אהרון יצחק לייכטר
.jpg)
הרב אהרן יצחק לייכטר (כ"ט תשרי תש"ח - י"ט אב תשנ"ד) היה משלוחי הרבי בצפת, ומהחסידים הראשונים שנמנו על הגרעין שהקים מחדש את קהילת חב"ד בעיר.
כללי[עריכה | עריכת קוד מקור]
הגמ' בבבא מציעא (כט, ב) אומרת שמי שרוצה לאבד ממונו – ישכור פועלים ואל ישב עמהם, ואני אומר שמי שרוצה לאבד את לבו – ישכור פועלים וישב עמהם...
— כפר חב"ד גיליון 1572
הנוהג הוא לומר מקצת שבחו של אדם בפניו, ושלא בפניו אומרים "גאנץ שוואך" [1]
— כפר חב"ד גיליון 1572
היתה פעם משאית זבל שעבדו מאחוריו 2 פועלים ואחד מהם היה תפקידו לסמן לנהג שהוא יכול להמשיך לנסוע. פעם אמר השני למישהו: גם אני יכולתי להיות המסמן, אלא שאינני מחפש כבוד
— כפר חב"ד גיליון 1572
שקרן אמיתי, גם כשאומר 'היפך השקר' – הרי־זה גם־כן לא אמת לאמיתו.
— כפר חב"ד גיליון 1572
הגמרא מספרת בבבא־בתרא (דף ט ע"ב) שירמיה הנביא קילל את אנשי ענתות שיתנו צדקה לבני אדם שאינם מהוגנים. ונשאלת השאלה, מה ענינה של קללה זו? אלא, מסבירים מפרשים: אנשי ענתות היו רשעים ולא היו ראויים שהקב"ה ירחם עליהם, ולכן על ידי שהם יתנו צדקה גם לאנשים שאינם ראויים הנה מדה כנגד מדה יתן להם ה' למרות שאינם הגונים.[2]
— כפר חב"ד גיליון 1572
מלמד עם הארץ[עריכה | עריכת קוד מקור]
היה מלמד אחד עם הארץ גדול, וכשהגיע לפסוק (שלח יד, מד) "ויעפילו לעלות אל ראש ההר" תרגם ויעפילו – און זיי זיינען געפאלען, אל ראש ההר – צום שפיץ בארג,[3] ומיד שאלו התלמידים הרי זו סתירה מיניה וביה – איך אפשר ליפול לראש ההר? עיין המלמד ברש"י וראה שכתוב "ויעפילו – לשון חוזק" ומיד הכריז "אתם צודקים, הנה גם רש"י כותב שזה לשון חוזק! [4]...
— כפר חב"ד גיליון 1572
מעשה במלמד עם־הארץ שלימד בפרשת שמיני על העופות הטמאים וכשהגיע לשלך (ט, יז) ראה ברש"י "שתרגם אונקלוס ושלינונא", אז הוא תרגם לתלמידים ששלך הוא "א משוגענע פיש" [5], שאל אחד התלמידים: אם כן למה הוא נמנה בין העופות, ענה המלמד: זה חלק מהשגעון שלו שהלך לו בין העופות...
— כפר חב"ד גיליון 1572
היה פעם מלמד בכפר שלא לימד כמו שצריך, התייעצו ההורים עם הרב והוחלט לפטרו. הגיעו קרובי המלמד לבית הרב והתחננו: אנא אל תנשלו אותו מפרנסתו! יש לו אשה וילדים, ואיך הם יתקיימו? ענה להם הרב: שיהיה מינקת. אמרו לו: אבל זה הוא לא יכול. אמר להם: גם להיות מלמד הוא לא יכול.
— כפר חב"ד גיליון 1572