תהלוכה: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (=) |
מנחם מענדל.ק (שיחה | תרומות) מ (גרסה אחת יובאה) |
(אין הבדלים)
| |
גרסה אחרונה מ־17:27, 20 ביוני 2024
~הרבי~
בנוגע להליכה לבתי כנסיות - היה הסדר בזמנים הקודמים שכאשר היו שואלים בבית הכנסת מנין אתם, היו משיבים: מדוקשיץ וכדומה, כי היו פוחדים לומר שבאים מליובאוויטש שמא יגרשו אותם, אבל כיום נמצאים בזמן שלא צריכים להתפעל, אלא צריכים לדבר גלויות: היה לנו ויש לנו רבי גדול - כ"ק מורי וחמי אדמו"ר, ובשליחותו אנו באים!
— משיחת שבת פרשת נצבים תש"י
כשהולכים לבית-כנסת ולא נותנים לדבר, לא צריכים להתפעל ולהתייאש, רק צריכים למצוא עצות ותחבולות שיתנו לו לדבר
— משיחת אחרון של פסח תשי"ב
צריך לדעת שמכל פסיעה ופסיעה נברא מלאך, ומבררים את הבירורים שישנם בדרך. ויתכן שמקום זה ממתין מאז ששת ימי בראשית שיהודי יעבור בו לדבר מצווה ויעשה את רצון ה'
— משיחת יום ב' דחג השבועות תשכ"ח
מכיוון ששמע שבמקום פלוני ישנו בית כנסת שבו מתאספים יהודים - הרי הוא מכתת רגליו למקום ההוא, מבלי הבט על המרחק הרב, כדי להוסיף בשמחת יום טוב אצל יהודים אלו
— משיחת יום ב' דחג השבועות תשמ"ד
ואלו שכתתו רגליהם ללכת בדרך רחוקה (כולל - דרך רחוקה במובן הרוחני) כדי להביא את שמחת יום-טוב ליהודים נוספים - להם יאמר: 'תִּשְׁנֶה לשנה הבאה' שהרי כאשר שנה הבאה נהיה בארצנו הקדושה, אזי יהיה עניין הליכה בדרך רחוקה עוד יותר מאשר עתה, דמכיוון ש"עתידה ירושלים שתתפשט בכל ארץ ישראל", נמצא, שבירושלים עצמה יצטרכו ללכת מהלך רב של 400 פרסה!
— משיחת יום ב' דחג השבועות תשמ"ד