תבנית:היום יום/י"ח אלול

לששי עולה הבעל קורא, ומעצמו.

יום הולדת את הבעל שם טוב בשנת תנ"ח. יום שנתגלה אליו מורו ורבו הקדוש - תפ"ד. יום שנתגלה הבעל שם טוב - תצ"ד.

יום הולדת את רבינו הזקן - תק"ה.

תוכן תורת הבעל שם טוב בשבת פרשת תבוא ח"י אלול תרנ"ב אחר קבלת שבת: "והיה כי תבוא אל הארץ" וגו'. ארץ לשון 'מרוצה' ולשון 'רצון' כדאיתא במדרש. אז דו וועסט צוקומען צום רצון וואס איז א מתנה מלמעלה און בירושה בכל אחד מישראל, איז די עבודה דארף זיין "וישבת", אראפטראגען אין התישבות, "ולקחת גו' ושמת בטנא", ממשיך זיין אורות בכלים, "והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלקיך", א איד דארף וויסען אז ער גייט פון איין ארט אין דעם אנדערען, איז ניט ער גייט אליין נאר מ'פירט איהם מלמעלה, און די כוונה איז "לשכן שמו שם", אויף מפרסם זיין אלקות אין דעם ארט וואו ער איז.

אחר תפילת ערבית חזר עוד הפעם תורה הקודמת והוסיף: "והיה כי תבוא" גו' בכדי דו זאלסט צוקומען צום רצון כו', איז דאס דורך דעם אז "והלכת אל המקום גו' לשכן שמו שם", זאלסט זיך מוסר נפש זיין אויף מפרסם זיין דארטען אלקות, מיט וואס איז מען מפרסם אלקות, מיט א ברכה און א פסוק תהלים.

---

תרגום מאידיש: תוכן תורת הבעל שם טוב בשבת פרשת תבוא ח"י אלול תרנ"ב אחר קבלת שבת: "והיה כי תבוא אל הארץ" וגו'. ארץ לשון 'מרוצה' ולשון 'רצון' כדאיתא במדרש. כשאתה תבוא לרצון שהוא מתנה מלמעלה ובירושה בכל אחד מישראל, אזי העבודה צריכה להיות "וישבת", להורידה בהתישבות, "ולקחת גו' ושמת בטנא", להמשיך אורות בכלים, "והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלקיך", יהודי צריך לדעת כשהוא הולך ממקום אחד לשני, הוא אינו הולך לבד אלא מוליכים אותו מלמעלה, והכוונה היא "לשכן שמו שם", שיפרסם אלקות במקום בו הוא נמצא.

אחר תפילת ערבית חזר עוד הפעם תורה הקודמת והוסיף: "והיה כי תבוא" גו', בכדי שתבוא לרצון כו', זהו על ידי "והלכת אל המקום גו' לשכן שמו שם", שתמסור את נפשך לפרסם שם אלקות, במה מפרסמים אלקות, עם ברכה ופסוק תהלים.

הקודם: י"ז אלול

{{{רשימה}}}

הבא: י"ט אלול