עריכת הדף "יום הכיפורים" (פסקה)

'''יום הכיפורים''' (נקרא גם '''יום כיפור''') הוא היום הקדוש ביותר בשנה בו ה' מכפר על עוונותיהם של בני ישראל. חל בתאריך י' בתשרי, היום העשירי של עשרת ימי תשובה.

נקרא "אחת בשנה" על שם מיוחדותו בו מאירה דרגת היחידה שבנשמות ישראל, הקשורה בקשר העמוק ביותר עם ה' ולכן "עיצומו של יום מכפר". ביום זה ציוותה התורה על עינוי הנפש ועשיית תשובה והוא נקרא בכתוב בשם "שבת שבתון" על שם איסור עשיית המלאכה שבו. בני ישראל דומים בו למלאכי השרת, ומתפללים חמש תפילות.

מרכז עניינו של היום בזמן שבית המקדש היה קיים הוא סדר עבודת הכהן הגדול הכוללת הקטרת הקטורת בקדש הקדשים, ביום הקדוש ביותר במקום הקדוש ביותר על ידי האדם המקודש ביותר.

ביום כיפור נמחקים ממילא כל הפגמים וכתמי החטא. היום הזה מגלה, כי כל יהודי קשור עם הקב"ה בקשר שאינו ניתן לניתוק, וממילא נמחקים כל החטאים והעוונות. גילוי זה מתבטא בכל ענייני היום של יום הכיפורים בעבודת הכהן גדול בבבית המקדש, בתפילות שנתקנו ביום זה, במצוות היום, ובעבודת התשובה שביום זה.

ביום הכיפורים תשל"ד פרצה מלחמת יום הכיפורים בהתקפה של צבאות סוריה ומצרים על ישראל ובתחילה ההפסדים היו כואבים ובדרך נס חיילי צה"ל הצליחו להדוף את המתקפות. לעומת הממשלה והמודיעין, הרבי צפה את פריצתה של המלחמה חודשים קודם, כאשר פתח בשרשרת ארוכה של הכנות וביטויים ובמיוחד הרבי עורר פעילות עם ילדים 'מפי עוללים... להשבית אויב'. ועל דברים אלו הרבי דיבר כי ניבא ולא ידע מה ניבא.