עריכת הדף "סיפורי חסידים" (פסקה)

== הרביים ==
{{שם|אדמו"ר הזקן}}{{ציטוט|ציטוט=כאשר שמענו מהרבי (היינו המגיד ממעזריטש) דברי תורה - היה זה אצלנו [[תורה שבעל פה]], וכאשר שמענו מהרבי סיפור - היה זה אצלנו כמו [[תורה שבכתב]]!|מרכאות=כן}}{{שם|הצמח צדק}}{{ציטוט|ציטוט=מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים. אפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, וכולנו יודעים את התורה - חב"די שלם - מצוה עלינו לספר. צריכים לספר סיפור חסידי, ובסיפור עצמו יוצאים ממצרים|מקור=שיחת אדמו"ר הריי"צ, ליל כ' כסלו תרצ"ב. ובספר המאמרים תש"י (עמ' 197)|מרכאות=כן}}{{שם|אדמו"ר הריי"צ}}{{ציטוט|ציטוט=על כל סיפור להוסיף ענין בעבודה ולהביא לפתיחת הלב והמוח בהשכלה. על כל סיפור להביא לפישוט העקמומיות שבלב.. ספר בראשית הוא ברובו סיפורי מעשיות, ונקרא "ספר הישר", שכן הסיפורים הקדושים מביאים ישרות בלב ובמוח האדם, שיהיו כלים לקבלת תורה ועבודה. וכך על כל סיפור להביא תועלת בהשכלה ובעבודה|מקור=לקו"ד חלק א' ליקוט ה' חלק ב' אות י"ט.|מרכאות=כן}}{{ציטוט|ציטוט=כל סיפור הוא חלון. מבעד לחלון זה - זורח אור ה"עבודה" שמקורו בשמש החסידות. אור זה - מאיר את כל הפינות החשוכות של בני האדם".|מקור=ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ) תשי"א, עמ' 147.|מרכאות=כן}}{{ציטוט|ציטוט=עיקר גדול בהדרכה לקטנים, לתת להם סיפורים טובים מהנהגות צדיקים.. להשגיח עליהם שיקראו זה בשימת לב, ולבוחנם אם יודעים מה שקראו, '''ולהרגילם לספר במתינות ובסדר כל מה שקראו''', ואחר כל סיפור שיקראו - נחוץ להסביר להם את המוסר-השכל ב[[יראת שמים]] היוצא מסיפור זה|מרכאות=כן}}{{ציטוט|ציטוט=סיפור ממשכיל ועובד מטהר את מוח השומע, סיפור מעובד ומשכיל מטהר את לב השומע|מקור=תרגום חופשי מספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ) תשי"א, עמ' 65.}}{{ציטוט|ציטוט=סיפורי חסידים הם הטבה כללית, העושים מן האדם בעל מדות ועובד ה'. לאחר הטבת הנרות, מגיע תורו של האור המאיר|מקור=ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ) תשי"א, עמ' 60.}}