקת}} | ||
== תנאים == | == תנאים == | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
{{ציטוט|תוכן=שבת|מקור=זהר חלק ג קמד, ב.}} | {{ציטוט|תוכן=שבת|מקור=זהר חלק ג קמד, ב.}} | ||
== {{שם|אדמו"ר הזקן}} == | == הרביים == | ||
=== {{שם|אדמו"ר הזקן}} === | |||
{{ציטוט|תוכן=לא היה כמוהו כרשב"י בזמן בית המקדש להשיג הנסתרות בפרצופים העליונים|מקור=מאמרי אדמו"ר הזקן כתובים עמ' רסג}}{{ציטוט|תוכן=ידוע ששורש נשמת רשב"י היה מניצוץ נשמת משה ע"ה, ולכך היה התגלות סודות | {{ציטוט|תוכן=לא היה כמוהו כרשב"י בזמן בית המקדש להשיג הנסתרות בפרצופים העליונים|מקור=מאמרי אדמו"ר הזקן כתובים עמ' רסג}}{{ציטוט|תוכן=ידוע ששורש נשמת רשב"י היה מניצוץ נשמת משה ע"ה, ולכך היה התגלות סודות | ||
התורה ופנימיותה על ידו דווקא ולא על־ידי תנא אחר, כמבואר בזהר, כמו שהיה התגלות | התורה ופנימיותה על ידו דווקא ולא על־ידי תנא אחר, כמבואר בזהר, כמו שהיה התגלות | ||
התורה הנגלית על־ידי משה רבינו ע"ה. והנה כל ימיו היה עוסק בסודות התורה, וכשהגיע עת הסתלקותו, בודאי הגיע בשעה ההיא לתחילת וראש המדרגות שלו בבחינת השגות ברזין דאורייתא, וזה היה ענין לימודו עם החבריא בשעה ההיא דווקא. לכך נקרא אז הילולא דרשב"י. ולפי שגם כל מה שעוסק כל ימיו ברזין דאורייתא, עלו עם שרש נשמתו בעלותו בשעה ההיא - לכך היה אז דווקא גילוי הארת עיקר שרש שרשו ברום המעלות במדרגה היותר עליונה למעלה מעלה, וכמו שאמר על עצמו בחד קטירא אתקטרנא כו'.|מקור=סידור עם דא"ח, שער הל"ג בעומר}} | התורה הנגלית על־ידי משה רבינו ע"ה. והנה כל ימיו היה עוסק בסודות התורה, וכשהגיע עת הסתלקותו, בודאי הגיע בשעה ההיא לתחילת וראש המדרגות שלו בבחינת השגות ברזין דאורייתא, וזה היה ענין לימודו עם החבריא בשעה ההיא דווקא. לכך נקרא אז הילולא דרשב"י. ולפי שגם כל מה שעוסק כל ימיו ברזין דאורייתא, עלו עם שרש נשמתו בעלותו בשעה ההיא - לכך היה אז דווקא גילוי הארת עיקר שרש שרשו ברום המעלות במדרגה היותר עליונה למעלה מעלה, וכמו שאמר על עצמו בחד קטירא אתקטרנא כו'.|מקור=סידור עם דא"ח, שער הל"ג בעומר}} | ||
== {{שם|אדמו"ר האמצעי}}== | |||
=== {{שם|אדמו"ר האמצעי}} === | |||
{{ציטוט|תוכן=יחיד בדורו בנסתר|מקור=מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא, חלק ב, ע' תרסז}} | {{ציטוט|תוכן=יחיד בדורו בנסתר|מקור=מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא, חלק ב, ע' תרסז}} | ||
== {{שם|הרבי}}== | === {{שם|הרבי}} === | ||
{{ציטוט|תוכן=בגמרא מסופר אודות רשב״י, שבצאתו מהמערה לאחר י״ב-י״ג שנות גלות, היתה שאלתו הראשונה האם ישנו דבר שבו יכול הוא להקל או לשחרר יהודים מקשיים. כאשר הראו לו מקום שם צריכים הכהנים ללכת בדרך עקלתון עקב ספק טומאה, מיד טיפל רשב״י עצמו בדבר, עד שבירר שהכהנים אכן יכולים ללכת דרך אותו המקום. בסיפור זה, המסופר בתורה - תורת חיים, הנראה לכאורה כסיפור פשוט ביותר - טמונה הוראה עמוקה ביותר: לאחר כל השנים שעברו עליו בבדידות במערה, רשב״י מעוניין לחדש את פעילותו עבור כלל ישראל. אבל אין הוא מחכה עד אשר תזדמן לו איזו שהיא פעולה אדירת ממדים, בקנה מידה עולמי, כי אם מתעסק מיד בעזרה לחלק קטן מעם ישראל - כהנים בלבד, וגם בזה לא כל הכהנים, כי אם אלו המתגוררים במקום ואמורים לעבור שם - ומטרת הפעולה גם היא רק בכדי לחסוך להם מעט זמן וטורח|מקור=לקוטי שיחות חלק כב עמ' 3}} | {{ציטוט|תוכן=בגמרא מסופר אודות רשב״י, שבצאתו מהמערה לאחר י״ב-י״ג שנות גלות, היתה שאלתו הראשונה האם ישנו דבר שבו יכול הוא להקל או לשחרר יהודים מקשיים. כאשר הראו לו מקום שם צריכים הכהנים ללכת בדרך עקלתון עקב ספק טומאה, מיד טיפל רשב״י עצמו בדבר, עד שבירר שהכהנים אכן יכולים ללכת דרך אותו המקום. בסיפור זה, המסופר בתורה - תורת חיים, הנראה לכאורה כסיפור פשוט ביותר - טמונה הוראה עמוקה ביותר: לאחר כל השנים שעברו עליו בבדידות במערה, רשב״י מעוניין לחדש את פעילותו עבור כלל ישראל. אבל אין הוא מחכה עד אשר תזדמן לו איזו שהיא פעולה אדירת ממדים, בקנה מידה עולמי, כי אם מתעסק מיד בעזרה לחלק קטן מעם ישראל - כהנים בלבד, וגם בזה לא כל הכהנים, כי אם אלו המתגוררים במקום ואמורים לעבור שם - ומטרת הפעולה גם היא רק בכדי לחסוך להם מעט זמן וטורח|מקור=לקוטי שיחות חלק כב עמ' 3}} | ||
[[קטגוריה:תנאים]] | [[קטגוריה:תנאים]] | ||
גרסה מ־12:16, 24 ביוני 2025
רבי שמעון בר יוחאי (או בן יוֹחַי; מכונה בקיצור רשב"י או רבי שמעון; בספרי הזוהר ותיקוני הזוהר והאידרות מכונה בשם בוצינא קדישא) היה מגדולי התנאים, חי בדור הרביעי לתקופת התנאים. תלמידו של רבי עקיבא. מובא פעמים רבות במשנה בשם "רבי שמעון" סתם. רשב"י היה העיקרי שגילה את תורת הקבלה, והוא וחבורתו חיברו את ספר הזוהר.
תפילת בריך שמיה
{{{ציטוט}}}
סידור תהילת ה', עמ' לה - 69
אמר על עצמו
{{{ציטוט}}}
סוכה מה, ב. {{{ציטוט}}}
זהר חלק א רכה, א. {{{ציטוט}}}
אדרא זוטא (זוהר חלק ג' רפח, א. רצב, א)
תנאים
{{{ציטוט}}}
זהר חלק ב לח, א.
~רבי יהודה~
{{{ציטוט}}}
זהר חלק ג קמד, ב.
הרביים
~אדמו"ר הזקן~
{{{ציטוט}}}
מאמרי אדמו"ר הזקן כתובים עמ' רסג {{{ציטוט}}}
סידור עם דא"ח, שער הל"ג בעומר
~אדמו"ר האמצעי~
{{{ציטוט}}}
מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא, חלק ב, ע' תרסז
~הרבי~
{{{ציטוט}}}
לקוטי שיחות חלק כב עמ' 3