פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות חב"דציטוט
חב"דציטוט
חיפוש
עריכת הדף "
לקוטי שיחות
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יידיש == {{ציטוט|מנהג ישראל (האשכנזים) במשך מאות השנים האחרונות, הוא, שבחדרים ובישיבות ובבתי מדרש, מדברים ולומדים{{הערה|וכן מתרגמים המילים (דחומש, משניות וגמרא)}} דוקא באידיש|ראה לקוטי שיחות חכ"א ע' 446 ואילך, ובהערות שם}}{{ציטוט|בשפת האידיש ישנה מעלה לגבי שאר השפות, כשם שגם בהלכה מעלה מיחדת ליוונית וארמית, משום שבמשך כמה דורות רוב ישראל - כולל גדולי ישראל - דיברו בשפה זו|מקור=ליקוטי שיחות חכ"א ע' 448}}{{ציטוט|בשפה זו השתמשמו רבותינו לגילוי פנימיות התורה, ושתי נקודות בדבר: א. מכך שבחרו לדבר בשפה זו מוכח שישנה מעלה בשפה זו לגבי שאר הלשונות. ב. אחרי שדיברו בה גרמו לעילוי בשפה זו יתר על מה שהיה לפני כן|מקור=|ליקוטי שיחות חכ"א ע' 448}}{{ציטוט|כיצד ייתכן שאברכים 'שפיץ חב"ד' מדברים ביניהם באנגלית, ולא באידיש|לקוטי שיחות ח"ד ע' 321}}
תקציר
?
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דציטוט תפורסם לפי תנאי הרישיון רישיון חופשי למסמכים של גנו גרסה 1.3 או חדשה יותר (אפשר לעיין בדף
חב"דציטוט:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)