התנועה הציונית: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אַ גרויסע חסיד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אַ גרויסע חסיד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
{{ציטוט|תוכן=לא רק שאין זו אתחלתא דגאולה, ולא רק שאין זה יום-טוב ויום ישועה עבור יהודים וכו' - אלא בכך עיכבו את הגאולה למשך כך וכך עשרות שנים!|מקור=בשם האחים שולזינגר|מרכאות=כן}}. | {{ציטוט|תוכן=לא רק שאין זו אתחלתא דגאולה, ולא רק שאין זה יום-טוב ויום ישועה עבור יהודים וכו' - אלא בכך עיכבו את הגאולה למשך כך וכך עשרות שנים!|מקור=בשם האחים שולזינגר|מרכאות=כן}}. | ||
{{ציטוט|תוכן=עד שאתה שואלני מדוע בליובאוויטש לא חוגגים את יום העצמאות אנ יאור לך שהשאלה היותר גדולה היא מדוע בליובאוויטש לא צמים ביום ה' באייר|מקור=ב[[יחידות]] עם הרב צבי נריה}}{{ציטוט|תוכן=משל למה הדבר דומה, למלך גדול ורב, שמראה אהבתו הגדולה והעצומה לאיש הדיוט נבזה שפל אנשים כו', ויורד אליו ממקום כבודו עם כל שריו כו', ומכניסו להיכלו היכל המלך כו' (ע"ד המבואר בתניא פרק מ"ו), האפשר לומר ששפל אנשים זה יאמר למלך, אשר היכל זה אינו של המלך אלא של ההדיוט, ולכן יתנהג בו כפי רצונו, ותחילת הנהגתו היא לגרש את המלך מהיכלו בכל האופנים שאפשרי, והיינו על ידי הנהגה גסה היפך ציווי המלך על כל צעד וצעד?! והנמשל מובן|מקור=אגרות קודש חלק י"א ע' פ"ה}}{{ציטוט|תוכן=ולמרות כי גם הקצינים הגבוהים הודו כי "יד ה' הייתה זאת", וכל אחד הרגיש בזה ובמיוחד ראשי הצבא שידעו את הכחות שמכל צד ואת הסכויים שעל פי טבע הסותרים את המציאת של תוצאות המלחמה ואופנן - אך ביטוי השמחה מוכיח את ההיפך הגמור.. ובמיוחד, כי גם אלו שנהגו לומר הלל לא היו צריכים לברך עליו, וכן ברכת קדוש ועוד, והרי אלו ברכות לבטלה.. וכמה מרבני ארץ הקודש ת"ו פסקו שאסור לברך על ההלל ופסקו שלא לאמרו. מצער המצב וההפקרות שגם קטנים - פוסקים דין בזה ומשמיצים את רבני ישראל שאסרו לברך על ההלל בימים ההם ולאמרו, ומזלזלים בכבודם ואין פוצה פה ומוחה וכו'|מקור=אגרות קודש כרך כה ט'תקעג.}}{{ציטוט|תוכן=האם סבלנו 1900 שנה רק בשביל שיהיה לנו דגל ונציגות באו"ם|מקור=שיחות קודש קודם הנשיאות.}} | {{ציטוט|תוכן=עד שאתה שואלני מדוע בליובאוויטש לא חוגגים את יום העצמאות אנ יאור לך שהשאלה היותר גדולה היא מדוע בליובאוויטש לא צמים ביום ה' באייר|מקור=ב[[יחידות]] עם הרב צבי נריה}}{{ציטוט|תוכן=משל למה הדבר דומה, למלך גדול ורב, שמראה אהבתו הגדולה והעצומה לאיש הדיוט נבזה שפל אנשים כו', ויורד אליו ממקום כבודו עם כל שריו כו', ומכניסו להיכלו היכל המלך כו' (ע"ד המבואר בתניא פרק מ"ו), האפשר לומר ששפל אנשים זה יאמר למלך, אשר היכל זה אינו של המלך אלא של ההדיוט, ולכן יתנהג בו כפי רצונו, ותחילת הנהגתו היא לגרש את המלך מהיכלו בכל האופנים שאפשרי, והיינו על ידי הנהגה גסה היפך ציווי המלך על כל צעד וצעד?! והנמשל מובן|מקור=אגרות קודש חלק י"א ע' פ"ה}}{{ציטוט|תוכן=ולמרות כי גם הקצינים הגבוהים הודו כי "יד ה' הייתה זאת", וכל אחד הרגיש בזה ובמיוחד ראשי הצבא שידעו את הכחות שמכל צד ואת הסכויים שעל פי טבע הסותרים את המציאת של תוצאות המלחמה ואופנן - אך ביטוי השמחה מוכיח את ההיפך הגמור.. ובמיוחד, כי גם אלו שנהגו לומר הלל לא היו צריכים לברך עליו, וכן ברכת קדוש ועוד, והרי אלו ברכות לבטלה.. וכמה מרבני ארץ הקודש ת"ו פסקו שאסור לברך על ההלל ופסקו שלא לאמרו. מצער המצב וההפקרות שגם קטנים - פוסקים דין בזה ומשמיצים את רבני ישראל שאסרו לברך על ההלל בימים ההם ולאמרו, ומזלזלים בכבודם ואין פוצה פה ומוחה וכו'|מקור=אגרות קודש כרך כה ט'תקעג.}}{{ציטוט|תוכן=האם סבלנו 1900 שנה רק בשביל שיהיה לנו דגל ונציגות באו"ם|מקור=שיחות קודש קודם הנשיאות.}} | ||
== קישורים חיצוניים == | |||
{{מיזמים|חב"דפדיה={{שם הדף}}}} | |||
גרסה מ־16:52, 3 באוגוסט 2025
הציונות היא תנועה לאומית שנוסדה לפני כמאה ועשרים שנה באירופה, על ידי קבוצת הוגים יהודים. במרכזה של האידאולוגיה הציונית עומדת הלאומיות כאשר לקיום התורה והמצוות ישנה עדיפות משנית, אם בכלל.
לרעיון זה התנגדו רבותינו נשיאינו בכל תוקף. למרות התנגדותם לשיטה, יחסם למוסדות שמיסודה של התנועה כמו השלטון הנוכחי בארץ וצה"ל היה בצורה מרוככת, בשל היות הקמתם מוכרחת מכורח הנסיבות.
~אדמו"ר הרש"ב~
{{{ציטוט}}} ![]()
אור לישרים עמוד 57.
~אדמו"ר הריי"צ~
~הרבי~
בנוגע להכרזת יום העצמאות התבטא הרבי בוויכוח עם האחים שולזינגר:
{{{ציטוט}}} ![]()
בשם האחים שולזינגר.
{{{ציטוט}}} ![]()
ביחידות עם הרב צבי נריה
{{{ציטוט}}} ![]()
אגרות קודש חלק י"א ע' פ"ה
{{{ציטוט}}} ![]()
אגרות קודש כרך כה ט'תקעג.
{{{ציטוט}}} ![]()
שיחות קודש קודם הנשיאות.