<?xml version="1.0"?>
<feed xmlns="http://www.w3.org/2005/Atom" xml:lang="he">
	<id>https://zitut.chabadpedia.com/api.php?action=feedcontributions&amp;feedformat=atom&amp;user=37.60.47.0%2F24</id>
	<title>חב&quot;דציטוט - תרומות המשתמש [he]</title>
	<link rel="self" type="application/atom+xml" href="https://zitut.chabadpedia.com/api.php?action=feedcontributions&amp;feedformat=atom&amp;user=37.60.47.0%2F24"/>
	<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/37.60.47.0/24"/>
	<updated>2026-11-22T22:25:55Z</updated>
	<subtitle>תרומות המשתמש</subtitle>
	<generator>MediaWiki 1.40.3</generator>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%99%D7%9F&amp;diff=9295</id>
		<title>יוסף רוזין</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%99%D7%9F&amp;diff=9295"/>
		<updated>2026-02-22T18:00:48Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;37.60.47.217: /* {{שם|הרבי}} */&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;[[קובץ:יוסף רוזין.jpg|ממוזער|הרגוצ&#039;ובר]]&lt;br /&gt;
הרב &#039;&#039;&#039;יוסף בן-ציון&#039;&#039;&#039; &#039;&#039;&#039;רוזין&#039;&#039;&#039; (ראזין) (מכונה &#039;&#039;&#039;הגאון מרוגוצ&#039;וב&#039;&#039;&#039;, &#039;&#039;&#039;הרוגוצ&#039;ובֶר&#039;&#039;&#039;; תרי&amp;quot;ח – י&amp;quot;א באדר תרצ&amp;quot;ו) היה הרב החסידי בעיר דווינסק, בן למשפחה חב&amp;quot;דית שורשית, ידיד וחסיד אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד ומחבר הספר &amp;quot;צפנת פענח&amp;quot;. מפורסם כגאון מופלא, בעל שיטת לימוד עצמאית וייחודית בה הרבי הירבה לדון ולצטט.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== כללי ==&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=יותר מארבע שעות ליום אין ביכולתי לישון|מקור=הגאון הרוגצ&#039;ובי}}{{ציטוט|ציטוט=אני לומד כשמונה עשרה שעות ביממה ושמונה עשרה דפי גמרא בשעה|מקור=הגאון הרוגצ&#039;ובי}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== על הרמב&amp;quot;ם ==&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=נשארתי לבדי ללא רב שילמדני תורה עד שמצאתי רב זקן וממנו והוא הרמב&amp;quot;ם|מקור=הגאון הרוגצ&#039;ובי ע&#039; 203}}{{ציטוט|ציטוט=זהו רבי החביב|מקור=מפענח צפונות ע&#039; ג}}{{ציטוט|ציטוט=הרבי שלי זהו הרמב&amp;quot;ם|מקור=ההד ב&#039; אייר תרצ&amp;quot;ו}}{{ציטוט|ציטוט=איי הרמב&amp;quot;ם ידע ללמוד וכי אנו יודעים ללמוד|מקור=פרקי מבוא לתורת הרוגצ&#039;ובי}}{{ציטוט|ציטוט=רבי משה דו ביסט גרעכט|תרגום=רבי משה הינך צודק}}{{ציטוט|ציטוט=רבי זאלסט לעבן סיז הונדערט און צוואנציג יאהר|מקור=&amp;quot;כפר חב&amp;quot;ד&amp;quot; גל&#039; 799 עמ&#039; 36|תרגום=רבי שתחיה עד מאה ועשרים שנה}}{{ציטוט|ציטוט=רבינו הגדול מה נפלאים ונחמדים דבריך המתוקים|מקור=הגאון הרוגצ&#039;ובי עמ&#039; 204}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== על אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=== על אדמו&amp;quot;ר הזקן ===&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=הגאון האמיתי|מקור=&amp;quot;צפנח פענח&amp;quot; דפוס דווינסק שנת ת&amp;quot;ש, חלק א&#039; סימן נ&amp;quot;ח.}}{{ציטוט|ציטוט=דעם אלט&#039;ן רבינ&#039;ס אין לערנען איז שכל און דאס איז דער הרמב&amp;quot;ם, איך לעהרנן אויך אויף דעם דרך|מקור=ליקוטי סיפורים עמ&#039; עז|תרגום=דרכו של רבינו הזקן בלימוד הוא שכל וזוהי דרכו של הרמב&amp;quot;ם, גם אני לומד בדרך זו}}{{ציטוט|ציטוט=מאז חתימת הש&amp;quot;ס היו אלפי גאונים ויראים, ברם רק שנים הם שירדו לסוף דעתם של חכמי הש&amp;quot;ס, והם הרמב&amp;quot;ם ואדמו&amp;quot;ר הזקן|מקור=בשם ר&#039; אליעזר ננס}}{{ציטוט|ציטוט=אבער קענען לערנען?! דאס האט גיקענט דער אלטער רבי|מקור=מגדל עוז|תרגום=אבל לדעת ללמוד - זאת ידע אדמו&amp;quot;ר הזקן}}{{ציטוט|ציטוט=הוא כאחד הראשונים}}{{ציטוט|ציטוט=יש צורך בגידים כאלה {{הערה|והראה על אצבעו}} במוח לומר סברות של הקונטרס אחרון|מקור=ליקוטי סיפורים}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=== על אדמו&amp;quot;ר האמצעי ===&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=גאון הגאונים}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=== על אדמו&amp;quot;ר הרש&amp;quot;ב ===&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=הרי הוא צדיק עליון והעישון שלו הוא ענין אחר לגמרי}}&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;לאחר פטירתו&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=שקולה מיתת צדיקים כשרפת בית אלקינו.. כל זמן שהוא חרב הוה בכל רגע חורבן חדש.. וכל רגע ורגע הוה חורבן|מקור=לב לדעת ע&#039; כ&amp;quot;ז, כ&amp;quot;ח.}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=== על אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;ץ ===&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=הרי הוא צדיק עליון ומה לנו להשתוות אליו}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אודותיו ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=== {{שם|אדמו&amp;quot;ר הרש&amp;quot;ב}} ===&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=ידיד עליון וידיד נפשי, הרב הגאון הגדול המפורסם בכל קצוי תבל, יראת ה&#039; אוצרו|מקור=מגדל עוז}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=== {{שם|אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;ץ}} ===&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=נשיא בישראל, אלוף ביהודה גזע תרשישים}}{{ציטוט|ציטוט=הוד כבוד שר התורה, הנאמן בבית אלקים, נשיא ישראל, נרו הדרתו ותפארתו, הנודע בכל קצוי תבל, גאוני עם אלקי אברהם באצילות הודו יתהללו, יראת ה&#039; אוצרו, כבוד שם תפארתו מרנא ורבנא יוסף שליט&amp;quot;א}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=== {{שם|הרבי}} ===&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=הרוגאצובער היה חסיד כידוע הוא התגורר בדווינסק והיה חסיד של הקפטוסטער|מקור=שיחות קודש תשמ&amp;quot;א ח&amp;quot;ד עמ&#039; מה}}{{ציטוט|ציטוט=בזמננו מתרחשים בעולם דברים מבהילים... זהו גם ההסבר בפשטות לענין הרוגצ&#039;ובי שהיה דבר יוצא מן הכלל לגמרי מדובר ביהודי שיכלו לראות אותו בעיני בשר וראו שאוכל ושותה וישן כידוע וכמפורסם וביחד עם זה דרכו בלימוד הייתה באופן חדש|מקור=תורת מנחם תשמ&amp;quot;ז ח&amp;quot;ב ע&#039; 627}}{{ציטוט|ציטוט=הייתה לו דרך נפלאה בלימוד התורה, בקיאים היו הרבה, אך שיטתו היא למצוא לכל ענין בתורה - כלל, או שמגלה ענין כללי &amp;quot;לשיטתיה&amp;quot;, שמאה וחמישים - מאתיים שנה לא היה דבר כזה&amp;quot;. בחסידות - מצאנו כך אצל אדמו&amp;quot;ר ה&amp;quot;צמח צדק}}{{ציטוט|ציטוט=כבוד הרה&amp;quot;ג המפורסם לשם ולתהלה, איש האשכולות טוביינא דחכימי תל תלפיות, מרי דחטי סיני ואוצר בלום סודרן ופלפלן וכו&#039; וכו&#039; מוהרר&amp;quot;י ראזין שליט&amp;quot;א|מקור=מכתב מיום כ&amp;quot;ב בשבט תרפ&amp;quot;ח}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{שם|רבי מנחם זמבא}}&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=אם ישבו עשרה תלמידי חכמים מופלגים מבוקר עד ערב ויעיינו במשנה אחת ודאי תהיה שגורה יפה על לשונם כזו הייתה בקיאותו של הרוגצ&#039;ובי בבבלי ירושלמי ספרא ספרי מכילתא תוספתא ורמב&amp;quot;ם|מקור=שיח זקנים ע&#039; שסח}}&lt;br /&gt;
{{שם|רבי פנחס הירשפרונג}}&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=ספרי הרו&#039;גצ&#039;ובי הם ספר מוסר עד היכן ילוד אישה להשיג בתורה|מקור=ישורון כו עמ&#039; קנב}}&lt;br /&gt;
{{שם|רבי ישעיהו אשר מרגליות}}&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=כולם מעריצים ומקדישים ומשבחים ומפארים לכבוד קדושתו וכולם זוחלים ורועדים מאור קדושתו העליונה|מקור=&amp;quot;צפנת פענח החדשות&amp;quot; ח&amp;quot;ד עמ&#039; סו}}&lt;br /&gt;
{{שם|השפע חיים}}&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=הלא ידוע כמה רב גובריה שהיה גדול ההדור ושר התורה בדורו ואלמלי היה בזמן מהראשונים היה ראשון|מקור=שפע חיים ע&#039; קח}}{{ציטוט|ציטוט=בש&amp;quot;ס בבלי וירושלמי עם פירושי רש&amp;quot;י ותוספות על לשונם אינם משכל אנושי ואין זה אלא חכמת אלוקים אשר רוח אלוקים בקרבו|מקור=אמרות צדיקים עמ&#039; קי&amp;quot;ט - ק&amp;quot;כ}}{{ציטוט|ציטוט=ידיעותיו של הרוגצ&#039;ובי אינם משכל אנושי ואין זה אל חכמת אלוקים אשר בקרבו ידי מרתתן בעת כתבי פלפולי דברים בדברי תורתו|מקור=&amp;quot;שפע חיים&amp;quot; מכתבי תורה (ה) עמ&#039; רלה}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{שם|השפת אמת}}&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=מזכרונו ניכר עליו שהיה שמור כולו בקדושה|מקור=&amp;quot;לב שמחה&amp;quot; דברים עמ&#039; 56}}&lt;br /&gt;
{{שם|האבני נזר}}&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=הרוגוצ&#039;ובי זכה לראש שלא היה כמוהו חמש מאות שנה מפני שמיום עמדו על דעתו לא הרהר במוחו מחשבה זרה|מקור=הגאון הרוגצ&#039;ובי}}&lt;br /&gt;
{{שם|רבי שמחה זיסל ברוידא}}&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=מכל גדולי ישראל שראיתי ההתפעלות הגדולה ביותר הייתה מכוחו התורני המופלא הרוגצ&#039;ובי תופעה שלא ראיתי מעודי|מקור=הגאון הרוגצ&#039;ובי}}&lt;br /&gt;
{{שם|רבי מאיר דן פלאצקי בעל ה&amp;quot;כלי חמדה&amp;quot;}}&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=בטוח אני אם הגאון הזה היה בימי חכמינו ז&amp;quot;ל היה ברור אצלי שהיה אמורא כאחד מן האמוראים|מקור=הגאון הרוגצ&#039;ובי}}&lt;br /&gt;
{{שם|הרב עובדיה יוסף}}&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=&amp;quot;הגאון &#039;הרגוטשובי&#039; בעל ספר &#039;צפנת פענח&#039;, מי יכול להבין את מה שהוא כותב, מרוב שהיה לו ראש גאוני לא היה מסוגל להסביר את דבריו: &#039;עיין מקום פלוני, ועיין מקום פלוני, עיין מקום פלוני, ועיין מקום פלוני&#039;. ה&#039;עיין&#039; הראשון יש לו קושיא, תלמד שם את הגמרא ותבין את הקושיא, וה&#039;עיין מקום פלוני&#039;, יש שם תירוץ, תלמד את הסוגיא יהיה לך תירוץ, וכן על זה הדרך. צריך אדם על כל שתי שורות שלו לשבת וללמוד ארבעה חמשה גמרות, לא היה לו מענה לשון להסביר את דבריו שיובנו.אבל בחיים חיותו כשהרב היה מופיע לדבר בישיבות, לא היה חיך מתוק ממנו, איזה חכמה איזה גאונות. היו יודעים את כל התורה כולה נגד עיניהם&amp;quot;|מקור=מעדני מלך}}&lt;br /&gt;
{{שם|בעל החלקת יואב}}&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=מחידושיו ניכר שמימיו לא חלף במוחו אפילו הרהור עבירה|מקור=מרביצי התורה מעולם החסידות ב&#039; ע&#039; רסג}}{{ציטוט|ציטוט=רבי יאשע האט קיין מאל קיין הרהור עבירה נישט געהאט וויל ער האט אויף דעם קיין צייט ניט געהאט|תרגום=לרבי יוסף מעולם לא היה הרהור עבירה משום שלא היה לא לכך זמן}}&lt;br /&gt;
{{שם|הרב שלמה יוסף זווין}}&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=מחומר אחר קרוץ מעיסה אחרת נילוש|מקור=אישים ושיטות}}{{ציטוט|ציטוט=הרוגצ&#039;ובי היה &amp;quot;חד בדרא&amp;quot; לא במליצה ולא בשגרה. לא נמצא שני לו בדורנו, וגם בדורות הרבה לפניו ולאחריו, בבחינת ידיעה בקיאותית מופלאה של כל התורה כולה, לכלליה ולפרטיה ולפרטי פרטיה, לחדרי חדריה ולעמקי סתריה.. יודע הגאון הרוגאצ&#039;ובי את ערכו, לא נכחד עצמו ממנו. אין הוא מחשיב כלל.. אפילו את ראשוני האחרונים. לא מזכירם ולא מביאם כלל. ואפילו את הראשונים (רש&amp;quot;י, תוספות, הרא&amp;quot;ש וכו&#039;) שהוא מצטט אותם לפי דרכו, ומראה לנו פנינים נפלאות בדבריהם, אפילו את הראשונים האלה אין הוא מקבל את מרותם באופן מוחלט.|מקור=אישים ושיטות,}}&lt;br /&gt;
{{שם|האור שמח}}&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=רבי יוסף אינו בעל זיכרון כלל ועיקר השונה ויודע לאחר זמן ידיעתו היא מזיכרון ואילו רבי יוסף שתלמודו שגור שגור בפיו כל יום שעה אין ידיעתו בכלל זיכרון|מקור=&amp;quot;רבינו מאיר שמחה הכהן&amp;quot; עמ&#039; קצג}}&lt;br /&gt;
{{שם|רבי פנחס טייץ}}&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=אין בכוחו של עט אנוש לתאר את דמותו הענקית של גאון הדורות הרוגצ&#039;ובי זצ&amp;quot;ל ואין לנו מושג ממלא גדולתו היו אמנם כמה גדולים שניסו להעריך את שיעור קומתו אך לא הצליחו והרוגצ&#039;ובי נשאר נסתר עטוף ועלוט בהעלמה מעין כל בעמדי לפני רבינו שעות ארוכות ואף ימים שלמים הרגשתי שלא מקום פנוי בכל חלל העולם בו יכול היה להסיח דעתו מלהגות בתורה אף לרגע וכשאמרו חכמינו ז&amp;quot;ל &amp;quot;אסתכל קוב&amp;quot;ה בתורה וברא עלמא&amp;quot; הנה מי שזוכה לספוג בתוכו את כל  התורה כולה רואה את התורה בכל מקום שהוא מסתכל בו|מקור=הקדמה ל&amp;quot;צפנת פענח כללי התורה והמצווה&amp;quot;}}&lt;br /&gt;
{{שם|האדר&amp;quot;ת}}&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=זכרונו ובקיאותו שלא כדרך הטבע שקידתו עצומה לילות כבימים לא ינוח ולא ישקוט וילמוד כל הש&amp;quot;ס עם הרמב&amp;quot;ם והרא&amp;quot;ש ג פעמים בשנה}}&lt;br /&gt;
{{שם|רבי חיים ספיר}}&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=היה זה משום חלול כבודו של הרוגצ&#039;ובי אילו היו מכנים אותו בשם בקי... לא רק בקי אלא אמן ממש תופעת פלאים לא רק בדור אחד אלא גם בדורות קודמים|מקור=מפענח צפונות מבוא ע&#039; ג}}&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=אם התרכזות משמעה גאונות זכרון נפלא שייך לעילוי הגיון חריף גובלת בתפיסה דקה מן הדקה הרי התמדתו  הייתה למעלה מגדר האנושי|מקור=מפענח צפונות מבוא ע&#039; ג}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== קישורים חיצוניים ==&lt;br /&gt;
{{מיזמים|חב&amp;quot;דפדיה={{שם הדף}}}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הערות שוליים ==&lt;br /&gt;
{{מיון רגיל:רוזין, יוסף}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&amp;quot;ר המהר&amp;quot;ש]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&amp;quot;ר הרש&amp;quot;ב]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:חסידי קאפוסט]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:רבני חב&amp;quot;ד מתקופת אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:אחרונים]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ&amp;quot;ו]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:אישים בדווינסק]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:אישים ברוגצ&#039;וב]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>37.60.47.217</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:37.60.47.204&amp;diff=6268</id>
		<title>משתמש:37.60.47.204</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:37.60.47.204&amp;diff=6268"/>
		<updated>2025-07-08T21:59:44Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;37.60.47.204: הפניה לדף משתמש:אַ גרויסע חסיד&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;#הפניה [[משתמש:אַ גרויסע חסיד]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>37.60.47.204</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9_-_%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%98%D7%99&amp;diff=6236</id>
		<title>תבנית:משתמש - חב&quot;דציטוטי</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9_-_%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%98%D7%99&amp;diff=6236"/>
		<updated>2025-07-08T20:27:48Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;37.60.47.204: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{תיבת משתמש&lt;br /&gt;
|טקסט=משתמש זה ממקימי &#039;&#039;&#039;חב&amp;quot;דציטוט&#039;&#039;&#039; וישמח לשמוע על מצטרפים נוספים למיזם! &#039;&#039;&#039;להצטרפות [https://chtzizutybm.miraheze.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%9E%D7%94_%D7%9C%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%9F לחץ כאן!]&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
|טקסט משתמשת=חב&amp;quot;דציטוט &lt;br /&gt;
|מסגרת=#808080&lt;br /&gt;
|צבע טקסט=black&lt;br /&gt;
|תמונה=סמל.png&lt;br /&gt;
|גודל תמונה=85px &lt;br /&gt;
|משתמשת={{{משתמשת|}}}&lt;br /&gt;
}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;noinclude&amp;gt;[[קטגוריה:תיבות משתמש|חב&amp;quot;דציטוטי]]&amp;lt;/noinclude&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>37.60.47.204</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%97_%D7%97%D7%9E%D7%9E%D7%94&amp;diff=6235</id>
		<title>תבנית:פתיח חממה</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%97_%D7%97%D7%9E%D7%9E%D7%94&amp;diff=6235"/>
		<updated>2025-07-08T20:25:34Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;37.60.47.204: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;&amp;lt;div style=&amp;quot;width:100%;margin:auto; height:25px;background:#3355cc;border-bottom:1px #ffff33 solid;color:#ffffff;font-size:larger;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;float:left;margin-left:20px;z-index:3;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
{| style=&amp;quot;background:transparent;&amp;quot;&lt;br /&gt;
|}&lt;br /&gt;
&amp;lt;/div&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{יישור טקסט|מרכז|&#039;&#039;&#039;החממה: סיוע למשתמשים חדשים&#039;&#039;&#039;}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;/div&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;float:left;font-size:85%;&amp;quot;&amp;gt;&#039;&#039;&#039;אחראי: {{א|מ. רובין}}{{ש}}(האחראי יסיר שמות של חונכים שאינם פעילים)&amp;lt;/div&amp;gt;&lt;br /&gt;
דף זה מאפשר למשתמשים חדשים לאתר משתמשים ותיקים ומנוסים שיסייעו להם.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{| style=&amp;quot;margin:auto;border:1px solid #8888aa;width:90%;&amp;quot;&lt;br /&gt;
|- style=&amp;quot;background:#EEEEEE;border: 1px solid #8888aa; font-weight:bold;text-align:center;&amp;quot;&lt;br /&gt;
! width=&amp;quot;40%&amp;quot; | בחירת חונך&lt;br /&gt;
! width=&amp;quot;40%&amp;quot; | בקשה לליווי אישי של חונך&lt;br /&gt;
! ייעוץ&lt;br /&gt;
|- valign=&amp;quot;top&amp;quot;&lt;br /&gt;
| באפשרותכם לבחור ולפנות לאחד החונכים מטה. אתרו חונך שיכול לעזור לכם וללוות אתכם בצעדכם הראשונים, החונך יסביר לכם את כללי חב&amp;quot;דציטוט, יענה לכם על שאלותיכם, ויעזור לכם לנסח נכון את הערכים שלכם. החונך יענה לשאלתכם &#039;&#039;&#039;באותו הדף&#039;&#039;&#039; בו השארתם את פנייתכם.&lt;br /&gt;
| &lt;br /&gt;
&amp;lt;inputbox&amp;gt;&lt;br /&gt;
type=commenttitle&lt;br /&gt;
page=חב&amp;quot;דציטוט:חממה&lt;br /&gt;
break=no&lt;br /&gt;
width=30&lt;br /&gt;
placeholder=כותרת&lt;br /&gt;
buttonlabel=בקשה לליווי אישי של חונך&lt;br /&gt;
&amp;lt;/inputbox&amp;gt;&lt;br /&gt;
| לשאלות בנושאים נקודתיים ניתן לפנות ל[[חב&amp;quot;דציטוט:דלפק ייעוץ|דף המתאים]].{{ש}}{{ש}}&#039;&#039;&#039;באפשרותכם ליצור קשר דרך ה[[מיוחד:שליחת דואר למשתמש/מ. רובין|מייל]]&#039;&#039;&#039;.&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
| כדי להגיע לדף בו השארתם שאלה לחונך, לחצו על שמו ברשימה המופיעה מטה.&lt;br /&gt;
| פרסמו בקשה לליווי אישי של חונך ואחד החונכים יפנה אליכם ב[[חב&amp;quot;דציטוט:דף שיחה|דף השיחה]] שלכם&lt;br /&gt;
|}&lt;br /&gt;
למשתמשים חדשים:&lt;br /&gt;
* מומלץ להוסיף דף זה, ואת דף המשתמש של החונך שלכם ל[[מיוחד:רשימת מעקב|רשימת המעקב]] שלכם, בכדי לקבל עדכונים על שינויים שנעשו בדפים אלו.&lt;br /&gt;
* בנוסף אנו ממליצים להסתכל על דוגמאות לא ארוכות מידי של ערכים בנושאים שונים הנחשבים ערכים טובים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==רשימת החונכים==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;float:left&amp;quot;&amp;gt;[{{fullurl:חב&amp;quot;דציטוט:חממה/חונכים|action=edit}} הצטרפות לרשימת החונכים]&amp;lt;/div&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;!-- הוסיפו את תבנית חונך מתחת לשורה זו, בתוך הטבלה. אם אתם מתקשים, בקשו עזרה בדף השיחה של דף זה. --&amp;gt;&lt;br /&gt;
{|&lt;br /&gt;
| style=&amp;quot;width:20%;&amp;quot; |&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{חונך|שם=מ. רובין|תחום=|הערות=ניתן לפנות אלי בכל תקלה או עזרה, ואשמח לעזור בשמחה, ניתן לפנות אלי גם ב[[מיוחד:שליחת דואר למשתמש/מ. רובין|מייל שלי]].{{ש}}&lt;br /&gt;
בהצלחה!|תמונה=Crystal Clear action share.png}}&lt;br /&gt;
| style=&amp;quot;width:20%;&amp;quot; |&lt;br /&gt;
|}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
-----&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==שו&amp;quot;ת==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במקרה של שאלה שיש לכם על חב&amp;quot;דציטוט תוכלו לכתוב אותה פה ואחד החונכים יענה לכם במהרה!&lt;br /&gt;
{{מסגרת|יישור=מרכז|&lt;br /&gt;
&amp;lt;inputbox&amp;gt;&lt;br /&gt;
type=commenttitle&lt;br /&gt;
page=חב&amp;quot;דציטוט:חממה&lt;br /&gt;
break=NO&lt;br /&gt;
width=30&lt;br /&gt;
buttonlabel=כאן תכתבו את השאלה שלכם!&lt;br /&gt;
&amp;lt;/inputbox&amp;gt;}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{חלונית&lt;br /&gt;
|כותרת=קישורים ודפים שיעזרו לכם לערוך בחב&amp;quot;דציטוט&lt;br /&gt;
|מקור=&lt;br /&gt;
|תוכן=&lt;br /&gt;
*[[עזרה:ברוכים הבאים]]&lt;br /&gt;
*[[מיוחד:יצירת חשבון]]&lt;br /&gt;
*[[מיוחד:שינויים אחרונים]]&lt;br /&gt;
}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;includeonly&amp;gt;[[קטגוריה:חב&amp;quot;דציטוט - קהילה]]&amp;lt;/includeonly&amp;gt;&lt;br /&gt;
__NEWSECTIONLINK__&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>37.60.47.204</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%97%D7%95%D7%9C&amp;diff=6234</id>
		<title>תבנית:ארגז חול</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%96_%D7%97%D7%95%D7%9C&amp;diff=6234"/>
		<updated>2025-07-08T20:24:08Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;37.60.47.204: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{| class=&amp;quot;toccolours&amp;quot; style=&amp;quot;clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 75%;&amp;quot;&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
| דף זה הינו &#039;&#039;&#039;ארגז החול&#039;&#039;&#039; של חב&amp;quot;דציטוט. מטרתו של דף זה, לאפשר לכם לנסות את כלי העריכה של חב&amp;quot;דציטוט. על מנת לערוך עמוד זה לחצו על הסימנייה &#039;&#039;&#039;עריכה&#039;&#039;&#039; בראש העמוד. &lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
|&lt;br /&gt;
התוכן בדף זה ינוקה מדי פעם ללא אזהרה מראש. לכן, ממש לא מומלץ להשתמש בארגז לכתיבת דפי ציטוט, אלא רק לניסויי עריכה. טקסט שברצונכם לשמור עד לכתיבת הדף ציטוט בפועל, מומלץ לשמור בארגז חול משלכם שישכון במרחב המשתמש שלכם, למשל [[משתמש:אנונימי/כמות ואיכות]]. &lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
|&lt;br /&gt;
{{שאלה}}&lt;br /&gt;
|}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;noinclude&amp;gt;[[קטגוריה:תבניות|ארגז חול]]&amp;lt;/noinclude&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
__NEWSECTIONLINK__&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>37.60.47.204</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%93%D7%92%D7%A9%D7%94&amp;diff=6233</id>
		<title>תבנית:הדגשה</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%93%D7%92%D7%A9%D7%94&amp;diff=6233"/>
		<updated>2025-07-08T20:23:24Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;37.60.47.204: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;&amp;lt;includeonly&amp;gt;&amp;lt;span style=&amp;quot;font-family: David, serif; font-size: 1.2em;&amp;quot;&amp;gt;&amp;quot;{{{1}}}&amp;quot;&amp;lt;/span&amp;gt; &amp;lt;span style=&amp;quot;font-family: David, serif;&amp;quot;&amp;gt;{{#תנאי:{{{3|}}}|([[ט:{{#תנאי:{{{2|}}}|{{{2}}}|{{{3}}}}}|{{{3}}}]])|{{#תנאי:{{{2|}}}|({{{2}}})|}}}}&amp;lt;/span&amp;gt;&amp;lt;/includeonly&amp;gt;&amp;lt;noinclude&amp;gt;&lt;br /&gt;
תבנית זו מיועדת לציטוטים שמעוניינים להדגישם עם רקע, עם פרמטר מיוחד לקישור לחב&amp;quot;דטקסט.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==הוראות שימוש==&lt;br /&gt;
*הפרמטר הראשון – תוכן הציטוט (אין צורך לכלול מירכאות, שכן הן מתווספות אוטומטית).&lt;br /&gt;
*הפרמטר השני – מקור הציטוט.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
דוגמה:&lt;br /&gt;
{| class=&amp;quot;wikitable&amp;quot; border=&amp;quot;1&amp;quot;&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
! קוד ויקי&lt;br /&gt;
! תוצאה&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
| &amp;lt;nowiki&amp;gt;{{הדגשה|דּוֹדִי לִי וַאֲנִי לוֹ הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים. עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים סֹב דְּמֵה לְךָ דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בָתֶר.|שיר השירים ב&#039;, טז-יז}}&amp;lt;/nowiki&amp;gt;&lt;br /&gt;
| {{הדגשה|דּוֹדִי לִי וַאֲנִי לוֹ הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים. עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים סֹב דְּמֵה לְךָ דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בָתֶר.|שיר השירים ב&#039;, טז-יז}}&lt;br /&gt;
|}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם מעוניינים לקשר לחב&amp;quot;דטקסט, יש לרשום בפרמטר השני את שם הדף אליו מקשרים בחב&amp;quot;דטקסט, ובפרמטר השלישי את פרמטר התצוגה בחב&amp;quot;דציטוט.&lt;br /&gt;
לדוגמה:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{| class=&amp;quot;wikitable&amp;quot; border=&amp;quot;1&amp;quot;&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
! קוד ויקי&lt;br /&gt;
! תוצאה&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
| &amp;lt;nowiki&amp;gt;{{הדגשה|קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא|שיר השירים ב ח|שיר השירים ב&#039;, ח&#039;}}&amp;lt;/nowiki&amp;gt;&lt;br /&gt;
| {{הדגשה|קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא|שיר השירים ב ח|שיר השירים ב&#039;, ח}}&lt;br /&gt;
|}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אם פרמטר התצוגה בחב&amp;quot;דציטוט זהה לפרמטר הקישור לחב&amp;quot;דטקסט, ניתן לקצר ולציין פרמטר שני ריק.&lt;br /&gt;
לדוגמה:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{| class=&amp;quot;wikitable&amp;quot; border=&amp;quot;1&amp;quot;&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
! קוד ויקי&lt;br /&gt;
! תוצאה&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
| &amp;lt;nowiki&amp;gt;{{הדגשה|קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא||שיר השירים ב ח}}&amp;lt;/nowiki&amp;gt;&lt;br /&gt;
| {{הדגשה|קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא||שיר השירים ב ח}}&lt;br /&gt;
|}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==ראו גם==&lt;br /&gt;
* [[תבנית:ציטוט]]&lt;br /&gt;
* [[תבנית:ציטוטון]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:תבניות עיצוב וסגנון של טקסטים]]&lt;br /&gt;
&amp;lt;/noinclude&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>37.60.47.204</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9_-_%D7%93%D7%A3_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%98&amp;diff=6232</id>
		<title>תבנית:משתמש - דף הבית חב&quot;דציטוט</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9_-_%D7%93%D7%A3_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%98&amp;diff=6232"/>
		<updated>2025-07-08T20:21:55Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;37.60.47.204: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;&amp;lt;div style=&amp;quot;float:left;border:1px solid #8B4513;margin:1px&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
{| cellspacing=&amp;quot;0&amp;quot; style=&amp;quot;width:240px;background:#F0F080&amp;quot;&lt;br /&gt;
| style=&amp;quot;width: 45px; height: 45px; background: #8B4513; text-align: center; font-size: 14pt; color: FFFFF0;&amp;quot; | [[קובץ:סמל.png|70px]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
| style=&amp;quot;font-size: 9pt; padding: 4pt; line-height: 1.25em; color: #0F0F0F;&amp;quot; | דף הבית שלי הוא מיזם הציטוטים החב&amp;quot;דית - &#039;&#039;&#039;חב&amp;quot;דציטוט&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
|}&amp;lt;/div&amp;gt;&amp;lt;noinclude&amp;gt;[[קטגוריה:תיבות משתמש|דף הבית חב&amp;quot;דציטוט]]&amp;lt;/noinclude&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>37.60.47.204</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9_-_%D7%93%D7%A3_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%98&amp;diff=6231</id>
		<title>תבנית:משתמש - דף הבית חב&quot;דציטוט</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9_-_%D7%93%D7%A3_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%98&amp;diff=6231"/>
		<updated>2025-07-08T20:21:37Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;37.60.47.204: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;&amp;lt;div style=&amp;quot;float:left;border:1px solid #8B4513;margin:1px&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
{| cellspacing=&amp;quot;0&amp;quot; style=&amp;quot;width:240px;background:#F0F080&amp;quot;&lt;br /&gt;
| style=&amp;quot;width: 45px; height: 45px; background: #8B4513; text-align: center; font-size: 14pt; color: FFFFF0;&amp;quot; | [[קובץ:סמל.png|70px|קישור=חב&amp;quot;דציטוט]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
| style=&amp;quot;font-size: 9pt; padding: 4pt; line-height: 1.25em; color: #0F0F0F;&amp;quot; | דף הבית שלי הוא מיזם הציטוטים החב&amp;quot;דית - &#039;&#039;&#039;חב&amp;quot;דציטוט&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
|}&amp;lt;/div&amp;gt;&amp;lt;noinclude&amp;gt;[[קטגוריה:תיבות משתמש|דף הבית חב&amp;quot;דציטוט]]&amp;lt;/noinclude&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>37.60.47.204</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9_-_%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%9D&amp;diff=6230</id>
		<title>תבנית:משתמש - מספר דפים</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9_-_%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%9D&amp;diff=6230"/>
		<updated>2025-07-08T20:20:03Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;37.60.47.204: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{תיבת משתמש&lt;br /&gt;
|טקסט=&#039;&#039;&#039;משתמש זה יצר {{{1}}} ערכים למען חב&amp;quot;דציטוט&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
|מסגרת=#808080&lt;br /&gt;
|רקע=#00FF00&lt;br /&gt;
|רקע תמונה=#FFFFFF&lt;br /&gt;
|צבע טקסט=black&lt;br /&gt;
|תמונה=סמל.png&lt;br /&gt;
|גודל תמונה=60px&lt;br /&gt;
|משתמשת={{{משתמשת|}}}&lt;br /&gt;
}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;noinclude&amp;gt;[[קטגוריה:תיבות משתמש|מספר דפים]]&amp;lt;/noinclude&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>37.60.47.204</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%97_%D7%97%D7%9E%D7%9E%D7%94&amp;diff=6229</id>
		<title>תבנית:פתיח חממה</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%97_%D7%97%D7%9E%D7%9E%D7%94&amp;diff=6229"/>
		<updated>2025-07-08T20:18:36Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;37.60.47.204: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;&amp;lt;div style=&amp;quot;width:100%;margin:auto; height:25px;background:#3355cc;border-bottom:1px #ffff33 solid;color:#ffffff;font-size:larger;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;float:left;margin-left:20px;z-index:3;&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
{| style=&amp;quot;background:transparent;&amp;quot;&lt;br /&gt;
|}&lt;br /&gt;
&amp;lt;/div&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{יישור טקסט|מרכז|&#039;&#039;&#039;החממה: סיוע למשתמשים חדשים&#039;&#039;&#039;}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;/div&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;float:left;font-size:85%;&amp;quot;&amp;gt;&#039;&#039;&#039;אחראי: {{א|מ. רובין}}{{ש}}(האחראי יסיר שמות של חונכים שאינם פעילים)&amp;lt;/div&amp;gt;&lt;br /&gt;
דף זה מאפשר למשתמשים חדשים לאתר משתמשים ותיקים ומנוסים שיסייעו להם.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{| style=&amp;quot;margin:auto;border:1px solid #8888aa;width:90%;&amp;quot;&lt;br /&gt;
|- style=&amp;quot;background:#EEEEEE;border: 1px solid #8888aa; font-weight:bold;text-align:center;&amp;quot;&lt;br /&gt;
! width=&amp;quot;40%&amp;quot; | בחירת חונך&lt;br /&gt;
! width=&amp;quot;40%&amp;quot; | בקשה לליווי אישי של חונך&lt;br /&gt;
! ייעוץ&lt;br /&gt;
|- valign=&amp;quot;top&amp;quot;&lt;br /&gt;
| באפשרותכם לבחור ולפנות לאחד החונכים מטה. אתרו חונך שיכול לעזור לכם וללוות אתכם בצעדכם הראשונים, החונך יסביר לכם את כללי חב&amp;quot;דציטוט, יענה לכם על שאלותיכם, ויעזור לכם לנסח נכון את הערכים שלכם. החונך יענה לשאלתכם &#039;&#039;&#039;באותו הדף&#039;&#039;&#039; בו השארתם את פנייתכם.&lt;br /&gt;
| &lt;br /&gt;
&amp;lt;inputbox&amp;gt;&lt;br /&gt;
type=commenttitle&lt;br /&gt;
page=חב&amp;quot;דציטוט:חממה&lt;br /&gt;
break=no&lt;br /&gt;
width=30&lt;br /&gt;
placeholder=כותרת&lt;br /&gt;
buttonlabel=בקשה לליווי אישי של חונך&lt;br /&gt;
&amp;lt;/inputbox&amp;gt;&lt;br /&gt;
| לשאלות בנושאים נקודתיים ניתן לפנות ל[[חב&amp;quot;דציטוט:דלפק ייעוץ|דף המתאים]].{{ש}}{{ש}}&#039;&#039;&#039;באפשרותכם ליצור קשר דרך ה[[מיוחד:שליחת דואר למשתמש/מ. רובין|מייל]]&#039;&#039;&#039;.&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
| כדי להגיע לדף בו השארתם שאלה לחונך, לחצו על שמו ברשימה המופיעה מטה.&lt;br /&gt;
| פרסמו בקשה לליווי אישי של חונך ואחד החונכים יפנה אליכם ב[[חב&amp;quot;דציטוט:דף שיחה|דף השיחה]] שלכם&lt;br /&gt;
|}&lt;br /&gt;
למשתמשים חדשים:&lt;br /&gt;
* מומלץ להוסיף דף זה, ואת דף המשתמש של החונך שלכם ל[[מיוחד:רשימת מעקב|רשימת המעקב]] שלכם, בכדי לקבל עדכונים על שינויים שנעשו בדפים אלו.&lt;br /&gt;
* בנוסף אנו ממליצים להסתכל על דוגמאות לא ארוכות מידי של ערכים בנושאים שונים הנחשבים ערכים טובים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==רשימת החונכים==&lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;float:left&amp;quot;&amp;gt;[{{fullurl:חב&amp;quot;דציטוט:חממה/חונכים|action=edit}} הצטרפות לרשימת החונכים]&amp;lt;/div&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;!-- הוסיפו את תבנית חונך מתחת לשורה זו, בתוך הטבלה. אם אתם מתקשים, בקשו עזרה בדף השיחה של דף זה. --&amp;gt;&lt;br /&gt;
{|&lt;br /&gt;
| style=&amp;quot;width:20%;&amp;quot; |&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{חונך|שם=מ. רובין|תחום=|הערות=ניתן לפנות אלי בכל תקלה או עזרה, ואשמח לעזור בשמחה, ניתן לפנות אלי גם ב[[מיוחד:שליחת דואר למשתמש/מ. רובין|מייל שלי]].{{ש}}&lt;br /&gt;
בהצלחה!|תמונה=Crystal Clear action share.png}}&lt;br /&gt;
| style=&amp;quot;width:20%;&amp;quot; |&lt;br /&gt;
|}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
-----&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==שו&amp;quot;ת==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במקרה של שאלה שיש לכם על [[חב&amp;quot;דציטוט]] תוכלו לכתוב אותה פה ואחד החונכים יענה לכם במהרה!&lt;br /&gt;
{{מסגרת|יישור=מרכז|&lt;br /&gt;
&amp;lt;inputbox&amp;gt;&lt;br /&gt;
type=commenttitle&lt;br /&gt;
page=חב&amp;quot;דציטוט:חממה&lt;br /&gt;
break=NO&lt;br /&gt;
width=30&lt;br /&gt;
buttonlabel=כאן תכתבו את השאלה שלכם!&lt;br /&gt;
&amp;lt;/inputbox&amp;gt;}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{חלונית&lt;br /&gt;
|כותרת=קישורים ודפים שיעזרו לכם לערוך בחב&amp;quot;דציטוט&lt;br /&gt;
|מקור=&lt;br /&gt;
|תוכן=&lt;br /&gt;
*[[עזרה:ברוכים הבאים]]&lt;br /&gt;
*[[מיוחד:יצירת חשבון]]&lt;br /&gt;
*[[מיוחד:שינויים אחרונים]]&lt;br /&gt;
}}&lt;br /&gt;
&amp;lt;includeonly&amp;gt;[[קטגוריה:חב&amp;quot;דציטוט - קהילה]]&amp;lt;/includeonly&amp;gt;&lt;br /&gt;
__NEWSECTIONLINK__&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>37.60.47.204</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%98%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94&amp;diff=6228</id>
		<title>תבנית:סטטיסטיקה</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%98%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94&amp;diff=6228"/>
		<updated>2025-07-08T20:17:10Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;37.60.47.204: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{| class=&amp;quot;wikitable&amp;quot; border=&amp;quot;1&amp;quot;&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
|&lt;br /&gt;
בשעה {{שעה מקומית}} ב{{תאריך עברי נוכחי|xhxjj}} {{כ}}{{תאריך עברי נוכחי|xjF}}{{כ}}, לשנת {{תאריך עברי נוכחי|xhxjY}} ({{יום נוכחי 2}} ב{{שם חודש נוכחי}}, יום {{שם יום נוכחי}} בשבוע ה־{{שבוע נוכחי}} לשנת {{שנה נוכחית}} ), יש בחב&amp;quot;דציטוט &#039;&#039;&#039;{{מספר דפים}}&#039;&#039;&#039; דפים, &#039;&#039;&#039;{{מספר ערכים}}&#039;&#039;&#039; ערכים, מתוכם &#039;&#039;&#039;{{דפים בקטגוריה:ערכים מומלצים}}&#039;&#039;&#039; [[חב&amp;quot;דציטוט:ערכים מומלצים|מומלצים]], &#039;&#039;&#039;{{מספר קבצים}}&#039;&#039;&#039; קבצים ו־&#039;&#039;&#039;{{מספר משתמשים}}&#039;&#039;&#039; [[חב&amp;quot;דציטוט:משתמש רשום|משתמשים רשומים]], מתוכם &#039;&#039;&#039;{{מספר מפעילים}}&#039;&#039;&#039; הם [[חב&amp;quot;דציטוט:מפעיל מערכת|מפעילי מערכת]].&lt;br /&gt;
|}&lt;br /&gt;
&amp;lt;noinclude&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:חב&amp;quot;דציטוט - משתמש - חב&amp;quot;דציטוט|סטטיסטיקה]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:תבניות נתונים סטטיסטיים]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:חב&amp;quot;דציטוט - משתמש - תבניות לדפי שיחה]]&lt;br /&gt;
&amp;lt;/noinclude&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>37.60.47.204</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%A9%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91&amp;diff=2910</id>
		<title>הבעל שם טוב</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%A9%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91&amp;diff=2910"/>
		<updated>2024-06-11T05:46:44Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;37.60.47.221: /* קפיצת הדרך */תיקנתי שגיאה&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;[[קובץ:חתימת הבעשט.png|שמאל|ממוזער|250px|העתק חתימתו של הבעל שם טוב במכתבי [[הגניזה החרסונית]]]]&lt;br /&gt;
[[קובץ:בעל_שם_טוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון הבעל שם טוב במז&#039;יבוז&#039;]]&lt;br /&gt;
רבי &#039;&#039;&#039;ישראל בעל שם טוב&#039;&#039;&#039;&#039; (נכתב ב[[ראשי תיבות]] &#039;&#039;&#039;בעש&amp;quot;ט&#039;&#039;&#039;), ראש [[מחנה הנסתרים|מחנה הצדיקים הנסתרים]] בתחילה ולאחר מכן מייסדה ומחוללה של תנועת ו[[תורת החסידות]], ממנה הסתעפו והתפתחו כל החצרות החסידיות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נולד ב[[י&amp;quot;ח באלול]] [[ה&#039;תנ&amp;quot;ח]] (24 באוגוסט 1698) הסתלק ב[[ו&#039; בסיוון]] (יום א&#039; של [[חג השבועות]]) [[ה&#039;תק&amp;quot;כ]] (21 במאי 1760) ומקום קבורתו בעיירה [[מזי&#039;בוז&#039;]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
רבי [[הלל מפאריטש]] העיד בשם מורו רבי [[מרדכי מטשערנאביל]] ששמע מאביו ה[[מאור עינים]] כי בי&amp;quot;ח אלול נולד הבעש&amp;quot;ט בגופו רוחו ונשמתו. בגופו - בלידתו. בנפשו - התגלות מורו הקדוש אליו. ברוחו - בהתגלותו הכללית לעם ישראל{{הערה|[[ספר התולדות אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ]] ע&#039; 106}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==תולדות חיים==&lt;br /&gt;
[[קובץ:ביכנ בעשט מזיבוז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת של הבעש&amp;quot;ט בעיירה מז&#039;יבוז&#039;]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===תקופת לידתו===&lt;br /&gt;
בשנת ת&amp;quot;ח, חמישים שנה לפני לידת הבעל שם טוב, פרץ ה[[מרד]] הקוזקי באצילים ה[[פולין|פולנים]], כשבמהלכם בוצעו ב[[יהודי]]ם פוגרומים רבים המכונים [[פרעות ת&amp;quot;ח ות&amp;quot;ט]]. כתוצאה מהפוגרומים וחורבן הקהילות, המצב הגשמי והרוחני ב[[עם ישראל]] היה בשפל המדרגה. תקופה זו מכונה ב[[חסידות]] &amp;quot;[[עילפון]]&amp;quot;, כדוגמת [[אדם (מין)|אדם]] שהתעלף ושקוע בתרדמה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
רבי [[פנחס מקוריץ]] אמר{{הערה|[[ספר המאמרים אדמו&amp;quot;ר הרש&amp;quot;ב|ספר המאמרים]] תרס&amp;quot;ג עמ&#039; קמ&amp;quot;ב}} שנשמת הבעל שם טוב ירדה ל[[עולם (בחסידות)|עולם]], כדי להעיר את [[נשמות ישראל]] מעילפונם.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[הרבי]] מסביר שכמו אדם שהתעלף קוראים בשמו הפרטי כדי לעוררו, כיוון ש[[שם]] האדם מגיע מ[[עצם הנפש]], כשמעוררים את העצם גם האדם מתעורר. כך קודם התגלות הבעל שם טוב עם ישראל היה שקוע ב&#039;עילפון&#039; ו[[הקב&amp;quot;ה]] הוריד את נשמת הבעש&amp;quot;ט (ששמה &#039;&#039;&#039;ישראל&#039;&#039;&#039;) לעולם, כדי לעורר את עצם הנפש בעם, וכך גם הם יקומו מעילפונם{{הערה|[[לקוטי שיחות]] ח&amp;quot;ב עמ&#039; 471.}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===הרקע ללידתו===&lt;br /&gt;
הוריו רבי [[אליעזר (אב הבעל שם טוב)|אליעזר]] והרבנית שרה היו עקרים והתגוררו ביישוב והייתה להם פרנסה בשפע{{הערה|שם=חהס רצז}}, והיו [[הכנסת אורחים|מכניסי אורחים]] גדולים{{הערה|שם=חהס רצז|סיפור [[המגיד ממעזריטש]] ל[[אדמו&amp;quot;ר הזקן]] (שיחת [[הרבי הריי&amp;quot;צ]], ליל א&#039; ד[[חג הסוכות]] [[תרצ&amp;quot;ז]], סעיף ה&#039; (&#039;&#039;&#039;[[ספר השיחות - תרצ&amp;quot;ו-חורף ת&amp;quot;ש]]&#039;&#039;&#039; ע&#039; 161-162 (במהדורה הישנה); {{אוצר החכמה|הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]]|&#039;&#039;&#039;ספר התולדות - רבי ישראל בעש&amp;quot;ט&#039;&#039;&#039;|29302|עמ&#039; 27|עמוד=34}}).}}{{הערה|שם=חשון תשא|[[הרבי הריי&amp;quot;צ]], שיחת [[כ&#039; בחשוון]] [[תש&amp;quot;א]], סעיף י&#039; (&#039;&#039;&#039;[[ספר השיחות - תש&amp;quot;א]]&#039;&#039;&#039;, עמ&#039; 43-44).}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
פעם אחת הגיע אורח ב[[ערב שבת]] מאוחר מאוד ובבגדי חול, ולמרות זאת רבי אליעזר אירחו וקירבו{{הערה|שם=חשון תשא}}; לגירסה אחרת, האורח הגיע ביום ה[[שבת]] אחר ה[[סעודת שבת|סעודה]], דבר שהיה נראה כהגעה מחוץ ל[[תחום שבת]], אך למרות זאת רבי אליעזר כבדו ואירחו ושאר האורחים גערו ברבי אליעזר על כך, אך הוא המשיך לכבדו{{הערה|שם=חהס רצז}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האורח נשאר, כמנהגו של רבי אליעזר, עד ל[[יום ראשון]] אחר הצהריים, ואחר שרבי אליעזר ליווה אותו, גילה האורח שהוא [[אליהו הנביא]] ושבא [[נסיון|לנסותו]] במצוות הכנסת אורחים, ובזכות עמידתו בנסיון - יוולד לו ילד, ומסר לו דברים שעליו לומר לילד בהגיעו לגיל שנתיים וחצי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לאחר זמן נולד לרבי אליעזר בנו יחידו, הבעל שם טוב{{הערה|שם=חהס רצז}}{{הערה|שם=חשון תשא}}{{הערה|הסיפור הודפס לראשונה אצל: {{היברובוקס|רבי יעקב קטינא|רחמי האב|32941|ורשה תרל&amp;quot;ד, אות נ|ללא|עמוד=29}}.}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[המגיד ממעזריטש]] פירש על פי סיפור זה את הפסוק{{הערה|תהלים קיט, ט.}} {{ציטוטון|בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ}}: במה זוכים לנער - על ידי הכנסת אורחים{{הערה|שם=חהס רצז}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
זקני ה[[חסידים]] פירשו על פי סיפור זה, את המסורת מ[[אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד]] שצריך בכל יום ללמוד את [[שיעורים יומיים#חומש|פרשת השבוע עם פירוש רש&amp;quot;י]] ופעם או פעמיים ב[[שבוע]] מספר שורות מספרו של הבעל שם טוב [[כתר שם טוב]], שהקשר בין שני השיעורים הוא, שגם [[רש&amp;quot;י]] וגם הבעל שם טוב נולדו אחר שאביהם עמד ב[[נסיון]]{{הערה|שם=חשון תשא}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
רבי ישראל נולד בעיר טלוסט{{הערה|[[אדמו&amp;quot;ר הרש&amp;quot;ב]] סיפר בשם [[אדמו&amp;quot;ר הזקן]] שלמרות שישנם מכתבים מהבעש&amp;quot;ט שחותם &amp;quot;ישראל מאקופ&amp;quot; ([[התמים]] חוברת א&#039;), אין כוונה שהיה מעיר ששמה אקופ, אלא שבעיר טלוטס הייתה חומה שבמשך השנים קרסה ונשארו רק חפירות היסודות (&amp;quot;אוקפ&amp;quot; פירושו חפירות). כיוון שהוריו גרו באזור של הריסות החומה ולא במרכז העיר חתם הבעש&amp;quot;ט &amp;quot;ישראל מאקופ&amp;quot;. (שיחות קודש תש&amp;quot;כ עמ&#039; 251).}} לאביו ר&#039; [[אליעזר (אב הבעל שם טוב)|אליעזר]] ולאמו שרה ביום שני [[י&amp;quot;ח באלול]] שנת [[תנ&amp;quot;ח]]{{הערה|על פי [[הגניזה החרסונית]]. במסורות אחרות מקובלים תאריכים אחרים.}} (וסימנך &amp;quot;נחת&amp;quot;, כי במעשיו גרם נחת בעולמות התחתונים והעליונים{{הערה|[[לקוטי דיבורים]] כרך א עמ&#039; לא ואילך}}).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===חינוכו===&lt;br /&gt;
הבעל שם טוב היה בן יחיד להוריו ובהיותו בן חמש נתייתם מהם. לפני שנפטר אביו, אמר לו: &amp;quot;בני אל תירא משום דבר, רק מ[[הקב&amp;quot;ה]] בעצמו ואהוב בפנימיות לבבך כל יהודי בלי הבדל מי הוא ומה הוא עושה&amp;quot;{{הערה|[[לקוטי שיחות]] ח&amp;quot;ב עמ&#039; 594}}. היה זה עבורו כצוואה והוא הפנים את המסר הזה וחי על פיו, לאחר פטירת הוריו דאגו אנשי העיירה למחיה עבורו, אך הדבר לא נמשך זמן רב.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנות ילדותו נהג ללכת כמעט מידי יום לאחר לימודיו אצל מלמדו{{הערה|ישנם מקומות שמובא שהבעש&amp;quot;ט למד באופן עצמאי לגמרי - התוועדויות תשמ&amp;quot;ג ח&amp;quot;ג עמ&#039; 1567}}, ליער ולהסתובב בינות לעצים והטבע הפורה, אשר שם מצא את מנוחתו והיה חוזר על לימודו ופעמים אף נרדם שם. פעם אחת בהיותו ביער פגש באחד מה[[מחנה הנסתרים|צדיקים הנסתרים]] אשר עמד ליד עץ שקוע בתפילה נלהבת, הבעש&amp;quot;ט התבונן באיש, ולאחר מכן ביקשו ללמד אותו תורה, לאחר תקופה שהסתובב ולמד עם אותו צדיק, השאירו אותו צדיק אצל אחד מראשי חבורת הנסתרים, רבי מאיר, על מנת שילמד עמו בצורה מסודרת, ואכן הבעש&amp;quot;ט ישב בביתו 4 שנים ובמהלכן צבר את כל הידע שלו בתורת הנסתר והקבלה, לימים סיפר הבעש&amp;quot;ט שבימי שבתו אצל מורו רבי מאיר פגש ב[[אליהו הנביא]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===נישואיו===&lt;br /&gt;
בשלב מסוים עזב הבעל שם טוב את היישוב אוקופ ועבר לגליל ברודי הסמוך לפודוליה. שם, נעשה &#039;מלמד&#039; באחד ה[[חיידר|חדרים]] ופגש עם רבי אפרים מברודי שהיה מנכבדי העיר ואביו של רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]]. רבי אפרים הציע לבעל שם טוב את בתו מ&#039; חנה והם באו בקשרי השידוכין והבעל שם טוב רצה שזה יישאר בסוד. רק לאחר פטירתו של רבי אפרים, בא הבעל שם טוב לשאת את אשתו, אולם בבואו הסתיר את עצמו בלבושו [[בגד]]י איכר גסים. רבי אברהם גרשון ניסה לדחותו ולבסוף הבין שזה חתנה של אחותו והם נישאו, אך הוא הרחיקו מסביבתו. הזוג הצעיר עבר לאחד הכפרים שבין קוטוב לקוסוב. ר&#039; ישראל היה מבלה רוב זמנו ב[[התבודדות]] ביערות ובשדות. בהמשך עברו לכפר אחר. בשנת [[ת&amp;quot;צ]] עברו לטלוסט שבגליציה{{הערה|אזור שכיום מחולק בין [[פולין]] ל[[אוקראינה]]}} והחלו שוב לעסוק במלמדות וכל חייהם חיו בדוחק כלכלי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==פעליו==&lt;br /&gt;
===התעסקותו בחינוך ילדי ישראל===&lt;br /&gt;
לפני התגלותו עסק הבעש&amp;quot;ט כעוזר &#039;מלמד&#039;, ותפקידו היה להוליך ולהביא את הילדים מביתם ל&#039;חדר הלימוד&#039;, במהלך הדרך היה הבעש&amp;quot;ט מחדיר ומכניס לילדים חוויות רוחניות, בין היתר על ההקפדה בעניית [[אמן]], וכמו כן שומר עליהם בדרכים מפני הסכנות והכלבים{{הערה|שיחות קודש תשכ&amp;quot;ד עמ&#039; 58. [[אגרות קודש]] חי&amp;quot;ט עמ&#039; ע וש&amp;quot;נ.}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עבודתו זו היה עושה בשמחה ו[[אהבה]] אין קץ, עד שלימים התבטא באוזני תלמידיו הגדולים, ש&amp;quot;הימים האלה היו הימים השמחים ביותר בחייו&amp;quot;. תלמידו, [[המגיד ממזריטש]] התבטא פעם: &amp;quot;הלואי שהיו מנשקים את [[ספר התורה]] באותה אהבה שהיה הבעל שם טוב מנשק את הילדים כשהיה מוליכם אל ה&amp;quot;חדר&amp;quot; כשהיה עוזר למלמד&amp;quot;{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק כ&amp;quot;ד עמ&#039; מז}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בעת היותו בן 18 (שנת תע&amp;quot;ו), הציע לפני חבריו מה[[מחנה הנסתרים]], דרך פעולה חדשה, לעבור מעיירה לעיירה ולדאוג שבכל מקום יש &#039;מלמד&#039; עבור ילדי המקום, ובמקום שאין, הצדיקים הנסתרים ישמשו בתפקיד, באותה תקופה גם שימש הבעש&amp;quot;ט כעוזר מלמד.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===ראש מחנה הנסתרים===&lt;br /&gt;
בהיותו בן 14 (ה&#039;[[תע&amp;quot;ב]]) נכנס לחבורת [[מחנה הנסתרים]], אשר הייתה אז תחת הנהגת ה&amp;quot;בעל שם&amp;quot; רבי [[אדם בעל שם|אדם מרופשיץ]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לפני פטירתו של מנהיג [[מחנה הנסתרים]] רבי [[אדם בעל שם]], הודיעו לו ב[[חלום]] למסור את ה&#039;כתבים&#039; שברשותו לישראל בן אליעזר מאקופ, הוא שלח את בנו לחפש את רבי ישראל, וביקש ממנו למסור לו את הכתבים כי הם שייכים לשורש נשמתו ואם יסכים ללמוד עמו מה טוב. אחרי חיפוש ארוך מצא את &#039;שומר בית המדרש&#039; בשם ישראל שהיה אז בן ארבע עשרה שנה. ביקש ממנו בן ה&#039;בעל שם&#039; שילמד איתו, רבי ישראל הסכים ואמר בתנאי שיראה כאילו רבי ישראל הוא התלמיד. כתוצאה מהלימוד, שידכו לו אשה מהעיר אקופ, אשתו זו נפטרה זמן קצר לאחר ה[[נישואין]]{{הערה|על אשתו זאת התבטא הבעש&amp;quot;ט בעת הסתלקותו &amp;quot;אם הייתה עמי זוגתי הראשונה הייתי עולה למרום באמצע היום בשוק מעזיבוז לעיני כל (שיחת [[פורים]] תשי&amp;quot;ח).}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בגיל שמונה עשרה מונה רשמית למנהיגם של הצדיקים הנסתרים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ביום הולדתו העשרים ושש נתגלה אליו [[אחיה השילוני]], ולמדו תורה במשך עשר שנים, בזמן זה גילה לו את המאור שב[[תורת הנגלה]] והקבלה כפי שנלמד בגן עדן{{הערה|במכתב לתלמידו רבי [[יעקב יוסף הכהן]] שנמצא ב[[גניזה החרסונית]] ומופיע בקובץ [[התמים]], מתאר הבעל שם טוב: {{ציטוטון|אני ביום מלאות לי כ&amp;quot;ו שנה, ביום ח&amp;quot;י [[אלול]] בשנת תפ&amp;quot;ד בעיר אקופ, כחצות הלילה נתגלה אליי. הלימוד הראשון היה ב[[פרשת בראשית]], וכאשר גמרנו ה[[תורה]] ה[[קדוש]]ה, עד לעיני כל ישרא&amp;quot;ל, הייתי בן ל&amp;quot;ו ונגליתי}}}}. עד שביום הולדתו השלשים ושש הפציר בו רבו להתגלות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===התגלותו ושמו===&lt;br /&gt;
ביום [[י&amp;quot;ז באלול]] שנת [[תצ&amp;quot;ד]], הבעל שם טוב היה אז בן שלושים ושש, ציווה אותו [[אחיה השילוני]] להתגלות בעולם והוא התגלה לראשונה בעיר טלוסט. לאחר מכן החל הבעל שם טוב לפרסם את שיטתו על ידי מסעות ונדודים. תחילה עסק בעיקר בפדיון שבויים, חיזוק התורה ו[[יראת שמים]] והפצת [[פנימיות התורה]]. במסגרת נסיעותיו ביקר בהורדנקא, קיטוב, נמירוב, שריגרד שבגליציה ופודוליה, בפולנאה, שדה לבן, זסלב שבווהלין.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במהלך נסיעותיו נהג לרפא חולים על ידי רפואות וגם על ידי קמיעות. את קמיעותיו כתב הסופר רבי אלכסנדר זיסקינד ובהמשך, כשרבו הפניות, נעזר גם ברבי צבי סופר, שפרשיותיו היו יקרות ערך. לבסוף נשאר רק רבי צבי לסופרו היחיד.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשונה משאר בעלי השם שקדמו לו, הבעל שם טוב לא השתמש כלל בהשבעת שמות הקודש ובקמיעות שחילק לא הופיעו שמות, וזו אחת הסיבות לכך שהכינוי שלו שונה מכל שאר בעלי השם שלפניו והוצמד לו הכינוי &#039;בעל שם &#039;&#039;&#039;טוב&#039;&#039;&#039;{{הערה|1=הרב יהודה שורפין, &#039;&#039;&#039;&#039;[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/5228935#utm_medium=email&amp;amp;utm_source=93_subscription_he&amp;amp;utm_campaign=he&amp;amp;utm_content=content למה קוראים לו &#039;הבעל שם טוב&#039;?]&#039;&#039;&#039; {{בית חבד}}}}&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת [[ת&amp;quot;ק]], עבר הבעל שם טוב לעיר מז&#039;יבוז&#039;, שם החלו להתרכז סביבו אלפי [[חסיד]]ים ומעריצים, ביניהם גדולי תורה רבים וצדיקים מפורסמים. הבעל שם טוב היה לומד עם תלמידיו שיעור ב[[גמרא]]. השיעור היה חריף וגאוני ולמדו בו גם את ה[[רמב&amp;quot;ם]], הרי&amp;quot;ף הרא&amp;quot;ש ושאר מפרשים מה&amp;quot;ראשונים&amp;quot; שהשתייכו לגמרא הנלמדת. הבעל שם טוב היה מתרגם את המילים ל[[אידיש]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
באותה תקופה גם תכנן הבעל שם טוב לעלות ל[[ארץ ישראל]], שתפסה מקום חשוב ומרכזי בתורתו, אולם תכניתו לא יצאה אל הפועל.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===עלייתו להיכל המשיח===&lt;br /&gt;
ב[[ראש השנה]] שנת [[תק&amp;quot;ז]] עשה הבעש&amp;quot;ט עליית [[נשמה]] לעולמות העליונים עליה סיפר בארוכה באגרת המכונה [[אגרת הגאולה]]. בעליה זו אמר לו [[מלך המשיח]] כי [[ביאת המשיח|ביאתו]] תלויה [[הפצת המעיינות חוצה|בהפצת מעיינות החסידות]], תיאור העלייה ודבריו של המלך המשיח כתב הבעש&amp;quot;ט עצמו במכתב ששלח לגיסו ר&#039; [[גרשון מקיטוב]], וזה לשונו:&lt;br /&gt;
{{ציטוט|תוכן=בר&amp;quot;ה שנת תק&amp;quot;ז עשיתי השבעת עליית ה[[נשמה]] כידוע לך, וראיתי דברים נפלאים במראה מה שלא ראיתי עד הנה מיום עמדי על דעתי... ועליתי מדריגה אחר מדריגה, עד שנכנסתי להיכל משיח ששם לומד משיח תורה עם כל התנאים והצדיקים וגם עם שבעה רועים, ושם ראיתי שמחה גדולה עד מאד... ושאלתי את פי משיח: אימת אתי מר?, והשיב לי: בזאת תדע, בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם, ויפוצו מעיינותיך חוצה מה שלמדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך, ואז יכלו כל הקליפות ויהיה עת רצון וישועה. ותמהתי על זה, והי&#039; לי צער גדול באריכות הזמן כל כך מתי זה אפשר להיות.|מרכאות=כן|מקור=ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24560&amp;amp;st=&amp;amp;pgnum=207 &#039;בן פורת יוסף&#039; בסופו], נדפס גם בתחילת ספר &#039;[http://www.chabadlibrary.org/books/bsht/kst/1/1.htm כתר שם טוב]&#039;.}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בעת צערו של הבעש&amp;quot;ט זלגו עיניו דמעות{{הערה|[[תורת שלום]] עמ&#039; 113.}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===הניצחון על ה&#039;פרנקיסטים&#039;===&lt;br /&gt;
{{ערך מורחב|כת הפרנקיסטים}}&lt;br /&gt;
ב[[כ&amp;quot;ו בתמוז]] שנת [[תקי&amp;quot;ט]] ניצח הבעש&amp;quot;ט את הפראנקיסטים בעיר לבוב. במכתבים שנמצאו ב[[גניזה החרסונית]] נמצא כי הבעש&amp;quot;ט ותלמידיו הכריזו על יום זה כעל יום חג. באגרת מיום ח&#039; [[כסלו]] [[תש&amp;quot;כ]] עונה [[הרבי]] לאחד ששאל מדוע יום זה לא נחוג בכל שנה, שביאור על כך לא שמע, אך מה שנראה הוא, שמכיוון שלשנה הבאה הבעש&amp;quot;ט כבר הסתלק (בשנת [[תק&amp;quot;כ]]).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==שיטתו==&lt;br /&gt;
ישנם נקודות רבות שאותם חידש והדגיש הבעש&amp;quot;ט בשיטתו. נקודת כל החידושים היא לקחת כל דבר לגלות את מקורו, ה[[עצם]] שלו. היינו: מהי תכליתו, מטרתו, מקורו ולאן הוא מוביל. כך מגלה מהו העצם של קיום העולם, [[בריאה מתמדת]] על ידי [[הקב&amp;quot;ה]]. כך מגלה גם מהו בדיוק היהודי, עצם שמאוחד בתכלית עם [[עצמות אין סוף]] (וכיון וענין זה גלוי יותר אצל היהודים הפשוטים דווקא, קירבם יותר) וכן עודד במיוחד את האהבת ישראל הפשוטה לכל יהודי מצד [[עצם הנשמה]]. וכן גם מגלה את מהות ה&#039;[[קליפת נוגה]]&#039; (ראה [[תניא - פרק ו&#039;]]. ועוד ועוד{{הערה|על פי [[קונטרס עניינה של תורת החסידות]]}}.&lt;br /&gt;
===השגחה פרטית===&lt;br /&gt;
{{ערך מורחב|ערך=[[השגחה פרטית]]}}&lt;br /&gt;
דרכו של הבעל שם טוב בענין השגחה פרטית מסתכמת במשפט הידוע &amp;quot;בכל תנועה ותנועה שם [[אלופו של עולם]]&amp;quot;, הבעל שם טוב מבאר כי גם במקום הנראה כהסתר הכי גדול - חמשת האלפין של דברי הרהב של [[פרעה]] - אמר אויב: ארדוף אשיג אחלק שלל, גם שם ישנם חמשה אלפין להורות כי גם מאחורי דברים אלו של הקליפה עומד האחד יחיד ומיוחד - אלופו של עולם{{הערה|בעל שם טוב על התורה פרשת נח}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
משל ידוע של הבעל שם טוב הוא המובא בספר נכדו ה[[דגל מחנה אפרים]]{{הערה|פרשת וילך}} אודות המלך שהקיף את עצמו בשבעה חומות איומות. כל אחד בצורה ומסוגרת יותר מהקודמת לה. רבים הם שטיפסו וניסו לשבור את החומות ולא הצליחו. רק בן המלך שידע כי אביו לבטח לא הפקיר אותו, מסר את נפשו לעבור את כל החומות ולבסוף לאחר שמסר את נפשו לטפס על החומות התברר לו כי הכל אחיזת עינים; אין חומות ואין שום דבר מפריע מלהתקרב למלך. הנמשל הוא היהודי שאם יאמין באמת שהקב&amp;quot;ה קרוב אליו - יתבטלו ממנו כל ההסתרים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
משפט ידוע של הבעל שם טוב הוא כי גם ההסתרה עצמה הוא מהקב&amp;quot;ה כמו שנאמר &amp;quot;ואנכי אסתר אסתיר פני&amp;quot;, וממילא העונש הוא כי מציאות זו עצמה תוסתר - שההסתרה הינה הסתרה{{הערה|בעל שם טוב על התורה פרשת וילך}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לפי שיטתו של הבעל שם טוב אפילו עלה שנופל מעץ - בהכרח יש בדבר השגחה פרטית. שכן מכיון שאין כל מציאות שאין בה מציאות אלוקית, אם כן לא ייתכן שתתבצע אפילו פעולה אחת מראשית הבריאה עד סוף שבעת אלפי שנות קיומה - שאין בה מציאות השגחה פרטית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===קירוב היהודים הפשוטים===&lt;br /&gt;
ב[[י&amp;quot;ז אלול]] [[תע&amp;quot;ד]] בעת היות הבעש&amp;quot;ט ביער התגלה אליו [[אליהו הנביא]] לראשונה בהיותו לבדו, וגילה לו שבשמים יש יותר נחת רוח כאשר יהודי פשוט מברך את [[הקב&amp;quot;ה]] ומודה על פרנסתו, מכל היחודים והכוונות שהצדיקים עושים. מני אז עיקר שיטת והנהגת הבעש&amp;quot;ט היה לקרב ולחבב דווקא את היהודים הפשוטים, אשר פעמים ואפילו לא ידעו קרוא וכתוב, והיה מעודדם ומשדלם לברך ולהודות לקב&amp;quot;ה, הוא היה מסתובב מכפר לכפר ומתענין בשלום האנשים על מנת שיוציאו משפתם את התודה לקב&amp;quot;ה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===כח המחשבה===&lt;br /&gt;
חשיבות יתירה נתן הבעל שם טוב לכח המחשבה, וקבע כי &amp;quot;במקום שמחשבתו של אדם נמצא שם הוא כולו&amp;quot;{{הערה|[[דגל מחנה אפרים]] פרשת שמות ד&amp;quot;ה ותעל}}. גם בעבודת התורה והתפילה מדגיש הבעל שם טוב מאוד את חשיבות דביקות המחשבה בשורש האותיות שהיא האור אין סוף, וכן הבעל שם טוב מדריך את האדם לדבק מחשבתו תמיד אל השכינה הקדושה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מקובל בחסידות מספר סיפורים שבהם הראה הבעל שם טוב לתלמידיו כיצד במקום מחשבתו של האדם שם הוא נמצא. כך למשל פעם הראה הבעל שם טוב לתלמידיו איך שור אוכל שור אחר, בעוד שבגשמיות היה זה אדם שאכל בשר שור לשם תאוה, ב[[סעודת שבת]]. במקרה אחר, לאחד מה&#039;בעלי-בתים&#039; של העיר [[מעזיבוז]] היה ריב עם &#039;בעל-בית&#039; אחר, ופעם אחת בשהותם אצל ה[[בעל שם טוב]] בבית הכנסת, הוא צעק שהיה &amp;quot;קורע את יריבו כדג&amp;quot;. הבעל שם טוב צוה לתלמידיו שיתנו אחד לשני את ידיהם ושיתייצבו לידו בעינים עצומות. הבעל שם טוב הניח ידיו הקדושות על כתפי שני התלמידים שעמדו לידו. לפתע החלו התלמידים לצעוק בפחד: הם ראו כיצד בעל הבית קורע הוא כדג את יריבו! זה מראה בבירור, שמכל כח - יש תוצאה ופועל דבר: אם ב[[לבוש]] [[חומרי]], או [[רוחני]], שאפשר לתופסו רק ב[[חוש]]ים נעלים ועדינים יותר{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ&amp;quot;ט בתשרי]]}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===העלאת הרע לטוב===&lt;br /&gt;
לפי תורת הבעל שם טוב אין מציאות אמיתית של רע בעולם כלל. למרות שאכן יש מציאות של רע המסתיר על הטוב, בדרך דמיון והסתר, גם מציאותו של הרע היא בעצם ברצון ה&#039;, על כך מביא הבעל שם טוב את משל המלך השולח רשע לפתות את בנו אך גם רצון הרשע הוא שהבן לא ישמע בקולו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בנוסף החיות של הרע היא בעצם ניצוץ קדוש שהיא החיות של ההתגברות על העבירה, שהיא בעצם סיבת קיומה של העבירה או הקליפה - כדי שיתגברו עליה ויכניעו אותה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בנוסף אומר הבעל שם טוב כי גם החושך משמש לטוב, כי [[יתרון האור מן החושך]], מעלת יתרון האור ניכר מצד החשך, וכן החכם מצד הטיפש, וניכר מעלת הצדיק מצד הרשע, והתענוג מכח הנגע והיסורין, ומעלת הדעת נודע מכח השכחה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מכיון שכן, נמצא כי גם לחושך ולרע יש עליה ותועלת, מכיון שהחושך נעשה כעין &amp;quot;כסא&amp;quot; לטוב, ומכיון שהוא נעשה כסא לטוב יש לו קשר וחיות מהטוב, כמו יד האדם המושיט דבר למעלה אז הוא בעצמו שם{{הערה|וזה מעלת גזירה שוה, כי ברוחני אחר שיש לו שווי בצד מה נעשה אחד, ולכן דנין בגזירה שוה גם למיתה החמורה}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למרות זאת, אין לטעות לחשוב שגם החושך הוא טוב, כי ישנו מסך המבדיל ומחלק בין האור ובין החושך. מעלתו של החושך הוא דוקא בהכרה שהוא חושך, ובהיותו משמש ככסא לאור, אך אין לטעות ולחשוב שהוא טוב{{הערה|כתר שם טוב ח&amp;quot;א קצח, ב}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==תורתו==&lt;br /&gt;
===כתיבת והדפסת דבריו===&lt;br /&gt;
הבעש&amp;quot;ט היה גאון עצום ב[[נגלה]] ו[[בנסתר]]{{הערה|1=ראה בספר [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34286&amp;amp;st=&amp;amp;pgnum=9 סיפורים נוראים] לר&#039; יעקב קידנר בסיפור הראשון.}}. כמה עניינים וסיפורים מגאונותו בפשטות עברו במסורת אצל [[רבותינו נשיאנו]]{{הערה|[[אגרות קודש]] חי&amp;quot;ט עמ&#039; שצט, להוציא מדעת הטוענים שהיה איש פשוט בידיעותיו בתורה}}. מנהגו היה לומר דברי תורה קצרים ועמוקים ובשפת ה[[אידיש]], אך תלמידיו הם אלו שליקטו וכתבו את אמרותיו ותורותיו, והדפיסו את הספרים:&lt;br /&gt;
*[[תולדות יעקב יוסף]] - נכתב על ידי תלמידו רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]], הודפס בשנת [[תק&amp;quot;מ]].&lt;br /&gt;
*[[צוואת הריב&amp;quot;ש]] - מכיל גם מתורתו של הבעש&amp;quot;ט כפי שנאסף על ידי רבי [[ישעיה מיאנוב]] ויצא ב[[תשל&amp;quot;ה]], מחדש על ידי [[קה&amp;quot;ת]], בהוראת [[הרבי]].&lt;br /&gt;
*[[כתר שם טוב]] - בו רוכזו ליקוטי התורות בספר כתר שם טוב וכיום נעשה ליקוט מקיף לפי נושאים בספר &amp;quot;בעל שם טוב&amp;quot; ב-2 כרכים גדולים.&lt;br /&gt;
כמה מתורותיו מופיעות גם בספר &amp;quot;דגל מחנה אפרים&amp;quot; שכתב נכדו, ר&#039; משה חיים אפרים.&lt;br /&gt;
בתקופה מאוחרת יותר התגלו צרור גדול של מכתבי הבעש&amp;quot;ט ב[[גניזה החרסונית]], שנרכשו על ידי [[אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ]], ופורסמו בגליונות [[התמים]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[ביאת המשיח]] תלויה בהכרח בהפצת תורת הבעל שם טוב, וכמו שכתב בעצמו במכתב, כי ב[[ראש השנה]] שנת [[תק&amp;quot;ז]] עשה עליית [[נשמה]] והגיע עד להיכלו של מלך ה[[משיח]]. שאל הבעל שם טוב את [[מלך המשיח]]: &amp;quot;אימתי קאתי מר&amp;quot; (מארמית: מתי בא אדון) ענה לו המשיח: [[הפצת המעיינות חוצה|&amp;quot;לכשיפוצו מעיינותיך חוצה&amp;quot;]]{{הערה|[[כתר שם טוב]] בתחילתו.}}, כשכוונתו על מעיינות תורת ה[[חסידות]], אותה גילה ולימד ה[[בעל שם טוב]] וכאשר תורתו תתפרסם ותופץ, תבוא ה[[גאולה]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===שבע התורות===&lt;br /&gt;
{{ערך מורחב|ערך=[[שבע התורות]]}}&lt;br /&gt;
שבע התורות של הבעל שם טוב שהתגלו לאדמו&amp;quot;ר הרש&amp;quot;ב, הם תורות שאמר הבעש&amp;quot;ט ב[[גן עדן]] בשנת [[תרנ&amp;quot;ב]]. ב[[שמיני עצרת]] [[תרנ&amp;quot;ג]] סיפר [[אדמו&amp;quot;ר הרש&amp;quot;ב]] את פרטי המאורע (ברבים או בסעודתו בלבד). ומאז כלל לא נזכר המאורע במשך יותר מארבעים שנה, בשנת [[תרצ&amp;quot;ז]] אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ פרסם וגילה את פרטי המאורע.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==הנהגה ניסית ומופתית==&lt;br /&gt;
===סיפורי הבעש&amp;quot;ט===&lt;br /&gt;
סיפורי הבעל שם טוב נדפסו בחלקם בספר [[שבחי הבעש&amp;quot;ט]] ובעשרות ספרים אחרים, ורבים עוד יותר מקובלים ממקורות מוסמכים בקרב תלמידי הבעל שם טוב ותלמידי דרכם. המופתים שמקובלים מהבעל שם טוב, ואשר לחלקם קיימים עדויות מדוייקות, הם למעלה מכל דמיון, עד אשר רבי [[מנחם מנדל מוויטבסק]] כותב במכתב &amp;quot;אחד היה הבעל שם טוב לפניו לא היה ולאחריו מעפר מי יקום&amp;quot;?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הבעל שם טוב העיד על עצמו כי המופתים העצומים שערך לא היה על ידי שימוש בשמות הקדושים, אלא על ידי [[אמונה פשוטה]] באחדות הבורא ואפסות הבריאה מבלעדי כח הבורא. כך למשל הבעל שם טוב עבר נהר שליד העיר מזיבוז&#039; באופן שפרש את מטפחתו על הנהר ועברה כשהוא מעיד שעבר רק באמונה פשוטה בלבד.&lt;br /&gt;
===קפיצת הדרך===&lt;br /&gt;
בסיפורים רבים של הבעל שם טוב מסופר על כך שהבעל שם טוב הורה להתיר את מושכות הסוסים ולהתיר להם לנסוע כרצונם, ואז הסוסים דהרו בצורה בלתי טבעית בעליל. באופן זה פעל הבעל שם טוב ישועות בלתי טבעיות כשיכל להיות במקומות רחוקים מאוד זה מזה בזמנים קצרים מאוד, כשחלקם התרחשו קרוב לכניסת השבת והיה צורך להשתמש ב[[קפיצת הדרך]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==הסתלקותו==&lt;br /&gt;
[[קובץ:אוהל הבעל שם טוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]] הבעל שם טוב ב[[מז&#039;יבוז&#039;]]]]&lt;br /&gt;
ב[[חג הפסח]] שנת [[תק&amp;quot;כ]] חלה הבעש&amp;quot;ט בקיבתו וכתוצאה מכך נחלש ביותר וגם דיבורו היה בקושי. בליל [[חג השבועות]] התאספו לידו כל תלמידיו אמר לפניהם תורה. בבקר שלח לקרוא לאנשי ה&amp;quot;[[חברה קדישא]]&amp;quot; והורה להם כיצד להתעסק בקבורתו. לאחר מכן התחזק מעט והתפלל בעצמו לפני התיבה, בביתו. לאחר התפילה, יצא תלמידו רבי [[נחמן מהורודנקא]] כדי לשפוך תפילה על שלום רבו, הבעש&amp;quot;ט הגיב על כך: &amp;quot;לחינם הוא מרעיש בתפילה אם היה יכול להיכנס באותו פתח שבו הייתי נכנס אנכי, היה פועל&amp;quot;. לאחר מכן שמעוהו לוחש: &amp;quot;אני מוחל לך אותן שתי שעות, אל תענה אותי!&amp;quot;. כשבאו בני העיר לברכו בברכת החג, אמר לפניהם דברי תורה. אחר כך שוב אמר דברי תורה לתלמידיו המקורבים &amp;quot;על עמוד שעולה מגן עדן תחתון לגן עדן עליון&amp;quot;. אחר נפרד מבני העיר באומרו: &amp;quot;עד כאן גמלתי עמכם חסד ועכשיו תגמלו אתי חסד&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כוחותיו עזבוהו. וציוה לתלמידיו לומר &amp;quot;ויהי נועם&amp;quot;. משראה את תלמידיו מצטערים, אמר: &amp;quot;אין אני דואג לעצמי. כי יודע אני בבירור שאצא מפתח זה ואכנס בפתח אחר&amp;quot;. לאחר מכן נשכב והתיישב לסירוגין. אחר כך ציווה לכסותו בסדין ושכב פעם נוספת, הוא התחיל להזדעזע ולחרוד כמו שנהג בתפילת &amp;quot;שמונה עשרה&amp;quot; ואחר כך נח מעט. קולו לא נשמע עוד, רק שפתיו נשמעו מרחשות את הפסוק: &amp;quot;אל תבואני רגל גאוה&amp;quot;, אותה שעה בדיוק, הסתלק ובאותו רגע בדיוק עמדו שני השעונים שהיו בבית ופסקו מללכת. תלמידו רבי [[לייב קסלר]] סיפר שראה את יציאת ה[[נשמה]] &amp;quot;כמו שלהבת מראה תכלת&amp;quot; והעיד &amp;quot;שבשעת יציאת נשמתו זרחו פניו כבקבלת שבת עם קבלת ה&amp;quot;נשמה היתירה&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ב[[ו&#039; סיוון]] [[תק&amp;quot;כ]] - יום רביעי ראשון ל[[חג השבועות]], כשהוא בן ששים ואחת שנה, שמונה חדשים ושמונה עשרה יום נסתלק הבעש&amp;quot;ט לבית עולמו. ומנוחתו כבוד במז&#039;יבוז&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ביום רביעי כ&#039; בכסלו תקנ&amp;quot;ט, אמר על כך [[אדמו&amp;quot;ר הזקן]], שהיה נכדו הרוחני: &amp;quot;ביום הרביעי נ&#039;&#039;&#039;ט&#039;&#039;&#039;לו המאורות&amp;quot;, כלומר - שביום הרביעי נלקחו ונסתלקו המאורות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===פולמוס סביב התאריך המדויק===&lt;br /&gt;
בדורות האחרונים התעורר פולמוס סביב התאריך המדויק בו הסתלק הבעש&amp;quot;ט - שהספק הוא בין יומו הראשון של [[חג השבועות]] (ו&#039; סיון) לבין יומו השני (ז&#039; סיון){{הערה|מפי השמועה מסופר שהפולמוס התעורר מכיון שבעת יציאת נשמתו הק&#039; של הבעש&amp;quot;ט שקעה השמש טרם זמנה, ולכן כל הרואים היו בטוחים שהבעש&amp;quot;ט הסתלק לאחר השקיעה.}}. בספר &amp;quot;[[שמועות וסיפורים]]&amp;quot; מובא שבשנה אחת התארח בחג השבועות [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] בביתו של [[אדמו&amp;quot;ר הרש&amp;quot;ב]], הם שוחחו על הסתלקות הבעל שם טוב, ור&#039; לוי יצחק הזכיר את הדעה לפיה הסתלק הבעל שם טוב בז&#039; סיון. אדמו&amp;quot;ר הרש&amp;quot;ב הגיב לכך בפסקנות ואמר שההסתלקות התרחשה בו&#039; סיון, ואילו בז&#039; סיון הסתלק דוד המלך. ר&#039; לוי יצחק הקשה על קביעה זו מההלכה האוסרת לקבור בחג ומההשערה היוצאת מקביעת אדמו&amp;quot;ר הרש&amp;quot;ב לפיה קבורתו של הבעש&amp;quot;ט נערכה על ידי [[גוים]], אדמו&amp;quot;ר הרש&amp;quot;ב הגיב לטענה זו בכך שגופו הקדוש של הבעש&amp;quot;ט לא הוצרך להתעסקות של אנשי [[חברא קדישא]]{{הערה|אלא הוא קבר את עצמו}}. בספר &amp;quot;[[היום יום]]&amp;quot; בתאריך ו&#039; סיון, א&#039; דחג השבועות, נכתב: &amp;quot;הסתלקות הבעל שם טוב - ביום הרביעי א&#039; דחה&amp;quot;ש תק&amp;quot;ך ומנוחתו כבוד במעזיבוש&amp;quot;{{הערה|דיון בנוגע ליום הקבורה מובא ב[https://drive.google.com/file/d/1bDx8V6I4ckdlRIIjTyGruV0WXLrWUd3c/view?usp=drivesdk לקוטי שיחות חלק ד&#039; עמ&#039; 1031 ובהערות].}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==תמונתו==&lt;br /&gt;
[[קובץ:לא הבעש&#039;&#039;ט.jpg|שמאל|ממוזער|200px|התמונה אשר בטעות מייחסים אליו, ויש המייחסים אותה לשבתאי. עיין בקישור בקטגורית &amp;quot;קישורים חיצוניים&amp;quot; אודות התמונה.]]&lt;br /&gt;
בעולם מפורסמת תמונה המיוחסת לבעל שם טוב, אולם קיימות ספקות רבות אודות אמיתות יוחסה. ישנם המייחסים אותה ל[[שבתאות|שבתאי]] מסוים. [[הרבי]] אמר שתמונה זו שייכת לבעל-שם אחר שחי ופעל בדייטשלאנד (גרמניה){{הערה|מפי ר&#039; יעקב כ&amp;quot;ץ, שכך אמר הרבי בליל ב&#039; ד[[חג הסוכות]] [[תשכ&amp;quot;ו]] במהלך סעודת החג בבית אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ (&#039;[[המלך במסיבו]]&#039;, כרך א, עמ&#039; קד).}}, אך לא לבעל שם טוב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;amp;id=54830 סקירה באתר חב&amp;quot;ד אינפו].}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ישנם מספר סיבות לכך שהרבי סבר כי התמונה אינה של הבעל שם טוב. מלבד המחקר המקצועי המוכיח את הפקפוקים באמיתות התמונה{{הערה|כך כתב הרבי ב[[אגרות קודש]], כרך ז, עמ&#039; צז, לשואל: קיבלתי מכתבו מה&#039; [[תשרי]]... עם התמונה המוסגרת בה, ובמה שהאריך בעניין התמונה והשקלא-וטריא אם נכונה היא, הנה התמונה נתפרסמה כבר כמה-פעמים ויש כמה דיעות ופלוגתות בהנוגע לה, ויעויין בספר [[דמויות גדולי החסידות]] (להרב שצרנסקי, נדפס ב[[תל אביב]] שנת [[תש&amp;quot;ה]] עמוד ל&amp;quot;ה) שגם שם נמצאת תמונה זו. ומוחזרה פה התמונה...}}, ישנם סיבות נוספות. אולם העיקרית שבהן היא משום ש[[אדמו&amp;quot;ר מוהריי&amp;quot;צ]] אמר שיש קבלה שאין תמונה מהבעל-שם-טוב{{הערה|[[שיחות קודש]] [[תשכ&amp;quot;ו]] עמ&#039; 621.}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נימוק נוסף נתן לכך הרבי, משום שעל-פי המסורה צריך להיות [[י&amp;quot;ג תיקוני דיקנא]] ניכר בהזקן{{הערה|[[ליקוטי שיחות]], כרך י&amp;quot;ט, עמ&#039; 531.}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==תלמידיו==&lt;br /&gt;
{{ערך מורחב|ערך=[[החבריא קדישא]]}}&lt;br /&gt;
*ממשיך דרכו [[המגיד ממזריטש]]&lt;br /&gt;
*רבי [[יעקב יוסף כ&amp;quot;ץ|יעקב יוסף מפולנאה]]&lt;br /&gt;
*רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]]&lt;br /&gt;
*רבי [[חיים הכהן רפפורט]]&lt;br /&gt;
*רבי [[זאב וולף קיצס]]&lt;br /&gt;
*רבי [[חיים מקראסנא]]&lt;br /&gt;
*רבי [[נחמן מהורדנקא]]&lt;br /&gt;
*רבי [[אריה לייב משפולי]]&lt;br /&gt;
*רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]]&lt;br /&gt;
*רבי [[מנחם נחום מצ&#039;רנוביל]]&lt;br /&gt;
*רבי [[פנחס מקוריץ]]&lt;br /&gt;
*רבי [[שמואל מקמינקא]]&lt;br /&gt;
*רבי [[אברהם אבא מקריבוש]]&lt;br /&gt;
*רבי [[דוד לייקס]]&lt;br /&gt;
*רבי [[לייב שרה&#039;ס]]&lt;br /&gt;
*רבי [[יהודה לייב מפיסטין]]&lt;br /&gt;
*רבי [[זלמן מלוצק]]&lt;br /&gt;
*רבי [[אברהם מפודולסק]]&lt;br /&gt;
*רבי [[מנחם מענדל מפרימשלן]]&lt;br /&gt;
*רבי [[רבי ליבער מברדיטשוב|ליבער מברדיטשוב]]&lt;br /&gt;
* רבי [[דוד מקולמיא]]&lt;br /&gt;
* רבי [[מנחם מנדל מבאר]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==משפחתו==&lt;br /&gt;
לבעל שם טוב שני ילדים ידועים:&lt;br /&gt;
*בנו, [[רבי צבי]],&lt;br /&gt;
*בתו, [[אדל]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בין נכדיו הידועים נמנים בניה של אדל:&lt;br /&gt;
*רבי [[משה חיים אפרים מסדילקוב]]&lt;br /&gt;
*רבי [[ברוך ממז&#039;יבוז&#039;]].&lt;br /&gt;
*נכדו של ר&#039; ברוך ממז&#039;יבוז&#039; הוא ר&#039; משה צבי מסאווראן (עיירה באוקראינה)&lt;br /&gt;
*נינו, נכדה של אדל מבתה פייגא - רבי [[נחמן מברסלב]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
צאצאי הבעש&amp;quot;ט ואדמו&amp;quot;ר הזקן גם יחד:&lt;br /&gt;
*הרב [[אהרן זסלבסקי]], רבה של [[קרמנצ&#039;וג]], נכד [[אדמו&amp;quot;ר הזקן]] (בן בתו, [[הרבנית פריידא]]) וחתן [[אדמו&amp;quot;ר האמצעי]], נשא בזיווג שני את [[מרת חיה]], בת ר&#039; נחמן מברסלב, ונולד להם בן בשם ר&#039; יחיאל. בקרמנצ&#039;וג היו דרים נכדיו, שהיו נכדי רבנו הזקן ונכדי הרה&amp;quot;ק רבי נחמן מברסלב.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==ראו גם==&lt;br /&gt;
*[[אגרת הגאולה]]&lt;br /&gt;
*[[שבחי הבעש&amp;quot;ט]]&lt;br /&gt;
*[[המלחמה בכת הפרנקיסטים]]&lt;br /&gt;
*[[כתבי ר&#039; יאשע שו&amp;quot;ב]]&lt;br /&gt;
*[[המכתב הארוך]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==לקריאה נוספת==&lt;br /&gt;
* &#039;&#039;&#039;[[ספר הזכרונות]]&#039;&#039;&#039; - [[אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ]].&lt;br /&gt;
* &#039;&#039;&#039;[[ספר התולדות|ספר התולדות הבעש&amp;quot;ט]]&#039;&#039;&#039; - [[חנוך גליצנשטיין]].&lt;br /&gt;
* &#039;&#039;&#039;[[המאירים לארץ]]&#039;&#039;&#039; - [[יצחק אלפסי]].&lt;br /&gt;
* &#039;&#039;&#039;[[שבחי הבעש&amp;quot;ט]]&#039;&#039;&#039; - [[תקע&amp;quot;ה]].&lt;br /&gt;
* &#039;&#039;&#039;[[נזר הבעש&amp;quot;ט]]&#039;&#039;&#039; - [[אברהם שמואל בוקיעט]].&lt;br /&gt;
* &#039;&#039;&#039;[[כתבי ר&#039; יאשע שו&amp;quot;ב (ספר)|כתבי ר&#039; יאשע שו&amp;quot;ב]]&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==קישורים חיצוניים==&lt;br /&gt;
* [http://chabad.co.il/?template=article&amp;amp;topic=56&amp;amp;article=354 תיאור הסתלקות הבעל שם טוב] - [[אתר חב&amp;quot;ד בישראל]] {{חב&amp;quot;ד בישראל|}}&lt;br /&gt;
* [http://www.hebrewbooks.org/3861 שבחי הבעל שם טוב] מאתר היברובוקס {{הב}}&lt;br /&gt;
*[http://www.chabadlibrary.org/books/bsht/kst/index.htm כתר שם טוב], הטקסט השלם באתר [[ספריית חב&amp;quot;ד]]&lt;br /&gt;
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;amp;id=54867 גלריית תמונות מהציון במז&#039;יבוז&#039;] {{אינפו}} {{קישור שבור|כ&amp;quot;ח אייר תשפ&amp;quot;ג}} &lt;br /&gt;
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;amp;id=54858 סקירה אודות שנת המאתיים להסתלקותו] {{אינפו}} &lt;br /&gt;
* [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/elfasi-4.htm רבי ישראל בעל שם טוב, חייו ותורתו.] הרב ד&amp;quot;ר [[יצחק אלפסי]]. אתר דעת.&lt;br /&gt;
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;amp;id=54841 לקט שיחות אודות הבעש&amp;quot;ט] הרב אברהם שמואל בוקיעט, שבועון &#039;בית משיח&#039;. {{אינפו}} {{קישור שבור|כ&amp;quot;ח אייר תשפ&amp;quot;ג}}&lt;br /&gt;
*נתנאל לדרברג, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/mihubesht/mihubesht01.pdf מיהו הבעש&amp;quot;ט?], פרק מהספר &amp;quot;סוד הדעת&amp;quot; {{PDF|}}&lt;br /&gt;
* [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/632094 ניגוני הבעל שם טוב] באתר &amp;quot;BeitChabad&amp;quot; {{בית חב&amp;quot;ד|}}&lt;br /&gt;
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;amp;id=55006 בעקבות ירושות הבעש&amp;quot;ט] שניאור זלמן לוין, [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}} {{קישור שבור|כ&amp;quot;ח אייר תשפ&amp;quot;ג}}&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[http://chabadpedia.co.il/images/d/dc/%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%A6%D7%94_%D7%9C%D7%94%D7%97%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D.pdf וכל המרבה לספר]&#039;&#039;&#039;, אודות סיפורי הבעל שם טוב והיחס אליהם, בגליון &#039;כי קרוב&#039;, ערב שבת הגדול, ו&#039; ניסן תשפ&amp;quot;ב {{PDF}}&lt;br /&gt;
•וראה עוד בערכו  באתר המכלול ובהערות שם  דברים נפלאים &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
;מפות ותמונות&lt;br /&gt;
* ציון הבעל שם טוב באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@49.4401539,27.4044867,3a,75y,15.41h,103.31t/data=!3m6!1e1!3m4!1s2h9byRgFNDz0NpYMB-YKaA!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/קבר+רבי+ישראל+בעל+שם+טוב+זי%22ע‭/@49.4407415,27.40411,17z/data=!4m2!3m1!1s0x0000000000000000:0xf2db829af6c232c1?hl=iw מיקום].&lt;br /&gt;
* [[בית הכנסת]] העתיק של הבעש&amp;quot;ט באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@49.4369424,27.4092106,3a,75y,44.51h,87.3t/data=!3m6!1e1!3m4!1sNJ77zHvG9B1LInQaXprAlA!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/49°26&#039;13.5%22N+27°24&#039;33.7%22E/@49.4370814,27.4268707,14z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0x0 מיקום]&lt;br /&gt;
* מעין הבעל שם טוב באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@49.4263163,27.4358602,3a,75y,73.85h,85.5t/data=!3m6!1e1!3m4!1sDn69BwNKvh-qZEvkf3TKdg!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/מעין+הבעל+שם+טוב‭/@49.4265398,27.4380823,17z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0xa89aac6e353732f4?hl=iw מיקום]&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[https://toratchabad.com/שיטתו-באהבת-ישראל שיטתו של הבעל שם טוב באהבת ישראל]&#039;&#039;&#039;, באתר [[תורת חב&amp;quot;ד לבני הישיבות]]  &lt;br /&gt;
*[https://col.org.il/news/66477 ציונו של הבעל שם טוב אלול תשמ&amp;quot;ז • היו ימים{{col}}{{תמונה}}]&lt;br /&gt;
*[https://toratchabad.com/גדולי-החסידות-בהלכה גדולי החסידות בהלכה] באתר [[תורת חב&amp;quot;ד לבני הישיבות]]&lt;br /&gt;
;תמונות מיוחסות לבעל שם טוב&lt;br /&gt;
* [https://col.org.il/news/140890 האם זוהי באמת תמונת הבעל שם טוב? • דעת הרבי] {{COL}}&lt;br /&gt;
*[https://col.org.il/date/2009/9/10?page=2 על זה גדלנו: בואו לסייר בבית מדרשו של הבעש&amp;quot;ט{{col}}]&lt;br /&gt;
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;amp;url=article&amp;amp;id=54830 דעת הרבי על &amp;quot;תמונת הבעל שם טוב&amp;quot;] {{אינפו}} {{קישור שבור|כ&amp;quot;ח אייר תשפ&amp;quot;ג}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{סדרה|הקודם=-|רשימה=נשיאי ה[[חסידות הכללית]]|שנה=[[י&amp;quot;ח באלול]] [[תנ&amp;quot;ח]] - [[ו&#039; בסיוון]] [[תק&amp;quot;כ]]|הבא=[[המגיד ממזריטש]]}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{הערות שוליים}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:משפחת הבעל שם טוב|*]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:נשיאי חב&amp;quot;ד|1]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:חסידות הכללית]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:אחרונים]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:צדיקים נסתרים]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:דמויות מספר הזכרונות]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:דיונים ופולמוסים]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>37.60.47.221</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%A9%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91&amp;diff=2894</id>
		<title>הבעל שם טוב</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%A9%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91&amp;diff=2894"/>
		<updated>2024-06-11T05:46:44Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;37.60.47.221: /* קפיצת הדרך */תיקנתי שגיאה&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;[[קובץ:חתימת הבעשט.png|שמאל|ממוזער|250px|העתק חתימתו של הבעל שם טוב במכתבי [[הגניזה החרסונית]]]]&lt;br /&gt;
[[קובץ:בעל_שם_טוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון הבעל שם טוב במז&#039;יבוז&#039;]]&lt;br /&gt;
רבי &#039;&#039;&#039;ישראל בעל שם טוב&#039;&#039;&#039;&#039; (נכתב ב[[ראשי תיבות]] &#039;&#039;&#039;בעש&amp;quot;ט&#039;&#039;&#039;), ראש [[מחנה הנסתרים|מחנה הצדיקים הנסתרים]] בתחילה ולאחר מכן מייסדה ומחוללה של תנועת ו[[תורת החסידות]], ממנה הסתעפו והתפתחו כל החצרות החסידיות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נולד ב[[י&amp;quot;ח באלול]] [[ה&#039;תנ&amp;quot;ח]] (24 באוגוסט 1698) הסתלק ב[[ו&#039; בסיוון]] (יום א&#039; של [[חג השבועות]]) [[ה&#039;תק&amp;quot;כ]] (21 במאי 1760) ומקום קבורתו בעיירה [[מזי&#039;בוז&#039;]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
רבי [[הלל מפאריטש]] העיד בשם מורו רבי [[מרדכי מטשערנאביל]] ששמע מאביו ה[[מאור עינים]] כי בי&amp;quot;ח אלול נולד הבעש&amp;quot;ט בגופו רוחו ונשמתו. בגופו - בלידתו. בנפשו - התגלות מורו הקדוש אליו. ברוחו - בהתגלותו הכללית לעם ישראל{{הערה|[[ספר התולדות אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ]] ע&#039; 106}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==תולדות חיים==&lt;br /&gt;
[[קובץ:ביכנ בעשט מזיבוז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת של הבעש&amp;quot;ט בעיירה מז&#039;יבוז&#039;]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===תקופת לידתו===&lt;br /&gt;
בשנת ת&amp;quot;ח, חמישים שנה לפני לידת הבעל שם טוב, פרץ ה[[מרד]] הקוזקי באצילים ה[[פולין|פולנים]], כשבמהלכם בוצעו ב[[יהודי]]ם פוגרומים רבים המכונים [[פרעות ת&amp;quot;ח ות&amp;quot;ט]]. כתוצאה מהפוגרומים וחורבן הקהילות, המצב הגשמי והרוחני ב[[עם ישראל]] היה בשפל המדרגה. תקופה זו מכונה ב[[חסידות]] &amp;quot;[[עילפון]]&amp;quot;, כדוגמת [[אדם (מין)|אדם]] שהתעלף ושקוע בתרדמה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
רבי [[פנחס מקוריץ]] אמר{{הערה|[[ספר המאמרים אדמו&amp;quot;ר הרש&amp;quot;ב|ספר המאמרים]] תרס&amp;quot;ג עמ&#039; קמ&amp;quot;ב}} שנשמת הבעל שם טוב ירדה ל[[עולם (בחסידות)|עולם]], כדי להעיר את [[נשמות ישראל]] מעילפונם.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[הרבי]] מסביר שכמו אדם שהתעלף קוראים בשמו הפרטי כדי לעוררו, כיוון ש[[שם]] האדם מגיע מ[[עצם הנפש]], כשמעוררים את העצם גם האדם מתעורר. כך קודם התגלות הבעל שם טוב עם ישראל היה שקוע ב&#039;עילפון&#039; ו[[הקב&amp;quot;ה]] הוריד את נשמת הבעש&amp;quot;ט (ששמה &#039;&#039;&#039;ישראל&#039;&#039;&#039;) לעולם, כדי לעורר את עצם הנפש בעם, וכך גם הם יקומו מעילפונם{{הערה|[[לקוטי שיחות]] ח&amp;quot;ב עמ&#039; 471.}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===הרקע ללידתו===&lt;br /&gt;
הוריו רבי [[אליעזר (אב הבעל שם טוב)|אליעזר]] והרבנית שרה היו עקרים והתגוררו ביישוב והייתה להם פרנסה בשפע{{הערה|שם=חהס רצז}}, והיו [[הכנסת אורחים|מכניסי אורחים]] גדולים{{הערה|שם=חהס רצז|סיפור [[המגיד ממעזריטש]] ל[[אדמו&amp;quot;ר הזקן]] (שיחת [[הרבי הריי&amp;quot;צ]], ליל א&#039; ד[[חג הסוכות]] [[תרצ&amp;quot;ז]], סעיף ה&#039; (&#039;&#039;&#039;[[ספר השיחות - תרצ&amp;quot;ו-חורף ת&amp;quot;ש]]&#039;&#039;&#039; ע&#039; 161-162 (במהדורה הישנה); {{אוצר החכמה|הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]]|&#039;&#039;&#039;ספר התולדות - רבי ישראל בעש&amp;quot;ט&#039;&#039;&#039;|29302|עמ&#039; 27|עמוד=34}}).}}{{הערה|שם=חשון תשא|[[הרבי הריי&amp;quot;צ]], שיחת [[כ&#039; בחשוון]] [[תש&amp;quot;א]], סעיף י&#039; (&#039;&#039;&#039;[[ספר השיחות - תש&amp;quot;א]]&#039;&#039;&#039;, עמ&#039; 43-44).}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
פעם אחת הגיע אורח ב[[ערב שבת]] מאוחר מאוד ובבגדי חול, ולמרות זאת רבי אליעזר אירחו וקירבו{{הערה|שם=חשון תשא}}; לגירסה אחרת, האורח הגיע ביום ה[[שבת]] אחר ה[[סעודת שבת|סעודה]], דבר שהיה נראה כהגעה מחוץ ל[[תחום שבת]], אך למרות זאת רבי אליעזר כבדו ואירחו ושאר האורחים גערו ברבי אליעזר על כך, אך הוא המשיך לכבדו{{הערה|שם=חהס רצז}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
האורח נשאר, כמנהגו של רבי אליעזר, עד ל[[יום ראשון]] אחר הצהריים, ואחר שרבי אליעזר ליווה אותו, גילה האורח שהוא [[אליהו הנביא]] ושבא [[נסיון|לנסותו]] במצוות הכנסת אורחים, ובזכות עמידתו בנסיון - יוולד לו ילד, ומסר לו דברים שעליו לומר לילד בהגיעו לגיל שנתיים וחצי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לאחר זמן נולד לרבי אליעזר בנו יחידו, הבעל שם טוב{{הערה|שם=חהס רצז}}{{הערה|שם=חשון תשא}}{{הערה|הסיפור הודפס לראשונה אצל: {{היברובוקס|רבי יעקב קטינא|רחמי האב|32941|ורשה תרל&amp;quot;ד, אות נ|ללא|עמוד=29}}.}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[המגיד ממעזריטש]] פירש על פי סיפור זה את הפסוק{{הערה|תהלים קיט, ט.}} {{ציטוטון|בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ}}: במה זוכים לנער - על ידי הכנסת אורחים{{הערה|שם=חהס רצז}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
זקני ה[[חסידים]] פירשו על פי סיפור זה, את המסורת מ[[אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד]] שצריך בכל יום ללמוד את [[שיעורים יומיים#חומש|פרשת השבוע עם פירוש רש&amp;quot;י]] ופעם או פעמיים ב[[שבוע]] מספר שורות מספרו של הבעל שם טוב [[כתר שם טוב]], שהקשר בין שני השיעורים הוא, שגם [[רש&amp;quot;י]] וגם הבעל שם טוב נולדו אחר שאביהם עמד ב[[נסיון]]{{הערה|שם=חשון תשא}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
רבי ישראל נולד בעיר טלוסט{{הערה|[[אדמו&amp;quot;ר הרש&amp;quot;ב]] סיפר בשם [[אדמו&amp;quot;ר הזקן]] שלמרות שישנם מכתבים מהבעש&amp;quot;ט שחותם &amp;quot;ישראל מאקופ&amp;quot; ([[התמים]] חוברת א&#039;), אין כוונה שהיה מעיר ששמה אקופ, אלא שבעיר טלוטס הייתה חומה שבמשך השנים קרסה ונשארו רק חפירות היסודות (&amp;quot;אוקפ&amp;quot; פירושו חפירות). כיוון שהוריו גרו באזור של הריסות החומה ולא במרכז העיר חתם הבעש&amp;quot;ט &amp;quot;ישראל מאקופ&amp;quot;. (שיחות קודש תש&amp;quot;כ עמ&#039; 251).}} לאביו ר&#039; [[אליעזר (אב הבעל שם טוב)|אליעזר]] ולאמו שרה ביום שני [[י&amp;quot;ח באלול]] שנת [[תנ&amp;quot;ח]]{{הערה|על פי [[הגניזה החרסונית]]. במסורות אחרות מקובלים תאריכים אחרים.}} (וסימנך &amp;quot;נחת&amp;quot;, כי במעשיו גרם נחת בעולמות התחתונים והעליונים{{הערה|[[לקוטי דיבורים]] כרך א עמ&#039; לא ואילך}}).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===חינוכו===&lt;br /&gt;
הבעל שם טוב היה בן יחיד להוריו ובהיותו בן חמש נתייתם מהם. לפני שנפטר אביו, אמר לו: &amp;quot;בני אל תירא משום דבר, רק מ[[הקב&amp;quot;ה]] בעצמו ואהוב בפנימיות לבבך כל יהודי בלי הבדל מי הוא ומה הוא עושה&amp;quot;{{הערה|[[לקוטי שיחות]] ח&amp;quot;ב עמ&#039; 594}}. היה זה עבורו כצוואה והוא הפנים את המסר הזה וחי על פיו, לאחר פטירת הוריו דאגו אנשי העיירה למחיה עבורו, אך הדבר לא נמשך זמן רב.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנות ילדותו נהג ללכת כמעט מידי יום לאחר לימודיו אצל מלמדו{{הערה|ישנם מקומות שמובא שהבעש&amp;quot;ט למד באופן עצמאי לגמרי - התוועדויות תשמ&amp;quot;ג ח&amp;quot;ג עמ&#039; 1567}}, ליער ולהסתובב בינות לעצים והטבע הפורה, אשר שם מצא את מנוחתו והיה חוזר על לימודו ופעמים אף נרדם שם. פעם אחת בהיותו ביער פגש באחד מה[[מחנה הנסתרים|צדיקים הנסתרים]] אשר עמד ליד עץ שקוע בתפילה נלהבת, הבעש&amp;quot;ט התבונן באיש, ולאחר מכן ביקשו ללמד אותו תורה, לאחר תקופה שהסתובב ולמד עם אותו צדיק, השאירו אותו צדיק אצל אחד מראשי חבורת הנסתרים, רבי מאיר, על מנת שילמד עמו בצורה מסודרת, ואכן הבעש&amp;quot;ט ישב בביתו 4 שנים ובמהלכן צבר את כל הידע שלו בתורת הנסתר והקבלה, לימים סיפר הבעש&amp;quot;ט שבימי שבתו אצל מורו רבי מאיר פגש ב[[אליהו הנביא]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===נישואיו===&lt;br /&gt;
בשלב מסוים עזב הבעל שם טוב את היישוב אוקופ ועבר לגליל ברודי הסמוך לפודוליה. שם, נעשה &#039;מלמד&#039; באחד ה[[חיידר|חדרים]] ופגש עם רבי אפרים מברודי שהיה מנכבדי העיר ואביו של רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]]. רבי אפרים הציע לבעל שם טוב את בתו מ&#039; חנה והם באו בקשרי השידוכין והבעל שם טוב רצה שזה יישאר בסוד. רק לאחר פטירתו של רבי אפרים, בא הבעל שם טוב לשאת את אשתו, אולם בבואו הסתיר את עצמו בלבושו [[בגד]]י איכר גסים. רבי אברהם גרשון ניסה לדחותו ולבסוף הבין שזה חתנה של אחותו והם נישאו, אך הוא הרחיקו מסביבתו. הזוג הצעיר עבר לאחד הכפרים שבין קוטוב לקוסוב. ר&#039; ישראל היה מבלה רוב זמנו ב[[התבודדות]] ביערות ובשדות. בהמשך עברו לכפר אחר. בשנת [[ת&amp;quot;צ]] עברו לטלוסט שבגליציה{{הערה|אזור שכיום מחולק בין [[פולין]] ל[[אוקראינה]]}} והחלו שוב לעסוק במלמדות וכל חייהם חיו בדוחק כלכלי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==פעליו==&lt;br /&gt;
===התעסקותו בחינוך ילדי ישראל===&lt;br /&gt;
לפני התגלותו עסק הבעש&amp;quot;ט כעוזר &#039;מלמד&#039;, ותפקידו היה להוליך ולהביא את הילדים מביתם ל&#039;חדר הלימוד&#039;, במהלך הדרך היה הבעש&amp;quot;ט מחדיר ומכניס לילדים חוויות רוחניות, בין היתר על ההקפדה בעניית [[אמן]], וכמו כן שומר עליהם בדרכים מפני הסכנות והכלבים{{הערה|שיחות קודש תשכ&amp;quot;ד עמ&#039; 58. [[אגרות קודש]] חי&amp;quot;ט עמ&#039; ע וש&amp;quot;נ.}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עבודתו זו היה עושה בשמחה ו[[אהבה]] אין קץ, עד שלימים התבטא באוזני תלמידיו הגדולים, ש&amp;quot;הימים האלה היו הימים השמחים ביותר בחייו&amp;quot;. תלמידו, [[המגיד ממזריטש]] התבטא פעם: &amp;quot;הלואי שהיו מנשקים את [[ספר התורה]] באותה אהבה שהיה הבעל שם טוב מנשק את הילדים כשהיה מוליכם אל ה&amp;quot;חדר&amp;quot; כשהיה עוזר למלמד&amp;quot;{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק כ&amp;quot;ד עמ&#039; מז}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בעת היותו בן 18 (שנת תע&amp;quot;ו), הציע לפני חבריו מה[[מחנה הנסתרים]], דרך פעולה חדשה, לעבור מעיירה לעיירה ולדאוג שבכל מקום יש &#039;מלמד&#039; עבור ילדי המקום, ובמקום שאין, הצדיקים הנסתרים ישמשו בתפקיד, באותה תקופה גם שימש הבעש&amp;quot;ט כעוזר מלמד.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===ראש מחנה הנסתרים===&lt;br /&gt;
בהיותו בן 14 (ה&#039;[[תע&amp;quot;ב]]) נכנס לחבורת [[מחנה הנסתרים]], אשר הייתה אז תחת הנהגת ה&amp;quot;בעל שם&amp;quot; רבי [[אדם בעל שם|אדם מרופשיץ]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לפני פטירתו של מנהיג [[מחנה הנסתרים]] רבי [[אדם בעל שם]], הודיעו לו ב[[חלום]] למסור את ה&#039;כתבים&#039; שברשותו לישראל בן אליעזר מאקופ, הוא שלח את בנו לחפש את רבי ישראל, וביקש ממנו למסור לו את הכתבים כי הם שייכים לשורש נשמתו ואם יסכים ללמוד עמו מה טוב. אחרי חיפוש ארוך מצא את &#039;שומר בית המדרש&#039; בשם ישראל שהיה אז בן ארבע עשרה שנה. ביקש ממנו בן ה&#039;בעל שם&#039; שילמד איתו, רבי ישראל הסכים ואמר בתנאי שיראה כאילו רבי ישראל הוא התלמיד. כתוצאה מהלימוד, שידכו לו אשה מהעיר אקופ, אשתו זו נפטרה זמן קצר לאחר ה[[נישואין]]{{הערה|על אשתו זאת התבטא הבעש&amp;quot;ט בעת הסתלקותו &amp;quot;אם הייתה עמי זוגתי הראשונה הייתי עולה למרום באמצע היום בשוק מעזיבוז לעיני כל (שיחת [[פורים]] תשי&amp;quot;ח).}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בגיל שמונה עשרה מונה רשמית למנהיגם של הצדיקים הנסתרים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ביום הולדתו העשרים ושש נתגלה אליו [[אחיה השילוני]], ולמדו תורה במשך עשר שנים, בזמן זה גילה לו את המאור שב[[תורת הנגלה]] והקבלה כפי שנלמד בגן עדן{{הערה|במכתב לתלמידו רבי [[יעקב יוסף הכהן]] שנמצא ב[[גניזה החרסונית]] ומופיע בקובץ [[התמים]], מתאר הבעל שם טוב: {{ציטוטון|אני ביום מלאות לי כ&amp;quot;ו שנה, ביום ח&amp;quot;י [[אלול]] בשנת תפ&amp;quot;ד בעיר אקופ, כחצות הלילה נתגלה אליי. הלימוד הראשון היה ב[[פרשת בראשית]], וכאשר גמרנו ה[[תורה]] ה[[קדוש]]ה, עד לעיני כל ישרא&amp;quot;ל, הייתי בן ל&amp;quot;ו ונגליתי}}}}. עד שביום הולדתו השלשים ושש הפציר בו רבו להתגלות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===התגלותו ושמו===&lt;br /&gt;
ביום [[י&amp;quot;ז באלול]] שנת [[תצ&amp;quot;ד]], הבעל שם טוב היה אז בן שלושים ושש, ציווה אותו [[אחיה השילוני]] להתגלות בעולם והוא התגלה לראשונה בעיר טלוסט. לאחר מכן החל הבעל שם טוב לפרסם את שיטתו על ידי מסעות ונדודים. תחילה עסק בעיקר בפדיון שבויים, חיזוק התורה ו[[יראת שמים]] והפצת [[פנימיות התורה]]. במסגרת נסיעותיו ביקר בהורדנקא, קיטוב, נמירוב, שריגרד שבגליציה ופודוליה, בפולנאה, שדה לבן, זסלב שבווהלין.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במהלך נסיעותיו נהג לרפא חולים על ידי רפואות וגם על ידי קמיעות. את קמיעותיו כתב הסופר רבי אלכסנדר זיסקינד ובהמשך, כשרבו הפניות, נעזר גם ברבי צבי סופר, שפרשיותיו היו יקרות ערך. לבסוף נשאר רק רבי צבי לסופרו היחיד.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשונה משאר בעלי השם שקדמו לו, הבעל שם טוב לא השתמש כלל בהשבעת שמות הקודש ובקמיעות שחילק לא הופיעו שמות, וזו אחת הסיבות לכך שהכינוי שלו שונה מכל שאר בעלי השם שלפניו והוצמד לו הכינוי &#039;בעל שם &#039;&#039;&#039;טוב&#039;&#039;&#039;{{הערה|1=הרב יהודה שורפין, &#039;&#039;&#039;&#039;[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/5228935#utm_medium=email&amp;amp;utm_source=93_subscription_he&amp;amp;utm_campaign=he&amp;amp;utm_content=content למה קוראים לו &#039;הבעל שם טוב&#039;?]&#039;&#039;&#039; {{בית חבד}}}}&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת [[ת&amp;quot;ק]], עבר הבעל שם טוב לעיר מז&#039;יבוז&#039;, שם החלו להתרכז סביבו אלפי [[חסיד]]ים ומעריצים, ביניהם גדולי תורה רבים וצדיקים מפורסמים. הבעל שם טוב היה לומד עם תלמידיו שיעור ב[[גמרא]]. השיעור היה חריף וגאוני ולמדו בו גם את ה[[רמב&amp;quot;ם]], הרי&amp;quot;ף הרא&amp;quot;ש ושאר מפרשים מה&amp;quot;ראשונים&amp;quot; שהשתייכו לגמרא הנלמדת. הבעל שם טוב היה מתרגם את המילים ל[[אידיש]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
באותה תקופה גם תכנן הבעל שם טוב לעלות ל[[ארץ ישראל]], שתפסה מקום חשוב ומרכזי בתורתו, אולם תכניתו לא יצאה אל הפועל.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===עלייתו להיכל המשיח===&lt;br /&gt;
ב[[ראש השנה]] שנת [[תק&amp;quot;ז]] עשה הבעש&amp;quot;ט עליית [[נשמה]] לעולמות העליונים עליה סיפר בארוכה באגרת המכונה [[אגרת הגאולה]]. בעליה זו אמר לו [[מלך המשיח]] כי [[ביאת המשיח|ביאתו]] תלויה [[הפצת המעיינות חוצה|בהפצת מעיינות החסידות]], תיאור העלייה ודבריו של המלך המשיח כתב הבעש&amp;quot;ט עצמו במכתב ששלח לגיסו ר&#039; [[גרשון מקיטוב]], וזה לשונו:&lt;br /&gt;
{{ציטוט|תוכן=בר&amp;quot;ה שנת תק&amp;quot;ז עשיתי השבעת עליית ה[[נשמה]] כידוע לך, וראיתי דברים נפלאים במראה מה שלא ראיתי עד הנה מיום עמדי על דעתי... ועליתי מדריגה אחר מדריגה, עד שנכנסתי להיכל משיח ששם לומד משיח תורה עם כל התנאים והצדיקים וגם עם שבעה רועים, ושם ראיתי שמחה גדולה עד מאד... ושאלתי את פי משיח: אימת אתי מר?, והשיב לי: בזאת תדע, בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם, ויפוצו מעיינותיך חוצה מה שלמדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך, ואז יכלו כל הקליפות ויהיה עת רצון וישועה. ותמהתי על זה, והי&#039; לי צער גדול באריכות הזמן כל כך מתי זה אפשר להיות.|מרכאות=כן|מקור=ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24560&amp;amp;st=&amp;amp;pgnum=207 &#039;בן פורת יוסף&#039; בסופו], נדפס גם בתחילת ספר &#039;[http://www.chabadlibrary.org/books/bsht/kst/1/1.htm כתר שם טוב]&#039;.}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בעת צערו של הבעש&amp;quot;ט זלגו עיניו דמעות{{הערה|[[תורת שלום]] עמ&#039; 113.}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===הניצחון על ה&#039;פרנקיסטים&#039;===&lt;br /&gt;
{{ערך מורחב|כת הפרנקיסטים}}&lt;br /&gt;
ב[[כ&amp;quot;ו בתמוז]] שנת [[תקי&amp;quot;ט]] ניצח הבעש&amp;quot;ט את הפראנקיסטים בעיר לבוב. במכתבים שנמצאו ב[[גניזה החרסונית]] נמצא כי הבעש&amp;quot;ט ותלמידיו הכריזו על יום זה כעל יום חג. באגרת מיום ח&#039; [[כסלו]] [[תש&amp;quot;כ]] עונה [[הרבי]] לאחד ששאל מדוע יום זה לא נחוג בכל שנה, שביאור על כך לא שמע, אך מה שנראה הוא, שמכיוון שלשנה הבאה הבעש&amp;quot;ט כבר הסתלק (בשנת [[תק&amp;quot;כ]]).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==שיטתו==&lt;br /&gt;
ישנם נקודות רבות שאותם חידש והדגיש הבעש&amp;quot;ט בשיטתו. נקודת כל החידושים היא לקחת כל דבר לגלות את מקורו, ה[[עצם]] שלו. היינו: מהי תכליתו, מטרתו, מקורו ולאן הוא מוביל. כך מגלה מהו העצם של קיום העולם, [[בריאה מתמדת]] על ידי [[הקב&amp;quot;ה]]. כך מגלה גם מהו בדיוק היהודי, עצם שמאוחד בתכלית עם [[עצמות אין סוף]] (וכיון וענין זה גלוי יותר אצל היהודים הפשוטים דווקא, קירבם יותר) וכן עודד במיוחד את האהבת ישראל הפשוטה לכל יהודי מצד [[עצם הנשמה]]. וכן גם מגלה את מהות ה&#039;[[קליפת נוגה]]&#039; (ראה [[תניא - פרק ו&#039;]]. ועוד ועוד{{הערה|על פי [[קונטרס עניינה של תורת החסידות]]}}.&lt;br /&gt;
===השגחה פרטית===&lt;br /&gt;
{{ערך מורחב|ערך=[[השגחה פרטית]]}}&lt;br /&gt;
דרכו של הבעל שם טוב בענין השגחה פרטית מסתכמת במשפט הידוע &amp;quot;בכל תנועה ותנועה שם [[אלופו של עולם]]&amp;quot;, הבעל שם טוב מבאר כי גם במקום הנראה כהסתר הכי גדול - חמשת האלפין של דברי הרהב של [[פרעה]] - אמר אויב: ארדוף אשיג אחלק שלל, גם שם ישנם חמשה אלפין להורות כי גם מאחורי דברים אלו של הקליפה עומד האחד יחיד ומיוחד - אלופו של עולם{{הערה|בעל שם טוב על התורה פרשת נח}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
משל ידוע של הבעל שם טוב הוא המובא בספר נכדו ה[[דגל מחנה אפרים]]{{הערה|פרשת וילך}} אודות המלך שהקיף את עצמו בשבעה חומות איומות. כל אחד בצורה ומסוגרת יותר מהקודמת לה. רבים הם שטיפסו וניסו לשבור את החומות ולא הצליחו. רק בן המלך שידע כי אביו לבטח לא הפקיר אותו, מסר את נפשו לעבור את כל החומות ולבסוף לאחר שמסר את נפשו לטפס על החומות התברר לו כי הכל אחיזת עינים; אין חומות ואין שום דבר מפריע מלהתקרב למלך. הנמשל הוא היהודי שאם יאמין באמת שהקב&amp;quot;ה קרוב אליו - יתבטלו ממנו כל ההסתרים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
משפט ידוע של הבעל שם טוב הוא כי גם ההסתרה עצמה הוא מהקב&amp;quot;ה כמו שנאמר &amp;quot;ואנכי אסתר אסתיר פני&amp;quot;, וממילא העונש הוא כי מציאות זו עצמה תוסתר - שההסתרה הינה הסתרה{{הערה|בעל שם טוב על התורה פרשת וילך}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לפי שיטתו של הבעל שם טוב אפילו עלה שנופל מעץ - בהכרח יש בדבר השגחה פרטית. שכן מכיון שאין כל מציאות שאין בה מציאות אלוקית, אם כן לא ייתכן שתתבצע אפילו פעולה אחת מראשית הבריאה עד סוף שבעת אלפי שנות קיומה - שאין בה מציאות השגחה פרטית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===קירוב היהודים הפשוטים===&lt;br /&gt;
ב[[י&amp;quot;ז אלול]] [[תע&amp;quot;ד]] בעת היות הבעש&amp;quot;ט ביער התגלה אליו [[אליהו הנביא]] לראשונה בהיותו לבדו, וגילה לו שבשמים יש יותר נחת רוח כאשר יהודי פשוט מברך את [[הקב&amp;quot;ה]] ומודה על פרנסתו, מכל היחודים והכוונות שהצדיקים עושים. מני אז עיקר שיטת והנהגת הבעש&amp;quot;ט היה לקרב ולחבב דווקא את היהודים הפשוטים, אשר פעמים ואפילו לא ידעו קרוא וכתוב, והיה מעודדם ומשדלם לברך ולהודות לקב&amp;quot;ה, הוא היה מסתובב מכפר לכפר ומתענין בשלום האנשים על מנת שיוציאו משפתם את התודה לקב&amp;quot;ה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===כח המחשבה===&lt;br /&gt;
חשיבות יתירה נתן הבעל שם טוב לכח המחשבה, וקבע כי &amp;quot;במקום שמחשבתו של אדם נמצא שם הוא כולו&amp;quot;{{הערה|[[דגל מחנה אפרים]] פרשת שמות ד&amp;quot;ה ותעל}}. גם בעבודת התורה והתפילה מדגיש הבעל שם טוב מאוד את חשיבות דביקות המחשבה בשורש האותיות שהיא האור אין סוף, וכן הבעל שם טוב מדריך את האדם לדבק מחשבתו תמיד אל השכינה הקדושה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מקובל בחסידות מספר סיפורים שבהם הראה הבעל שם טוב לתלמידיו כיצד במקום מחשבתו של האדם שם הוא נמצא. כך למשל פעם הראה הבעל שם טוב לתלמידיו איך שור אוכל שור אחר, בעוד שבגשמיות היה זה אדם שאכל בשר שור לשם תאוה, ב[[סעודת שבת]]. במקרה אחר, לאחד מה&#039;בעלי-בתים&#039; של העיר [[מעזיבוז]] היה ריב עם &#039;בעל-בית&#039; אחר, ופעם אחת בשהותם אצל ה[[בעל שם טוב]] בבית הכנסת, הוא צעק שהיה &amp;quot;קורע את יריבו כדג&amp;quot;. הבעל שם טוב צוה לתלמידיו שיתנו אחד לשני את ידיהם ושיתייצבו לידו בעינים עצומות. הבעל שם טוב הניח ידיו הקדושות על כתפי שני התלמידים שעמדו לידו. לפתע החלו התלמידים לצעוק בפחד: הם ראו כיצד בעל הבית קורע הוא כדג את יריבו! זה מראה בבירור, שמכל כח - יש תוצאה ופועל דבר: אם ב[[לבוש]] [[חומרי]], או [[רוחני]], שאפשר לתופסו רק ב[[חוש]]ים נעלים ועדינים יותר{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ&amp;quot;ט בתשרי]]}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===העלאת הרע לטוב===&lt;br /&gt;
לפי תורת הבעל שם טוב אין מציאות אמיתית של רע בעולם כלל. למרות שאכן יש מציאות של רע המסתיר על הטוב, בדרך דמיון והסתר, גם מציאותו של הרע היא בעצם ברצון ה&#039;, על כך מביא הבעל שם טוב את משל המלך השולח רשע לפתות את בנו אך גם רצון הרשע הוא שהבן לא ישמע בקולו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בנוסף החיות של הרע היא בעצם ניצוץ קדוש שהיא החיות של ההתגברות על העבירה, שהיא בעצם סיבת קיומה של העבירה או הקליפה - כדי שיתגברו עליה ויכניעו אותה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בנוסף אומר הבעל שם טוב כי גם החושך משמש לטוב, כי [[יתרון האור מן החושך]], מעלת יתרון האור ניכר מצד החשך, וכן החכם מצד הטיפש, וניכר מעלת הצדיק מצד הרשע, והתענוג מכח הנגע והיסורין, ומעלת הדעת נודע מכח השכחה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מכיון שכן, נמצא כי גם לחושך ולרע יש עליה ותועלת, מכיון שהחושך נעשה כעין &amp;quot;כסא&amp;quot; לטוב, ומכיון שהוא נעשה כסא לטוב יש לו קשר וחיות מהטוב, כמו יד האדם המושיט דבר למעלה אז הוא בעצמו שם{{הערה|וזה מעלת גזירה שוה, כי ברוחני אחר שיש לו שווי בצד מה נעשה אחד, ולכן דנין בגזירה שוה גם למיתה החמורה}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למרות זאת, אין לטעות לחשוב שגם החושך הוא טוב, כי ישנו מסך המבדיל ומחלק בין האור ובין החושך. מעלתו של החושך הוא דוקא בהכרה שהוא חושך, ובהיותו משמש ככסא לאור, אך אין לטעות ולחשוב שהוא טוב{{הערה|כתר שם טוב ח&amp;quot;א קצח, ב}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==תורתו==&lt;br /&gt;
===כתיבת והדפסת דבריו===&lt;br /&gt;
הבעש&amp;quot;ט היה גאון עצום ב[[נגלה]] ו[[בנסתר]]{{הערה|1=ראה בספר [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34286&amp;amp;st=&amp;amp;pgnum=9 סיפורים נוראים] לר&#039; יעקב קידנר בסיפור הראשון.}}. כמה עניינים וסיפורים מגאונותו בפשטות עברו במסורת אצל [[רבותינו נשיאנו]]{{הערה|[[אגרות קודש]] חי&amp;quot;ט עמ&#039; שצט, להוציא מדעת הטוענים שהיה איש פשוט בידיעותיו בתורה}}. מנהגו היה לומר דברי תורה קצרים ועמוקים ובשפת ה[[אידיש]], אך תלמידיו הם אלו שליקטו וכתבו את אמרותיו ותורותיו, והדפיסו את הספרים:&lt;br /&gt;
*[[תולדות יעקב יוסף]] - נכתב על ידי תלמידו רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]], הודפס בשנת [[תק&amp;quot;מ]].&lt;br /&gt;
*[[צוואת הריב&amp;quot;ש]] - מכיל גם מתורתו של הבעש&amp;quot;ט כפי שנאסף על ידי רבי [[ישעיה מיאנוב]] ויצא ב[[תשל&amp;quot;ה]], מחדש על ידי [[קה&amp;quot;ת]], בהוראת [[הרבי]].&lt;br /&gt;
*[[כתר שם טוב]] - בו רוכזו ליקוטי התורות בספר כתר שם טוב וכיום נעשה ליקוט מקיף לפי נושאים בספר &amp;quot;בעל שם טוב&amp;quot; ב-2 כרכים גדולים.&lt;br /&gt;
כמה מתורותיו מופיעות גם בספר &amp;quot;דגל מחנה אפרים&amp;quot; שכתב נכדו, ר&#039; משה חיים אפרים.&lt;br /&gt;
בתקופה מאוחרת יותר התגלו צרור גדול של מכתבי הבעש&amp;quot;ט ב[[גניזה החרסונית]], שנרכשו על ידי [[אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ]], ופורסמו בגליונות [[התמים]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[ביאת המשיח]] תלויה בהכרח בהפצת תורת הבעל שם טוב, וכמו שכתב בעצמו במכתב, כי ב[[ראש השנה]] שנת [[תק&amp;quot;ז]] עשה עליית [[נשמה]] והגיע עד להיכלו של מלך ה[[משיח]]. שאל הבעל שם טוב את [[מלך המשיח]]: &amp;quot;אימתי קאתי מר&amp;quot; (מארמית: מתי בא אדון) ענה לו המשיח: [[הפצת המעיינות חוצה|&amp;quot;לכשיפוצו מעיינותיך חוצה&amp;quot;]]{{הערה|[[כתר שם טוב]] בתחילתו.}}, כשכוונתו על מעיינות תורת ה[[חסידות]], אותה גילה ולימד ה[[בעל שם טוב]] וכאשר תורתו תתפרסם ותופץ, תבוא ה[[גאולה]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===שבע התורות===&lt;br /&gt;
{{ערך מורחב|ערך=[[שבע התורות]]}}&lt;br /&gt;
שבע התורות של הבעל שם טוב שהתגלו לאדמו&amp;quot;ר הרש&amp;quot;ב, הם תורות שאמר הבעש&amp;quot;ט ב[[גן עדן]] בשנת [[תרנ&amp;quot;ב]]. ב[[שמיני עצרת]] [[תרנ&amp;quot;ג]] סיפר [[אדמו&amp;quot;ר הרש&amp;quot;ב]] את פרטי המאורע (ברבים או בסעודתו בלבד). ומאז כלל לא נזכר המאורע במשך יותר מארבעים שנה, בשנת [[תרצ&amp;quot;ז]] אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ פרסם וגילה את פרטי המאורע.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==הנהגה ניסית ומופתית==&lt;br /&gt;
===סיפורי הבעש&amp;quot;ט===&lt;br /&gt;
סיפורי הבעל שם טוב נדפסו בחלקם בספר [[שבחי הבעש&amp;quot;ט]] ובעשרות ספרים אחרים, ורבים עוד יותר מקובלים ממקורות מוסמכים בקרב תלמידי הבעל שם טוב ותלמידי דרכם. המופתים שמקובלים מהבעל שם טוב, ואשר לחלקם קיימים עדויות מדוייקות, הם למעלה מכל דמיון, עד אשר רבי [[מנחם מנדל מוויטבסק]] כותב במכתב &amp;quot;אחד היה הבעל שם טוב לפניו לא היה ולאחריו מעפר מי יקום&amp;quot;?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הבעל שם טוב העיד על עצמו כי המופתים העצומים שערך לא היה על ידי שימוש בשמות הקדושים, אלא על ידי [[אמונה פשוטה]] באחדות הבורא ואפסות הבריאה מבלעדי כח הבורא. כך למשל הבעל שם טוב עבר נהר שליד העיר מזיבוז&#039; באופן שפרש את מטפחתו על הנהר ועברה כשהוא מעיד שעבר רק באמונה פשוטה בלבד.&lt;br /&gt;
===קפיצת הדרך===&lt;br /&gt;
בסיפורים רבים של הבעל שם טוב מסופר על כך שהבעל שם טוב הורה להתיר את מושכות הסוסים ולהתיר להם לנסוע כרצונם, ואז הסוסים דהרו בצורה בלתי טבעית בעליל. באופן זה פעל הבעל שם טוב ישועות בלתי טבעיות כשיכל להיות במקומות רחוקים מאוד זה מזה בזמנים קצרים מאוד, כשחלקם התרחשו קרוב לכניסת השבת והיה צורך להשתמש ב[[קפיצת הדרך]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==הסתלקותו==&lt;br /&gt;
[[קובץ:אוהל הבעל שם טוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]] הבעל שם טוב ב[[מז&#039;יבוז&#039;]]]]&lt;br /&gt;
ב[[חג הפסח]] שנת [[תק&amp;quot;כ]] חלה הבעש&amp;quot;ט בקיבתו וכתוצאה מכך נחלש ביותר וגם דיבורו היה בקושי. בליל [[חג השבועות]] התאספו לידו כל תלמידיו אמר לפניהם תורה. בבקר שלח לקרוא לאנשי ה&amp;quot;[[חברה קדישא]]&amp;quot; והורה להם כיצד להתעסק בקבורתו. לאחר מכן התחזק מעט והתפלל בעצמו לפני התיבה, בביתו. לאחר התפילה, יצא תלמידו רבי [[נחמן מהורודנקא]] כדי לשפוך תפילה על שלום רבו, הבעש&amp;quot;ט הגיב על כך: &amp;quot;לחינם הוא מרעיש בתפילה אם היה יכול להיכנס באותו פתח שבו הייתי נכנס אנכי, היה פועל&amp;quot;. לאחר מכן שמעוהו לוחש: &amp;quot;אני מוחל לך אותן שתי שעות, אל תענה אותי!&amp;quot;. כשבאו בני העיר לברכו בברכת החג, אמר לפניהם דברי תורה. אחר כך שוב אמר דברי תורה לתלמידיו המקורבים &amp;quot;על עמוד שעולה מגן עדן תחתון לגן עדן עליון&amp;quot;. אחר נפרד מבני העיר באומרו: &amp;quot;עד כאן גמלתי עמכם חסד ועכשיו תגמלו אתי חסד&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כוחותיו עזבוהו. וציוה לתלמידיו לומר &amp;quot;ויהי נועם&amp;quot;. משראה את תלמידיו מצטערים, אמר: &amp;quot;אין אני דואג לעצמי. כי יודע אני בבירור שאצא מפתח זה ואכנס בפתח אחר&amp;quot;. לאחר מכן נשכב והתיישב לסירוגין. אחר כך ציווה לכסותו בסדין ושכב פעם נוספת, הוא התחיל להזדעזע ולחרוד כמו שנהג בתפילת &amp;quot;שמונה עשרה&amp;quot; ואחר כך נח מעט. קולו לא נשמע עוד, רק שפתיו נשמעו מרחשות את הפסוק: &amp;quot;אל תבואני רגל גאוה&amp;quot;, אותה שעה בדיוק, הסתלק ובאותו רגע בדיוק עמדו שני השעונים שהיו בבית ופסקו מללכת. תלמידו רבי [[לייב קסלר]] סיפר שראה את יציאת ה[[נשמה]] &amp;quot;כמו שלהבת מראה תכלת&amp;quot; והעיד &amp;quot;שבשעת יציאת נשמתו זרחו פניו כבקבלת שבת עם קבלת ה&amp;quot;נשמה היתירה&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ב[[ו&#039; סיוון]] [[תק&amp;quot;כ]] - יום רביעי ראשון ל[[חג השבועות]], כשהוא בן ששים ואחת שנה, שמונה חדשים ושמונה עשרה יום נסתלק הבעש&amp;quot;ט לבית עולמו. ומנוחתו כבוד במז&#039;יבוז&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ביום רביעי כ&#039; בכסלו תקנ&amp;quot;ט, אמר על כך [[אדמו&amp;quot;ר הזקן]], שהיה נכדו הרוחני: &amp;quot;ביום הרביעי נ&#039;&#039;&#039;ט&#039;&#039;&#039;לו המאורות&amp;quot;, כלומר - שביום הרביעי נלקחו ונסתלקו המאורות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===פולמוס סביב התאריך המדויק===&lt;br /&gt;
בדורות האחרונים התעורר פולמוס סביב התאריך המדויק בו הסתלק הבעש&amp;quot;ט - שהספק הוא בין יומו הראשון של [[חג השבועות]] (ו&#039; סיון) לבין יומו השני (ז&#039; סיון){{הערה|מפי השמועה מסופר שהפולמוס התעורר מכיון שבעת יציאת נשמתו הק&#039; של הבעש&amp;quot;ט שקעה השמש טרם זמנה, ולכן כל הרואים היו בטוחים שהבעש&amp;quot;ט הסתלק לאחר השקיעה.}}. בספר &amp;quot;[[שמועות וסיפורים]]&amp;quot; מובא שבשנה אחת התארח בחג השבועות [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] בביתו של [[אדמו&amp;quot;ר הרש&amp;quot;ב]], הם שוחחו על הסתלקות הבעל שם טוב, ור&#039; לוי יצחק הזכיר את הדעה לפיה הסתלק הבעל שם טוב בז&#039; סיון. אדמו&amp;quot;ר הרש&amp;quot;ב הגיב לכך בפסקנות ואמר שההסתלקות התרחשה בו&#039; סיון, ואילו בז&#039; סיון הסתלק דוד המלך. ר&#039; לוי יצחק הקשה על קביעה זו מההלכה האוסרת לקבור בחג ומההשערה היוצאת מקביעת אדמו&amp;quot;ר הרש&amp;quot;ב לפיה קבורתו של הבעש&amp;quot;ט נערכה על ידי [[גוים]], אדמו&amp;quot;ר הרש&amp;quot;ב הגיב לטענה זו בכך שגופו הקדוש של הבעש&amp;quot;ט לא הוצרך להתעסקות של אנשי [[חברא קדישא]]{{הערה|אלא הוא קבר את עצמו}}. בספר &amp;quot;[[היום יום]]&amp;quot; בתאריך ו&#039; סיון, א&#039; דחג השבועות, נכתב: &amp;quot;הסתלקות הבעל שם טוב - ביום הרביעי א&#039; דחה&amp;quot;ש תק&amp;quot;ך ומנוחתו כבוד במעזיבוש&amp;quot;{{הערה|דיון בנוגע ליום הקבורה מובא ב[https://drive.google.com/file/d/1bDx8V6I4ckdlRIIjTyGruV0WXLrWUd3c/view?usp=drivesdk לקוטי שיחות חלק ד&#039; עמ&#039; 1031 ובהערות].}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==תמונתו==&lt;br /&gt;
[[קובץ:לא הבעש&#039;&#039;ט.jpg|שמאל|ממוזער|200px|התמונה אשר בטעות מייחסים אליו, ויש המייחסים אותה לשבתאי. עיין בקישור בקטגורית &amp;quot;קישורים חיצוניים&amp;quot; אודות התמונה.]]&lt;br /&gt;
בעולם מפורסמת תמונה המיוחסת לבעל שם טוב, אולם קיימות ספקות רבות אודות אמיתות יוחסה. ישנם המייחסים אותה ל[[שבתאות|שבתאי]] מסוים. [[הרבי]] אמר שתמונה זו שייכת לבעל-שם אחר שחי ופעל בדייטשלאנד (גרמניה){{הערה|מפי ר&#039; יעקב כ&amp;quot;ץ, שכך אמר הרבי בליל ב&#039; ד[[חג הסוכות]] [[תשכ&amp;quot;ו]] במהלך סעודת החג בבית אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ (&#039;[[המלך במסיבו]]&#039;, כרך א, עמ&#039; קד).}}, אך לא לבעל שם טוב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;amp;id=54830 סקירה באתר חב&amp;quot;ד אינפו].}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ישנם מספר סיבות לכך שהרבי סבר כי התמונה אינה של הבעל שם טוב. מלבד המחקר המקצועי המוכיח את הפקפוקים באמיתות התמונה{{הערה|כך כתב הרבי ב[[אגרות קודש]], כרך ז, עמ&#039; צז, לשואל: קיבלתי מכתבו מה&#039; [[תשרי]]... עם התמונה המוסגרת בה, ובמה שהאריך בעניין התמונה והשקלא-וטריא אם נכונה היא, הנה התמונה נתפרסמה כבר כמה-פעמים ויש כמה דיעות ופלוגתות בהנוגע לה, ויעויין בספר [[דמויות גדולי החסידות]] (להרב שצרנסקי, נדפס ב[[תל אביב]] שנת [[תש&amp;quot;ה]] עמוד ל&amp;quot;ה) שגם שם נמצאת תמונה זו. ומוחזרה פה התמונה...}}, ישנם סיבות נוספות. אולם העיקרית שבהן היא משום ש[[אדמו&amp;quot;ר מוהריי&amp;quot;צ]] אמר שיש קבלה שאין תמונה מהבעל-שם-טוב{{הערה|[[שיחות קודש]] [[תשכ&amp;quot;ו]] עמ&#039; 621.}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
נימוק נוסף נתן לכך הרבי, משום שעל-פי המסורה צריך להיות [[י&amp;quot;ג תיקוני דיקנא]] ניכר בהזקן{{הערה|[[ליקוטי שיחות]], כרך י&amp;quot;ט, עמ&#039; 531.}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==תלמידיו==&lt;br /&gt;
{{ערך מורחב|ערך=[[החבריא קדישא]]}}&lt;br /&gt;
*ממשיך דרכו [[המגיד ממזריטש]]&lt;br /&gt;
*רבי [[יעקב יוסף כ&amp;quot;ץ|יעקב יוסף מפולנאה]]&lt;br /&gt;
*רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]]&lt;br /&gt;
*רבי [[חיים הכהן רפפורט]]&lt;br /&gt;
*רבי [[זאב וולף קיצס]]&lt;br /&gt;
*רבי [[חיים מקראסנא]]&lt;br /&gt;
*רבי [[נחמן מהורדנקא]]&lt;br /&gt;
*רבי [[אריה לייב משפולי]]&lt;br /&gt;
*רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]]&lt;br /&gt;
*רבי [[מנחם נחום מצ&#039;רנוביל]]&lt;br /&gt;
*רבי [[פנחס מקוריץ]]&lt;br /&gt;
*רבי [[שמואל מקמינקא]]&lt;br /&gt;
*רבי [[אברהם אבא מקריבוש]]&lt;br /&gt;
*רבי [[דוד לייקס]]&lt;br /&gt;
*רבי [[לייב שרה&#039;ס]]&lt;br /&gt;
*רבי [[יהודה לייב מפיסטין]]&lt;br /&gt;
*רבי [[זלמן מלוצק]]&lt;br /&gt;
*רבי [[אברהם מפודולסק]]&lt;br /&gt;
*רבי [[מנחם מענדל מפרימשלן]]&lt;br /&gt;
*רבי [[רבי ליבער מברדיטשוב|ליבער מברדיטשוב]]&lt;br /&gt;
* רבי [[דוד מקולמיא]]&lt;br /&gt;
* רבי [[מנחם מנדל מבאר]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==משפחתו==&lt;br /&gt;
לבעל שם טוב שני ילדים ידועים:&lt;br /&gt;
*בנו, [[רבי צבי]],&lt;br /&gt;
*בתו, [[אדל]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בין נכדיו הידועים נמנים בניה של אדל:&lt;br /&gt;
*רבי [[משה חיים אפרים מסדילקוב]]&lt;br /&gt;
*רבי [[ברוך ממז&#039;יבוז&#039;]].&lt;br /&gt;
*נכדו של ר&#039; ברוך ממז&#039;יבוז&#039; הוא ר&#039; משה צבי מסאווראן (עיירה באוקראינה)&lt;br /&gt;
*נינו, נכדה של אדל מבתה פייגא - רבי [[נחמן מברסלב]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
צאצאי הבעש&amp;quot;ט ואדמו&amp;quot;ר הזקן גם יחד:&lt;br /&gt;
*הרב [[אהרן זסלבסקי]], רבה של [[קרמנצ&#039;וג]], נכד [[אדמו&amp;quot;ר הזקן]] (בן בתו, [[הרבנית פריידא]]) וחתן [[אדמו&amp;quot;ר האמצעי]], נשא בזיווג שני את [[מרת חיה]], בת ר&#039; נחמן מברסלב, ונולד להם בן בשם ר&#039; יחיאל. בקרמנצ&#039;וג היו דרים נכדיו, שהיו נכדי רבנו הזקן ונכדי הרה&amp;quot;ק רבי נחמן מברסלב.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==ראו גם==&lt;br /&gt;
*[[אגרת הגאולה]]&lt;br /&gt;
*[[שבחי הבעש&amp;quot;ט]]&lt;br /&gt;
*[[המלחמה בכת הפרנקיסטים]]&lt;br /&gt;
*[[כתבי ר&#039; יאשע שו&amp;quot;ב]]&lt;br /&gt;
*[[המכתב הארוך]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==לקריאה נוספת==&lt;br /&gt;
* &#039;&#039;&#039;[[ספר הזכרונות]]&#039;&#039;&#039; - [[אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ]].&lt;br /&gt;
* &#039;&#039;&#039;[[ספר התולדות|ספר התולדות הבעש&amp;quot;ט]]&#039;&#039;&#039; - [[חנוך גליצנשטיין]].&lt;br /&gt;
* &#039;&#039;&#039;[[המאירים לארץ]]&#039;&#039;&#039; - [[יצחק אלפסי]].&lt;br /&gt;
* &#039;&#039;&#039;[[שבחי הבעש&amp;quot;ט]]&#039;&#039;&#039; - [[תקע&amp;quot;ה]].&lt;br /&gt;
* &#039;&#039;&#039;[[נזר הבעש&amp;quot;ט]]&#039;&#039;&#039; - [[אברהם שמואל בוקיעט]].&lt;br /&gt;
* &#039;&#039;&#039;[[כתבי ר&#039; יאשע שו&amp;quot;ב (ספר)|כתבי ר&#039; יאשע שו&amp;quot;ב]]&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==קישורים חיצוניים==&lt;br /&gt;
* [http://chabad.co.il/?template=article&amp;amp;topic=56&amp;amp;article=354 תיאור הסתלקות הבעל שם טוב] - [[אתר חב&amp;quot;ד בישראל]] {{חב&amp;quot;ד בישראל|}}&lt;br /&gt;
* [http://www.hebrewbooks.org/3861 שבחי הבעל שם טוב] מאתר היברובוקס {{הב}}&lt;br /&gt;
*[http://www.chabadlibrary.org/books/bsht/kst/index.htm כתר שם טוב], הטקסט השלם באתר [[ספריית חב&amp;quot;ד]]&lt;br /&gt;
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;amp;id=54867 גלריית תמונות מהציון במז&#039;יבוז&#039;] {{אינפו}} {{קישור שבור|כ&amp;quot;ח אייר תשפ&amp;quot;ג}} &lt;br /&gt;
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;amp;id=54858 סקירה אודות שנת המאתיים להסתלקותו] {{אינפו}} &lt;br /&gt;
* [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/elfasi-4.htm רבי ישראל בעל שם טוב, חייו ותורתו.] הרב ד&amp;quot;ר [[יצחק אלפסי]]. אתר דעת.&lt;br /&gt;
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;amp;id=54841 לקט שיחות אודות הבעש&amp;quot;ט] הרב אברהם שמואל בוקיעט, שבועון &#039;בית משיח&#039;. {{אינפו}} {{קישור שבור|כ&amp;quot;ח אייר תשפ&amp;quot;ג}}&lt;br /&gt;
*נתנאל לדרברג, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/mihubesht/mihubesht01.pdf מיהו הבעש&amp;quot;ט?], פרק מהספר &amp;quot;סוד הדעת&amp;quot; {{PDF|}}&lt;br /&gt;
* [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/632094 ניגוני הבעל שם טוב] באתר &amp;quot;BeitChabad&amp;quot; {{בית חב&amp;quot;ד|}}&lt;br /&gt;
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;amp;id=55006 בעקבות ירושות הבעש&amp;quot;ט] שניאור זלמן לוין, [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}} {{קישור שבור|כ&amp;quot;ח אייר תשפ&amp;quot;ג}}&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[http://chabadpedia.co.il/images/d/dc/%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%A6%D7%94_%D7%9C%D7%94%D7%97%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D.pdf וכל המרבה לספר]&#039;&#039;&#039;, אודות סיפורי הבעל שם טוב והיחס אליהם, בגליון &#039;כי קרוב&#039;, ערב שבת הגדול, ו&#039; ניסן תשפ&amp;quot;ב {{PDF}}&lt;br /&gt;
•וראה עוד בערכו  באתר המכלול ובהערות שם  דברים נפלאים &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
;מפות ותמונות&lt;br /&gt;
* ציון הבעל שם טוב באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@49.4401539,27.4044867,3a,75y,15.41h,103.31t/data=!3m6!1e1!3m4!1s2h9byRgFNDz0NpYMB-YKaA!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/קבר+רבי+ישראל+בעל+שם+טוב+זי%22ע‭/@49.4407415,27.40411,17z/data=!4m2!3m1!1s0x0000000000000000:0xf2db829af6c232c1?hl=iw מיקום].&lt;br /&gt;
* [[בית הכנסת]] העתיק של הבעש&amp;quot;ט באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@49.4369424,27.4092106,3a,75y,44.51h,87.3t/data=!3m6!1e1!3m4!1sNJ77zHvG9B1LInQaXprAlA!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/49°26&#039;13.5%22N+27°24&#039;33.7%22E/@49.4370814,27.4268707,14z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0x0 מיקום]&lt;br /&gt;
* מעין הבעל שם טוב באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@49.4263163,27.4358602,3a,75y,73.85h,85.5t/data=!3m6!1e1!3m4!1sDn69BwNKvh-qZEvkf3TKdg!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/מעין+הבעל+שם+טוב‭/@49.4265398,27.4380823,17z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0xa89aac6e353732f4?hl=iw מיקום]&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[https://toratchabad.com/שיטתו-באהבת-ישראל שיטתו של הבעל שם טוב באהבת ישראל]&#039;&#039;&#039;, באתר [[תורת חב&amp;quot;ד לבני הישיבות]]  &lt;br /&gt;
*[https://col.org.il/news/66477 ציונו של הבעל שם טוב אלול תשמ&amp;quot;ז • היו ימים{{col}}{{תמונה}}]&lt;br /&gt;
*[https://toratchabad.com/גדולי-החסידות-בהלכה גדולי החסידות בהלכה] באתר [[תורת חב&amp;quot;ד לבני הישיבות]]&lt;br /&gt;
;תמונות מיוחסות לבעל שם טוב&lt;br /&gt;
* [https://col.org.il/news/140890 האם זוהי באמת תמונת הבעל שם טוב? • דעת הרבי] {{COL}}&lt;br /&gt;
*[https://col.org.il/date/2009/9/10?page=2 על זה גדלנו: בואו לסייר בבית מדרשו של הבעש&amp;quot;ט{{col}}]&lt;br /&gt;
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;amp;url=article&amp;amp;id=54830 דעת הרבי על &amp;quot;תמונת הבעל שם טוב&amp;quot;] {{אינפו}} {{קישור שבור|כ&amp;quot;ח אייר תשפ&amp;quot;ג}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{סדרה|הקודם=-|רשימה=נשיאי ה[[חסידות הכללית]]|שנה=[[י&amp;quot;ח באלול]] [[תנ&amp;quot;ח]] - [[ו&#039; בסיוון]] [[תק&amp;quot;כ]]|הבא=[[המגיד ממזריטש]]}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{הערות שוליים}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:משפחת הבעל שם טוב|*]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:נשיאי חב&amp;quot;ד|1]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:חסידות הכללית]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:אחרונים]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:צדיקים נסתרים]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:דמויות מספר הזכרונות]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:דיונים ופולמוסים]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>37.60.47.221</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%99%22%D7%98_%D7%A9%D7%91%D7%98&amp;diff=4344</id>
		<title>תבנית:היום יום/י&quot;ט שבט</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%99%22%D7%98_%D7%A9%D7%91%D7%98&amp;diff=4344"/>
		<updated>2023-03-18T23:42:39Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;37.60.47.251: הגהה&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;[[מצות עשה]] הראשונה, ובלשון ה[[רמב&amp;quot;ם]] &amp;quot;לידע שיש מצוי ראשון ממציא כל נמצא כו&#039; וידיעת דבר זה מצות עשה וכמו שכתוב אנכי ה&amp;quot;א&amp;quot;, היא מצות ה[[מוח]] וה[[שכל]], והיינו דהגם דכל אחד ואחד מ[[ישראל]] הוא מאמין ב[[ה&#039;]] ב[[אמונה]] פשוטה ו[[לב]]בו תמים עם ה&#039;, חובת המוח והשכל להביא [[אמונה]] זו בידיעה והשגה, וזהו &amp;quot;לידע שיש שם מצוי ראשון&amp;quot;, ער זאל דאס וויסען בהשגה והבנה דוקא (= שידע זאת בהשגה והבנה דווקא), וכמו שכתוב &amp;quot;דע את אלקי אביך ועבדהו בלב שלם&amp;quot;, וכתיב &amp;quot;וידעת היום&amp;quot; גו&#039;.&amp;lt;noinclude&amp;gt;{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/י&amp;quot;ח שבט|י&amp;quot;ח שבט]]|הבא=[[תבנית:היום יום/כ&#039; שבט|כ&#039; שבט]]}}[[קטגוריה:היום יום|ג]]&amp;lt;/noinclude&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>37.60.47.251</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%99%22%D7%97_%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95&amp;diff=4216</id>
		<title>תבנית:היום יום/י&quot;ח כסלו</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%99%22%D7%97_%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95&amp;diff=4216"/>
		<updated>2022-06-01T16:26:17Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;37.60.47.119: תקון&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;ה[[צמח צדק]] כותב: [[אהבה]] דבחינת &amp;quot;ועמך לא חפצתי&amp;quot; (היינו) שלא לחפוץ שום דבר זולתו יתברך, ולא אפילו שמים וארץ שהם [[גן עדן עליון]] ותחתון, כי רק ב[[יו&amp;quot;ד]] [[נברא]] כו&#039;, אלא תהיה ה[[אהבה]] רק לו יתברך לבד, דהיינו ל[[מהותו ועצמותו]] יתברך [[ממש]]. וכך היה נשמע הלשון ממו&amp;quot;ר נשמתו עדן ([[רבינו הזקן]]) ב[[דביקות]]ו, שהיה אומר בזה הלשון:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;quot;איך וויל זע גאר ניסט, איך וויל ניט דיין [[גן עדן]] איך וויל ניט דיין [[עולם הבא]] כו&#039; איך וויל מער ניט ווי דיך אליין&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;גוט יום טוב&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
לשנה טובה ב[[לימוד החסידות]] ו[[דרכי החסידות]] תכתבו ותחתמו. &lt;br /&gt;
----&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;תרגום מ[[אידיש]]&#039;&#039;&#039;: &amp;quot;איני רוצה מאומה, איני רוצה את ה[[גן עדן]] שלך, איני רוצה את ה[[עולם הבא]] שלך כו&#039;, רצוני לא יותר מאשר אותך בלבד&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&amp;lt;noinclude&amp;gt;{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/י&amp;quot;ז כסלו|י&amp;quot;ז כסלו]]|הבא=[[תבנית:היום יום/י&amp;quot;ט כסלו|י&amp;quot;ט כסלו]]}}[[קטגוריה:היום יום|א]]&amp;lt;/noinclude&amp;gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>37.60.47.119</name></author>
	</entry>
</feed>