<?xml version="1.0"?>
<feed xmlns="http://www.w3.org/2005/Atom" xml:lang="he">
	<id>https://zitut.chabadpedia.com/api.php?action=feedcontributions&amp;feedformat=atom&amp;user=172.69.128.173</id>
	<title>חב&quot;דציטוט - תרומות המשתמש [he]</title>
	<link rel="self" type="application/atom+xml" href="https://zitut.chabadpedia.com/api.php?action=feedcontributions&amp;feedformat=atom&amp;user=172.69.128.173"/>
	<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/172.69.128.173"/>
	<updated>2026-11-22T22:09:33Z</updated>
	<subtitle>תרומות המשתמש</subtitle>
	<generator>MediaWiki 1.40.3</generator>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%99%D7%9F&amp;diff=9453</id>
		<title>יוסף רוזין</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%99%D7%9F&amp;diff=9453"/>
		<updated>2026-06-13T22:12:02Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;172.69.128.173: הגהה, ניסוח, עיצוב&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;[[קובץ:יוסף רוזין.jpg|ממוזער|הרגוצ&#039;ובר]]&lt;br /&gt;
הרב &#039;&#039;&#039;יוסף בן-ציון&#039;&#039;&#039; &#039;&#039;&#039;רוזין&#039;&#039;&#039; (ראזין) (מכונה &#039;&#039;&#039;הגאון מרוגוצ&#039;וב&#039;&#039;&#039;, &#039;&#039;&#039;הרוגוצ&#039;ובֶר&#039;&#039;&#039;; תרי&amp;quot;ח – י&amp;quot;א באדר תרצ&amp;quot;ו) היה הרב החסידי בעיר דווינסק, בן למשפחה חב&amp;quot;דית שורשית, ידיד וחסיד אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד ומחבר הספר &amp;quot;צפנת פענח&amp;quot;. מפורסם כגאון מופלא, בעל שיטת לימוד עצמאית וייחודית בה הרבי הירבה לדון ולצטט.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== על עצמו ==&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=יותר מארבע שעות ביום אין ביכולתי לישון|מקור=הגאון הרוגצ&#039;ובי}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=אני לומד כשמונה עשרה שעות ביממה ושמונה עשרה דפי גמרא בשעה|מקור=הגאון הרוגצ&#039;ובי}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== על הרמב&amp;quot;ם ==&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=נשארתי לבדי ללא רב שילמדני תורה עד שמצאתי רב זקן וממנו והוא הרמב&amp;quot;ם|מקור=הגאון הרוגצ&#039;ובי ע&#039; 203}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=זהו רבי החביב|מקור=מפענח צפונות ע&#039; ג}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=הרבי שלי זהו הרמב&amp;quot;ם|מקור=ההד ב&#039; אייר תרצ&amp;quot;ו}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=איי הרמב&amp;quot;ם ידע ללמוד וכי אנו יודעים ללמוד|מקור=פרקי מבוא לתורת הרוגצ&#039;ובי}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=רבי משה דו ביסט גרעכט|תרגום=רבי משה הינך צודק}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=רבי זאלסט לעבן סיז הונדערט און צוואנציג יאהר|מקור=&amp;quot;כפר חב&amp;quot;ד&amp;quot; גל&#039; 799 עמ&#039; 36|תרגום=רבי שתחיה עד מאה ועשרים שנה}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=רבינו הגדול מה נפלאים ונחמדים דבריך המתוקים|מקור=הגאון הרוגצ&#039;ובי עמ&#039; 204}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== על אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=== על אדמו&amp;quot;ר הזקן ===&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=הגאון האמיתי|מקור=&amp;quot;צפנח פענח&amp;quot; דפוס דווינסק שנת ת&amp;quot;ש, חלק א&#039; סימן נ&amp;quot;ח.}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=דעם אלט&#039;ן רבינ&#039;ס אין לערנען איז שכל און דאס איז דער הרמב&amp;quot;ם, איך לעהרנן אויך אויף דעם דרך|מקור=ליקוטי סיפורים עמ&#039; עז|תרגום=דרכו של רבינו הזקן בלימוד הוא שכל וזוהי דרכו של הרמב&amp;quot;ם, גם אני לומד בדרך זו}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=מאז חתימת הש&amp;quot;ס היו אלפי גאונים ויראים, ברם רק שנים הם שירדו לסוף דעתם של חכמי הש&amp;quot;ס, והם הרמב&amp;quot;ם ואדמו&amp;quot;ר הזקן|מקור=בשם ר&#039; אליעזר ננס}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=אבער קענען לערנען?! דאס האט גיקענט דער אלטער רבי|מקור=מגדל עוז|תרגום=אבל לדעת ללמוד - זאת ידע אדמו&amp;quot;ר הזקן}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=הוא כאחד הראשונים}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=יש צורך בגידים כאלה {{הערה|והראה על אצבעו}} במוח לומר סברות של הקונטרס אחרון|מקור=ליקוטי סיפורים}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=== על אדמו&amp;quot;ר האמצעי ===&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=גאון הגאונים}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=== על אדמו&amp;quot;ר הרש&amp;quot;ב ===&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=הרי הוא צדיק עליון והעישון שלו הוא ענין אחר לגמרי}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;לאחר פטירתו&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=שקולה מיתת צדיקים כשרפת בית אלקינו.. כל זמן שהוא חרב הוה בכל רגע חורבן חדש.. וכל רגע ורגע הוה חורבן|מקור=לב לדעת ע&#039; כ&amp;quot;ז, כ&amp;quot;ח.}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=== על אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;ץ ===&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=הרי הוא צדיק עליון ומה לנו להשתוות אליו}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אודותיו ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=== {{שם|אדמו&amp;quot;ר הרש&amp;quot;ב}} ===&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=ידיד עליון וידיד נפשי, הרב הגאון הגדול המפורסם בכל קצוי תבל, יראת ה&#039; אוצרו|מקור=מגדל עוז}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=== {{שם|אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;ץ}} ===&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=נשיא בישראל, אלוף ביהודה גזע תרשישים}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=הוד כבוד שר התורה, הנאמן בבית אלקים, נשיא ישראל, נרו הדרתו ותפארתו, הנודע בכל קצוי תבל, גאוני עם אלקי אברהם באצילות הודו יתהללו, יראת ה&#039; אוצרו, כבוד שם תפארתו מרנא ורבנא יוסף שליט&amp;quot;א}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=== {{שם|הרבי}} ===&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=הרוגאצובער היה חסיד כידוע הוא התגורר בדווינסק והיה חסיד של הקפטוסטער|מקור=שיחות קודש תשמ&amp;quot;א ח&amp;quot;ד עמ&#039; מה}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=בזמננו מתרחשים בעולם דברים מבהילים... זהו גם ההסבר בפשטות לענין הרוגצ&#039;ובי שהיה דבר יוצא מן הכלל לגמרי מדובר ביהודי שיכלו לראות אותו בעיני בשר וראו שאוכל ושותה וישן כידוע וכמפורסם וביחד עם זה דרכו בלימוד הייתה באופן חדש|מקור=תורת מנחם תשמ&amp;quot;ז ח&amp;quot;ב ע&#039; 627}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=הייתה לו דרך נפלאה בלימוד התורה, בקיאים היו הרבה, אך שיטתו היא למצוא לכל ענין בתורה - כלל, או שמגלה ענין כללי &amp;quot;לשיטתיה&amp;quot;, שמאה וחמישים - מאתיים שנה לא היה דבר כזה&amp;quot;. בחסידות - מצאנו כך אצל אדמו&amp;quot;ר ה&amp;quot;צמח צדק}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=כבוד הרה&amp;quot;ג המפורסם לשם ולתהלה, איש האשכולות טוביינא דחכימי תל תלפיות, מרי דחטי סיני ואוצר בלום סודרן ופלפלן וכו&#039; וכו&#039; מוהרר&amp;quot;י ראזין שליט&amp;quot;א|מקור=מכתב מיום כ&amp;quot;ב בשבט תרפ&amp;quot;ח}}&lt;br /&gt;
{{שם|רבי מנחם זמבא}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=אם ישבו עשרה תלמידי חכמים מופלגים מבוקר עד ערב ויעיינו במשנה אחת ודאי תהיה שגורה יפה על לשונם כזו הייתה בקיאותו של הרוגצ&#039;ובי בבבלי ירושלמי ספרא ספרי מכילתא תוספתא ורמב&amp;quot;ם|מקור=שיח זקנים ע&#039; שסח}}&lt;br /&gt;
{{שם|רבי פנחס הירשפרונג}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=ספרי הרו&#039;גצ&#039;ובי הם ספר מוסר עד היכן ילוד אישה להשיג בתורה|מקור=ישורון כו עמ&#039; קנב}}&lt;br /&gt;
{{שם|רבי ישעיהו אשר מרגליות}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=כולם מעריצים ומקדישים ומשבחים ומפארים לכבוד קדושתו וכולם זוחלים ורועדים מאור קדושתו העליונה|מקור=&amp;quot;צפנת פענח החדשות&amp;quot; ח&amp;quot;ד עמ&#039; סו}}&lt;br /&gt;
{{שם|השפע חיים}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=הלא ידוע כמה רב גובריה שהיה גדול ההדור ושר התורה בדורו ואלמלי היה בזמן מהראשונים היה ראשון|מקור=שפע חיים ע&#039; קח}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=בש&amp;quot;ס בבלי וירושלמי עם פירושי רש&amp;quot;י ותוספות על לשונם אינם משכל אנושי ואין זה אלא חכמת אלוקים אשר רוח אלוקים בקרבו|מקור=אמרות צדיקים עמ&#039; קי&amp;quot;ט - ק&amp;quot;כ}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=ידיעותיו של הרוגצ&#039;ובי אינם משכל אנושי ואין זה אל חכמת אלוקים אשר בקרבו ידי מרתתן בעת כתבי פלפולי דברים בדברי תורתו|מקור=&amp;quot;שפע חיים&amp;quot; מכתבי תורה (ה) עמ&#039; רלה}} {{שם|השפת אמת}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=מזכרונו ניכר עליו שהיה שמור כולו בקדושה|מקור=&amp;quot;לב שמחה&amp;quot; דברים עמ&#039; 56}}&lt;br /&gt;
{{שם|האבני נזר}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=הרוגוצ&#039;ובי זכה לראש שלא היה כמוהו חמש מאות שנה מפני שמיום עמדו על דעתו לא הרהר במוחו מחשבה זרה|מקור=הגאון הרוגצ&#039;ובי}}&lt;br /&gt;
{{שם|רבי שמחה זיסל ברוידא}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=מכל גדולי ישראל שראיתי ההתפעלות הגדולה ביותר הייתה מכוחו התורני המופלא הרוגצ&#039;ובי תופעה שלא ראיתי מעודי|מקור=הגאון הרוגצ&#039;ובי}}&lt;br /&gt;
{{שם|רבי מאיר דן פלאצקי בעל ה&amp;quot;כלי חמדה&amp;quot;}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=בטוח אני אם הגאון הזה היה בימי חכמינו ז&amp;quot;ל היה ברור אצלי שהיה אמורא כאחד מן האמוראים|מקור=הגאון הרוגצ&#039;ובי}}&lt;br /&gt;
{{שם|הרב עובדיה יוסף}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=&amp;quot;הגאון &#039;הרגוטשובי&#039; בעל ספר &#039;צפנת פענח&#039;, מי יכול להבין את מה שהוא כותב, מרוב שהיה לו ראש גאוני לא היה מסוגל להסביר את דבריו: &#039;עיין מקום פלוני, ועיין מקום פלוני, עיין מקום פלוני, ועיין מקום פלוני&#039;. ה&#039;עיין&#039; הראשון יש לו קושיא, תלמד שם את הגמרא ותבין את הקושיא, וה&#039;עיין מקום פלוני&#039;, יש שם תירוץ, תלמד את הסוגיא יהיה לך תירוץ, וכן על זה הדרך. צריך אדם על כל שתי שורות שלו לשבת וללמוד ארבעה חמשה גמרות, לא היה לו מענה לשון להסביר את דבריו שיובנו.אבל בחיים חיותו כשהרב היה מופיע לדבר בישיבות, לא היה חיך מתוק ממנו, איזה חכמה איזה גאונות. היו יודעים את כל התורה כולה נגד עיניהם&amp;quot;|מקור=מעדני מלך}}&lt;br /&gt;
{{שם|בעל החלקת יואב}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=מחידושיו ניכר שמימיו לא חלף במוחו אפילו הרהור עבירה|מקור=מרביצי התורה מעולם החסידות ב&#039; ע&#039; רסג}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=רבי יאשע האט קיין מאל קיין הרהור עבירה נישט געהאט וויל ער האט אויף דעם קיין צייט ניט געהאט|תרגום=לרבי יוסף מעולם לא היה הרהור עבירה משום שלא היה לא לכך זמן}}&lt;br /&gt;
{{שם|הרב שלמה יוסף זווין}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=מחומר אחר קרוץ מעיסה אחרת נילוש|מקור=אישים ושיטות}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=הרוגצ&#039;ובי היה &amp;quot;חד בדרא&amp;quot; לא במליצה ולא בשגרה. לא נמצא שני לו בדורנו, וגם בדורות הרבה לפניו ולאחריו, בבחינת ידיעה בקיאותית מופלאה של כל התורה כולה, לכלליה ולפרטיה ולפרטי פרטיה, לחדרי חדריה ולעמקי סתריה.. יודע הגאון הרוגאצ&#039;ובי את ערכו, לא נכחד עצמו ממנו. אין הוא מחשיב כלל.. אפילו את ראשוני האחרונים. לא מזכירם ולא מביאם כלל. ואפילו את הראשונים (רש&amp;quot;י, תוספות, הרא&amp;quot;ש וכו&#039;) שהוא מצטט אותם לפי דרכו, ומראה לנו פנינים נפלאות בדבריהם, אפילו את הראשונים האלה אין הוא מקבל את מרותם באופן מוחלט.|מקור=אישים ושיטות,}}&lt;br /&gt;
{{שם|האור שמח}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=רבי יוסף אינו בעל זיכרון כלל ועיקר השונה ויודע לאחר זמן ידיעתו היא מזיכרון ואילו רבי יוסף שתלמודו שגור שגור בפיו כל יום שעה אין ידיעתו בכלל זיכרון|מקור=&amp;quot;רבינו מאיר שמחה הכהן&amp;quot; עמ&#039; קצג}}&lt;br /&gt;
{{שם|רבי פנחס טייץ}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=אין בכוחו של עט אנוש לתאר את דמותו הענקית של גאון הדורות הרוגצ&#039;ובי זצ&amp;quot;ל ואין לנו מושג ממלא גדולתו היו אמנם כמה גדולים שניסו להעריך את שיעור קומתו אך לא הצליחו והרוגצ&#039;ובי נשאר נסתר עטוף ועלוט בהעלמה מעין כל בעמדי לפני רבינו שעות ארוכות ואף ימים שלמים הרגשתי שלא מקום פנוי בכל חלל העולם בו יכול היה להסיח דעתו מלהגות בתורה אף לרגע וכשאמרו חכמינו ז&amp;quot;ל &amp;quot;אסתכל קוב&amp;quot;ה בתורה וברא עלמא&amp;quot; הנה מי שזוכה לספוג בתוכו את כל  התורה כולה רואה את התורה בכל מקום שהוא מסתכל בו|מקור=הקדמה ל&amp;quot;צפנת פענח כללי התורה והמצווה&amp;quot;}}&lt;br /&gt;
{{שם|האדר&amp;quot;ת}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=זכרונו ובקיאותו שלא כדרך הטבע שקידתו עצומה לילות כבימים לא ינוח ולא ישקוט וילמוד כל הש&amp;quot;ס עם הרמב&amp;quot;ם והרא&amp;quot;ש ג פעמים בשנה}}&lt;br /&gt;
{{שם|רבי חיים ספיר}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=היה זה משום חלול כבודו של הרוגצ&#039;ובי אילו היו מכנים אותו בשם בקי... לא רק בקי אלא אמן ממש תופעת פלאים לא רק בדור אחד אלא גם בדורות קודמים|מקור=מפענח צפונות מבוא ע&#039; ג}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=אם התרכזות משמעה גאונות זכרון נפלא שייך לעילוי הגיון חריף גובלת בתפיסה דקה מן הדקה הרי התמדתו  הייתה למעלה מגדר האנושי|מקור=מפענח צפונות מבוא ע&#039; ג}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== קישורים חיצוניים ==&lt;br /&gt;
{{מיזמים|חב&amp;quot;דפדיה={{שם הדף}}}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הערות שוליים ==&lt;br /&gt;
{{מיון רגיל:רוזין, יוסף}}&lt;br /&gt;
[[index.php?title=קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&amp;quot;ר המהר&amp;quot;ש]]&lt;br /&gt;
[[index.php?title=קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&amp;quot;ר הרש&amp;quot;ב]]&lt;br /&gt;
[[index.php?title=קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ]]&lt;br /&gt;
[[index.php?title=קטגוריה:חסידי קאפוסט]]&lt;br /&gt;
[[index.php?title=קטגוריה:רבני חב&amp;quot;ד מתקופת אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ]]&lt;br /&gt;
[[index.php?title=קטגוריה:אחרונים]]&lt;br /&gt;
[[index.php?title=קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ&amp;quot;ו]]&lt;br /&gt;
[[index.php?title=קטגוריה:אישים בדווינסק]]&lt;br /&gt;
[[index.php?title=קטגוריה:אישים ברוגצ&#039;וב]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>172.69.128.173</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%94_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA&amp;diff=9452</id>
		<title>התנועה הציונית</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%94_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA&amp;diff=9452"/>
		<updated>2026-06-13T21:52:19Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;172.69.128.173: הגהה, ניסוח, עיצוב&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;ה&#039;&#039;&#039;ציונות&#039;&#039;&#039; היא תנועה לאומית שנוסדה לפני כמאה ועשרים שנה באירופה, על ידי קבוצת הוגים יהודים. במרכזה של האידאולוגיה הציונית עומדת הלאומיות כאשר לקיום התורה והמצוות ישנה עדיפות משנית, אם בכלל. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לרעיון זה התנגדו רבותינו נשיאינו בכל תוקף. למרות התנגדותם לשיטה, יחסם למוסדות שמיסודה של התנועה כמו השלטון הנוכחי בארץ וצה&amp;quot;ל היה בצורה מרוככת, בשל היות הקמתם מוכרחת מכורח הנסיבות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=={{שם|אדמו&amp;quot;ר הרש&amp;quot;ב}}==&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=הנה גם אם היו האנשים האלה שלמים עם ה&#039; ותורתו וגם היה מקום לחשוב שישיגו מטרתם אין לנו לשמוע להם לדבר הזה לעשות את גאולתנו בכח עצמינו, והלא &#039;&#039;&#039;אין אנו רשאים גם לדחוק את הקץ&#039;&#039;&#039; להרבות תחנונים על זה, ו&#039;&#039;&#039;כל שכן בכחות ותחבולות גשמיים&#039;&#039;&#039;, דהיינו לצאת מהגלות בזרוע אין אנו רשאים ו&#039;&#039;&#039;לא בזה תהיה גאולתינו ופדות נפשינו&#039;&#039;&#039; ובפרט שהוא נגד תקותינו האמיתי, כי כל צפיותינו ותקוותינו הוא שיביא הקב&amp;quot;ה לנו משיח צדקנו במהרה בימינו אמן, כל חפצם לפרוק עול התורה והמצוות והלאומיות תהיה יהדות.|מקור=אור לישרים עמוד 57|מרכאות=כן}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== {{שם|אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ}} ==&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=כאן אנו נמצאים בגלות בידי אומות העולם, בארץ ישראל נמצאים בגלות בידי יהודים, וקשה יותר להיות בגלות אצל רשעי ישראל מאשר אצל רשעי אומות העולם. הגלות בידי הגויים טובה מהגלות בידי יהודים, הגוי מחזיק את הגוף היהודי בגלות אך עם הנשמה היהודית אין לו עסק, ואילו הרשע היהודי מכניס את הנשמה היהודית בגלות ומחפש לטמא את הנשמה. חלק מסוים מרשעי ישראל שהתאספו בארץ ישראל &#039;&#039;&#039;מחפשים לטמא את הנשמות היהודיות, לטמא את קדושת הארץ, לטמא את לשון הקודש&#039;&#039;&#039;. והתגברות הקליפה היא גדולה כל כך שהם מחפשים לינוק מן הקדושה באמצעות שמות של לשון הקודש, שהם קוראים למוסדות הרשע שלהם בהם הם משמדים ילדי ישראל, הם רוצים היו לא תהיה להכחיד את הניצוץ היהודי בילדי ישראל. בלשון הקודש שבה ברא הקב&amp;quot;ה את עולמו ונתן לנו את התורה, הם מדברים דברי חול ואיסור, מעלה אחת בכך שהוסיפו הרבה מילים חדשות עד שאין זה לשון הקודש, והלואי שהיו מוסיפים עוד יותר מילים, עד שלא ישאר בשפתם שום מילים של לשון הקודש, אז לא תהיה לקליפה יניקה מהקדושה. אלה שנמצאים כאן יכולים להיות שבעי רצון על שלא נמצאים שם בארעא דישראל הגלותי, שהאנשים היראים הגרים שם הם עבדים תחת ידי פריצי עמך.|מקור=ספר השיחות תש&amp;quot;ג|מרכאות=כן}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== {{שם|הרבי}} ==&lt;br /&gt;
בנוגע להכרזת יום העצמאות התבטא הרבי בוויכוח עם האחים שולזינגר:&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=לא רק שאין זו אתחלתא דגאולה, ולא רק שאין זה יום-טוב ויום ישועה עבור יהודים וכו&#039; - אלא בכך עיכבו את הגאולה למשך כך וכך עשרות שנים!|מקור=בשם האחים שולזינגר|מרכאות=כן}}.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=עד שאתה שואלני מדוע בליובאוויטש לא חוגגים את יום העצמאות אני אומר לך שהשאלה היותר גדולה היא מדוע בליובאוויטש לא צמים ביום ה&#039; באייר|מקור=ב[[יחידות]] עם הרב צבי נריה}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=משל למה הדבר דומה, למלך גדול ורב, שמראה אהבתו הגדולה והעצומה לאיש הדיוט נבזה שפל אנשים כו&#039;, ויורד אליו ממקום כבודו עם כל שריו כו&#039;, ומכניסו להיכלו היכל המלך כו&#039; (ע&amp;quot;ד המבואר בתניא פרק מ&amp;quot;ו), האפשר לומר ששפל אנשים זה יאמר למלך, אשר היכל זה אינו של המלך אלא של ההדיוט, ולכן יתנהג בו כפי רצונו, ותחילת הנהגתו היא לגרש את המלך מהיכלו בכל האופנים שאפשרי, והיינו על ידי הנהגה גסה היפך ציווי המלך על כל צעד וצעד?! והנמשל מובן|מקור=אגרות קודש חלק י&amp;quot;א ע&#039; פ&amp;quot;ה}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=ולמרות כי גם הקצינים הגבוהים הודו כי &amp;quot;יד ה&#039; הייתה זאת&amp;quot;, וכל אחד הרגיש בזה ובמיוחד ראשי הצבא שידעו את הכחות שמכל צד ואת הסכויים שעל פי טבע הסותרים את המציאת של תוצאות המלחמה ואופנן - אך ביטוי השמחה מוכיח את ההיפך הגמור.. ובמיוחד, כי גם אלו שנהגו לומר הלל לא היו צריכים לברך עליו, וכן ברכת קדוש ועוד, והרי אלו ברכות לבטלה.. וכמה מרבני ארץ הקודש ת&amp;quot;ו פסקו שאסור לברך על ההלל ופסקו שלא לאמרו. מצער המצב וההפקרות שגם קטנים - פוסקים דין בזה ומשמיצים את רבני ישראל שאסרו לברך על ההלל בימים ההם ולאמרו, ומזלזלים בכבודם ואין פוצה פה ומוחה וכו&#039;|מקור=אגרות קודש כרך כה ט&#039;תקעג.}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=האם סבלנו 1900 שנה רק בשביל שיהיה לנו דגל ונציגות באו&amp;quot;ם|מקור=שיחות קודש קודם הנשיאות.}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== קישורים חיצוניים ==&lt;br /&gt;
{{מיזמים|חב&amp;quot;דפדיה={{שם הדף}}}}&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>172.69.128.173</name></author>
	</entry>
</feed>