יעקב לנדא: הבדלים בין גרסאות בדף

{{ציטוט|תוכן=קבלה בידינו שבאם אוחזים כתב יד של רבי ויחד עם זה קוראים הפ"נ או אומרים אותה בעל פה, אזי אותם שיש להם התקשרות גדולה - הוא פועל. הדבר היה מקובל אצל ה'נאענטע', ולא כולם היו יודעים מזה, ולא פעם אחת גם אני עושה זאת.|מקור=משפיעים לדורות}}{{ציטוט|תוכן=שמעתי מהרבנית שאמרה על הרבי הרש"ב, כי אם נתקפלה הטלית קטן שלו באמצע השינה, הוא היה מתעורר מיד.|מקור=משפיעים לדורות}}{{ציטוט|תוכן=פעם שמעתי ברכת 'על נטילת ידיים' בבוקר מהרבי הרש"ב, בעת שהיה חדר שלי במעון קיץ סמוך לחדרו ממש - ואז רעדו כל אברי; כל מילה הוציא בקושי רב.}}{{ציטוט|תוכן=הרבי הרש"ב היה אומר מאמרי דא"ח בקול גדול מאוד, עד שאפילו כשהיו מצלצלים - להבדיל אלף אלפי הבדלות - בפעמוני הטומאה, היה קולו בקודש עולה עליו ומשתיקו.|מקור=משפיעים לדורות}}{{ציטוט|תוכן=הרבי הרש"ב היה צם הרבה, אולם הוא היה מסתיר זאת מהרבנית והיה מבקש מהמשמש שיאכל במקומו, מבלי להשאיר כל סימן שהוא אכלו.|מקור=משפיעים לדורות}}{{ציטוט|תוכן=ביחידות אצל הרבי הרש"ב היו מספרים הכול, אבל גם מבלי שיגידו לרבי, הוא היה יודע מצב האדם הבא אליו, גם בעניינים רוחניים וגם בענייני בריאות וכדומה.|מקור=משפיעים לדורות}}{{ציטוט|תוכן='יש לקנא ב'עובדים' האמיתיים שבין החסידים שהיו נתונים אך ורק לעיון ועבודה; הרבנות היא בדרגא היותר תחתונה'.|מקור=התכוון על עצמו,}}{{ציטוט|תוכן=אני זוכר עדיין את ליל שני של ראש השנה תר"פ, כאשר הרבי הרש"ב אמר מאמר לאחר מעריב, וכל השומעים יצאו מהכלים, כיון שאמר איזה פירוש חדש, וכולם מעצמם בעת שגמרו את המאמר - נשאו את רגליהם בריקוד ארוך בהתלהבות נפלאה.}}

=== {{שם|הרבי הרש"ב}} ===