1,191
עריכות
לוח היום יום: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה
אַ גרויסע חסיד (שיחה | תרומות) מ (אַ גרויסע חסיד העביר את הדף היום יום לשם לוח היום יום) |
אַ גרויסע חסיד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
הרב מצוי תמיד על הגבול שבין עומק-רום לבין עומק-תחת. | הרב מצוי תמיד על הגבול שבין עומק-רום לבין עומק-תחת. | ||
ענייני הרבנות צריכים לנגוע בפנימיות נקודת לבו, כי בנפשו הוא|[[אדמו"ר הרש"ב]], היום יום כ"ג אד"ש}}{{ציטוט|"טובה פעולה אחת מאלף אנחות. אלקינו חי ותורה ומצות נצחיים המה, עזוב את האנחה ושקוד בעבודה בפועל ויחנך האלקים."|מקור=היום יום ח' אדר ב'}}{{ציטוט|"אהוב את הבקורת כי היא תעמידך על הגובה האמיתי."|מקור=היום יום י"ב סיון}}{{ציטוט|"כשמעמידים פנס - מתקבצים החַפֵצים באור, כי אור ממשיך - אור מושך אליו."|מקור=היום יום י"ג טבת}}{{שם|אדמו"ר הריי"צ}}{{ציטוט|כשם שהנחת תפילין בכל יום הוא מצווה דאורייתא על כל יהודי, ללא חילוק בין גדול שבתורה לבין איש פשוט, כך הוא חוב גמור על כל יהודי לחשוב כל יום חצי שעה אודות חינוך הילדים ולעשות הכל, מה שבכוחו לעשות ויותר מכפי כוחו, לראות לפעול אצל הילדים, שילכו בדרך בהם מדריכים אותם.|מקור=היום יום כ"ב טבת}}{{ציטוט|אמירת תהילים בכל יום, סיום ספר תהילים בשבת מברכים – על זאת צריך לשמור. הדבר נוגע לאדם עצמו, לבניו, ולבני-בניו.|מקור=היום-יום, כ"ה שבט (ספר-השיחות תרצ"ז עמ' 203)}}חסידות{{ציטוט|כל ענין החסידות הוא שינוי טבע המדות|מקור=[[אדמו"ר הריי"צ]], ליקוטי דיבורים ח"א ע' נ"ו}}{{ציטוט|חסידות מראה לאדם כמה קטן ולאיזו גדלות ניתן להגיע|מקור=היום יום י"ט אייר}}רב{{ציטוט|רב צריך להיות שולחן ערוך חי|[[אדמו"ר הריי"צ]], ספר השיחות ה'תש"ב ע' 112}}{{ציטוט|הרבנים ובעלי תורה נקראים עיני העדה וראשי אלפי ישראל, וכשהראש הוא בריא אזי גם הגוף בריא|[[אדמו"ר הריי"צ]], היום יום כ"ג אדר א', {{אגק}} ח"ב ע' ש"ו}}{{שם|הרבי}}{{ציטוט|"לכל הפחות צריך כל אחד ללמוד מסכת גמרא בשנה"|מקור=היום יום יח אדר שני}}{{שם|הסבא משפולי}}{{ציטוט|הסבא משפאלע - דער שפאלער זיידע - היה איש נלהב מאד, ביתר שאת ויתר עז על שאר חבריו תלמידי המגיד. בביקורו בליאדי אצל [[אדמו"ר הזקן|רבינו הזקן]] - שנת תקס"ט או תק"ע - סיפר, אשר בהיותו בן שלש שנים ראה את [[הבעל שם טוב]] "והוא הניח את ידיו הקדושות על ליבי ומאז חם לי".|מקור=חלק מהציטוט מתורגם מ[[יידיש]]. היום יום י"ד טבת}}{{שם|רבי לוי יצחק שניאורסון}} | ענייני הרבנות צריכים לנגוע בפנימיות נקודת לבו, כי בנפשו הוא|[[אדמו"ר הרש"ב]], היום יום כ"ג אד"ש}}{{ציטוט|"טובה פעולה אחת מאלף אנחות. אלקינו חי ותורה ומצות נצחיים המה, עזוב את האנחה ושקוד בעבודה בפועל ויחנך האלקים."|מקור=היום יום ח' אדר ב'}}{{ציטוט|"אהוב את הבקורת כי היא תעמידך על הגובה האמיתי."|מקור=היום יום י"ב סיון}}{{ציטוט|"כשמעמידים פנס - מתקבצים החַפֵצים באור, כי אור ממשיך - אור מושך אליו."|מקור=היום יום י"ג טבת}}{{שם|אדמו"ר הריי"צ}}{{ציטוט|כשם שהנחת תפילין בכל יום הוא מצווה דאורייתא על כל יהודי, ללא חילוק בין גדול שבתורה לבין איש פשוט, כך הוא חוב גמור על כל יהודי לחשוב כל יום חצי שעה אודות חינוך הילדים ולעשות הכל, מה שבכוחו לעשות ויותר מכפי כוחו, לראות לפעול אצל הילדים, שילכו בדרך בהם מדריכים אותם.|מקור=היום יום כ"ב טבת}}{{ציטוט|אמירת תהילים בכל יום, סיום ספר תהילים בשבת מברכים – על זאת צריך לשמור. הדבר נוגע לאדם עצמו, לבניו, ולבני-בניו.|מקור=היום-יום, כ"ה שבט (ספר-השיחות תרצ"ז עמ' 203)}}חסידות{{ציטוט|כל ענין החסידות הוא שינוי טבע המדות|מקור=[[אדמו"ר הריי"צ]], ליקוטי דיבורים ח"א ע' נ"ו}}{{ציטוט|חסידות מראה לאדם כמה קטן ולאיזו גדלות ניתן להגיע|מקור=היום יום י"ט אייר}}רב{{ציטוט|רב צריך להיות שולחן ערוך חי|[[אדמו"ר הריי"צ]], ספר השיחות ה'תש"ב ע' 112}}{{ציטוט|הרבנים ובעלי תורה נקראים עיני העדה וראשי אלפי ישראל, וכשהראש הוא בריא אזי גם הגוף בריא|[[אדמו"ר הריי"צ]], היום יום כ"ג אדר א', {{אגק}} ח"ב ע' ש"ו}}{{שם|הרבי}}לימוד{{ציטוט|"לכל הפחות צריך כל אחד ללמוד מסכת גמרא בשנה"|מקור=היום יום יח אדר שני}}{{ציטוט|יש לשנן בעל-פה, כל חד לפום שיעורי' דילי', ולחזור עליהם בעת ההליכה ברחוב - בכך נזכה לקבל פני משיח|מקור=כ"א כסלו}}משיח{{ציטוט|בימות המשיח יראו את מעלתן של הודאה ותמימות, שהכל מאמינים באמונה טהורה בהקב"ה, בתורתו ומצותיו.. מלך המשיח יוכיח ויבאר את ה"מעשה גדול" של התמימות - עבודה לבבית-רצינית|מקור=ה' טבת}}{{ציטוט|אז, כשהמשיח יבוא במהרה בימינו אמן, יתגעגעו לימי הגלות. או אז יחרה מדוע לא עסקו ב'עבודה'. אז כבר יחושו את הכאב הגדול שבהעדר העבודה כעת, ימי הגלות - הם ימי העבודה להתכונן לביאת המשיח במהרה בימינו אמן|מקור=ג' מנחם אב}}{{ציטוט|בביאת המשיח תתגלה מעלת הפשיטות והתמימות שיש בעבודתם של אנשים פשוטים שמתפללים ואומרים תהלים בתמימות|מקור=כ"ד אייר}}{{ציטוט|תוכן=בפרט בזמן הזה, אשר בחסדי השי"ת אנו עומדים על סף הגאולה, עלינו להתאמץ בכל מיני אימוץ, לחזק כל עניני הדת בהידור מצוה, ולשמור את כל המנהגים מבלי לוותר אף כל שהוא, ומצוה וחובה על כל רב בישראל להודיע לקהל עדתו כי הצרות והיסורים חבלי משיח המה, וה' אלוקינו דורש מאתנו לעשות תשובה לתורה ומצוות, שלא נעכב ביאת משיח צדקנו בקרוב ממש|מקור=ח' שבט,}}{{ציטוט|הסכת ושמע ישראל, העת הזאת היא מועד הגאולה על ידי משיח צדקנו, והיסורים הבאים עלינו הם חבלי משיח, ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה.. "שובה ישראל עד ה' אלוקיך", והכן עצמך ובני ביתך לקבל פני משיח צדקנו הבא בקרוב ממש|מקור=ט"ו טבת}}{{שם|הסבא משפולי}}{{ציטוט|הסבא משפאלע - דער שפאלער זיידע - היה איש נלהב מאד, ביתר שאת ויתר עז על שאר חבריו תלמידי המגיד. בביקורו בליאדי אצל [[אדמו"ר הזקן|רבינו הזקן]] - שנת תקס"ט או תק"ע - סיפר, אשר בהיותו בן שלש שנים ראה את [[הבעל שם טוב]] "והוא הניח את ידיו הקדושות על ליבי ומאז חם לי".|מקור=חלק מהציטוט מתורגם מ[[יידיש]]. היום יום י"ד טבת}}{{שם|רבי לוי יצחק שניאורסון}} | ||
{{ציטוט|"מפתגמי אבי אדוני זקני מורי ורבי: מבנה השכל והמדות של חסיד, הוא לפי ערך היחידות הראשונה אצל רבו. היחידות הראשונה היא לפי ערך מהות עצמו של החסיד, לפי אופן מהות עצמו כזה סדר עבודה נותן לו הרבי."|מקור=[[תבנית:היום יום/כ' סיון|כ' בסיון]]}} | {{ציטוט|"מפתגמי אבי אדוני זקני מורי ורבי: מבנה השכל והמדות של חסיד, הוא לפי ערך היחידות הראשונה אצל רבו. היחידות הראשונה היא לפי ערך מהות עצמו של החסיד, לפי אופן מהות עצמו כזה סדר עבודה נותן לו הרבי."|מקור=[[תבנית:היום יום/כ' סיון|כ' בסיון]]}} | ||
== על הספר == | |||
{{שם|ישראל אריה לייב שניאורסון}}{{ציטוט|חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה|מקור=}}{{שם|אדמו"ר הריי"צ}}{{ציטוט|כזה ליקוט מסודר, מסוגל לעשות רק 'פנימי' עמוק, מסודר יסודי, בעל דעת רחבה ועמוקה|מקור=}}{{ציטוט|שהינו ספר בפורמט קטן - כפי שעל החסיד להיות בעיני עצמו - אך גדוש בפנינים ואבני חן מאוצרות אדירים ואיתנים. זו ב"ה יצירת איכות חסידית אמיתית. השי"ת חנן, בלי עין-הרע, את חתני הרב הגאון ר' מנחם מענדיל שליט"א שיוכל לבנות היכל פאר חסידי זה על 383 חדריו, באופן שיום יום יביע אומר - כל יום אומר משהו. זהו היום במובנו האמיתי, היום יום, שכל יום -יום הוא|מקור=אגרות קודש חלק ז' ע' רלא.}} | |||
[[קטגוריה:ספרי קה"ת]] | [[קטגוריה:ספרי קה"ת]] | ||
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]] | ||