מענדל פוטרפס
הרב מנחם מענדל פוטרפס (ידוע גם בכינויו: ר' מענדל), היה חסיד ומקושר לרבותינו נשיאינו, איש מסירות נפש, הקים מוסדות רבים מאחורי מסך הברזל, שימש כמשפיע ומחנך בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.
הפך למושג ולסמל עוד בחייו, ניהל במסירות נפש את הישיבות המחתרתיות על אף רדיפות אנשי הנ.ק.וו.ד, ישב שנים ארוכות בגלות קשה בסיביר. לאחר יציאתו מרוסיה, ייסד מוסדות חינוך על טהרת הקודש בלונדון, מונה בהוראת הרבי לשמש כמשפיע המרכזי של ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, וזכה להעמיד דורות של תמימים מקושרים ומסורים בלב ונפש לרבי.
~אחדות~
"ואל תהי רשע בפני עצמך" (תניא פרק א'). הסביר על כך ר' מענדל: מהו רשע? זה שהוא בפני עצמו ואינו מעורב ובאחדות עם הבריות
— ספר 'ר' מענדל' ע' 337
"כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו". ר' מענדל ביאר מאמר רז"ל זה כך: "כל הגדול" - כל מי שהוא גדול, הסיבה לכך נובעת - "מחבירו, מכך שהוא בצוותא עם חבריו. אך אם "יצרו גדול", זה נובע "הימנו" - מעצמו, מכיוון שהוא בנפרד מהזולת, בשביל עצמו
— ספר 'ר' מענדל' ע' 339
אפילו אם נשליך בקבוק זה על ראשו של זה - אבל שנתדבר בינינו!
— ספר 'ר' מענדל' ע' 348
~עבודת ה'~
גרם אחד של 'עבודה' שוקל יותר מטון של 'השכלה'
— ספר 'ר' מענדל' ע' 340
מנוע של רכבת, שאינו מחובר לגלגלים. הוא אמנם משמיע קולות רמים, אבל ללא כל תכלית וללא כל תועלת, מכיוון שהמנוע אינו מחובר לגלגלים אין סיכוי שהקרון יזוז אפילו מילימטר אחד.
כך גם ב'עבודה' - יש מי שמתפעל ועושה הרבה רעש, אבל לפועל לא זז שום דבר...
— ספר 'ר' מענדל' ע' 339
כאשר הקוגל שמגישים לאכול בשבת הוא טעים, מותר לעשות אתכפיא ולא לאכול אותו
— ספר 'ר' מענדל' ע' 344
~שונות~
כאשר שני אנשים מספרים את אותו סיפור, כל אחד מספר אותו מזוית אחרת, ולכן התלהבתי!
— כאשר שאלוהו מדוע התלהב משמיעת סיפור פעמיים, מפי בעל השמועה
העגלון מצליף, הסוס רוקע ברגליו, בנתיים העגלה נוסעת
— ספר 'ר' מענדל' ע' 341
כשאני לוקח משקה - אני בעל הבית של כל העולם, כשאינני לוקח משקה - אזי העולם בעל הבית עלי
— ספר 'ר' מענדל' ע' 349
חסיד בן שמונים שווה לשני חסידים בני ארבעים
— ספר 'ר' מענדל' ע' 349
עצם זה שאתה מתבונן שהגעת למצב שאתה 'ישות' ולכן אתה צריך "מכבודך" למחול לחברך, גורם לבכות!
— כששאלוהו מדוע בוכה בקריאת שמע שעל המיטה, חב"ד אינפו עמודים 2-3