רבי שמעון בר יוחאי: הבדלים בין גרסאות בדף
אַ גרויסע חסיד (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") |
מ (החלפת טקסט – "{{ציטוט|תוכן=" ב־"{{ציטוט|ציטוט=") |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
== תפילת בריך שמיה == | == תפילת בריך שמיה == | ||
{{ציטוט| | {{ציטוט|ציטוט=אמר רבי שמעון: כד מפקין ספר תורה בצבורא למקרא ביה, מתפתחן תרעי שמייא דרחמין, ומעוררין את האהבה לעילא, ואבעי ליה לבר נש למימר הכי: בריך שמיה דמרא עלמא... (וכו')|מקור=סידור תהילת ה', עמ' לה - 69|תרגום=כאשר מוציאים ספר תורה בציבור לקרוא בו, נפתחים שערי הרחמים של השמיים, ומעוררים את האהבה למעלה, וצריך האדם לומר כך: ברוך שמו של ריבון העולמים... (וכו')}} | ||
== אמר על עצמו == | == אמר על עצמו == | ||
{{ציטוט| | {{ציטוט|ציטוט=ראיתי בני עלייה והן מועטין. אם אלף הן - אני ובני מהן, אם מאה הם - אני ובני מהן, אם שנים הן - אני ובני הן|מקור=סוכה מה, ב.}}{{ציטוט|ציטוט=אנא סימנא בעלמא|מקור=זהר חלק א רכה, א.|תרגום=אני סימן בעולם {{הערה|על מציאותו של הקב"ה}}}}{{ציטוט|ציטוט=אני לדודי ועלי תשוקתו, כל יומין דאתקטרנא בהאי עלמא, בחד קטירא אתקטרנא ביה בקוב"ה . . נשמתי ביה אחידא, ביה להיטא, ביה אתדבקת|מקור=אדרא זוטא (זוהר חלק ג' רפח, א. רצב, א)|תרגום=כל ימי שהתקשרתי בעולם הזה, בקשר אחד התקשרתי בו בקב"ה . . נשמתי בו מאוחדת, בו להוטה, בו נדבקת}} | ||
== תנאים == | == תנאים == | ||
{{ציטוט| | {{ציטוט|ציטוט=מאן "פני האדון ה'" דא ר' שמעון בן יוחאי|מקור=זהר חלק ב לח, א.|תרגום=מיהו "פני האדון ה'" זהו ר' שמעון בן יוחאי}} | ||
=== {{שם|רבי יהודה}} === | === {{שם|רבי יהודה}} === | ||
{{ציטוט| | {{ציטוט|ציטוט=שבת|מקור=זהר חלק ג קמד, ב.}} | ||
== הרביים == | == הרביים == | ||
=== {{שם|אדמו"ר הזקן}} === | === {{שם|אדמו"ר הזקן}} === | ||
{{ציטוט| | {{ציטוט|ציטוט=לא היה כמוהו כרשב"י בזמן בית המקדש להשיג הנסתרות בפרצופים העליונים|מקור=מאמרי אדמו"ר הזקן כתובים עמ' רסג}}{{ציטוט|ציטוט=ידוע ששורש נשמת רשב"י היה מניצוץ נשמת משה ע"ה, ולכך היה התגלות סודות | ||
התורה ופנימיותה על ידו דווקא ולא על־ידי תנא אחר, כמבואר בזהר, כמו שהיה התגלות | התורה ופנימיותה על ידו דווקא ולא על־ידי תנא אחר, כמבואר בזהר, כמו שהיה התגלות | ||
התורה הנגלית על־ידי משה רבינו ע"ה. והנה כל ימיו היה עוסק בסודות התורה, וכשהגיע עת הסתלקותו, בודאי הגיע בשעה ההיא לתחילת וראש המדרגות שלו בבחינת השגות ברזין דאורייתא, וזה היה ענין לימודו עם החבריא בשעה ההיא דווקא. לכך נקרא אז הילולא דרשב"י. ולפי שגם כל מה שעוסק כל ימיו ברזין דאורייתא, עלו עם שרש נשמתו בעלותו בשעה ההיא - לכך היה אז דווקא גילוי הארת עיקר שרש שרשו ברום המעלות במדרגה היותר עליונה למעלה מעלה, וכמו שאמר על עצמו בחד קטירא אתקטרנא כו'.|מקור=סידור עם דא"ח, שער הל"ג בעומר}} | התורה הנגלית על־ידי משה רבינו ע"ה. והנה כל ימיו היה עוסק בסודות התורה, וכשהגיע עת הסתלקותו, בודאי הגיע בשעה ההיא לתחילת וראש המדרגות שלו בבחינת השגות ברזין דאורייתא, וזה היה ענין לימודו עם החבריא בשעה ההיא דווקא. לכך נקרא אז הילולא דרשב"י. ולפי שגם כל מה שעוסק כל ימיו ברזין דאורייתא, עלו עם שרש נשמתו בעלותו בשעה ההיא - לכך היה אז דווקא גילוי הארת עיקר שרש שרשו ברום המעלות במדרגה היותר עליונה למעלה מעלה, וכמו שאמר על עצמו בחד קטירא אתקטרנא כו'.|מקור=סידור עם דא"ח, שער הל"ג בעומר}} | ||
=== {{שם|אדמו"ר האמצעי}} === | === {{שם|אדמו"ר האמצעי}} === | ||
{{ציטוט| | {{ציטוט|ציטוט=יחיד בדורו בנסתר|מקור=מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא, חלק ב, ע' תרסז}} | ||
=== {{שם|הרבי}} === | === {{שם|הרבי}} === | ||
{{ציטוט| | {{ציטוט|ציטוט=בגמרא מסופר אודות רשב״י, שבצאתו מהמערה לאחר י״ב-י״ג שנות גלות, הייתה שאלתו הראשונה האם ישנו דבר שבו יכול הוא להקל או לשחרר יהודים מקשיים. כאשר הראו לו מקום שם צריכים הכהנים ללכת בדרך עקלתון עקב ספק טומאה, מיד טיפל רשב״י עצמו בדבר, עד שבירר שהכהנים אכן יכולים ללכת דרך אותו המקום. בסיפור זה, המסופר בתורה - תורת חיים, הנראה לכאורה כסיפור פשוט ביותר - טמונה הוראה עמוקה ביותר: לאחר כל השנים שעברו עליו בבדידות במערה, רשב״י מעוניין לחדש את פעילותו עבור כלל ישראל. אבל אין הוא מחכה עד אשר תזדמן לו איזו שהיא פעולה אדירת ממדים, בקנה מידה עולמי, כי אם מתעסק מיד בעזרה לחלק קטן מעם ישראל - כהנים בלבד, וגם בזה לא כל הכהנים, כי אם אלו המתגוררים במקום ואמורים לעבור שם - ומטרת הפעולה גם היא רק בכדי לחסוך להם מעט זמן וטורח|מקור=לקוטי שיחות חלק כב עמ' 3}} | ||
== קישורים חיצוניים == | |||
{{מיזמים|חב"דפדיה={{שם הדף}}}} | |||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||
גרסה אחרונה מ־19:13, 2 באוקטובר 2025
רבי שמעון בר יוחאי (או בן יוֹחַי; מכונה בקיצור רשב"י או רבי שמעון; בספרי הזוהר ותיקוני הזוהר והאידרות מכונה בשם בוצינא קדישא) היה מגדולי התנאים, חי בדור הרביעי לתקופת התנאים. תלמידו של רבי עקיבא. מובא פעמים רבות במשנה בשם "רבי שמעון" סתם. רשב"י היה העיקרי שגילה את תורת הקבלה, והוא וחבורתו חיברו את ספר הזוהר.
תפילת בריך שמיהעריכה
אמר רבי שמעון: כד מפקין ספר תורה בצבורא למקרא ביה, מתפתחן תרעי שמייא דרחמין, ומעוררין את האהבה לעילא, ואבעי ליה לבר נש למימר הכי: בריך שמיה דמרא עלמא... (וכו')
סידור תהילת ה', עמ' לה - 69
אמר על עצמועריכה
ראיתי בני עלייה והן מועטין. אם אלף הן - אני ובני מהן, אם מאה הם - אני ובני מהן, אם שנים הן - אני ובני הן
סוכה מה, ב. אנא סימנא בעלמא
זהר חלק א רכה, א. אני לדודי ועלי תשוקתו, כל יומין דאתקטרנא בהאי עלמא, בחד קטירא אתקטרנא ביה בקוב"ה . . נשמתי ביה אחידא, ביה להיטא, ביה אתדבקת
אדרא זוטא (זוהר חלק ג' רפח, א. רצב, א)
תנאיםעריכה
מאן "פני האדון ה'" דא ר' שמעון בן יוחאי
זהר חלק ב לח, א.
~רבי יהודה~עריכה
שבת
זהר חלק ג קמד, ב.
הרבייםעריכה
~אדמו"ר הזקן~עריכה
לא היה כמוהו כרשב"י בזמן בית המקדש להשיג הנסתרות בפרצופים העליונים
מאמרי אדמו"ר הזקן כתובים עמ' רסג ידוע ששורש נשמת רשב"י היה מניצוץ נשמת משה ע"ה, ולכך היה התגלות סודות
התורה ופנימיותה על ידו דווקא ולא על־ידי תנא אחר, כמבואר בזהר, כמו שהיה התגלות
התורה הנגלית על־ידי משה רבינו ע"ה. והנה כל ימיו היה עוסק בסודות התורה, וכשהגיע עת הסתלקותו, בודאי הגיע בשעה ההיא לתחילת וראש המדרגות שלו בבחינת השגות ברזין דאורייתא, וזה היה ענין לימודו עם החבריא בשעה ההיא דווקא. לכך נקרא אז הילולא דרשב"י. ולפי שגם כל מה שעוסק כל ימיו ברזין דאורייתא, עלו עם שרש נשמתו בעלותו בשעה ההיא - לכך היה אז דווקא גילוי הארת עיקר שרש שרשו ברום המעלות במדרגה היותר עליונה למעלה מעלה, וכמו שאמר על עצמו בחד קטירא אתקטרנא כו'.
סידור עם דא"ח, שער הל"ג בעומר
~אדמו"ר האמצעי~עריכה
יחיד בדורו בנסתר
מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא, חלק ב, ע' תרסז
~הרבי~עריכה
בגמרא מסופר אודות רשב״י, שבצאתו מהמערה לאחר י״ב-י״ג שנות גלות, הייתה שאלתו הראשונה האם ישנו דבר שבו יכול הוא להקל או לשחרר יהודים מקשיים. כאשר הראו לו מקום שם צריכים הכהנים ללכת בדרך עקלתון עקב ספק טומאה, מיד טיפל רשב״י עצמו בדבר, עד שבירר שהכהנים אכן יכולים ללכת דרך אותו המקום. בסיפור זה, המסופר בתורה - תורת חיים, הנראה לכאורה כסיפור פשוט ביותר - טמונה הוראה עמוקה ביותר: לאחר כל השנים שעברו עליו בבדידות במערה, רשב״י מעוניין לחדש את פעילותו עבור כלל ישראל. אבל אין הוא מחכה עד אשר תזדמן לו איזו שהיא פעולה אדירת ממדים, בקנה מידה עולמי, כי אם מתעסק מיד בעזרה לחלק קטן מעם ישראל - כהנים בלבד, וגם בזה לא כל הכהנים, כי אם אלו המתגוררים במקום ואמורים לעבור שם - ומטרת הפעולה גם היא רק בכדי לחסוך להם מעט זמן וטורח
לקוטי שיחות חלק כב עמ' 3
