עריכת הדף "שמחה" (פסקה)

'''שמחה''' בחסידות מובאת כצורך לעבוד את אלוקים מתוך שמחה. בספר התהלים נאמר: '''עבדו את ה' בשמחה''', פסוק זה הפך לאחד המשפטים העיקריים של החסידות כולה. עבודת השם צריכה להעשות מתוך שמחה, וכאשר העשייה היא מתוך עצב ודכדוך, היא עלולה להביא לתוצאות לא חיוביות.

{{כותרת|שונות}}
{{ציטוט|ויש לומר, שהדבר שעדין לא עשו בשביל להביא את המשיח הוא - עבודת השמחה הרצויה בשביל להביא את המשיח.

נוסף לכך ששמחה פורצת כל הגדרים, גם גדרי הגלות, יש בשמחה סגולה מיוחדת להביא את הגאולה... המדובר כאן אודות השמחה להביא את המשיח הוא - על השמחה כשלעצמה, שמחה בטהרתה, עבודה של שמחה לשם מטרה ותכלית של ביאת המשיח... והשמחה תביא את המשיח|[[הרבי]], ספר השיחות  תשמ"ח עמ' 629 ואילך}}
{{ציטוט|על פי זה מובנת גם הסיבה לכך שנשיא דורנו תבע מחסידים בדורו שיעמדו בתנועה של שמחה ושמחה גדולה בלי הגבלות.. והמשיך תנועה וענין השמחה גם לדורנו אחריו, דורנו זה.. שהוא דור הגאולה|משיחת שבת פרשת כי תצא תשנ"א}}
{{ציטוט|'ושמחת בחגיך' - שתכניס את השמחה שיהיה 'בחגי'''ך'''', החג שלך|[[אדמו"ר הזקן]], א' דחהפ"ס תש"ד}}
{{ציטוט|'שמח נפש עבדך'{{הערה|תהלים פ"ו ד'}} - על יהודי לבקש מהקב"ה לזכות למידת השמחה שתיקבע בנפשו|[[הצמח צדק]], אגרות קודש שלו אגרת ד}}
{{ציטוט|התעוררות דעצמות אין סוף זהו על ידי השמחה דווקא ... השמחה והתענוג ששמח על אלוקות ומתענג בנפשו זהו שמגיע בחינת עצמות אור אין סוף ועל ידי זה דווקא הוא הגילוי למטה כו'|[[אדמו"ר הרש"ב]], ספר המאמרים עטר"ת ע' צ'-צ"א}}
{{ציטוט|גזרו אבותינו רבותינו הקדושים זי"ע אומר, אשר הדאגה והעצבות, גם ממילי דשמיא (עניינים רוחניים), היא מידה רעה, ואסרוה באיסור גמור ומוחלט, ודנוה בדין ארבע מיתות, לגרשה מנחלת החסידים ולעקר אחריה אשר ממנה לא יישאר ממנה גם ריח דריח רע, המביא הפסד רע|[[אדמו"ר הריי"צ]] {{אגק}} ח"ד ע' שנ"ז}}