יידיש: הבדלים בין גרסאות בדף
אַ גרויסע חסיד (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – "איזור" ב־"אזור") |
מ (החלפת טקסט – "{{אגק}}" ב־"אגרות קודש") |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
{{הרבי}} | {{הרבי}} | ||
{{ציטוט|מנהג ישראל (האשכנזים) במשך מאות השנים האחרונות, הוא, שבחדרים ובישיבות ובבתי מדרש, מדברים ולומדים{{הערה|וכן מתרגמים המילים (דחומש, משניות וגמרא)}} דוקא באידיש|ראה לקוטי שיחות חכ"א ע' 446 ואילך, ובהערות שם}} | {{ציטוט|מנהג ישראל (האשכנזים) במשך מאות השנים האחרונות, הוא, שבחדרים ובישיבות ובבתי מדרש, מדברים ולומדים{{הערה|וכן מתרגמים המילים (דחומש, משניות וגמרא)}} דוקא באידיש|ראה לקוטי שיחות חכ"א ע' 446 ואילך, ובהערות שם}} | ||
{{ציטוט|ומובן שיכול לכתוב לי באידיש, וכמו שהיה כבוד קדושת [[הרבי הריי"צ|מורי וחמי]] אדמו"ר אומר 'אז טיף הארציקע-זאגן זיך ארויס אין אידיש (רגשות עמוקים באים לידי ביטוי דווקא בשפת האידיש), ובזה הסביר אשר בתניא באגרת הקודש בסוף דף קס"ג - הנה התעוררות שכותב רבינו הזקן הנה אומר 'געוואלד געוואלד' (הצילו הצילו) דווקא באידיש| | {{ציטוט|ומובן שיכול לכתוב לי באידיש, וכמו שהיה כבוד קדושת [[הרבי הריי"צ|מורי וחמי]] אדמו"ר אומר 'אז טיף הארציקע-זאגן זיך ארויס אין אידיש (רגשות עמוקים באים לידי ביטוי דווקא בשפת האידיש), ובזה הסביר אשר בתניא באגרת הקודש בסוף דף קס"ג - הנה התעוררות שכותב רבינו הזקן הנה אומר 'געוואלד געוואלד' (הצילו הצילו) דווקא באידיש|אגרות קודש ח"י אגרת ב'תתקפז}} | ||
{{ציטוט|בשפת האידיש ישנה מעלה לגבי שאר השפות, כשם שגם בהלכה מעלה מיחדת ליוונית וארמית, משום שבמשך כמה דורות רוב ישראל - כולל גדולי ישראל - דיברו בשפה זו|מקור=ליקוטי שיחות חכ"א ע' 448}} | {{ציטוט|בשפת האידיש ישנה מעלה לגבי שאר השפות, כשם שגם בהלכה מעלה מיחדת ליוונית וארמית, משום שבמשך כמה דורות רוב ישראל - כולל גדולי ישראל - דיברו בשפה זו|מקור=ליקוטי שיחות חכ"א ע' 448}} | ||
{{ציטוט|בשפה זו השתמשמו רבותינו לגילוי פנימיות התורה, ושתי נקודות בדבר: א. מכך שבחרו לדבר בשפה זו מוכח שישנה מעלה בשפה זו לגבי שאר הלשונות. ב. אחרי שדיברו בה גרמו לעילוי בשפה זו יתר על מה שהיה לפני כן|מקור=|ליקוטי שיחות חכ"א ע' 448}} | {{ציטוט|בשפה זו השתמשמו רבותינו לגילוי פנימיות התורה, ושתי נקודות בדבר: א. מכך שבחרו לדבר בשפה זו מוכח שישנה מעלה בשפה זו לגבי שאר הלשונות. ב. אחרי שדיברו בה גרמו לעילוי בשפה זו יתר על מה שהיה לפני כן|מקור=|ליקוטי שיחות חכ"א ע' 448}} | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
{{ציטוט|הבעל שם טוב וכן המגיד ממזריטש, רבינו הזקן וכל רבותינו נשיאינו אמרו דברי תורה באידיש דוקא, ולא בלשון הקודש|תומ חנ"ב ע' 72, משיחת י"ט שבט תשכ"ח}} | {{ציטוט|הבעל שם טוב וכן המגיד ממזריטש, רבינו הזקן וכל רבותינו נשיאינו אמרו דברי תורה באידיש דוקא, ולא בלשון הקודש|תומ חנ"ב ע' 72, משיחת י"ט שבט תשכ"ח}} | ||
{{ציטוט|כיצד ייתכן שאברכים 'שפיץ חב"ד' מדברים ביניהם באנגלית, ולא באידיש|לקוטי שיחות ח"ד ע' 321}} | {{ציטוט|כיצד ייתכן שאברכים 'שפיץ חב"ד' מדברים ביניהם באנגלית, ולא באידיש|לקוטי שיחות ח"ד ע' 321}} | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
{{מיזמים|חב"דפדיה=יידיש}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חסידות חב"ד]] | [[קטגוריה:חסידות חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:חסידות הכללית]] | [[קטגוריה:חסידות הכללית]] | ||
גרסה אחרונה מ־15:37, 5 בספטמבר 2025
שפת האידיש היא שפה יהודית-אירופאית בת למעלה מ-1200 שנים, המכילה בתוכה ניבים שונים המשתנים לפי קבוצות הגירה יהודיות שונות באזורי העולם. רבותינו נשיאינו נהגו לומר את תורתם בשפת היידיש, וחלק גדול מתורת הרבי נדפס במקורו בשפה זו.
~אדמו"ר הזקן~
{{{ציטוט}}}
{{{מקור}}}
~אדמו"ר הריי"צ~
{{{ציטוט}}}
לקוטי דיבורים ח"ג ע' ת"ו
{{{ציטוט}}}
{{{מקור}}}
~הרבי~
{{{ציטוט}}}
{{{מקור}}}
{{{ציטוט}}}
{{{מקור}}}
{{{ציטוט}}}
ליקוטי שיחות חכ"א ע' 448
{{{ציטוט}}}
{{{ציטוט}}}
{{{מקור}}}
{{{ציטוט}}}
{{{מקור}}}
{{{ציטוט}}}
{{{מקור}}}
{{{ציטוט}}}
{{{מקור}}}
קישורים חיצונייםעריכה
