אהרון יצחק לייכטר: הבדלים בין גרסאות בדף
אַ גרויסע חסיד (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "ממוזער|הרב לייכטר הרב '''אהרן יצחק לייכטר''' (כ"ט תשרי תש"ח - י"ט אב תשנ"ד) היה משלוחי הרבי בצפת, ומהחסידים הראשונים שנמנו על הגרעין שהקים מחדש את קהילת חב"ד בעיר. == כללי == {{ציטוט|תוכן=הגמ' בבבא מציעא (כט, ב) אומרת שמי שרוצה לאבד ממ...") |
מ (החלפת טקסט – "{{ציטוט|תוכן=" ב־"{{ציטוט|ציטוט=") |
||
| (7 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{עריכה}} | |||
[[קובץ:250px-אהרן יצחק לייכטר (1).jpg|ממוזער|הרב לייכטר]] | [[קובץ:250px-אהרן יצחק לייכטר (1).jpg|ממוזער|הרב לייכטר]] | ||
הרב '''אהרן יצחק לייכטר''' (כ"ט תשרי תש"ח - י"ט אב תשנ"ד) היה משלוחי הרבי בצפת, ומהחסידים הראשונים שנמנו על הגרעין שהקים מחדש את קהילת חב"ד בעיר. | הרב '''אהרן יצחק לייכטר''' (כ"ט תשרי תש"ח - י"ט אב תשנ"ד) היה משלוחי הרבי בצפת, ומהחסידים הראשונים שנמנו על הגרעין שהקים מחדש את קהילת חב"ד בעיר. | ||
== כללי == | == כללי == | ||
{{ציטוט| | {{ציטוט|ציטוט=הגמ' בבבא מציעא (כט, ב) אומרת שמי שרוצה לאבד ממונו – ישכור פועלים ואל ישב עמהם, ואני אומר שמי שרוצה לאבד את לבו – ישכור פועלים וישב עמהם...|מקור=כפר חב"ד גיליון 1572}}{{ציטוט|ציטוט=הנוהג הוא לומר מקצת שבחו של אדם בפניו, ושלא בפניו אומרים "גאנץ שוואך" {{הערה|כל | ||
"שבחו", ובאידיש גם: די חלש}}}}{{ציטוט| | "שבחו", ובאידיש גם: די חלש}}|מקור=כפר חב"ד גיליון 1572}}{{ציטוט|ציטוט=הייתה פעם משאית זבל שעבדו מאחוריו 2 פועלים ואחד מהם היה תפקידו לסמן לנהג | ||
שהוא יכול להמשיך לנסוע. פעם אמר השני למישהו: גם אני יכולתי להיות המסמן, אלא שאינני | שהוא יכול להמשיך לנסוע. פעם אמר השני למישהו: גם אני יכולתי להיות המסמן, אלא שאינני | ||
מחפש כבוד|מקור=כפר חב"ד גיליון 1572}}{{ציטוט| | מחפש כבוד|מקור=כפר חב"ד גיליון 1572}}{{ציטוט|ציטוט=שקרן אמיתי, גם כשאומר 'היפך השקר' – הרי־זה גם־כן לא אמת לאמיתו.|מקור=כפר חב"ד גיליון 1572}}{{ציטוט|ציטוט=הגמרא מספרת בבבא־בתרא (דף ט ע"ב) שירמיה הנביא קילל את אנשי | ||
ענתות שיתנו צדקה לבני אדם שאינם מהוגנים. ונשאלת השאלה, מה ענינה של קללה זו? אלא, מסבירים מפרשים: אנשי ענתות היו רשעים ולא היו ראויים שהקב"ה ירחם עליהם, ולכן על ידי שהם יתנו צדקה גם לאנשים שאינם ראויים הנה מדה כנגד מדה יתן להם ה' למרות שאינם הגונים.{{הערה|הרב לייכטר השתמש בזה כתשובה לאנשים שאינם נותנים צדקה לכל מיני נזקקים בטענה שהם לא ישרים. על כך סיפר שגם אנחנו לא מושלמים, ולכן לא יזיק לנו לתת גם לאלו שאינם מושלמים.}}|מקור=כפר חב"ד גיליון 1572}} | ענתות שיתנו צדקה לבני אדם שאינם מהוגנים. ונשאלת השאלה, מה ענינה של קללה זו? אלא, מסבירים מפרשים: אנשי ענתות היו רשעים ולא היו ראויים שהקב"ה ירחם עליהם, ולכן על ידי שהם יתנו צדקה גם לאנשים שאינם ראויים הנה מדה כנגד מדה יתן להם ה' למרות שאינם הגונים.{{הערה|הרב לייכטר השתמש בזה כתשובה לאנשים שאינם נותנים צדקה לכל מיני נזקקים בטענה שהם לא ישרים. על כך סיפר שגם אנחנו לא מושלמים, ולכן לא יזיק לנו לתת גם לאלו שאינם מושלמים.}}|מקור=כפר חב"ד גיליון 1572}} | ||
== | == מלמד עם הארץ == | ||
{{ציטוט| | {{ציטוט|ציטוט=היה מלמד אחד עם הארץ גדול, וכשהגיע לפסוק (שלח יד, מד) "ויעפילו לעלות אל ראש | ||
ההר" תרגם ויעפילו – און זיי זיינען געפאלען, אל ראש ההר – צום שפיץ בארג,{{הערה|הם נפלו אל ראש ההר}} ומיד שאלו התלמידים הרי זו סתירה מיניה וביה – איך אפשר ליפול לראש ההר? עיין המלמד ברש"י וראה שכתוב "ויעפילו – לשון חוזק" ומיד הכריז "אתם צודקים, הנה גם רש"י כותב שזה לשון חוזק! {{הערה|'חוזק' באידיש = בדיחה}}...|מקור=כפר חב"ד גיליון 1572}} | ההר" תרגם ויעפילו – און זיי זיינען געפאלען, אל ראש ההר – צום שפיץ בארג,{{הערה|הם נפלו אל ראש ההר}} ומיד שאלו התלמידים הרי זו סתירה מיניה וביה – איך אפשר ליפול לראש ההר? עיין המלמד ברש"י וראה שכתוב "ויעפילו – לשון חוזק" ומיד הכריז "אתם צודקים, הנה גם רש"י כותב שזה לשון חוזק! {{הערה|'חוזק' באידיש = בדיחה}}...|מקור=כפר חב"ד גיליון 1572}} | ||
{{ציטוט| | {{ציטוט|ציטוט=מעשה במלמד עם־הארץ שלימד בפרשת שמיני על העופות הטמאים וכשהגיע לשלך (ט, | ||
יז) ראה ברש"י "שתרגם אונקלוס ושלינונא", אז הוא תרגם לתלמידים ששלך הוא "א משוגענע | יז) ראה ברש"י "שתרגם אונקלוס ושלינונא", אז הוא תרגם לתלמידים ששלך הוא "א משוגענע | ||
פיש" {{הערה|שלהי=משוגע, נונא= דג, | פיש" {{הערה|שלהי=משוגע, נונא= דג,}}, שאל אחד התלמידים: אם כן למה הוא נמנה בין העופות, ענה | ||
המלמד: זה חלק מהשגעון שלו שהלך לו בין העופות...|מקור=כפר חב"ד גיליון 1572}}{{ציטוט| | המלמד: זה חלק מהשגעון שלו שהלך לו בין העופות...|מקור=כפר חב"ד גיליון 1572}}{{ציטוט|ציטוט=היה פעם מלמד בכפר שלא לימד כמו שצריך, התייעצו ההורים עם הרב והוחלט לפטרו. הגיעו קרובי המלמד לבית הרב והתחננו: אנא אל תנשלו אותו מפרנסתו! יש לו אשה וילדים, ואיך הם יתקיימו? ענה להם הרב: שיהיה מינקת. אמרו לו: אבל זה הוא לא יכול. אמר להם: גם להיות מלמד הוא לא יכול.|מקור=כפר חב"ד גיליון 1572}} | ||
== קישורים חיצוניים == | |||
{{מיזמים|חב"דפדיה={{שם הדף}}}} | |||
== הערות שוליים == | |||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:אישים בצפת]] | [[קטגוריה:אישים בצפת]] | ||
גרסה אחרונה מ־19:19, 2 באוקטובר 2025
הרב אהרן יצחק לייכטר (כ"ט תשרי תש"ח - י"ט אב תשנ"ד) היה משלוחי הרבי בצפת, ומהחסידים הראשונים שנמנו על הגרעין שהקים מחדש את קהילת חב"ד בעיר.
.jpg)
כלליעריכה
הגמ' בבבא מציעא (כט, ב) אומרת שמי שרוצה לאבד ממונו – ישכור פועלים ואל ישב עמהם, ואני אומר שמי שרוצה לאבד את לבו – ישכור פועלים וישב עמהם...
כפר חב"ד גיליון 1572 הנוהג הוא לומר מקצת שבחו של אדם בפניו, ושלא בפניו אומרים "גאנץ שוואך" [1]
כפר חב"ד גיליון 1572 הייתה פעם משאית זבל שעבדו מאחוריו 2 פועלים ואחד מהם היה תפקידו לסמן לנהג
שהוא יכול להמשיך לנסוע. פעם אמר השני למישהו: גם אני יכולתי להיות המסמן, אלא שאינני
מחפש כבוד
כפר חב"ד גיליון 1572 שקרן אמיתי, גם כשאומר 'היפך השקר' – הרי־זה גם־כן לא אמת לאמיתו.
כפר חב"ד גיליון 1572 הגמרא מספרת בבבא־בתרא (דף ט ע"ב) שירמיה הנביא קילל את אנשי
ענתות שיתנו צדקה לבני אדם שאינם מהוגנים. ונשאלת השאלה, מה ענינה של קללה זו? אלא, מסבירים מפרשים: אנשי ענתות היו רשעים ולא היו ראויים שהקב"ה ירחם עליהם, ולכן על ידי שהם יתנו צדקה גם לאנשים שאינם ראויים הנה מדה כנגד מדה יתן להם ה' למרות שאינם הגונים.[2]
כפר חב"ד גיליון 1572
מלמד עם הארץעריכה
היה מלמד אחד עם הארץ גדול, וכשהגיע לפסוק (שלח יד, מד) "ויעפילו לעלות אל ראש
ההר" תרגם ויעפילו – און זיי זיינען געפאלען, אל ראש ההר – צום שפיץ בארג,[3] ומיד שאלו התלמידים הרי זו סתירה מיניה וביה – איך אפשר ליפול לראש ההר? עיין המלמד ברש"י וראה שכתוב "ויעפילו – לשון חוזק" ומיד הכריז "אתם צודקים, הנה גם רש"י כותב שזה לשון חוזק! [4]...
כפר חב"ד גיליון 1572
מעשה במלמד עם־הארץ שלימד בפרשת שמיני על העופות הטמאים וכשהגיע לשלך (ט,
יז) ראה ברש"י "שתרגם אונקלוס ושלינונא", אז הוא תרגם לתלמידים ששלך הוא "א משוגענע
פיש" [5], שאל אחד התלמידים: אם כן למה הוא נמנה בין העופות, ענה
המלמד: זה חלק מהשגעון שלו שהלך לו בין העופות...
כפר חב"ד גיליון 1572 היה פעם מלמד בכפר שלא לימד כמו שצריך, התייעצו ההורים עם הרב והוחלט לפטרו. הגיעו קרובי המלמד לבית הרב והתחננו: אנא אל תנשלו אותו מפרנסתו! יש לו אשה וילדים, ואיך הם יתקיימו? ענה להם הרב: שיהיה מינקת. אמרו לו: אבל זה הוא לא יכול. אמר להם: גם להיות מלמד הוא לא יכול.
כפר חב"ד גיליון 1572
