יחידות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מנחם מענדל.ק (שיחה | תרומות) מ (גרסה אחת יובאה) |
אַ גרויסע חסיד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
{{ציטוט|1="מפתגמי אבי אדוני זקני מורי ורבי: מבנה השכל והמדות של חסיד, הוא לפי ערך היחידות הראשונה אצל רבו. היחידות הראשונה היא לפי ערך מהות עצמו של החסיד, לפי אופן מהות עצמו כזה סדר עבודה נותן לו הרבי."|מקור=[[תבנית:היום יום/כ' סיון|היום יום כ' בסיון]]}} | {{ציטוט|1="מפתגמי אבי אדוני זקני מורי ורבי: מבנה השכל והמדות של חסיד, הוא לפי ערך היחידות הראשונה אצל רבו. היחידות הראשונה היא לפי ערך מהות עצמו של החסיד, לפי אופן מהות עצמו כזה סדר עבודה נותן לו הרבי."|מקור=[[תבנית:היום יום/כ' סיון|היום יום כ' בסיון]]}} | ||
{{ציטוט|"[[אדמו"ר הזקן]] אמר על ר' משה וילנקר: משה יש לו מוחין דגדלות, ובעשר שנים שהתייגע, הוא השיג מוחין רחבים. שלוש שנים הכין את עצמו ר' משה ליחידות אצל אדמו"ר הזקן, ואחר כך הוא נשאר שבע שנים בליאזני בכדי להביא את היחידות לידי בעבודה בפועל"|[[תבנית:היום יום/י"ח תמוז|היום יום י"ח בתמוז]]}} | {{ציטוט|"[[אדמו"ר הזקן]] אמר על ר' משה וילנקר: משה יש לו מוחין דגדלות, ובעשר שנים שהתייגע, הוא השיג מוחין רחבים. שלוש שנים הכין את עצמו ר' משה ליחידות אצל אדמו"ר הזקן, ואחר כך הוא נשאר שבע שנים בליאזני בכדי להביא את היחידות לידי בעבודה בפועל"|[[תבנית:היום יום/י"ח תמוז|היום יום י"ח בתמוז]]}} | ||
{{ציטוט | {{ציטוט|1=סדר הכשר בשר לאכילה להוציא ממנו דם האסור הוא: שריה, מליחה, הדחה. ענינם בעבודה: שריה - ווייקען זיך אין דברי הרב (=להשרות עצמו בדברי הרב), מליחה - יחידות, הדחה - ניגון."|מקור=[[תבנית:היום יום/כ"ו אלול|היום יום כ"ו באלול]]}} | ||
{{ציטוט|1="החסיד ר' מרדכי האראדאקער סיפר: פתגם הראשון ששמעו מ[[רבינו הזקן]] כשבאנו לליאזנא היה: וואס מען טאר ניט טאר מען ניט, און וואס מ'מעג דארף מען ניט (= מה שאסור - אסור, ומה שמותר - לא צריך). כשלש ארבע שנים עבדנו בזה עד שהבאנו אופן זה בעניני חיינו, ורק אז נכנסנו ליחידות לשאול דרך בעבודה"|מקור=[[תבנית:היום יום/כ"ה אדר ב'|היום יום כ"ה באדר ב']]}} | {{ציטוט|1="החסיד ר' מרדכי האראדאקער סיפר: פתגם הראשון ששמעו מ[[רבינו הזקן]] כשבאנו לליאזנא היה: וואס מען טאר ניט טאר מען ניט, און וואס מ'מעג דארף מען ניט (= מה שאסור - אסור, ומה שמותר - לא צריך). כשלש ארבע שנים עבדנו בזה עד שהבאנו אופן זה בעניני חיינו, ורק אז נכנסנו ליחידות לשאול דרך בעבודה"|מקור=[[תבנית:היום יום/כ"ה אדר ב'|היום יום כ"ה באדר ב']]}} | ||
{{ציטוט|1="גדולי זקני חסידי רבינו הזקן היו אומרים, אשר "יחידות" פירושו: קלאר, אפגעשטעלט, פאראיינציגט (=בירור, קביעה, איחוד) - מקור ג' פירושים אלו הוא בדרז"ל: שקלים פרק ו' משנה ב', יבמות ס"ב עמוד א', בראשית רבה פרק כ'-. זאת אומרת כי ענין היחידות הוא לברר את מצבו, ולקבוע אופן עבודתו בסור מרע ולקרב את המדות הטובות, ולהתקשר בהתאחדות גמורה ולמסור עצמו, איבערגעבען זיך מיט אלע רצונות (=למסור עצמו עם כל הרצונות)."|מקור=[[תבנית:היום יום/י' אלול|היום יום י' באלול]]}} | {{ציטוט|1="גדולי זקני חסידי רבינו הזקן היו אומרים, אשר "יחידות" פירושו: קלאר, אפגעשטעלט, פאראיינציגט (=בירור, קביעה, איחוד) - מקור ג' פירושים אלו הוא בדרז"ל: שקלים פרק ו' משנה ב', יבמות ס"ב עמוד א', בראשית רבה פרק כ'-. זאת אומרת כי ענין היחידות הוא לברר את מצבו, ולקבוע אופן עבודתו בסור מרע ולקרב את המדות הטובות, ולהתקשר בהתאחדות גמורה ולמסור עצמו, איבערגעבען זיך מיט אלע רצונות (=למסור עצמו עם כל הרצונות)."|מקור=[[תבנית:היום יום/י' אלול|היום יום י' באלול]]}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
== קישורים חיצוניים == | |||
{{מיזמים|חב"דפדיה={{שם הדף}}}}{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]] | |||
גרסה אחרונה מ־17:01, 3 באוגוסט 2025
יחידות הוא מושג בחסידות חב"ד שפירושו פגישה פרטית עם הרבי. החסיד נכנס לחדרו הפרטי של הרבי ומקבל הוראות אישיות לעבודת השם שלו ותשובות לשאלותיו. אצל הרבי מלובביץ' התקיימו "יחידויות כלליות"[1] ל"גבירים"[2], ל"תמימים"[3], לנשים, ואף לחסידים.
מספר "היום יום"[עריכה | עריכת קוד מקור]
{{{ציטוט}}}
היום יום כ' בסיון
{{{ציטוט}}}
{{{מקור}}}
{{{ציטוט}}}
היום יום כ"ו באלול
{{{ציטוט}}}
היום יום כ"ה באדר ב'
{{{ציטוט}}}
היום יום י' באלול
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ^ לחדרו של הרבי לא נכנס אדם אחד עם רעייתו ומשפחתו/לבד, אלא היחידות התקיימה במקום יותר מרווח בהשתתפות קבוצת אנשים
- ^ התורמים לחב"ד וכו'
- ^ בחורי ישיבות תומכי תמימים