עריכת הדף "תבנית:היום יום/י' שבט"

[[תורה אור (ספר)|תורה אור]] [[דיבור המתחיל]] "למען תהיה" סוף סעיף המתחיל "אמנם", "לא ישבות יומם מלראות" צריך להיות "לא ישבות יומם ולילה מלרצות".

אמי זקנתי (הרבנית מרת רבקה נ"ע) בהיותה כבת שמונה עשרה שנה - בשנת [[תרי"א]] - חלתה, וציוה הרופא אשר תאכל תיכף בקומה משנתה, אמנם היא לא חפצה לטעום קודם ה[[תפלה]], והיתה מתפללת בהשכמה ואחר התפלה היתה אוכלת פת שחרית. כשנודע הדבר לחותנה [[אדמו"ר הצמח צדק]], אמר לה: א [[יהודי|איד]] דארף זיין געזונד און א בעל כח. אויף [[מצות]] שטייט וחי בהם, איז דער טייטש וחי בהם, מען דארף אריינבריינגען א [[חיות]] אין מצות. בכדי אז מען זאל קענען אריינבריינגען א חיות אין מצות, מוז מען זיין א בעל כח און זיין ב[[שמחה]]. וסיים: דו דארפסט ניט זיין קיין ניכטערע. בעסער עסען צוליב דאווענען ווי דאווענען צוליב עסען. ובירכה באריכות ימים, (נולדה בשנת [[תקצ"ג]] ונפטרה י' [[שבט]] [[תרע"ד]]).

[[מאמר]] זה אמר [[אדמו"ר הרש"ב|אבי]] [[אדמו"ר]] לאחד על [[יחידות]], והוסיף: און מען דארף עס טאן בשמחה.
----
'''תרגום ה[[אידיש]]''': [[יהודי]] צריך להיות בריא ובעל כח. על [[מצוות]] נאמר "וחי בהם", הפירוש וחי בהם, צריכים להכניס [[חיות]] במצוות. בכדי שיוכלו להחדיר חיות במצות, חייבים להיות בעל כח ולהיות ב[[שמחה]]. וסיים: את לא צריכה להיות כפויה. עדיף לאכול בשביל להתפלל מאשר להתפלל בשביל לאכול. ובירכה באריכות ימים, (נולדה בשנת [[תקצ"ג]] ונפטרה י' [[שבט]] [[תרע"ד]]).

[[מאמר]] זה אמר [[אדמו"ר הרש"ב|אבי]] [[אדמו"ר]] לאחד על [[יחידות]], והוסיף: וצריכים לעשות זאת בשמחה.<noinclude>{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/ט' שבט|ט' שבט]]|הבא=[[תבנית:היום יום/י"א שבט|י"א שבט]]}}[[קטגוריה:היום יום|ג]]</noinclude>