259
עריכות
פורים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הרחבה, הרחבה, הרחבה
(הרחבה, הרחבה, הרחבה) |
(הרחבה, הרחבה, הרחבה) |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
=== ציטוטים מתורת הרבי === | === ציטוטים מתורת הרבי === | ||
* ומזה באים לימי הפורים, באופן שגם כאשר כל המועדים בטלים, הנה "ימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם", שנשארים קיימים לנצח, לעד ולעולמי עולמים. | * ומזה באים לימי הפורים, באופן שגם כאשר כל המועדים בטלים, הנה "ימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם", שנשארים קיימים לנצח, לעד ולעולמי עולמים. | ||
* "דע"י המס"נ דישראל במשך כל השנה, דעניין המס"נ הוא מעצם הנשמה, היינו מצד הבחירה דעצם הנשמה בהעצמות, עי"ז נמשך ומתגלה בחירת העצמות בישראל, ועי"ז, גם הגורל דלמעלה הי' שליהודים יהי' אורה ושמחה וששון ויקר,ואת המן ואת בניו יתלו על העץ." | <small>התוועדות חג הפורים ה'תשכ"ו בלתי מוגה</small> | ||
* "כאשר ישנו יהודי שנהנה מסעודתו של אותו רשע או שהשתחווה לצלם, רח"ל - אין זה מאורע שקרה אצל הזולת, בד' אמותיו של הזולת, אלא מאורע "אשר קרה"ו"", בד' אמותיו של ראש הסנהדרין!" | * "דע"י המס"נ דישראל במשך כל השנה, דעניין המס"נ הוא מעצם הנשמה, היינו מצד הבחירה דעצם הנשמה בהעצמות, עי"ז נמשך ומתגלה בחירת העצמות בישראל, ועי"ז, גם הגורל דלמעלה הי' שליהודים יהי' אורה ושמחה וששון ויקר, ואת המן ואת בניו יתלו על העץ." | ||
<small>מאמר "על כן קראו" ה'תשי"ג</small> | |||
* "כאשר ישנו יהודי שנהנה מסעודתו של אותו רשע או שהשתחווה לצלם, רח"ל - אין זה מאורע שקרה אצל הזולת, בד' אמותיו של הזולת, אלא מאורע "אשר קרה"ו"", בד' אמותיו של ראש הסנהדרין!" | |||
<small>התוועדות חג הפורים ה'תשי"ט בלתי מוגה</small> | |||
* "יהודי צריך להיות בעולם, אפילו במקום כזה שלפני בואו לשם הי"' חושך כפול ומכופל", ובחושך כפול ומכופל מגיע יהודי עם ד' אמותיו, ומתנהג שם ע"פ הוראות התורה, גם באכילתו ובשתיתו ובטיולו ובכל עניניו. וכאשר יהודי הולך בתוקף של עצם הנפש, הקשורה עם התוקף של העצם שלמעלה - אזי פועל גם ב"שושן הבירה", במקום שלא נזכר בגילוי שמו של הקב"ה, שגם שם יהי' "ונהפוך הוא", ועד שאפילו "עמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם." | * "יהודי צריך להיות בעולם, אפילו במקום כזה שלפני בואו לשם הי"' חושך כפול ומכופל", ובחושך כפול ומכופל מגיע יהודי עם ד' אמותיו, ומתנהג שם ע"פ הוראות התורה, גם באכילתו ובשתיתו ובטיולו ובכל עניניו. וכאשר יהודי הולך בתוקף של עצם הנפש, הקשורה עם התוקף של העצם שלמעלה - אזי פועל גם ב"שושן הבירה", במקום שלא נזכר בגילוי שמו של הקב"ה, שגם שם יהי' "ונהפוך הוא", ועד שאפילו "עמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם." | ||