כתיבה לרבי: הבדלים בין גרסאות בדף
אַ גרויסע חסיד (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "'''כתיבה לרבי''' היא אבן נדבך ויסוד חשוב בצורת ההתקשרות בין רבי לחסיד, בה מודיעים לרבי על מצב הכותב בגשמיות וברוחניות, מבשרים בשורות טובות, שואלים שאלות ואף מבקשים ברכות.{{ציטוט|תוכן=אין הזמן גרמא אפילו לקרוא, אבל הנתינה כבר בשלימותה ובכל הפרטים . . הראו דווק...") |
מ (החלפת טקסט – "{{ציטוט|תוכן=" ב־"{{ציטוט|ציטוט=") |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''כתיבה לרבי''' היא אבן נדבך ויסוד חשוב בצורת ההתקשרות בין רבי לחסיד, בה מודיעים לרבי על מצב הכותב בגשמיות וברוחניות, מבשרים בשורות טובות, שואלים שאלות ואף מבקשים ברכות.{{ציטוט| | '''כתיבה לרבי''' היא אבן נדבך ויסוד חשוב בצורת ההתקשרות בין רבי לחסיד, בה מודיעים לרבי על מצב הכותב בגשמיות וברוחניות, מבשרים בשורות טובות, שואלים שאלות ואף מבקשים ברכות.{{ציטוט|ציטוט=אין הזמן גרמא אפילו לקרוא, אבל הנתינה כבר בשלימותה ובכל הפרטים . . הראו דווקא בזמננו דוגמא בולטת . . ברגע שמכניסים את הנתונים למחשב – ברגע כמימרא יודעים כל המסקנות לפועל ממש|מקור=[http://www.torah4blind.org/hebrew/yh961.pdf מענה כ"ק אדמו"ר שליט"א, תשורה]|מרכאות=כן}}{{ציטוט|ציטוט=כל מה שמאריך יותר בכתובים הרי זה משובח, ובודאי גם להבא יעשה כזה"|מקור=מכתב מז' אלול תשי"ד}}{{ציטוט|ציטוט=רואים שהידיעה שבמשך הזמן יכתבו על דבר הפעולות לפלוני - מביאה זה הוספה בפעולות אם בכמות או באיכות או בשניהם גם יחד|מקור=ט' אייר תשי"ט}}{{ציטוט|ציטוט="ובוודאי צדקו השלוחים אשר אין מכתבים מכבידים עליי, והלוואי שנזכה בתוככי כלל ישראל שתוכן מכתב איש לרעהו יהיה משמח הן בגשמיות והן ברוחניות ובטוב הנראה והנגלה"}}{{ציטוט|ציטוט=בכל עת הנני שבע רצון לדעת מהנעשה עם אנ"ש יחיו, כי אם הידיעות טובות הנה אזי גורם זה קורת רוח ושמחה וגם אם חס ושלום להיפך, על כל פנים זה גופא - העמידה בקישור מכתבים - מחזק, און מאכט קלענער דעם געפיל פון עלנטקייט [ומקטין את רגש הבדידות] ונמיכת הרוח. וידוע המבואר בכמה ספרים, שאף אם אי אפשר לעזור בגשמיות, הרי על כל פנים מחשבה טובה ואיחולים טובים של אחד מישראל לחברו ענין הוא|מקור=מכתב מכ"ח מנחם אב תש"י.}} | ||
== קישורים חיצוניים == | |||
{{מיזמים|חב"דפדיה={{שם הדף}}}} | |||
[[קטגוריה:מושגים]] | [[קטגוריה:מושגים]] | ||
[[קטגוריה:חסידות חב"ד]] | [[קטגוריה:חסידות חב"ד]] | ||
גרסה אחרונה מ־19:16, 2 באוקטובר 2025
כתיבה לרבי היא אבן נדבך ויסוד חשוב בצורת ההתקשרות בין רבי לחסיד, בה מודיעים לרבי על מצב הכותב בגשמיות וברוחניות, מבשרים בשורות טובות, שואלים שאלות ואף מבקשים ברכות.
אין הזמן גרמא אפילו לקרוא, אבל הנתינה כבר בשלימותה ובכל הפרטים . . הראו דווקא בזמננו דוגמא בולטת . . ברגע שמכניסים את הנתונים למחשב – ברגע כמימרא יודעים כל המסקנות לפועל ממש
מענה כ"ק אדמו"ר שליט"א, תשורה כל מה שמאריך יותר בכתובים הרי זה משובח, ובודאי גם להבא יעשה כזה"
מכתב מז' אלול תשי"ד רואים שהידיעה שבמשך הזמן יכתבו על דבר הפעולות לפלוני - מביאה זה הוספה בפעולות אם בכמות או באיכות או בשניהם גם יחד
ט' אייר תשי"ט "ובוודאי צדקו השלוחים אשר אין מכתבים מכבידים עליי, והלוואי שנזכה בתוככי כלל ישראל שתוכן מכתב איש לרעהו יהיה משמח הן בגשמיות והן ברוחניות ובטוב הנראה והנגלה"
{{{מקור}}} בכל עת הנני שבע רצון לדעת מהנעשה עם אנ"ש יחיו, כי אם הידיעות טובות הנה אזי גורם זה קורת רוח ושמחה וגם אם חס ושלום להיפך, על כל פנים זה גופא - העמידה בקישור מכתבים - מחזק, און מאכט קלענער דעם געפיל פון עלנטקייט [ומקטין את רגש הבדידות] ונמיכת הרוח. וידוע המבואר בכמה ספרים, שאף אם אי אפשר לעזור בגשמיות, הרי על כל פנים מחשבה טובה ואיחולים טובים של אחד מישראל לחברו ענין הוא
מכתב מכ"ח מנחם אב תש"י.
