לוח היום יום: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דציטוט, מאגר ציטוטים חב"דים
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "'''היום יום - לוח אור זרוע לחסידי חב"ד''', החיבור הראשון של הרבי בלשון הקודש, הינו לוח שנה, המחלק את לימודי החת"ת בהתאם לתקנתו של אדמו"ר הריי"צ. התווספו בהוצאתו שתי מטרות נוספות, פרסום מנהגי חב"ד, וריכוז פתגמים קצרים מתורת החסידות. הליקוט נערך על ידי הרבי. המנהג...")
 
מ (החלפת טקסט – "{{ציטוט|תוכן=" ב־"{{ציטוט|ציטוט=")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(6 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 2: שורה 2:


== הרביים ==
== הרביים ==
{{שם|הבעל שם טוב}}


רב{{ציטוט|על אחת כמה וכמה רב. שהוא רועה ופרנס ישראל, הלא מחוייב הוא למסור את נפשו כדי לזכות את הרבים|אדמו"ר המהר"ש בשם [[הבעל שם טוב]], היום יום כ"ג אד"ש {{אגק}}ח"ח ע' תק"א}}אהבת ישראל{{ציטוט|תוכן=אנחה שיהודי נאנח על צער זולתו - קורעת מחיצות של ברזל של המקטרגים||מקור=היום יום חלק שני, עמוד 28}}{{ציטוט|[[אדמו"ר הזקן]] סיפר לבנו אדמו"ר האמצעי: הסבא ([[הבעל שם טוב]]) אומר שצריך שיהיה מסירת נפש על אהבת ישראל, אפילו ליהודי שאף פעם לא ראו.|מקור=היום יום ט"ו כסלו}}{{ציטוט|נשמת האדם יורדת לעולם הזה וחיה שבעים, שמונים שנה כדי לעשות ליהודי טובה בגשמיות ובפרט ברוחניות.|מקור=היום יום ה' אייר בשם [[אדמו"ר הזקן]]}}יידיש{{ציטוט|הבעל שם טוב היה לומד עם תלמידיו שיעור בגמרא .. הבעש"ט היה מתרגם את המילים לאידיש|היום יום י"ג חשוון}}{{שם|אדמו"ר הזקן}}{{ציטוט|אדמור הזקן היה אומר: "איני רוצה מאומה, איני רוצה את הגן עדן שלך, איני רוצה את העולם הבא שלך כו', רצוני לא יותר מאשר אותך בעצמך".|מקור=היום יום י"ח כסלו}}יחידות{{ציטוט|"[[אדמו"ר הזקן]] אמר על ר' משה וילנקר: משה יש לו מוחין דגדלות, ובעשר שנים שהתייגע, הוא השיג מוחין רחבים. שלוש שנים הכין את עצמו ר' משה ליחידות אצל אדמו"ר הזקן, ואחר כך הוא נשאר שבע שנים בליאזני בכדי להביא את היחידות לידי בעבודה בפועל"|[[תבנית:היום יום/י"ח תמוז|י"ח בתמוז]]}}אמונה{{ציטוט|מיכלא דמהימנותא" - לילה הראשון. "מיכלא דאסותא" - לילה השני.
=== {{שם|הבעל שם טוב}} ===


כשהרפואה מביאה את האמונה, שמודה לאלוקים על רפואתו, הרי היה חולה. אבל כשהאמונה מביאה את הרפואה, אזי לכתחילה לא חולים|מקור=היום יום ט"ו ניסן}}אהבת ישראל{{ציטוט|[[אדמו"ר האמצעי]] אמר בשם אדמו"ר הזקן "אהבת ישראל צריכה להגיע עד מיצוי הנפש"|מקור=היום יום י"ח אב}}{{שם|הצמח צדק}}{{ציטוט|הצמח צדק אמר לר' הנדל ביחידות: זוהר מרומם את הנפש, מדרש מעורר את הלב, ותהלים בדמעות שוטף את הכלי.|מקור=היום יום ט"ז טבת}}{{ציטוט|[[אדמו"ר המהר"ש|אבי אדוני זקני מורי ורבי]] שאל את הצמח צדק: מה רצה הסבא בדרכי החסידות ומה רצה בחסידות. ויענהו הצמח צדק: דרכי החסידות הם, שכל החסידים יהיו כמו משפחה אחת על פי התורה באהבה. חסידות זה חיות. להכניס חיות ולהאיר את הכל, גם את הלא טוב, שידעו היכן קיים הרע האישי, בכדי לתקן זאת.|מקור=היום יום כ"ד טבת}}תהילים{{ציטוט|אילו ידעתם - אמר אדמו"ר הצמח צדק - כחם של פסוקי תהלים ופעולתם בשמי רום, הייתם אומרים אותם בכל עת. תדעו שמזמורי תהלים שוברים כל המחיצות, ועולים בעילוי אחר עילוי בלי שום הפרעה, ומשתטחים לפני אדון עולמים ופועלים פעולתם בחסד וברחמים".|מקור=היום יום כ"ד שבט}}{{ציטוט|הצמח צדק אמר לר' הנדל ביחידות: זוהר מרומם את הנפש, מדרש מעורר את הלב, ותהלים בדמעות שוטף את הכלי.|מקור=היום יום ט"ז טבת}}{{שם|אדמו"ר המהר"ש}}{{ציטוט|כאשר נותנים צדקה לעני קודם התפילה ומחיים אותו, נוספת אז חיות רבה בתפילה|מקור=[[אדמו"ר המהר"ש]], היום יום ב' כסלו}}{{שם|אדמו"ר הרש"ב}}{{ציטוט|הרב מצוי תמיד על הגבול הדק שבין מזכי הרבי לבין, ח"ו, מחטיאי הרבים.
==== רב ====
{{ציטוט|על אחת כמה וכמה רב. שהוא רועה ופרנס ישראל, הלא מחוייב הוא למסור את נפשו כדי לזכות את הרבים|אדמו"ר המהר"ש בשם [[הבעל שם טוב]], היום יום כ"ג אד"ש אגרות קודשח"ח ע' תק"א}}
 
==== אהבת ישראל ====
{{ציטוט|ציטוט=אנחה שיהודי נאנח על צער זולתו - קורעת מחיצות של ברזל של המקטרגים||מקור=היום יום חלק שני, עמוד 28}}{{ציטוט|[[אדמו"ר הזקן]] סיפר לבנו אדמו"ר האמצעי: הסבא ([[הבעל שם טוב]]) אומר שצריך שיהיה מסירת נפש על אהבת ישראל, אפילו ליהודי שאף פעם לא ראו.|מקור=היום יום ט"ו כסלו}}{{ציטוט|נשמת האדם יורדת לעולם הזה וחיה שבעים, שמונים שנה כדי לעשות ליהודי טובה בגשמיות ובפרט ברוחניות.|מקור=היום יום ה' אייר בשם [[אדמו"ר הזקן]]}}
 
==== יידיש ====
{{ציטוט|הבעל שם טוב היה לומד עם תלמידיו שיעור בגמרא .. הבעש"ט היה מתרגם את המילים לאידיש|היום יום י"ג חשוון}}
 
=== {{שם|אדמו"ר הזקן}} ===
{{ציטוט|אדמור הזקן היה אומר: "איני רוצה מאומה, איני רוצה את הגן עדן שלך, איני רוצה את העולם הבא שלך כו', רצוני לא יותר מאשר אותך בעצמך".|מקור=היום יום י"ח כסלו}}
 
==== יחידות ====
{{ציטוט|"[[אדמו"ר הזקן]] אמר על ר' משה וילנקר: משה יש לו מוחין דגדלות, ובעשר שנים שהתייגע, הוא השיג מוחין רחבים. שלוש שנים הכין את עצמו ר' משה ליחידות אצל אדמו"ר הזקן, ואחר כך הוא נשאר שבע שנים בליאזני בכדי להביא את היחידות לידי בעבודה בפועל"|[[תבנית:היום יום/י"ח תמוז|י"ח בתמוז]]}}
 
==== אמונה ====
{{ציטוט|מיכלא דמהימנותא" - לילה הראשון. "מיכלא דאסותא" - לילה השני.
 
כשהרפואה מביאה את האמונה, שמודה לאלוקים על רפואתו, הרי היה חולה. אבל כשהאמונה מביאה את הרפואה, אזי לכתחילה לא חולים|מקור=היום יום ט"ו ניסן}}
 
==== אהבת ישראל ====
{{ציטוט|[[אדמו"ר האמצעי]] אמר בשם אדמו"ר הזקן "אהבת ישראל צריכה להגיע עד מיצוי הנפש"|מקור=היום יום י"ח אב}}
 
=== {{שם|הצמח צדק}} ===
{{ציטוט|הצמח צדק אמר לר' הנדל ביחידות: זוהר מרומם את הנפש, מדרש מעורר את הלב, ותהלים בדמעות שוטף את הכלי.|מקור=היום יום ט"ז טבת}}{{ציטוט|[[אדמו"ר המהר"ש|אבי אדוני זקני מורי ורבי]] שאל את הצמח צדק: מה רצה הסבא בדרכי החסידות ומה רצה בחסידות. ויענהו הצמח צדק: דרכי החסידות הם, שכל החסידים יהיו כמו משפחה אחת על פי התורה באהבה. חסידות זה חיות. להכניס חיות ולהאיר את הכל, גם את הלא טוב, שידעו היכן קיים הרע האישי, בכדי לתקן זאת.|מקור=היום יום כ"ד טבת}}
 
==== תהילים ====
{{ציטוט|אילו ידעתם - אמר אדמו"ר הצמח צדק - כחם של פסוקי תהלים ופעולתם בשמי רום, הייתם אומרים אותם בכל עת. תדעו שמזמורי תהלים שוברים כל המחיצות, ועולים בעילוי אחר עילוי בלי שום הפרעה, ומשתטחים לפני אדון עולמים ופועלים פעולתם בחסד וברחמים".|מקור=היום יום כ"ד שבט}}{{ציטוט|הצמח צדק אמר לר' הנדל ביחידות: זוהר מרומם את הנפש, מדרש מעורר את הלב, ותהלים בדמעות שוטף את הכלי.|מקור=היום יום ט"ז טבת}}
 
=== {{שם|אדמו"ר המהר"ש}} ===
{{ציטוט|כאשר נותנים צדקה לעני קודם התפילה ומחיים אותו, נוספת אז חיות רבה בתפילה|מקור=[[אדמו"ר המהר"ש]], היום יום ב' כסלו}}
 
=== {{שם|אדמו"ר הרש"ב}} ===
{{ציטוט|הרב מצוי תמיד על הגבול הדק שבין מזכי הרבי לבין, ח"ו, מחטיאי הרבים.


הרב מצוי תמיד על הגבול שבין עומק-רום לבין עומק-תחת.
הרב מצוי תמיד על הגבול שבין עומק-רום לבין עומק-תחת.


ענייני הרבנות צריכים לנגוע בפנימיות נקודת לבו, כי בנפשו הוא|[[אדמו"ר הרש"ב]], היום יום כ"ג אד"ש}}{{ציטוט|"טובה פעולה אחת מאלף אנחות. אלקינו חי ותורה ומצות נצחיים המה, עזוב את האנחה ושקוד בעבודה בפועל ויחנך האלקים."|מקור=היום יום ח' אדר ב'}}{{ציטוט|"אהוב את הבקורת כי היא תעמידך על הגובה האמיתי."|מקור=היום יום י"ב סיון}}{{ציטוט|"כשמעמידים פנס - מתקבצים החַפֵצים באור, כי אור ממשיך - אור מושך אליו."|מקור=היום יום י"ג טבת}}{{שם|אדמו"ר הריי"צ}}{{ציטוט|כשם שהנחת תפילין בכל יום הוא מצווה דאורייתא על כל יהודי, ללא חילוק בין גדול שבתורה לבין איש פשוט, כך הוא חוב גמור על כל יהודי לחשוב כל יום חצי שעה אודות חינוך הילדים ולעשות הכל, מה שבכוחו לעשות ויותר מכפי כוחו, לראות לפעול אצל הילדים, שילכו בדרך בהם מדריכים אותם.|מקור=היום יום כ"ב טבת}}{{ציטוט|אמירת תהילים בכל יום, סיום ספר תהילים בשבת מברכים – על זאת צריך לשמור. הדבר נוגע לאדם עצמו, לבניו, ולבני-בניו.|מקור=היום-יום, כ"ה שבט (ספר-השיחות תרצ"ז עמ' 203)}}חסידות{{ציטוט|כל ענין החסידות הוא שינוי טבע המדות|מקור=[[אדמו"ר הריי"צ]], ליקוטי דיבורים ח"א ע' נ"ו}}{{ציטוט|חסידות מראה לאדם כמה קטן ולאיזו גדלות ניתן להגיע|מקור=היום יום י"ט אייר}}רב{{ציטוט|רב צריך להיות שולחן ערוך חי|[[אדמו"ר הריי"צ]], ספר השיחות ה'תש"ב ע' 112}}{{ציטוט|הרבנים ובעלי תורה נקראים עיני העדה וראשי אלפי ישראל, וכשהראש הוא בריא אזי גם הגוף בריא|[[אדמו"ר הריי"צ]], היום יום כ"ג אדר א', {{אגק}} ח"ב ע' ש"ו}}{{שם|הרבי}}{{ציטוט|"לכל הפחות צריך כל אחד ללמוד מסכת גמרא בשנה"|מקור=היום יום יח אדר שני}}{{שם|הסבא משפולי}}{{ציטוט|הסבא משפאלע - דער שפאלער זיידע - היה איש נלהב מאד, ביתר שאת ויתר עז על שאר חבריו תלמידי המגיד. בביקורו בליאדי אצל [[אדמו"ר הזקן|רבינו הזקן]] - שנת תקס"ט או תק"ע - סיפר, אשר בהיותו בן שלש שנים ראה את [[הבעל שם טוב]] "והוא הניח את ידיו הקדושות על ליבי ומאז חם לי".|מקור=חלק מהציטוט מתורגם מ[[יידיש]]. היום יום י"ד טבת}}{{שם|רבי לוי יצחק שניאורסון}}
ענייני הרבנות צריכים לנגוע בפנימיות נקודת לבו, כי בנפשו הוא|[[אדמו"ר הרש"ב]], היום יום כ"ג אד"ש}}{{ציטוט|"טובה פעולה אחת מאלף אנחות. אלקינו חי ותורה ומצות נצחיים המה, עזוב את האנחה ושקוד בעבודה בפועל ויחנך האלקים."|מקור=היום יום ח' אדר ב'}}{{ציטוט|"אהוב את הבקורת כי היא תעמידך על הגובה האמיתי."|מקור=היום יום י"ב סיון}}{{ציטוט|"כשמעמידים פנס - מתקבצים החַפֵצים באור, כי אור ממשיך - אור מושך אליו."|מקור=היום יום י"ג טבת}}
 
=== {{שם|אדמו"ר הריי"צ}} ===
{{ציטוט|כשם שהנחת תפילין בכל יום הוא מצווה דאורייתא על כל יהודי, ללא חילוק בין גדול שבתורה לבין איש פשוט, כך הוא חוב גמור על כל יהודי לחשוב כל יום חצי שעה אודות חינוך הילדים ולעשות הכל, מה שבכוחו לעשות ויותר מכפי כוחו, לראות לפעול אצל הילדים, שילכו בדרך בהם מדריכים אותם.|מקור=היום יום כ"ב טבת}}{{ציטוט|אמירת תהילים בכל יום, סיום ספר תהילים בשבת מברכים – על זאת צריך לשמור. הדבר נוגע לאדם עצמו, לבניו, ולבני-בניו.|מקור=היום-יום, כ"ה שבט (ספר-השיחות תרצ"ז עמ' 203)}}
 
==== חסידות ====
{{ציטוט|כל ענין החסידות הוא שינוי טבע המדות|מקור=[[אדמו"ר הריי"צ]], ליקוטי דיבורים ח"א ע' נ"ו}}{{ציטוט|חסידות מראה לאדם כמה קטן ולאיזו גדלות ניתן להגיע|מקור=היום יום י"ט אייר}}
 
==== רב ====
{{ציטוט|רב צריך להיות שולחן ערוך חי|[[אדמו"ר הריי"צ]], ספר השיחות ה'תש"ב ע' 112}}{{ציטוט|הרבנים ובעלי תורה נקראים עיני העדה וראשי אלפי ישראל, וכשהראש הוא בריא אזי גם הגוף בריא|[[אדמו"ר הריי"צ]], היום יום כ"ג אדר א', אגרות קודש ח"ב ע' ש"ו}}
 
=== {{שם|הרבי}} ===
 
==== לימוד ====
{{ציטוט|"לכל הפחות צריך כל אחד ללמוד מסכת גמרא בשנה"|מקור=היום יום יח אדר שני}}{{ציטוט|יש לשנן בעל-פה, כל חד לפום שיעורי' דילי', ולחזור עליהם בעת ההליכה ברחוב - בכך נזכה לקבל פני משיח|מקור=כ"א כסלו}}


==== משיח ====
{{ציטוט|בימות המשיח יראו את מעלתן של הודאה ותמימות, שהכל מאמינים באמונה טהורה בהקב"ה, בתורתו ומצותיו.. מלך המשיח יוכיח ויבאר את ה"מעשה גדול" של התמימות - עבודה לבבית-רצינית|מקור=ה' טבת}}{{ציטוט|אז, כשהמשיח יבוא במהרה בימינו אמן, יתגעגעו לימי הגלות. או אז יחרה מדוע לא עסקו ב'עבודה'. אז כבר יחושו את הכאב הגדול שבהעדר העבודה כעת, ימי הגלות - הם ימי העבודה להתכונן לביאת המשיח במהרה בימינו אמן|מקור=ג' מנחם אב}}{{ציטוט|בביאת המשיח תתגלה מעלת הפשיטות והתמימות שיש בעבודתם של אנשים פשוטים שמתפללים ואומרים תהלים בתמימות|מקור=כ"ד אייר}}{{ציטוט|ציטוט=בפרט בזמן הזה, אשר בחסדי השי"ת אנו עומדים על סף הגאולה, עלינו להתאמץ בכל מיני אימוץ, לחזק כל עניני הדת בהידור מצוה, ולשמור את כל המנהגים מבלי לוותר אף כל שהוא, ומצוה וחובה על כל רב בישראל להודיע לקהל עדתו כי הצרות והיסורים חבלי משיח המה, וה' אלוקינו דורש מאתנו לעשות תשובה לתורה ומצוות, שלא נעכב ביאת משיח צדקנו בקרוב ממש|מקור=ח' שבט,}}{{ציטוט|הסכת ושמע ישראל, העת הזאת היא מועד הגאולה על ידי משיח צדקנו, והיסורים הבאים עלינו הם חבלי משיח, ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה.. "שובה ישראל עד ה' אלוקיך", והכן עצמך ובני ביתך לקבל פני משיח צדקנו הבא בקרוב ממש|מקור=ט"ו טבת}}
=== {{שם|הסבא משפולי}} ===
{{ציטוט|הסבא משפאלע - דער שפאלער זיידע - היה איש נלהב מאד, ביתר שאת ויתר עז על שאר חבריו תלמידי המגיד. בביקורו בליאדי אצל [[אדמו"ר הזקן|רבינו הזקן]] - שנת תקס"ט או תק"ע - סיפר, אשר בהיותו בן שלש שנים ראה את [[הבעל שם טוב]] "והוא הניח את ידיו הקדושות על ליבי ומאז חם לי".|מקור=חלק מהציטוט מתורגם מ[[יידיש]]. היום יום י"ד טבת}}
=== {{שם|רבי לוי יצחק שניאורסון}} ===
{{ציטוט|"מפתגמי אבי אדוני זקני מורי ורבי: מבנה השכל והמדות של חסיד, הוא לפי ערך היחידות הראשונה אצל רבו. היחידות הראשונה היא לפי ערך מהות עצמו של החסיד, לפי אופן מהות עצמו כזה סדר עבודה נותן לו הרבי."|מקור=[[תבנית:היום יום/כ' סיון|כ' בסיון]]}}
{{ציטוט|"מפתגמי אבי אדוני זקני מורי ורבי: מבנה השכל והמדות של חסיד, הוא לפי ערך היחידות הראשונה אצל רבו. היחידות הראשונה היא לפי ערך מהות עצמו של החסיד, לפי אופן מהות עצמו כזה סדר עבודה נותן לו הרבי."|מקור=[[תבנית:היום יום/כ' סיון|כ' בסיון]]}}
== על הספר ==
{{שם|ישראל אריה לייב שניאורסון}}{{ציטוט|חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה|מקור=}}{{שם|אדמו"ר הריי"צ}}{{ציטוט|כזה ליקוט מסודר, מסוגל לעשות רק 'פנימי' עמוק, מסודר יסודי, בעל דעת רחבה ועמוקה|מקור=}}{{ציטוט|שהינו ספר בפורמט קטן - כפי שעל החסיד להיות בעיני עצמו - אך גדוש בפנינים ואבני חן מאוצרות אדירים ואיתנים. זו ב"ה יצירת איכות חסידית אמיתית. השי"ת חנן, בלי עין-הרע, את חתני הרב הגאון ר' מנחם מענדיל שליט"א שיוכל לבנות היכל פאר חסידי זה על 383 חדריו, באופן שיום יום יביע אומר - כל יום אומר משהו. זהו היום במובנו האמיתי, היום יום, שכל יום -יום הוא|מקור=אגרות קודש חלק ז' ע' רלא.}}
== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|חב"דפדיה={{שם הדף}}}}
[[קטגוריה:ספרי קה"ת]]
[[קטגוריה:ספרי קה"ת]]
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]

גרסה אחרונה מ־19:19, 2 באוקטובר 2025

היום יום - לוח אור זרוע לחסידי חב"ד, החיבור הראשון של הרבי בלשון הקודש, הינו לוח שנה, המחלק את לימודי החת"ת בהתאם לתקנתו של אדמו"ר הריי"צ. התווספו בהוצאתו שתי מטרות נוספות, פרסום מנהגי חב"ד, וריכוז פתגמים קצרים מתורת החסידות. הליקוט נערך על ידי הרבי. המנהג שהתפשט בין אנ"ש הוא ללמוד בכל יום את האמרה המופיעה בלוח בתאריך היום.

הרביים[עריכה | עריכת קוד מקור]

~הבעל שם טוב~[עריכה | עריכת קוד מקור]

רב[עריכה | עריכת קוד מקור]

{{{ציטוט}}}
{{{מקור}}}

אהבת ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

אנחה שיהודי נאנח על צער זולתו - קורעת מחיצות של ברזל של המקטרגים
היום יום חלק שני, עמוד 28 {{{ציטוט}}}
היום יום ט"ו כסלו {{{ציטוט}}}
היום יום ה' אייר בשם אדמו"ר הזקן

יידיש[עריכה | עריכת קוד מקור]

{{{ציטוט}}}
{{{מקור}}}

~אדמו"ר הזקן~[עריכה | עריכת קוד מקור]

{{{ציטוט}}}
היום יום י"ח כסלו

יחידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

{{{ציטוט}}}
{{{מקור}}}

אמונה[עריכה | עריכת קוד מקור]

{{{ציטוט}}}
היום יום ט"ו ניסן

אהבת ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

{{{ציטוט}}}
היום יום י"ח אב

~הצמח צדק~[עריכה | עריכת קוד מקור]

{{{ציטוט}}}
היום יום ט"ז טבת {{{ציטוט}}}
היום יום כ"ד טבת

תהילים[עריכה | עריכת קוד מקור]

{{{ציטוט}}}
היום יום כ"ד שבט {{{ציטוט}}}
היום יום ט"ז טבת

~אדמו"ר המהר"ש~[עריכה | עריכת קוד מקור]

{{{ציטוט}}}
אדמו"ר המהר"ש, היום יום ב' כסלו

~אדמו"ר הרש"ב~[עריכה | עריכת קוד מקור]

{{{ציטוט}}}
{{{מקור}}} {{{ציטוט}}}
היום יום ח' אדר ב' {{{ציטוט}}}
היום יום י"ב סיון {{{ציטוט}}}
היום יום י"ג טבת

~אדמו"ר הריי"צ~[עריכה | עריכת קוד מקור]

{{{ציטוט}}}
היום יום כ"ב טבת {{{ציטוט}}}
היום-יום, כ"ה שבט (ספר-השיחות תרצ"ז עמ' 203)

חסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

{{{ציטוט}}}
אדמו"ר הריי"צ, ליקוטי דיבורים ח"א ע' נ"ו {{{ציטוט}}}
היום יום י"ט אייר

רב[עריכה | עריכת קוד מקור]

{{{ציטוט}}}
{{{מקור}}} {{{ציטוט}}}
{{{מקור}}}

~הרבי~[עריכה | עריכת קוד מקור]

לימוד[עריכה | עריכת קוד מקור]

{{{ציטוט}}}
היום יום יח אדר שני {{{ציטוט}}}
כ"א כסלו

משיח[עריכה | עריכת קוד מקור]

{{{ציטוט}}}
ה' טבת {{{ציטוט}}}
ג' מנחם אב {{{ציטוט}}}
כ"ד אייר בפרט בזמן הזה, אשר בחסדי השי"ת אנו עומדים על סף הגאולה, עלינו להתאמץ בכל מיני אימוץ, לחזק כל עניני הדת בהידור מצוה, ולשמור את כל המנהגים מבלי לוותר אף כל שהוא, ומצוה וחובה על כל רב בישראל להודיע לקהל עדתו כי הצרות והיסורים חבלי משיח המה, וה' אלוקינו דורש מאתנו לעשות תשובה לתורה ומצוות, שלא נעכב ביאת משיח צדקנו בקרוב ממש
ח' שבט, {{{ציטוט}}}
ט"ו טבת

~הסבא משפולי~[עריכה | עריכת קוד מקור]

{{{ציטוט}}}
חלק מהציטוט מתורגם מיידיש. היום יום י"ד טבת

~רבי לוי יצחק שניאורסון~[עריכה | עריכת קוד מקור]

{{{ציטוט}}}
כ' בסיון

על הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

~ישראל אריה לייב שניאורסון~ {{{ציטוט}}}
~אדמו"ר הריי"צ~ {{{ציטוט}}}
{{{ציטוט}}}
אגרות קודש חלק ז' ע' רלא.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]