עשה לך רב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
(עריכה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''עשה לך רב''' הוא ציווי על כל אחד ואחת מישראל - מקטן ועד גדול - לקבל עליו ולעשות לו רב. | '''[[W:עשרה לך רב|עשה לך רב]]''' הוא ציווי על כל אחד ואחת מישראל - מקטן ועד גדול - לקבל עליו ולעשות לו רב. | ||
==כללי== | ==כללי== | ||
* אבי אומר שעשה לך רב הוא בקבלת עול. קבלת עול משמע אם רוצים או לא, הדבר מוכרח להיעשות ~ [[אדמו"ר הריי"צ]] בשם אביו [[אדמו"ר הרש"ב]], ליקוטי דיבורים שמע"צ ושמח"ת תרצ"ז | |||
* מובן שאופו המשכת הברכות וכו' בנוגע לכל העניינים הנצרכים בגשמיות ורוחניות, היא קיום הוראת התורה בנוגע לכמה וכמה עניינים, ומהם 'עשה לך רב' ~ [[הרבי]], ספר השיחות תשמ"ט ח"א ע' 204 | |||
* הרי, אם יקיימו את ההוראה 'עשה לך רב' באופן ד'עשה', מלשון כפיה, אזי יראו במוחש שיתבטלו בנקל על עניינים אלו, ובמילא, לא יצטרכו לכתוב 'פתקים' ולשאול מה לעשות וכיצד לעשות וכו' וכו' - מכיוון שע"י ההתייעצות עם הרב יפלו ויתבטלו כל הספיקות כו' ~ [[הרבי]], שבת פרשת וישלח תשמ"ז | |||
* "ולוט ישב בשער סדום", ופרש"י: "ישב כתיב, אותו היום מינוהו שופט עליהם". דהיינו שאפילו אנשי סדום, שהיו "רעים וחטאים לה' מאוד", מצאו למנות עליהם שופט - 'עשה לך רב', והבינו '''מעצמם''' שהשופט אינו צריך להיות בדומה להם, כי אם קרוב של אברהם על אחת כמה וכמה כאשר מדובר אודות (להבדיל) יהודים ולאחר מתן תורה! ~ [[הרבי]], שבת פרשת וירא תשמ"ז | |||
* כל הצרות צרורות באים כתוצאה מזה שפוסק דין לעצמו, במקום לברר ולעשות על פי פסק דין של רבנים. | |||
וכמדובר פעם בקשר להוראה ד'עשה לך רב' - שדווקא אלו הזקוקים ביותר לרב (יותר מאשר על דרך הרגיל), משתמטים מקיום הוראה זו, ופוסקים לעצמם בכל דבר | וכמדובר פעם בקשר להוראה ד'עשה לך רב' - שדווקא אלו הזקוקים ביותר לרב (יותר מאשר על דרך הרגיל), משתמטים מקיום הוראה זו, ופוסקים לעצמם בכל דבר ~ [[הרבי]], שבת פרשת וארא תשמ"ז | ||
[[קטגוריה:חסידות חב"ד]] | [[קטגוריה:חסידות חב"ד]] | ||
גרסה אחרונה מ־20:26, 30 באוגוסט 2025
עשה לך רב הוא ציווי על כל אחד ואחת מישראל - מקטן ועד גדול - לקבל עליו ולעשות לו רב.
כללי[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אבי אומר שעשה לך רב הוא בקבלת עול. קבלת עול משמע אם רוצים או לא, הדבר מוכרח להיעשות ~ אדמו"ר הריי"צ בשם אביו אדמו"ר הרש"ב, ליקוטי דיבורים שמע"צ ושמח"ת תרצ"ז
- מובן שאופו המשכת הברכות וכו' בנוגע לכל העניינים הנצרכים בגשמיות ורוחניות, היא קיום הוראת התורה בנוגע לכמה וכמה עניינים, ומהם 'עשה לך רב' ~ הרבי, ספר השיחות תשמ"ט ח"א ע' 204
- הרי, אם יקיימו את ההוראה 'עשה לך רב' באופן ד'עשה', מלשון כפיה, אזי יראו במוחש שיתבטלו בנקל על עניינים אלו, ובמילא, לא יצטרכו לכתוב 'פתקים' ולשאול מה לעשות וכיצד לעשות וכו' וכו' - מכיוון שע"י ההתייעצות עם הרב יפלו ויתבטלו כל הספיקות כו' ~ הרבי, שבת פרשת וישלח תשמ"ז
- "ולוט ישב בשער סדום", ופרש"י: "ישב כתיב, אותו היום מינוהו שופט עליהם". דהיינו שאפילו אנשי סדום, שהיו "רעים וחטאים לה' מאוד", מצאו למנות עליהם שופט - 'עשה לך רב', והבינו מעצמם שהשופט אינו צריך להיות בדומה להם, כי אם קרוב של אברהם על אחת כמה וכמה כאשר מדובר אודות (להבדיל) יהודים ולאחר מתן תורה! ~ הרבי, שבת פרשת וירא תשמ"ז
- כל הצרות צרורות באים כתוצאה מזה שפוסק דין לעצמו, במקום לברר ולעשות על פי פסק דין של רבנים.
וכמדובר פעם בקשר להוראה ד'עשה לך רב' - שדווקא אלו הזקוקים ביותר לרב (יותר מאשר על דרך הרגיל), משתמטים מקיום הוראה זו, ופוסקים לעצמם בכל דבר ~ הרבי, שבת פרשת וארא תשמ"ז