חסידות חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף
אַ גרויסע חסיד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "דף ציטוט" ב־"דף ציטוטים") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הדף | {{להשלים|כל הדף ציטוטים=כן}} | ||
'''חסידות חב"ד ליובאוויטש''' (ראשי תיבות "חכמה, בינה ודעת") היא חצר חסידית שנוסדה לפני כמאתיים חמישים שנים בידי רבי שניאור זלמן מליאדי בשנת ה'תקל"ב (1771). בשנת ה'תקע"ג (1812) העתיק בנו של רבי שניאור זלמן, רבי דובער שניאורי את מגוריו לעיירה ליובאוויטש (בכתיב עברי מודרני: לובביץ'), בה המשיכו מגורי ארבעה ממנהיגי החסידות במשך כמאה ועשר שנים, ועל שמה ממשיכה להיקרא החסידות עד היום. חסידות חב"ד מובדלת בדרכה ושיטתה הרעיונית משאר החצרות החסידיות, בכך שהיא מבססת את אמונתו של היהודי בבורא ואת הרצון לעובדו על ההכרה השכלית בגדולתו ורוממותו. מכאן גם נגזר שמה - ראשי תיבות של המילים חכמה בינה ודעת, שעל פי הקבלה והחסידות הם שלושת המרכיבים של השכל האנושי. | '''חסידות חב"ד ליובאוויטש''' (ראשי תיבות "חכמה, בינה ודעת") היא חצר חסידית שנוסדה לפני כמאתיים חמישים שנים בידי רבי שניאור זלמן מליאדי בשנת ה'תקל"ב (1771). בשנת ה'תקע"ג (1812) העתיק בנו של רבי שניאור זלמן, רבי דובער שניאורי את מגוריו לעיירה ליובאוויטש (בכתיב עברי מודרני: לובביץ'), בה המשיכו מגורי ארבעה ממנהיגי החסידות במשך כמאה ועשר שנים, ועל שמה ממשיכה להיקרא החסידות עד היום. חסידות חב"ד מובדלת בדרכה ושיטתה הרעיונית משאר החצרות החסידיות, בכך שהיא מבססת את אמונתו של היהודי בבורא ואת הרצון לעובדו על ההכרה השכלית בגדולתו ורוממותו. מכאן גם נגזר שמה - ראשי תיבות של המילים חכמה בינה ודעת, שעל פי הקבלה והחסידות הם שלושת המרכיבים של השכל האנושי. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
=== תניא === | === תניא === | ||
{{דף | {{דף ציטוטים מורחב|דף ציטוטים=[[ספר התניא]]}}{{ציטוט|וזה כל האדם ותכלית בריאתו ובריאות כל העולמות עליונים ותחתונים להיות לו דירה זו בתחתונים|מקור=פרק ל"ג}}{{ציטוט|ישמח ישראל בעושיו פירוש שכל מי שהוא מזרע ישראל יש לו לשמוח בשמחת ה' אשר שש ושמח בדירתו בתחתונים|מקור=פרק ל"ג}}{{ציטוט|והנה ה' נצב עליו ומלא כל הארץ כבודו ומביט עליו ובוחן כליות ולב אם עובדו כראוי|מקור=פרק מ"א}}{{ציטוט|באמת אין רע יורד מלמעלה והכל טוב|מקור=אגרת הקודש י"א}} | ||
=== לקוטי שיחות === | === לקוטי שיחות === | ||
{{דף | {{דף ציטוטים מורחב|דף ציטוטים=[[לקוטי שיחות]]}}{{ציטוט|תוכן=שבכאו"א מישראל קיימת גם מציאותו של משיח כפשוטו|מקור=לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח וירא}}{{ציטוט|עכשיו "הגיע הזמן" שצריכים לכבוש העולם על ידי יגיעה והוספה ביתר שאת וביתר עוז בלימוד התורה"|מקור=לקוטי שיחות, ח"ו, עמ' 312}}{{ציטוט|תוכן=הרי בודאי ובודאי שכבר כלו כל הקיצין, וכבר עשו תשובה, ועכשיו אין הדבר תלוי אלא במשיח צדקנו עצמו|מקור=לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח נח ג}} | ||
=== היום יום === | === היום יום === | ||
{{דף | {{דף ציטוטים מורחב|דף ציטוטים=[[לוח היום יום]]}}{{ציטוט|יש לשנן בעל-פה, כל חד לפום שיעורי' דילי', ולחזור עליהם בעת ההליכה ברחוב - בכך נזכה לקבל פני משיח|מקור=כ"א כסלו}}{{ציטוט|בימות המשיח יראו את מעלתן של הודאה ותמימות, שהכל מאמינים באמונה טהורה בהקב"ה, בתורתו ומצותיו.. מלך המשיח יוכיח ויבאר את ה"מעשה גדול" של התמימות - עבודה לבבית-רצינית|מקור=ה' טבת}}{{ציטוט|הסכת ושמע ישראל, העת הזאת היא מועד הגאולה על ידי משיח צדקנו, והיסורים הבאים עלינו הם חבלי משיח, ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה.. "שובה ישראל עד ה' אלוקיך", והכן עצמך ובני ביתך לקבל פני משיח צדקנו הבא בקרוב ממש|מקור=ט"ו טבת}}{{ציטוט|אז, כשהמשיח יבוא במהרה בימינו אמן, יתגעגעו לימי הגלות. או אז יחרה מדוע לא עסקו ב'עבודה'. אז כבר יחושו את הכאב הגדול שבהעדר העבודה כעת, ימי הגלות - הם ימי העבודה להתכונן לביאת המשיח במהרה בימינו אמן|מקור=ג' מנחם אב}} | ||
== אדמו"רי חב"ד == | == אדמו"רי חב"ד == | ||
=== {{שם|אדמו"ר הזקן}} === | === {{שם|אדמו"ר הזקן}} === | ||
{{דף | {{דף ציטוטים מורחב|דף ציטוטים=[[אדמו"ר הזקן]]}}{{ציטוט|ה' יתברך נותן ליהודים גשמיות כדי שיעשו מהגשמית רוחניות|מקור=תרגום מיידיש, {{אגק}} חלק ט"ו ע' ק"מ}}{{ציטוט|[[אדמו"ר האמצעי]] אמר בשם אדמו"ר הזקן "אהבת ישראל צריכה להגיע עד מיצוי הנפש"|מקור=היום יום י"ח אב}}{{ציטוט|מה שהתוועדות חסידית יכולה לפעול - מלאך מיכאל ללא יכול לפעול|מקור=קובץ מכתבים - תהילים אוהל יוסף יצחק, ע' 199}}{{ציטוט|צריכים לחיות עם הזמן|מקור=תרגום מיידיש, {{אגק}} חלק ט"ו ע' קס"ב}}{{ציטוט|תוכן=למה תרצה להיות צדיק כמשה רבינו עליו השלום, שלא תוכל להשיג, ותהיה תמיד בעצבון? טוב לך להיות בשמחה שאתה אינך רשע כבלעם ותמיד תהיה שמח...|מקור=בשם אדמו"ר הזקן - רשימות הרב מנחם מענדל נוביקוב|מרכאות=כן}} | ||
=== {{שם|אדמו"ר האמצעי}} === | === {{שם|אדמו"ר האמצעי}} === | ||
{{דף | {{דף ציטוטים מורחב|דף ציטוטים=[[אדמו"ר האמצעי]]}}{{ציטוט|כמה קשה המחלוקת, עד אבדון תאכל ממש ברוחניות ובגשמיות|מקור={{אגק}} אגרת ט}}{{ציטוט|תוכן=אילו היה לי כל הון שבעולם והיו יכולים לרכוש זאת בכל הון שבעולם, הייתי נותן כל הון שבעולם שהאברכים בכל מקום שרק יהיו – ידברו שם דא"ח|מקור=ספר מגדל עז, עמוד קפח|מרכאות=כן}} | ||
=== {{שם|הצמח צדק}} === | === {{שם|הצמח צדק}} === | ||
{{דף | {{דף ציטוטים מורחב|דף ציטוטים=[[הצמח צדק]]}}{{ציטוט|תחשוב טוב יהיה טוב|מקור=ספר המאמרים תרפ"ז עמ' רלו, לקוטי דיבורים חלק א' עמוד קנט, ומהם בספר התולדות ע' 196}}{{ציטוט|אהוב אפלטון אהוב אריסטו, אבל אהוב את האמת יותר מכולם|מקור=[[אגרות קודש]] חלק ט"ו ע' קל"ה}}{{ציטוט|הצמח צדק אמר לר' הנדל ביחידות: זוהר מרומם את הנפש, מדרש מעורר את הלב, ותהלים בדמעות שוטף את הכלי.|מקור=היום יום ט"ז טבת}} | ||
=== {{שם|אדמו"ר המהר"ש}} === | === {{שם|אדמו"ר המהר"ש}} === | ||
{{דף | {{דף ציטוטים מורחב|דף ציטוטים=[[אדמו"ר המהר"ש]]}}{{ציטוט|העולם אומר שכשאי אפשר לעבור מלמטה יש לעבור מלמעלה, ואני סובר שמלכתחילה יש לעבור מלמעלה; יש לכתחילה להתייצב בחזקה, לא להתפעל מפני שום דבר, ולפעול את הדבר הנצרך. וכשמתייצבים – הקב"ה מסייע.|מקור=אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] חלק א' ע' תרי"ז.}}{{ציטוט|חסידות היא נשמת הקבלה|קובץ רמ"ח אותיות פתגם נ"ג}} | ||
=== {{שם|אדמו"ר הרש"ב}} === | === {{שם|אדמו"ר הרש"ב}} === | ||
{{דף | {{דף ציטוטים מורחב|דף ציטוטים=[[אדמו"ר הרש"ב]]}}{{ציטוט|חסיד הוא פנסאי – האיש שהולך ברחובות כדי להדליק את פנסי העיר. אם הפנס נמצא במדבר שמם יש להדליק את הפנס כדי שיראו שזהו מדבר שמם. והמדבר אף הוא יתבייש בפני הפנס. אם הפנס נמצא בים יש לפשוט את הבגדים, לקפוץ לים ולהדליק את הפנס|מקור=ספר השיחות תש"א עמוד 136, צוטט ע"י הרבי בשיחת יום א יג תמוז תשכ"ב (תורת מנחם כרך לד חלק שלישי עמוד 129)}}{{ציטוט|לפעמים היצר הרע מתלבש בבגד של משי, שיכולה להיות נפש בהמית דתית, ומי מדבר על נפש בהמית חסידית|מקור=[[אגרות קודש]] חלק ט"ו ע' ת"ל. היום יום כ"ג סיון}}{{ציטוט|"טובה פעולה אחת מאלף אנחות. אלקינו חי ותורה ומצות נצחיים המה, עזוב את האנחה ושקוד בעבודה בפועל ויחנך האלקים."|מקור=היום יום ח' אדר ב'}}{{ציטוט|"אהוב את הבקורת כי היא תעמידך על הגובה האמיתי."|מקור=היום יום י"ב סיון}} | ||
=== {{שם|אדמו"ר הריי"צ}} === | === {{שם|אדמו"ר הריי"צ}} === | ||
{{דף | {{דף ציטוטים מורחב|דף ציטוטים=[[אדמו"ר הריי"צ]]}}{{ציטוט|תוכן=בדרכי החסידות אין חילוקי דרגות, הן דבר השווה לכל נפש. לדרכי החסידות - כולם מוכשרים|מקור=לקוטי דיבורים ח"א ליקוט ח' סי"ח|מרכאות=כן}}{{ציטוט|כשם שהנחת תפילין בכל יום הוא מצווה דאורייתא על כל יהודי, ללא חילוק בין גדול שבתורה לבין איש פשוט, כך הוא חוב גמור על כל יהודי לחשוב כל יום חצי שעה אודות חינוך הילדים ולעשות הכל, מה שבכוחו לעשות ויותר מכפי כוחו, לראות לפעול אצל הילדים, שילכו בדרך בהם מדריכים אותם.|מקור=היום יום כ"ב טבת}}{{ציטוט|"תנועת צדיק, ומכל שכן ראיה או שמיעת קול, צריך לפעול שלא ישכח לעד."|מקור=היום יום י"ד טבת}}{{ציטוט|כשם שאסור להפחית חסרונות עצמו כך אסור להפחית מעלות עצמו|מקור={{אגק}} אדמו"ר הריי"צ כרך ט"ו ע' ל'}}{{ציטוט|לאלתר לתשובה - לאלתר לגאולה|מקור={{אגק}} ח"ה אגרת א'תמ"ז}} | ||
=== {{שם|הרבי}} === | === {{שם|הרבי}} === | ||
{{דף | {{דף ציטוטים מורחב|דף ציטוטים=[[הרבי]]}}{{ציטוט|"לא עזב, ולא יעזוב הרועה את צאן מרעיתו"|מקור=אגרות קודש חלק כ"א אגרת ח'ב.}}{{ציטוט|"אילו היו מתכוונים ומבקשים וצועקים באמת, בודאי ובודאי שמשיח כבר היה בא."|מקור=שיחת כ"ח ניסן תשנ"א}}{{ציטוט|"משיח מוכן לבוא עכשיו".|מקור=הרבי בראיון לCNN}}{{ציטוט|"מיום הולכי לחדר, ועוד קודם לכן, התחיל להתרקם בדמיוני ציור גאולה העתידה - גאולת עם ישראל מגלותו האחרון, גאולה כזו ובאופן כזה שעל ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות הגזרות וההשמדות .. והכל יהיה באופן אשר בלבב שלם ובהבנה מלאה, "יאמר ביום ההוא אודך ה' כי אנפת בי."|מקור=אגרות קודש חלק י"ב אגרת ד'רכו}}{{ציטוט|"דורנו הוא דור האחרון לגלות, ודור ראשון לגאולה"|מקור=מאמר באתי לגני אור לי"א שבט תשי"א, ועוד}}{{ציטוט|"צריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו שהקב"ה בחר ומינה בעל בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך, נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה"שופטייך" ו"יועצייך" ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל וכל האנשים דדור זה. עד הנבואה העיקרית - הנבואה ש"לאלתר לגאולה", ותיכף ומיד ממש "הנה זה משיח בא""|מקור=שיחת שבת פרשת שופטים תשנ"א}}{{ציטוט|"הדבר היחיד שיכולני לעשות - למסור העניין אליכם. עשו כל אשר ביכולתכם .. להביא את משיח צדקנו תיכף ומיד ממש!"|מקור=שיחת כ"ח ניסן תשנ"א}} | ||
== ההבדל בין חסידות חב"ד לחסידיות פולין == | == ההבדל בין חסידות חב"ד לחסידיות פולין == | ||
גרסה מ־13:02, 31 ביולי 2025
חסידות חב"ד ליובאוויטש (ראשי תיבות "חכמה, בינה ודעת") היא חצר חסידית שנוסדה לפני כמאתיים חמישים שנים בידי רבי שניאור זלמן מליאדי בשנת ה'תקל"ב (1771). בשנת ה'תקע"ג (1812) העתיק בנו של רבי שניאור זלמן, רבי דובער שניאורי את מגוריו לעיירה ליובאוויטש (בכתיב עברי מודרני: לובביץ'), בה המשיכו מגורי ארבעה ממנהיגי החסידות במשך כמאה ועשר שנים, ועל שמה ממשיכה להיקרא החסידות עד היום. חסידות חב"ד מובדלת בדרכה ושיטתה הרעיונית משאר החצרות החסידיות, בכך שהיא מבססת את אמונתו של היהודי בבורא ואת הרצון לעובדו על ההכרה השכלית בגדולתו ורוממותו. מכאן גם נגזר שמה - ראשי תיבות של המילים חכמה בינה ודעת, שעל פי הקבלה והחסידות הם שלושת המרכיבים של השכל האנושי.
חסידות חב"ד מונה רבבות חסידים שרובם מרוכזים בעשרות קהילות בארץ ובעולם ולמעלה מחמשת אלפים שלוחי הרבי הפועלים ברחבי העולם.
מנהיגה הנוכחי של החסידות הוא רבי מנחם מענדל שניאורסון, השביעי בשולשלת נשיאי חב"ד.
חכמה בינה ודעת
רבי
{{{ציטוט}}} ![]()
תניא פרק ב
ספרות חב"ד
תניא
תבנית:דף ציטוטים מורחב
{{{ציטוט}}} ![]()
פרק ל"ג
{{{ציטוט}}} ![]()
פרק ל"ג
{{{ציטוט}}} ![]()
פרק מ"א
{{{ציטוט}}} ![]()
אגרת הקודש י"א
לקוטי שיחות
תבנית:דף ציטוטים מורחב
{{{ציטוט}}} ![]()
לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח וירא
{{{ציטוט}}} ![]()
לקוטי שיחות, ח"ו, עמ' 312
{{{ציטוט}}} ![]()
לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח נח ג
היום יום
תבנית:דף ציטוטים מורחב
{{{ציטוט}}} ![]()
כ"א כסלו
{{{ציטוט}}} ![]()
ה' טבת
{{{ציטוט}}} ![]()
ט"ו טבת
{{{ציטוט}}} ![]()
ג' מנחם אב
אדמו"רי חב"ד
~אדמו"ר הזקן~
תבנית:דף ציטוטים מורחב
{{{ציטוט}}} ![]()
תרגום מיידיש, תבנית:אגק חלק ט"ו ע' ק"מ
{{{ציטוט}}} ![]()
היום יום י"ח אב
{{{ציטוט}}} ![]()
קובץ מכתבים - תהילים אוהל יוסף יצחק, ע' 199
{{{ציטוט}}} ![]()
תרגום מיידיש, תבנית:אגק חלק ט"ו ע' קס"ב
{{{ציטוט}}} ![]()
בשם אדמו"ר הזקן - רשימות הרב מנחם מענדל נוביקוב
~אדמו"ר האמצעי~
תבנית:דף ציטוטים מורחב
{{{ציטוט}}} ![]()
תבנית:אגק אגרת ט
{{{ציטוט}}} ![]()
ספר מגדל עז, עמוד קפח
~הצמח צדק~
תבנית:דף ציטוטים מורחב
{{{ציטוט}}} ![]()
ספר המאמרים תרפ"ז עמ' רלו, לקוטי דיבורים חלק א' עמוד קנט, ומהם בספר התולדות ע' 196
{{{ציטוט}}} ![]()
אגרות קודש חלק ט"ו ע' קל"ה
{{{ציטוט}}} ![]()
היום יום ט"ז טבת
~אדמו"ר המהר"ש~
תבנית:דף ציטוטים מורחב
{{{ציטוט}}} ![]()
אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א' ע' תרי"ז.
{{{ציטוט}}} ![]()
{{{מקור}}}
~אדמו"ר הרש"ב~
תבנית:דף ציטוטים מורחב
{{{ציטוט}}} ![]()
ספר השיחות תש"א עמוד 136, צוטט ע"י הרבי בשיחת יום א יג תמוז תשכ"ב (תורת מנחם כרך לד חלק שלישי עמוד 129)
{{{ציטוט}}} ![]()
אגרות קודש חלק ט"ו ע' ת"ל. היום יום כ"ג סיון
{{{ציטוט}}} ![]()
היום יום ח' אדר ב'
{{{ציטוט}}} ![]()
היום יום י"ב סיון
~אדמו"ר הריי"צ~
תבנית:דף ציטוטים מורחב
{{{ציטוט}}} ![]()
לקוטי דיבורים ח"א ליקוט ח' סי"ח
{{{ציטוט}}} ![]()
היום יום כ"ב טבת
{{{ציטוט}}} ![]()
היום יום י"ד טבת
{{{ציטוט}}} ![]()
תבנית:אגק אדמו"ר הריי"צ כרך ט"ו ע' ל'
{{{ציטוט}}} ![]()
תבנית:אגק ח"ה אגרת א'תמ"ז
~הרבי~
תבנית:דף ציטוטים מורחב
{{{ציטוט}}} ![]()
אגרות קודש חלק כ"א אגרת ח'ב.
{{{ציטוט}}} ![]()
שיחת כ"ח ניסן תשנ"א
{{{ציטוט}}} ![]()
הרבי בראיון לCNN
{{{ציטוט}}} ![]()
אגרות קודש חלק י"ב אגרת ד'רכו
{{{ציטוט}}} ![]()
מאמר באתי לגני אור לי"א שבט תשי"א, ועוד
{{{ציטוט}}} ![]()
שיחת שבת פרשת שופטים תשנ"א
{{{ציטוט}}} ![]()
שיחת כ"ח ניסן תשנ"א
ההבדל בין חסידות חב"ד לחסידיות פולין
{{{ציטוט}}} ![]()
שיחת י"ב תמוז תשי"ג
{{{ציטוט}}} ![]()
שיחת י"ב תמוז תשי"ג