עריכת הדף "חסידות חב"ד"

'''חסידות חב"ד ליובאוויטש''' (ראשי תיבות "חכמה, בינה ודעת") היא חצר חסידית שנוסדה לפני כמאתיים חמישים שנים בידי רבי שניאור זלמן מליאדי בשנת ה'תקל"ב (1771). בשנת ה'תקע"ג (1812) העתיק בנו של רבי שניאור זלמן, רבי דובער שניאורי את מגוריו לעיירה ליובאוויטש (בכתיב עברי מודרני: לובביץ'), בה המשיכו מגורי ארבעה ממנהיגי החסידות במשך כמאה ועשר שנים, ועל שמה ממשיכה להיקרא החסידות עד היום. חסידות חב"ד מובדלת בדרכה ושיטתה הרעיונית משאר החצרות החסידיות, בכך שהיא מבססת את אמונתו של היהודי בבורא ואת הרצון לעובדו על ההכרה השכלית בגדולתו ורוממותו. מכאן גם נגזר שמה - ראשי תיבות של המילים חכמה בינה ודעת, שעל פי הקבלה והחסידות הם שלושת המרכיבים של השכל האנושי.

חסידות חב"ד מונה רבבות חסידים שרובם מרוכזים בעשרות קהילות בארץ ובעולם ולמעלה מחמשת אלפים שלוחי הרבי הפועלים ברחבי העולם.

מנהיגה הנוכחי של החסידות הוא רבי מנחם מענדל שניאורסון, השביעי בשולשלת נשיאי חב"ד.

== חכמה בינה ודעת ==
{{להשלים}}

== רבי ==
בכל דור ודור יש ראשי אלפי ישראל שנשמותיהם הם בבחינת ראש ומוח לגבי נשמות ההמון ועמי הארץ... יניקת וחיות נפש רוח ונשמה של עמי הארץ הוא מנפש רוח ונשמה של הצדיקים והחכמים, ראשי בני ישראל שבדורם... על ידי דביקה בתלמידי חכמים קשורות נפש ורוח ונשמה של עמי הארץ ומיוחדות במהותן הראשון ושורשם שבחכמה עילאה ~ [[תניא]] פרק ב

== ספרות חב"ד ==
{{להשלים}}

=== תניא ===
{{דף מורחב|ספר התניא}}
וזה כל האדם ותכלית בריאתו ובריאות כל העולמות עליונים ותחתונים להיות לו דירה זו בתחתונים ~ פרק ל"ג

ישמח ישראל בעושיו פירוש שכל מי שהוא מזרע ישראל יש לו לשמוח בשמחת ה' אשר שש ושמח בדירתו בתחתונים ~ פרק ל"ג

והנה ה' נצב עליו ומלא כל הארץ כבודו ומביט עליו ובוחן כליות ולב אם עובדו כראוי ~ פרק מ"א

באמת אין רע יורד מלמעלה והכל טוב ~ אגרת הקודש י"א

=== לקוטי שיחות ===
{{דף מורחב|לקוטי שיחות}}

שבכאו"א מישראל קיימת גם מציאותו של משיח כפשוטו ~ לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח וירא

עכשיו "הגיע הזמן" שצריכים לכבוש העולם על ידי יגיעה והוספה ביתר שאת וביתר עוז בלימוד התורה" ~ לקוטי שיחות, ח"ו, עמ' 312

הרי בודאי ובודאי שכבר כלו כל הקיצין, וכבר עשו תשובה, ועכשיו אין הדבר תלוי אלא במשיח צדקנו עצמו ~ לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח נח ג

=== היום יום ===
{{דף מורחב|לוח היום יום}}

יש לשנן בעל-פה, כל חד לפום שיעורי' דילי', ולחזור עליהם בעת ההליכה ברחוב - בכך נזכה לקבל פני משיח ~ כ"א כסלו

בימות המשיח יראו את מעלתן של הודאה ותמימות, שהכל מאמינים באמונה טהורה בהקב"ה, בתורתו ומצותיו.. מלך המשיח יוכיח ויבאר את ה"מעשה גדול" של התמימות - עבודה לבבית-רצינית ~ ה' טבת

הסכת ושמע ישראל, העת הזאת היא מועד הגאולה על ידי משיח צדקנו, והיסורים הבאים עלינו הם חבלי משיח, ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה.. "שובה ישראל עד ה' אלוקיך", והכן עצמך ובני ביתך לקבל פני משיח צדקנו הבא בקרוב ממש ~ ט"ו טבת

אז, כשהמשיח יבוא במהרה בימינו אמן, יתגעגעו לימי הגלות. או אז יחרה מדוע לא עסקו ב'עבודה'. אז כבר יחושו את הכאב הגדול שבהעדר העבודה כעת, ימי הגלות - הם ימי העבודה להתכונן לביאת המשיח במהרה בימינו אמן ~ ג' מנחם אב

== אדמו"רי חב"ד ==

=== {{שם|אדמו"ר הזקן}} ===
{{דף מורחב|אדמו"ר הזקן}}

ה' יתברך נותן ליהודים גשמיות כדי שיעשו מהגשמית רוחניות ~ תרגום מיידיש, אגרות קודש חלק ט"ו ע' ק"מ

[[אדמו"ר האמצעי]] אמר בשם אדמו"ר הזקן "אהבת ישראל צריכה להגיע עד מיצוי הנפש" ~ היום יום י"ח אב

מה שהתוועדות חסידית יכולה לפעול - מלאך מיכאל ללא יכול לפעול ~ קובץ מכתבים - תהילים אוהל יוסף יצחק, ע' 199

צריכים לחיות עם הזמן ~ תרגום מיידיש, אגרות קודש חלק ט"ו ע' קס"ב

למה תרצה להיות צדיק כמשה רבינו עליו השלום, שלא תוכל להשיג, ותהיה תמיד בעצבון? טוב לך להיות בשמחה שאתה אינך רשע כבלעם ותמיד תהיה שמח... ~ בשם אדמו"ר הזקן - רשימות הרב מנחם מענדל נוביקוב

=== {{שם|אדמו"ר האמצעי}} ===
{{דף מורחב|אדמו"ר האמצעי}}

כמה קשה המחלוקת, עד אבדון תאכל ממש ברוחניות ובגשמיות ~ אגרות קודש אגרת ט

אילו היה לי כל הון שבעולם והיו יכולים לרכוש זאת בכל הון שבעולם, הייתי נותן כל הון שבעולם שהאברכים בכל מקום שרק יהיו – ידברו שם דא"ח ~ ספר מגדל עז, עמוד קפח

=== {{שם|הצמח צדק}} ===
{{דף מורחב|הצמח צדק}}
תחשוב טוב יהיה טוב ~  המאמרים תרפ"ז עמ' רלו, לקוטי דיבורים חלק א' עמוד קנט, ומהם בספר התולדות ע' 196

אהוב אפלטון אהוב אריסטו, אבל אהוב את האמת יותר מכולם ~ [[אגרות קודש]] חלק ט"ו ע' קל"ה

הצמח צדק אמר לר' הנדל ביחידות: זוהר מרומם את הנפש, מדרש מעורר את הלב, ותהלים בדמעות שוטף את הכלי. ~ היום יום ט"ז טבת

=== {{שם|אדמו"ר המהר"ש}} ===
{{דף מורחב|אדמו"ר המהר"ש}}
העולם אומר שכשאי אפשר לעבור מלמטה יש לעבור מלמעלה, ואני סובר שמלכתחילה יש לעבור מלמעלה; יש לכתחילה להתייצב בחזקה, לא להתפעל מפני שום דבר, ולפעול את הדבר הנצרך. וכשמתייצבים – הקב"ה מסייע. ~ אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] חלק א' ע' תרי"ז.

חסידות היא נשמת הקבלה ~ קובץ רמ"ח אותיות פתגם נ"ג

=== {{שם|אדמו"ר הרש"ב}} ===
{{דף מורחב|אדמו"ר הרש"ב}}
חסיד הוא פנסאי – האיש שהולך ברחובות כדי להדליק את פנסי העיר. אם הפנס נמצא במדבר שמם  יש להדליק את הפנס כדי שיראו שזהו מדבר שמם. והמדבר אף הוא יתבייש בפני הפנס. אם הפנס נמצא בים יש לפשוט את הבגדים, לקפוץ לים ולהדליק את הפנס ~ ספר השיחות תש"א עמוד 136, צוטט ע"י הרבי  בשיחת יום א יג תמוז תשכ"ב (תורת מנחם כרך לד חלק שלישי עמוד 129)

לפעמים היצר הרע מתלבש בבגד של משי, שיכולה להיות נפש בהמית דתית, ומי מדבר על נפש בהמית חסידית ~ [[אגרות קודש]] חלק ט"ו ע' ת"ל. היום יום כ"ג סיון

"טובה פעולה אחת מאלף אנחות. אלקינו חי ותורה ומצות נצחיים המה, עזוב את האנחה ושקוד בעבודה בפועל ויחנך האלקים." ~ היום יום ח' אדר ב'

"אהוב את הבקורת כי היא תעמידך על הגובה האמיתי." ~ היום יום י"ב סיון

=== {{שם|אדמו"ר הריי"צ}} ===
{{דף מורחב|אדמו"ר הריי"צ}}
בדרכי החסידות אין חילוקי דרגות, הן דבר השווה לכל נפש. לדרכי החסידות - כולם מוכשרים ~ לקוטי דיבורים ח"א ליקוט ח' סי"ח

כשם שהנחת תפילין בכל יום הוא מצווה דאורייתא על כל יהודי, ללא חילוק בין גדול שבתורה לבין איש פשוט, כך הוא חוב גמור על כל יהודי לחשוב כל יום חצי שעה אודות חינוך הילדים ולעשות הכל, מה שבכוחו לעשות ויותר מכפי כוחו, לראות לפעול אצל הילדים, שילכו בדרך בהם מדריכים אותם. ~ היום יום כ"ב טבת

"תנועת צדיק, ומכל שכן ראיה או שמיעת קול, צריך לפעול שלא ישכח לעד." ~ היום יום י"ד טבת

כשם שאסור להפחית חסרונות עצמו כך אסור להפחית מעלות עצמו ~ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך ט"ו ע' ל'

לאלתר לתשובה - לאלתר לגאולה ~ אגרות קודש ח"ה אגרת א'תמ"ז

=== {{שם|הרבי}} ===
{{דף מורחב|הרבי}}

"לא עזב, ולא יעזוב הרועה את צאן מרעיתו"|מקור=אגרות קודש חלק כ"א אגרת ח'ב.

"אילו היו מתכוונים ומבקשים וצועקים באמת, בודאי ובודאי שמשיח כבר היה בא." ~ שיחת כ"ח ניסן תשנ"א

משיח מוכן לבוא עכשיו. ~ הרבי בראיון לCNN

"מיום הולכי לחדר, ועוד קודם לכן, התחיל להתרקם בדמיוני ציור גאולה העתידה - גאולת עם ישראל מגלותו האחרון, גאולה כזו ובאופן כזה שעל ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות הגזרות וההשמדות .. והכל יהיה באופן אשר בלבב שלם ובהבנה מלאה, "יאמר ביום ההוא אודך ה' כי אנפת בי." ~ אגרות קודש חלק י"ב אגרת ד'רכו

"דורנו הוא דור האחרון לגלות, ודור ראשון לגאולה" ~ מאמר באתי לגני אור לי"א שבט תשי"א, ועוד

"צריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו שהקב"ה בחר ומינה בעל בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך, נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה"שופטייך" ו"יועצייך" ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל וכל האנשים דדור זה. עד הנבואה העיקרית - הנבואה ש"לאלתר לגאולה", ותיכף ומיד ממש "הנה זה משיח בא"" ~ שיחת שבת פרשת שופטים תשנ"א

"הדבר היחיד שיכולני לעשות - למסור העניין אליכם. עשו כל אשר ביכולתכם .. להביא את משיח צדקנו תיכף ומיד ממש!" ~ שיחת כ"ח ניסן תשנ"א

== ההבדל בין חסידות חב"ד לחסידיות פולין ==
עד"ז בנוגע לתלמידי המגיד שנהגו נשיאות במקומם, שהיו חלוקים זה מזה באופני עבודת ה', וכתוצאה מזה נעשה גם החילוק בהתיישבותם במקום גשמי. וזהו אחד הביאורים שמבארים חסידים טעם התיישבותו של אדמו"ר הזקן במדינת רייסין – דכיון שבה הוצרכו לתקן את ענין העבודה ע"פ טעם ודעת, עבודת המוחין, לכבוש את בעלי המוחין, לכן, התיישב בה אדמו"ר הזקן מייסד תורת חסידות חב"ד; משא"כ במדינות וואלין ופולין, שמצד כמה וכמה סיבות הייתה שם ההנהגה רק בענינים של חג"ת – התיישבו בהם אלה שדרכם בעבודת ה' הייתה באופן כזה ~ שיחת י"ב תמוז תשי"ג

כעת הקשיבו יהודים! בכלל בחב"ד הייתה התביעה שתהיה עבודתו של כאו"א בעצמו, ולא להסתמך על הרביים. זהו ההפרש בין שיטת פולין לשיטת חב"ד, ששיטת פולין היא "וצדיק באמונתו יחיה", אל תקרי יחיה {{הערה|החי"ת בשבא}} אלא יחי'{{הערה|החי"ת בפתח}}, אבל אנו, חב"ד, צריכים לעבוד כולנו בעצמנו, ברמ"ח אברים ושס"ה גידים של הגוף, וברמ"ח אברים ושס"ה גידים של הנשמה. "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים". איך זאג זיך ניט אפ{{הערה|אינני מסלק את עצמי}}  ח"ו מלסייע, לסייע כפי היכולת, אבל, כיון שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, הרי, אם לא תהיה העבודה לבד, מה יועיל זה שנותנים "כתבים", מנגנים ניגונים ואומרים לחיים... צריכים לבד להפוך את השטות דלעומת זה דער קאך {{הערה|והרתיחה}} של הנפש הבהמית – לקדושה, ~ שיחת י"ב תמוז תשי"ג

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|חב"דפדיה={{שם הדף}}}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חצרות חב"ד]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:חסידות חב"ד]]