הרבנית חיה מושקא שניאורסון
הרבנית חיה מושקא שניאורסון (כ"ה אדר תרס"א - כ"ב בשבט תשמ"ח) הייתה בתו של אדמו"ר הריי"צ ורעייתו של הרבי.
תולדות חייה[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולדה ביום שבת קודש כ"ה אדר תרס"א לרבי הריי"צ ולרבנית נחמה דינה, בעיירה בבינוביץ' הסמוכה לליאזנא. הסבא הרבי הרש"ב ששהה באותה עת מחוץ לרוסיה שלח מברק לבנו הרבי הריי"צ בו הורה לקרוא את שמה חיה מושקא, על שם אשת אדמו"ר הצמח צדק ששני הוריה הם ניניו של אדמו"ר הצמח צדק.
גרה בבית הוריה עד חתונתה, בתחילה בליובאוויטש, בשנת תרע"ו עברו לרוסטוב, בשנת תרפ"ד ללנינגרד ובשנת תרפ"ח עברו לריגא.
חתונתה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ביום י"ד כסלו תרפ"ט, נישאה הרבנית לרבי בעיר ורשה שבפולין, ומסדר הקידושין היה אביה - הרבי הריי"צ. ה"קבלת פנים" החלה בשעה 17:00 ושומרים מיוחדים אפשרו את הכניסה לישיבת תומכי תמימים ווארשה בה התקיימה החתונה, רק למוזמנים בעלי כרטיס כניסה.
על השולחן בו ישב החתן, הסבו אדמו"רים רבנים וראשי קהל מכל רחבי פולין. לאחר שהרבי הריי"צ אמר את המאמר "לכה דודי לקראת כלה" נערכה החופה בחצר הישיבה, בה הצטופפו למעלה מ-5,000 איש.
השושבינים היו: הרבי הריי"צ ורעייתו הרבנית נחמה דינה, הרב משה הורנשטיין ורעייתו הרבנית חיה מושקא. במהלך הסעודה חולקה תשורה למשתתפים, צילום כתב יד קודש של אדמו"ר הזקן בצירוף הסבר בכתב יד קודשו של אדמו"ר הריי"צ.
במקביל לחתונה שנערכה בוורשה, נחגגה החתונה גם בעיר יקטרינוסלב אצל הורי החתן רבי לוי יצחק והרבנית חנה שניאורסון.
לאחר חתונתה[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר החתונה התגוררו הרבי והרבנית בברלין, ובשנת תרצ"ג עברו לפריז.
בשנים אלו שימשה הרבנית 'מזכירה זמנית' של אביה אדמו"ר הריי"צ: ניהלה קופת כספים, וביצעה העברות של תמיכות כספיות על פי ההוראות שקיבלה מאביה, ואף חתמה על מכתבים של אביה.
לאחר כיבוש צרפת על ידי גרמניה הנאצית, עברו הרבי והרבנית לעיר ניצה (ניס) שבדרום צרפת אשר היתה תחת שלטון צרפת.
אדמו"ר הריי"צ פעל רבות להוציא את בתו וחתנו מאירופה הבוערת, ולאחר מאמצים וחודשים רבים אושרה ויזה אמריקנית עבורם, אותה קיבלו בכ' ניסן תש"א בקונסוליה האמריקנית שבמרסיי (צרפת).
לאחר מאמצים והשתדלויות רבות הגיעו הרבי והרבנית לליסבון שבפורטוגל, ושם עלו על ספינה שהפליגה לארצות הברית.
בכ"ח סיון תש"א, הגיעו על סיפונה של האנייה "סורפא פינטא" לארצות הברית - יום זה נקבע ליום חג ומועד על נס ההצלה של הרבי והרבנית. רק כעבור שלושה ימים בשעות הצהריים שלח אדמו"ר הריי"צ לקרוא לרבי ולרבנית וביקשם להיכנס לחדרו בנפרד. קישור=https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA.jpg|שמאל|ממוזער|250x250 פיקסלים|הרבי בהלווית הרבנית הרבנית חיה מושקא נפטרה בכ"ב שבט ה'תשמ"ח לאחר מחלה קצרה.
לאחר שחשה הרבנית שלא בטוב, הובהלה לבית-רפואה. בהגיעה למקום ביקשה כוס מים, בירכה עליה את ברכת "שהכל נהיה בדברו" והחזירה את נשמתה ליוצרה.
במשך ימי ה'שבעה' ה'שלושים' והשנה כולה, התפלל הרבי בביתו על העמוד. עד פסח תשמ"ט התפלל ושהה הרבי בביתו בימי חול, כשבמקום מתקיימים התפילות, השיחות, חלוקות הדולרים בימי ראשון וכדו'. ובשבתות חזר בד"כ ל-770.
כללי[עריכה | עריכת קוד מקור]
"הרבי והספרים שייכים לחסידים" - לחוקרים במשפט הספרים.