1,191
עריכות
מנחם מענדל.ק (שיחה | תרומות) מ (גרסה אחת יובאה) |
אַ גרויסע חסיד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
{{ציטוט|1="מפתגמי אבי אדוני זקני מורי ורבי: מבנה השכל והמדות של חסיד, הוא לפי ערך היחידות הראשונה אצל רבו. היחידות הראשונה היא לפי ערך מהות עצמו של החסיד, לפי אופן מהות עצמו כזה סדר עבודה נותן לו הרבי."|מקור=[[תבנית:היום יום/כ' סיון|היום יום כ' בסיון]]}} | {{ציטוט|1="מפתגמי אבי אדוני זקני מורי ורבי: מבנה השכל והמדות של חסיד, הוא לפי ערך היחידות הראשונה אצל רבו. היחידות הראשונה היא לפי ערך מהות עצמו של החסיד, לפי אופן מהות עצמו כזה סדר עבודה נותן לו הרבי."|מקור=[[תבנית:היום יום/כ' סיון|היום יום כ' בסיון]]}} | ||
{{ציטוט|"[[אדמו"ר הזקן]] אמר על ר' משה וילנקר: משה יש לו מוחין דגדלות, ובעשר שנים שהתייגע, הוא השיג מוחין רחבים. שלוש שנים הכין את עצמו ר' משה ליחידות אצל אדמו"ר הזקן, ואחר כך הוא נשאר שבע שנים בליאזני בכדי להביא את היחידות לידי בעבודה בפועל"|[[תבנית:היום יום/י"ח תמוז|היום יום י"ח בתמוז]]}} | {{ציטוט|"[[אדמו"ר הזקן]] אמר על ר' משה וילנקר: משה יש לו מוחין דגדלות, ובעשר שנים שהתייגע, הוא השיג מוחין רחבים. שלוש שנים הכין את עצמו ר' משה ליחידות אצל אדמו"ר הזקן, ואחר כך הוא נשאר שבע שנים בליאזני בכדי להביא את היחידות לידי בעבודה בפועל"|[[תבנית:היום יום/י"ח תמוז|היום יום י"ח בתמוז]]}} | ||
{{ציטוט | {{ציטוט|1=סדר הכשר בשר לאכילה להוציא ממנו דם האסור הוא: שריה, מליחה, הדחה. ענינם בעבודה: שריה - ווייקען זיך אין דברי הרב (=להשרות עצמו בדברי הרב), מליחה - יחידות, הדחה - ניגון."|מקור=[[תבנית:היום יום/כ"ו אלול|היום יום כ"ו באלול]]}} | ||
{{ציטוט|1="החסיד ר' מרדכי האראדאקער סיפר: פתגם הראשון ששמעו מ[[רבינו הזקן]] כשבאנו לליאזנא היה: וואס מען טאר ניט טאר מען ניט, און וואס מ'מעג דארף מען ניט (= מה שאסור - אסור, ומה שמותר - לא צריך). כשלש ארבע שנים עבדנו בזה עד שהבאנו אופן זה בעניני חיינו, ורק אז נכנסנו ליחידות לשאול דרך בעבודה"|מקור=[[תבנית:היום יום/כ"ה אדר ב'|היום יום כ"ה באדר ב']]}} | {{ציטוט|1="החסיד ר' מרדכי האראדאקער סיפר: פתגם הראשון ששמעו מ[[רבינו הזקן]] כשבאנו לליאזנא היה: וואס מען טאר ניט טאר מען ניט, און וואס מ'מעג דארף מען ניט (= מה שאסור - אסור, ומה שמותר - לא צריך). כשלש ארבע שנים עבדנו בזה עד שהבאנו אופן זה בעניני חיינו, ורק אז נכנסנו ליחידות לשאול דרך בעבודה"|מקור=[[תבנית:היום יום/כ"ה אדר ב'|היום יום כ"ה באדר ב']]}} | ||
{{ציטוט|1="גדולי זקני חסידי רבינו הזקן היו אומרים, אשר "יחידות" פירושו: קלאר, אפגעשטעלט, פאראיינציגט (=בירור, קביעה, איחוד) - מקור ג' פירושים אלו הוא בדרז"ל: שקלים פרק ו' משנה ב', יבמות ס"ב עמוד א', בראשית רבה פרק כ'-. זאת אומרת כי ענין היחידות הוא לברר את מצבו, ולקבוע אופן עבודתו בסור מרע ולקרב את המדות הטובות, ולהתקשר בהתאחדות גמורה ולמסור עצמו, איבערגעבען זיך מיט אלע רצונות (=למסור עצמו עם כל הרצונות)."|מקור=[[תבנית:היום יום/י' אלול|היום יום י' באלול]]}} | {{ציטוט|1="גדולי זקני חסידי רבינו הזקן היו אומרים, אשר "יחידות" פירושו: קלאר, אפגעשטעלט, פאראיינציגט (=בירור, קביעה, איחוד) - מקור ג' פירושים אלו הוא בדרז"ל: שקלים פרק ו' משנה ב', יבמות ס"ב עמוד א', בראשית רבה פרק כ'-. זאת אומרת כי ענין היחידות הוא לברר את מצבו, ולקבוע אופן עבודתו בסור מרע ולקרב את המדות הטובות, ולהתקשר בהתאחדות גמורה ולמסור עצמו, איבערגעבען זיך מיט אלע רצונות (=למסור עצמו עם כל הרצונות)."|מקור=[[תבנית:היום יום/י' אלול|היום יום י' באלול]]}} | ||