<?xml version="1.0"?>
<feed xmlns="http://www.w3.org/2005/Atom" xml:lang="he">
	<id>https://zitut.chabadpedia.com/api.php?action=feedcontributions&amp;feedformat=atom&amp;user=%D7%99%D7%9C%22%D7%A9</id>
	<title>חב&quot;דציטוט - תרומות המשתמש [he]</title>
	<link rel="self" type="application/atom+xml" href="https://zitut.chabadpedia.com/api.php?action=feedcontributions&amp;feedformat=atom&amp;user=%D7%99%D7%9C%22%D7%A9"/>
	<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%9C%22%D7%A9"/>
	<updated>2026-11-22T21:47:41Z</updated>
	<subtitle>תרומות המשתמש</subtitle>
	<generator>MediaWiki 1.40.3</generator>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%91%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&amp;diff=9507</id>
		<title>אהבת ישראל</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%91%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&amp;diff=9507"/>
		<updated>2026-11-15T17:50:35Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;יל&amp;quot;ש: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{מבצעי הרבי}} &lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;אהבת ישראל&#039;&#039;&#039; היא מצוות עשה{{הערה|ספר המצוות לרמב&amp;quot;ם מצווה רו. הל&#039; דעות (להנ&amp;quot;ל) פ&amp;quot;ו ה&amp;quot;ג. חינוך מצווה רמג.}}, לאהוב כל אדם מישראל, מקורה בתורה הוא בפסוק &amp;quot;ואהבת לרעך כמוך{{הערה|דברים לג, ד.}}. בתורה מופיע אהבת ישראל כעניין כללי ויסודי, וכמובא בגמרא בשם הלל הזקן{{הערה|שבת לא, א.}}. &amp;quot;דעלך סני אל תעש לחברך, זה כל התורה כולה ואידך פירושה&amp;quot; פירוש: מה ששנוי עליך אל תעשה לחברך, זה כל התורה&amp;quot;. וכן אמר רבי עקיבא{{הערה|ירושלמי נדרים, פ&amp;quot;ט ה&amp;quot;ד.}} &amp;quot;ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה&amp;quot;,&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אף בתורת החסידות מהוה הענין של אהבת ישראל כאחד היסודות המרכזיים בעבודת ה&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==כללי==&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=אין אנו יכולים לשער את עוצם גודל פעולת אהבת רעים. חברים המעוררים רחמים רבים על חברם ובן גילם בשעת דחקו - קורעים גזר דין של שבעים שנה. הופכים את הקללה לברכה, ואת המוות - לחיים ארוכים|מקור=[[הבעל שם טוב]], ספר התולדות אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ ח&amp;quot;א ע&#039; 131}}&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=יש לאהוב רשע גמור כמו צדיק גמור|מקור=[[המגיד ממעזריטש]], ספר השיחות ת&amp;quot;ש ע&#039; 116}}&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=מיד שעולה לו מהלב למוח איזו טינה ושנאה חס ושלום, או איזו קנאה או כעס או קפידא ודומיהן - אינו מקבלן כלל במוחו וברצונו|מקור=[[אדמו&amp;quot;ר הזקן]], ספר התניא פרק י&amp;quot;ב}}&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=על כן אהוביי ידידיי, נא ונא לטרוח בכל לב ונפש לתקוע אהבת רעהו בלבו|מקור=[[אדמו&amp;quot;ר הזקן]], ספר התניא איגרת הקודש כ&amp;quot;ב}}&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=גם ביהודים הפשוטים ביותר השריש הבעל שם טוב את מידת אהבת ישראל  להסתכל על הזולת בעין טובה בלבד|מקור=[[אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ]], אגרות קודש ח&amp;quot;ג ע&#039; רס&amp;quot;ט}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== קישורים חיצוניים ==&lt;br /&gt;
{{מיזמים|חב&amp;quot;דפדיה={{שם הדף}}}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הערות שוליים ==&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:מבצעי הרבי]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:יהדות]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:חסידות חב&amp;quot;ד]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>יל&quot;ש</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%95%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94/%D7%93%27_%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96&amp;diff=9393</id>
		<title>תבנית:משיח וגאולה/ד&#039; תמוז</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%95%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94/%D7%93%27_%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96&amp;diff=9393"/>
		<updated>2026-03-25T20:14:54Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;יל&amp;quot;ש: תקלדה, הרחבה, הרחבה, הרחבה, הרחבה, הרחבה&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{ציטוט|ציטוט=&amp;quot;אמרו רבותינו זיכרונם לברכה &amp;quot;התורה שאדם למד בעולם הזה הבל הוא לפני תורתו של משיח&amp;quot;. והנה, אין לומר  ׁשהתורה  ׁשאדם למד בעולם הזהּ תתבטל לעתיד לבוא (חס ושלום), אלא הפירוש ד&amp;quot;הבל&amp;quot; הוא - בערך וביחס לתורתו של משיח. וראיה לדבר: איתא במדרש בעניין &amp;quot;ז&#039; הבלים שאמר קהלת&amp;quot;, שהם &amp;quot;כנגד שבעת ימי בראשית&amp;quot;, שבהם נברא העולם כולו, כולל - ארץ ישראל ובית המקדש כו&#039;. וידוע גם גודל העילוי ד&amp;quot;הבל פיהם של תינוקות של בית רבן&amp;quot; - שעל זה מתקיים העולם. ומזה מובן גם בעניננו - שהענין ד&amp;quot;הבל היא לפני תורתו של משיח&amp;quot;, אינו פוגע חס ושלום בגודל חשיבות הדבר.&amp;quot;|מקור=[[לקוטי שיחות]] חכ&amp;quot;א עמ&#039; 280.}}&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>יל&quot;ש</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%98_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%91%27_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F&amp;diff=9390</id>
		<title>תבנית:ציטוט היום ב&#039; בניסן</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%98_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%91%27_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F&amp;diff=9390"/>
		<updated>2026-03-19T22:27:13Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;יל&amp;quot;ש: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{ציטוט|ציטוט=לאחרי שישנה השלימות ד&amp;quot;חיים&amp;quot; שנה לנשיאותו (פעולתו ועבודתו) דנשיא דורנו – צ&amp;quot;ל הוספה עיקרית בענין החיים (גם) ע&amp;quot;י פעולת העם שמכריזים &amp;quot;יחי המלך&amp;quot;, שתוכנה של הכרזה זו – שכבר הגיע הזמן דהקיצו ורננו שוכני עפר – כ&amp;quot;ק מו&amp;quot;ח אדמו&amp;quot;ר נשיא דורנו ועד דהקיצו ורננו דוד מלכא משיחא!|מקור=שיחת ב&#039; ניסן תשמ&amp;quot;ח - מוגה}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:תבניות ציטוט יומי]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>יל&quot;ש</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%98_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%90%27_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F&amp;diff=9389</id>
		<title>תבנית:ציטוט היום א&#039; בניסן</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%98_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%90%27_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F&amp;diff=9389"/>
		<updated>2026-03-19T21:30:25Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;יל&amp;quot;ש: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{ציטוט|ציטוט=ויה״ר שעוד לפני שיבוא הזמן דהתוועדויות אלו, תיכף ומיד בעלייתם להכריז ולהזמין כו׳ - יבוא ויתגלה משיח צדקנו בפועל ממש, - בשר ודם, שנמצא כבר בעוה״ז הגשמי, דמכיון ש״אחכה לו בכל יום שיבוא&amp;quot;, עכצ״ל שמציאותו (נשמה בגוף) קיימת גם עתה...|מקור=שיחת ש&amp;quot;פ וישלח י&amp;quot;ז כסלו ה&#039;תשמ&amp;quot;ט - בלתי מוגה - (השלמות)}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:תבניות ציטוט יומי]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>יל&quot;ש</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%98_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%90%27_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F&amp;diff=9388</id>
		<title>תבנית:ציטוט היום א&#039; בניסן</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%98_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%90%27_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F&amp;diff=9388"/>
		<updated>2026-03-19T21:28:07Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;יל&amp;quot;ש: יצירת דף עם התוכן &amp;quot;{{ציטוט|ציטוט=ויה״ר שעוד לפני שיבוא הזמן דהתוועדויות אלו, תיכף ומיד בעלייתם להכריז ולהזמין כו׳ - יבוא ויתגלה משיח צדקנו בפועל ממש, - בשר ודם, שנמצא כבר בעוה״ז הגשמי, דמכיון דמכיון ש״אחכה לו בכל יום שיבוא&amp;quot;, עכצ״ל שמציאותו (נשמה בגוף) קיימת גם עתה...|מקור=שיחת ש&amp;quot;...&amp;quot;&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{ציטוט|ציטוט=ויה״ר שעוד לפני שיבוא הזמן דהתוועדויות אלו, תיכף ומיד בעלייתם להכריז ולהזמין כו׳ - יבוא ויתגלה משיח צדקנו בפועל ממש, - בשר ודם, שנמצא כבר בעוה״ז הגשמי, דמכיון דמכיון ש״אחכה לו בכל יום שיבוא&amp;quot;, עכצ״ל שמציאותו (נשמה בגוף) קיימת גם עתה...|מקור=שיחת ש&amp;quot;פ וישלח י&amp;quot;ז כסלו ה&#039;תשמ&amp;quot;ט - בלתי מוגה - (השלמות)}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:תבניות ציטוט יומי]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>יל&quot;ש</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D&amp;diff=9386</id>
		<title>פורים</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D&amp;diff=9386"/>
		<updated>2026-03-15T18:53:43Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;יל&amp;quot;ש: הרחבה,הרחבה,הרחבה&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{כותרת נושא|חב&amp;quot;דפדיה=פורים}}[[קובץ:הרבי בפורים.jpg|ממוזער|שמאל|הרבי בחג הפורים תנש&amp;quot;א]]&lt;br /&gt;
[[קובץ:פורים 2.jpeg|שמאל|ממוזער|חסידי חב&amp;quot;ד מביאים את שמחת החג לחיילים]]&lt;br /&gt;
[[קובץ:תחפושת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילד [[תחפושות|מחופש]] עובר לפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]] שהתקיימה בחג הפורים]]&lt;br /&gt;
חג פורים הוא אחד מחגי ישראל, שנקבע על ידי חז&amp;quot;ל בתקופה שלפני בנין בית המקדש השני, ומוזכר בתנ&amp;quot;ך במגילת אסתר. ברוב המקומות בעולם חל ביום י&amp;quot;ד באדר, ובעיירות המוקפות חומה מימות יהושע בן נון, כירושלים, חל החג ביום ט&amp;quot;ו באדר. ערב החג, י&amp;quot;ג באדר, הוא צום תענית אסתר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החג נקבע לזכר הנס שעשה עמנו ה&#039; בזמן גלות בבל שבין חורבן בית המקדש הראשון לבניית בית המקדש השני, תחת ממשלת אחשוורוש, בהצילו את העם היהודי מגזירת המן להשמיד את העם אנשים נשים וטף. הצלה שהתגלגלה על ידי פעולותיהם של מרדכי היהודי ואסתר המלכה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לחג נקבעו ארבע מצוות ייחודיות: קריאת המגילה בלילה וביום, סעודה ומשתה, משלוח מנות ומתנות לאביונים, ובנוסף, קריאת התורה בפרשת מחיית עמלק, אמירת &#039;ועל הניסים&#039; בתפילה ובברכת המזון, ואיסור הספד ותענית. כמו כן קיימים בו מנהגים רבים - כמו תחפושות, הכאת המן, שתייה &#039;עד דלא ידע&#039; ועוד. הרבי עורר על מבצע פורים, במסגרתו חסידי חב&amp;quot;ד מזכים יהודים רבים ככל האפשר במצוות החג.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
באופן ייחודי, שמחת חג הפורים נקבעה בהלכה לשמחה בלתי מוגבלת - &amp;quot;עד דלא ידע&amp;quot;, שלא כשמחת החגים האחרים שהיא מוגבלת. שמחה זו נובעת ממעלתם של ישראל שגם בתקופת גלות חשוכה, כמו בימי מרדכי ואסתר, התעוררו מרצונם ובחרו להתחבר לה&#039; מתוך מסירות נפש. בגלל מעלתה הייחודית של שמחת הפורים, חג זה יהיה היחיד שלא יתבטל בעתיד, בימות המשיח.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=== ציטוטים מתורת הרבי ===&lt;br /&gt;
* ומזה באים לימי הפורים, באופן שגם כאשר כל המועדים בטלים, הנה &amp;quot;ימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם&amp;quot;, שנשארים קיימים לנצח, לעד ולעולמי עולמים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
* &amp;quot;דע&amp;quot;י המס&amp;quot;נ דישראל במשך כל השנה, דעניין המס&amp;quot;נ הוא מעצם הנשמה, היינו מצד הבחירה דעצם הנשמה בהעצמות, עי&amp;quot;ז נמשך ומתגלה בחירת העצמות בישראל, ועי&amp;quot;ז, גם הגורל דלמעלה הי&#039; שליהודים יהי&#039; אורה ושמחה וששון ויקר, ואת המן ואת בניו יתלו על העץ.&amp;quot;&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;מאמר &amp;quot;על כן קראו&amp;quot; ה&#039;תשי&amp;quot;ג&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
* &amp;quot;כאשר ישנו יהודי שנהנה מסעודתו של אותו רשע או שהשתחווה לצלם, רח&amp;quot;ל - אין זה מאורע שקרה אצל הזולת, בד&#039; אמותיו של הזולת, אלא מאורע &amp;quot;אשר קרה&amp;quot;ו&amp;quot;&amp;quot;, בד&#039; אמותיו של ראש הסנהדרין!&amp;quot; &lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ט בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
* &amp;quot;יהודי צריך להיות בעולם, אפילו במקום כזה שלפני בואו לשם הי&amp;quot;&#039; חושך כפול ומכופל&amp;quot;, ובחושך כפול ומכופל מגיע יהודי עם ד&#039; אמותיו, ומתנהג שם ע&amp;quot;פ הוראות התורה, גם באכילתו ובשתיתו ובטיולו ובכל עניניו. וכאשר יהודי הולך בתוקף של עצם הנפש, הקשורה עם התוקף של העצם שלמעלה - אזי פועל גם ב&amp;quot;שושן הבירה&amp;quot;, במקום שלא נזכר בגילוי שמו של הקב&amp;quot;ה, שגם שם יהי&#039; &amp;quot;ונהפוך הוא&amp;quot;, ועד שאפילו &amp;quot;עמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תש&amp;quot;כ בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;ולכן, אפילו אחשורוש – שהי&#039; מלך טיפש (כדברי הגמרא ) – מינה את מרדכי ל&amp;quot;משנה למלך&amp;quot; רק לאחרי שנוכח לדעת שאינו מתפעל ונשאר &amp;quot;מרדכי&amp;quot; היהודי&amp;quot;&amp;quot;; כאשר רואים שהוא אדם אמיתי, ועומד על שלו, ואינו חוזר בו ממה שסוכם, &amp;quot;מושבע ועומד מהר סיני&amp;quot; – אזי ממנה אותו ל&amp;quot;משנה למלך&amp;quot;.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ח בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;וכאן ראו שיהודי יכול להיות &amp;quot;משנה למלך&amp;quot;, היינו, שנמצא בגלות (שלכן אינו המלך), ובשעת מעשה, הנה כשישנו ענין של מצוה, אינו מתפעל מאף אחד, גם לא מאחשורוש בעצמו, אף שהוא המלך שלו, ו&amp;quot;דינא דמלכותא דינא&amp;quot;, וישנו ציווי &amp;quot;ודרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה והתפללו בעדה גו&#039;&amp;quot;; ובשעת מעשה לובש גם את התפילין, שפועלים פחד על אחשורוש,... הרי זה פועל על &amp;quot;כל עמי הארץ&amp;quot; ש&amp;quot;יראו ממך&amp;quot;, ועי&amp;quot;ז – &amp;quot;רבים מעמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ח בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;הוראה זו – שבנ&amp;quot;י אינם נתונים תחת הטבע – היא לא רק בנוגע לכלל ישראל, אלא גם בנוגע לכל יחיד. יהודי צריך לזכור שכל הענינים שיש לו, תלויים ובאים מהקב&amp;quot;ה בעצמו, שאינו מוגבל ח&amp;quot;ו בחוקי הטבע.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ז בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;וכאשר ישנם &amp;quot;אנשי משה&amp;quot;, שהם השלוחים של הרבי להנהגת המוסד, אזי ישנו הכח שיהי&#039; &amp;quot;צא הלחם בעמלק&amp;quot;, גם עם ה&amp;quot;עמלק&amp;quot; שמתגנב (&amp;quot;וואָס כאַפּט זיך אַריין&amp;quot;) בין בנ&amp;quot;י, ופועלים את כל הענינים שצריכים לפעול כדי שיהי&#039; &amp;quot;הכסא שלם&amp;quot; ועי&amp;quot;ז גם &amp;quot;השם שלם&amp;quot;, ופועלים הדירה לו ית&#039; ע&amp;quot;י לימוד הנגלה ולימוד החסידות וע&amp;quot;י עבודת התפלה וקיום המצוות בהידור.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשט&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;וזהו וקבל היהודים את אשר החלו לעשות, שבמתן תורה היתה רק ההתחלה ובזמן גזירת המן היתה הקבלה, כי ע&amp;quot;י שהי&#039; להם אז מס&amp;quot;נ בפועל על תומ&amp;quot;צ נתעלו (בענין אחד) למדריגה נעלית יותר מכמו שהיו בזמן מתן תורה, ולכן אז דוקא היתה הקבלה, וקבל היהודים.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;מאמר ד&amp;quot;ה וקבל היהודים ה&#039;תשי&amp;quot;א - קונטרס פורים ה&#039;תשמ&amp;quot;ט&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;ולהעיר, דבתו&amp;quot;א מבואר, דהמס&amp;quot;נ שלהם שהיתה אז היא שבאם היו ממירים דתם ח&amp;quot;ו לא היו עושים להם כלום, כי הגזירה היתה רק על היהודים, ואעפ&amp;quot;כ לא עלתה על דעתם מחשבת חוץ ח&amp;quot;ו.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;מאמר וקבל היהודים ה&#039;תשי&amp;quot;א - קונטרס פורים ה&#039;תשמ&amp;quot;ט&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;מימי הפורים למדים כלל, שכאשר רואים שאין עצה... &amp;quot;כל עבדי המלך גו&#039; יודעים&amp;quot; שאין להכנס אל החצר הפנימית... לא צריכים להתפעל, אלא להדחק שמה (&amp;quot;שפּאַרן זיך אַהינצו&amp;quot;)! ובהתאם לכך נעשית ההנהגה על כל השנה כולה – שכאשר רואים שאין ברירה אחרת, אזי, &amp;quot;ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת&amp;quot;...&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;א בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;צריך לידע שיש&amp;quot; תרופה אחת &amp;quot;שעל ידה מבטלים כל ההעלמות וההסתרים: להוסיף בעניני תומ&amp;quot;צ מתוך&amp;quot; מסירת-נפש של קדושה &amp;quot;– שבמקום לעסוק בעצמו בלימוד ענין עמוק בתורה, או להתעלות בעצמו בעניני יראת שמים, ימסור את כחותיו ואת נפשו בשביל ללמוד עם תינוקות של בית רבן ענינים פשוטים שהם לפי ערכם!&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ב בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;וזוהי ההוראה מהמגילה בחיי היום-יום, ובפרט בארץ הלזו, שבה מניחים לבנ&amp;quot;י ללמוד תורה ולקיים מצוות, שמירת שבת ויו&amp;quot;ט וכו&#039;, עם כל ההידורים – אלא שחסר רק התוקף הדרוש, לידע, שהן אמת ש&amp;quot;אתם המעט מכל העמים&amp;quot; בכמות, אבל הסיבה לכך היא בגלל שככל שניתוסף יותר ברוחניות, הולכת ומתמעטת הכמות, וכמבואר בחסידות שככל שישנו ריבוי האורות ישנו מיעוט הכלים.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;כשם שמרדכי השתדל בהצלת כל היהודים, ופעל אצל כולם שלא עלתה אצל אחד מהם מחשבת חוץ ח&amp;quot;ו, ועי&amp;quot;ז נגאלו &amp;quot;כל היהודים אשר בכל מלכות אחשורוש&amp;quot; – כמו כן כאשר מתנהגים באופן וסדר זה גם עכשיו, מבטלים סוכ&amp;quot;ס את כל ההעלמות וההסתרים, ופועלים אצל כל בנ&amp;quot;י שמבלי הבט על מעמדם ומצבם יכריזו: &amp;quot;אם למות אם לחיים אנו עמך&amp;quot; – מצד מסירת נפש, ובמשך הזמן, לאט לאט, יפעלו עליהם שיומשך אצלם גם במחשבה דיבור ומעשה.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ב בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;כאשר ההנהגה היא להיפך מ&amp;quot;אל תירא מפחד פתאום ומשואת רשעים&amp;quot;, אלא יהודי מרגיש את עצמו נחות, &amp;quot;ונהי בעינינו כחגבים&amp;quot;, וממתין על ההסכמה של &amp;quot;אותו רשע&amp;quot;, שיתן לו &amp;quot;סמיכה&amp;quot; שהוא &amp;quot;אַ פיינער אמריקאַנער&amp;quot;, &amp;quot;אַ פיינער שושן-הבירה איד&amp;quot; – הרי זה פוגע בקיומו של עם ישראל!&amp;quot;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;צריכים לידע ש&amp;quot;מרדכי היהודי גו&#039; גדול ליהודים&amp;quot;, ובמילא הרי הוא בעה&amp;quot;ב, ומוציא אותם מן המיצר אל המרחב, עם כל הפירושים, ובעיקר, כפירוש הפשוט – שבקרוב ממש יוצאים מן המיצר אל המרחב, בחסד וברחמים, בטוב הנראה והנגלה, ובשובע שמחות.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ג בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;וזהו תוכן סיפור המגילה, שאפילו כאשר היתה לבנ&amp;quot;י אחות בבית המלכות, ומרדכי יושב בשער המלך, ובית המן ניתן למרדכי – שלח מרדכי אגרת אחת ואגרת השנית בכתבו &amp;quot;את כל תוקף&amp;quot;, שידעו שצריך לקיים ולקבל עליהם את כל הענינים שמסרו נפשם עליהם, שכללותם היא הכפירה בע&amp;quot;ז, שאז &amp;quot;נקרא יהודי&amp;quot;, וזהו הלימוד של ימי הפורים.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ד בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;אבל כאשר יהודי אינו מניח לגוי אשר בקרבו שתהי&#039; לו שליטה בנפשו פנימה, אזי בדרך ממילא מתבטלת האחיזה שעל ידה היו עמי-הארץ שמבחוץ לד&#039; אמות שלו יכולים לשלוט עליו.&amp;quot;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ד בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;המן ראה את ההתחלה ש&amp;quot;נהנו מסעודתו של אותו רשע&amp;quot;; ואח&amp;quot;כ ראה שכאשר ניתנה פקודה שכולם יהיו &amp;quot;כורעים ומשתחוים להמן&amp;quot;, להיותו שר המלך, הנה מלבד מרדכי ש&amp;quot;לא יכרע ולא ישתחוה&amp;quot;, היו אלו שנשארו ב&amp;quot;יבשה&amp;quot;, שלא &amp;quot;במקום חיותם&amp;quot; – מי הים. ובגלל זה עלה בדעתו שיוכל לגזור עליהם גזירה.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ד בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;אסתר היתה סבורה שביטול הגזירה תלוי בענין הצום, ואף שזהו היפך דרך הטבע – הרי גם הגזירה לא היתה בדרך הטבע, וממילא, גם ביטול הגזירה אינו בדרך הטבע. ועד&amp;quot;ז בכל דור ודור ש&amp;quot;עומדים עלינו לכלותינו&amp;quot; אלא ש&amp;quot;הקב&amp;quot;ה מצילנו מידם&amp;quot; – שההצלה היא עי&amp;quot;ז שנזהרים מהחטא שגרם אז את גזירת המן.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ז בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;וזהו החילוק בין יהודי לאינו-יהודי – שאינו-יהודי הוא תחת חוקי הטבע, ואילו יהודי הוא למעלה מחוקי הטבע, אלא שהקב&amp;quot;ה רצה שילבישו זאת בלבושי הטבע.&amp;quot;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ז בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;בפורים יש אמנם כו&amp;quot;כ מצוות, אבל, היכן מתבטא הענין ד&amp;quot;רבים מעמי הארץ מתיהדים&amp;quot;, שזהו תכלית הנצחון דפורים – הרי זה מתגלה בהענין ד&amp;quot;לא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי&amp;quot;, שזהו ענין השמחה.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;א בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;והיינו, שיהודי מקבל על עצמו החלטה גמורה – באופן שלא מועיל על זה מסירת מודעא, כמבואר בגמרא המעלה דפורים אפילו לגבי מתן-תורה – להמשיך המסירת-נפש דפורים על כל השנה כולה, לקיים במשך כל השנה כולה את דברי מרדכי, ראש הסנהדרין, ובאופן של שמחה – כמו בימי הפורים, ש&amp;quot;ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר&amp;quot;.&amp;quot;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;א בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;ואז זוכות שנכתבת מגילה על שמן, מגילת אסתר, ומבטיחים להן שאפילו כאשר כל ספרי הנביאים עתידין ליבטל, הנה מגילת אסתר אינה בטילה, והיינו, שהן בונות דבר נצחי, שקשור עם &amp;quot;נצח ישראל&amp;quot;, ומביאות את הגאולה האמיתית והשלימה, גאולה שאין אחרי&#039; גלות.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;א בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;...הדרך היחידה לפעול שמלכתחילה לא יהיו גזירות כו&#039;, היא – להבטיח את אופן הנהגתם של התינוקות בבואם מבית הספר, שידעו, שאין להם מה להתפעל מהעולם גם בהיותו כמו שהוא, ואדרבה, יש ביכלתם – ע&amp;quot;י השכל וכל הכחות שלהם – להתחכם ולהתגבר על העולם, ועד שנעשה בעה&amp;quot;ב על הטבע (ולא להיפך ח&amp;quot;ו)...&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;יהודי צריך לידע &amp;quot;כלל&amp;quot; – שכל בנ&amp;quot;י, &amp;quot;מנער ועד זקן טף ונשים&amp;quot;, הם במעמד ומצב ש&amp;quot;לא יכרע ולא ישתחוה&amp;quot;, אלא, שישנו מי שטועה ועושה דבר מסויים בחשבו שאין זה בבחינת &amp;quot;יכרע וישתחוה&amp;quot;, אף שבפועל הרי זה בבחינת &amp;quot;יכרע וישתחוה&amp;quot;, וישנו מי שאינו מוכן לטעות ולרמות את עצמו; אבל ברור הדבר שכל אחד מישראל הוא במעמד ומצב ש&amp;quot;לא יכרע ולא ישתחוה&amp;quot;, להיותו חלק מ&amp;quot;עם מרדכי&amp;quot;, ש&amp;quot;נפש השנית בישראל היא חלק אלקה ממעל ממש&amp;quot;.&amp;quot;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;...אפילו אלו ש&amp;quot;נהנו מסעודתו של אותו רשע&amp;quot;, או &amp;quot;שהשתחוו לצלם&amp;quot;... הנה בשעה שנודעה הגזירה, והכריזו על &amp;quot;כנוס את כל היהודים&amp;quot;, אזי &amp;quot;כולם כאחד [לא רק אלפים, מאות ועשיריות, אלא אפילו אחד] לא עלה על דעתם מחשבת חוץ ח&amp;quot;ו&amp;quot;, &amp;quot;ומסרו עצמן למות כל השנה כולה&amp;quot; ... וההסברה היחידה על זה היא – כי, בשעה שיהודי &amp;quot;תופס&amp;quot; (&amp;quot;כאַפּט זיך&amp;quot;) שזהו ענין שנוגע ל&amp;quot;יכרע וישתחוה&amp;quot;, אזי מתנער ממנו לגמרי, ועומד במס&amp;quot;נ.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;..אסור להתייאש מאף יהודי (ומי שמתייאש – הרי זה שקר), כיון שכל יהודי, יהי&#039; מי שיהי&#039;, &amp;quot;מנער ועד זקן טף ונשים&amp;quot;, הוא במעמד ומצב ש&amp;quot;לא יכרע ולא ישתחוה&amp;quot;, ולא רק שלא יעשה זאת סתם ככה, אלא גם כאשר הדבר קשור עם גזירת המן, והברירה היא בין לחיים או להיפך (&amp;quot;אתך אנו בין לחיים בין כו&#039;&amp;quot;) – לא איכפת לו, ועומד בתוקף על כך ש&amp;quot;לא יכרע ולא ישתחוה&amp;quot;.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;בעמדנו בפתיחה דחודש אדר, ובשנה זו – דב&#039; חדשי אדר, אדר ראשון ושני – וע&amp;quot;פ הידוע שלפתיחת הדבר כח מיוחד, הפותח את הצינור לשמחה במשך כל ימי חדשי אדר בשנה זו – צריך מיד לשאוב כחות מהפתיחה והכניסה (&amp;quot;משנכנס אדר&amp;quot;) להרבות בכל עניני שמחה,&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;משיחות לילות ד&#039;, ה&#039;, ו&#039; ושבת קודש פ&#039; תרומה ה&#039;תשנ&amp;quot;ב&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;וכמו שרואים בפועל בכמה אנשים, שבהיותם במקום שהיו שם גזירות על תומ&amp;quot;צ, הי&#039; להם מס&amp;quot;נ בפועל משך כו&amp;quot;כ שנים, וכשבאו אח&amp;quot;כ למדינות שאפשר לעסוק בתומ&amp;quot;צ מתוך הרחבה, אין ניכר בהם (כ&amp;quot;כ) המס&amp;quot;נ שהיה להם מקודם. כי זה שעמדו במס&amp;quot;נ משך כו&amp;quot;כ שנים היא לפי שהאיר בהם גילוי עצם הנשמה שלמעלה מכחות הגלויים ולא נעשה עי&amp;quot;ז שינוי בכוחות הגלוים עצמם.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;קונטרס פורים קטן, תשנ&amp;quot;ב&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* מה מביטים בפליאה?! אם ישנו יהודי שרוצה לומר &amp;quot;לחיים&amp;quot; - מסתכלים עליו כמו על דבר פלא!... &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשח&amp;quot;י בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* יהודי צריך להיות בעולם, אפילו במקום כזה שלפני בואו לשם הי&#039; &#039;&#039;&#039;חושך כפול ומכופל&#039;&#039;&#039;, ובחושך כפול ומכופל מגיע יהודי עם ד&#039; אמותיו, ומתנהג שם ע&amp;quot;פ הוראות התורה, גם באכילתו ובשתיתו ובטיולו ובכל עניניו. וכאשר יהודי הולך בתוקף של עצם הנפש, הקשורה עם התוקף של העצם שלמעלה - אזי פועל גם ב&amp;quot;שושן הבירה&amp;quot;, במקום שלא נזכר בגילוי שמו של הקב&amp;quot;ה, שגם שם יהי&#039; &amp;quot;ונהפוך הוא&amp;quot;, ועד שאפילו &amp;quot;עמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם&amp;quot;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תש&amp;quot;כ בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* ...והרי ה&amp;quot;עבודה זרה&amp;quot; הכי גדולה היא - ש&amp;quot;נהי&#039; ככל הגוים&amp;quot;, היינו, שרצונו שלא יכירו שהוא יהודי, אלא יחשבו שהוא &amp;quot;איוואן&amp;quot;, &amp;quot;מייקל&amp;quot; - גוי רח&amp;quot;ל, אבל האמת היא, שכיון שנולד לאם יהודי&#039;, הנה הן אם רצונו בכך, והן אם לאו, הרי הוא יהודי,...אלא, שיכול להיות שלשעה קלה &amp;quot;יצרו אנסו&amp;quot;, אבל בידו הברירה שלא לציית ל&amp;quot;מלך זקן וכסיל&amp;quot;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ה בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* וכאשר באה לידו פעולה מסויימת – אומרים לו: &amp;quot;מי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות&amp;quot; – דכיון ש&amp;quot;אין גו&#039; אתנו יודע עד מה&amp;quot;, הרי יתכן שפעולה זו היא הפעולה העיקרית שבשבילה ירדה נשמתו למטה למשך שבעים-שמונים שנה!&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ב בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* גם אם היהודי יוותר על כל עניניו ויתן לו את כל רכושו, ויהפך להיות לו &amp;quot;עבד כנעני&amp;quot; – הנה כל זמן שלא יתבטל ממציאותו, &amp;quot;ביהודים לאבדם&amp;quot;, הנה עצם מציאותו של היהודי מנקרת את עיניו של הגוי!... גם אם יהודי חושב שאם יסיר את התפילין רח&amp;quot;ל, יפתח את חנותו בשבת ויסגרנה ביום ראשון, ידבר בלשונו של הגוי, יתלבש ויתנהג כמותו, ויהנה מסעודתו של אותו רשע, אזי יהי&#039; הגוי &#039;&#039;&#039;ידיד&#039;&#039;&#039; שלו – אין האמת כן; כל זמן שקיימת מציאותו של היהודי, לא יכול הגוי להיות רגוע! &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ה בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* צריכים לדעת, איפוא, שקיומם של בנ&amp;quot;י מעולם לא הי&#039; תלוי ב&amp;quot;דיפלומטיא&amp;quot;, ומעולם לא היתה לגויים דעה ובעלות על יהודים. הבעה&amp;quot;ב היחידי על יהודים הוא הקב&amp;quot;ה, כמ&amp;quot;ש &amp;quot;כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם&amp;quot;, &amp;quot;ולא עבדים לעבדים&amp;quot;. ובמילא הדרך היחידה לקיומם של בנ&amp;quot;י... הדרך שניתנה ע&amp;quot;י הקב&amp;quot;ה – דרך המלך, מלכו של עולם – דרך התורה ומצוות. וכאשר הולכים בדרך זו, הנה, גם כאשר עושים בדרך הטבע איזו פעולה שתהי&#039; בלבד, מהפכים את הגזירה מן הקצה אל הקצה. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ז בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* מרדכי הי&#039; חסיד, שהרי הוא תיקן את הענין ד&amp;quot;חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע&amp;quot;, ומי הי&#039; מעלה על דעתו לתקן תקנה לדורות שצ&amp;quot;ל ענין של &amp;quot;עד דלא ידע&amp;quot;, אם לא חסיד?!... &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;שיחת ש&amp;quot;פ צו, שושן פורים, ה&#039;תשי&amp;quot;ד בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* וכמו&amp;quot;כ הוא בנוגע למשה שבדורנו, כ&amp;quot;ק מו&amp;quot;ח אדמו&amp;quot;ר נשיא דורנו, שעבודתו לעורר ולגלות את האמונה שבכל אחד מישראל שמצד עצם הנשמה היא באופן שאח&amp;quot;כ יעבדו עבודתם בכח עצמם, ועד שיהיו נר תמיד שאין שייך בו שינוי גם מצד כחות הגלויים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;מאמר ואתה תצוה תשמ&amp;quot;א - מוגה קונטרס פורים קטן - תשנ&amp;quot;ב&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* כל הפלוגתא והמחלוקת היתה אם &amp;quot;להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים&amp;quot;, או &amp;quot;ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר&amp;quot;; אבל &amp;quot;מיהו יהודי&amp;quot; – לא הי&#039; ספק לאף אחד!...&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ט בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* ובאופן כזה צריכה להיות עבודתו של יהודי - שבכל מעמד ומצב שיהי&#039;, קור וחום וקיץ וחורף ויום ולילה, עומד הוא ביהדותו באופן ד&amp;quot;לא ישבותו&amp;quot;, להיות &amp;quot;יהודי&amp;quot; ש&amp;quot;כופר בע&amp;quot;ז&amp;quot; מתוך מס&amp;quot;נ.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ט בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* ולכן מספרים לנו זאת, כדי שנדע, שכאשר נותנים למישהו ברירה ואומרים לו: אתה יכול לעסוק בלימוד התורה כל ימיך, ואתה יכול להיות עסקן ציבורי, ואפילו ראש ישיבה - עליו לדעת, שכאשר בוחר באפשרות השני&#039;, אז יפרשו ממנו מקצת הסנהדרין!&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ה בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* צריכים לידע ש&amp;quot;מרדכי היהודי גו&#039; גדול ליהודים&amp;quot;, ובמילא הרי הוא בעה&amp;quot;ב, ומוציא אותם מן המיצר אל המרחב, עם כל הפירושים, ובעיקר, כפירוש הפשוט - שבקרוב ממש יוצאים מן המיצר אל המרחב, בחסד וברחמים, בטוב הנראה והנגלה, ובשובע שמחות. ושמחה פורץ גדר - פריצת כל הגדרים והגבלות וגבולים, ועד שיעלה הפורץ לפנינו. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ג בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* והעיקר - שיהי&#039; עלות השחר דהגאולה האמיתית והשלימה, ש&amp;quot;לילה כיום יאיר&amp;quot;, בביאת משיח צדקנו, בקרוב ממש.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ט בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* כנראה ישנם עדיין שנים-שלושה שעדיין לא קיימו &amp;quot;עד דלא ידע&amp;quot;... יחטפו איפוא לקיים זאת קודם ברכה אחרונה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ט בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* יש להתחזק ולהוסיף ביתר שאת וביתר עוז - ,,קיימו מה שקבלו כבר&amp;quot; - בכל עניני תומ״צ, ובלשון הכתוב במגילת אסתר: ,,ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר&amp;quot;, &amp;quot;,אורה זו תורה כו׳ ויקר אלו תפילין&amp;quot;(,,הוקשה כל התורה כולה לתפילין&amp;quot;), שעי״ז ניתוסף גם ב,,אורה ושמחה וששון ויקר&amp;quot; כפשוטו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;משיחות ש״פ תצוה, פ׳ זכור, ערב פורים ויום א׳ פ׳ תשא (לאחרי מעריב), מוצאי פורים ה׳תש״נ&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* ומכיון שבכל המגילה לא נזכר שנחסר יהודי אחד - בהכרח לומר שבכל מלחמה זו &amp;quot;לא נפקד ממנו איש&amp;quot;! הנה, יהי רצון שכך יהי&#039; גם בימינו - שלא יפקד ממנו איש... &lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;שיחת חג הפורים ה&#039;תשד&amp;quot;מ בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;{{חגים וזמנים}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>יל&quot;ש</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D&amp;diff=9385</id>
		<title>פורים</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D&amp;diff=9385"/>
		<updated>2026-03-15T18:52:54Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;יל&amp;quot;ש: הרחבה, הרחבה, הרחבה&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{כותרת נושא|חב&amp;quot;דפדיה=פורים}}[[קובץ:הרבי בפורים.jpg|ממוזער|שמאל|הרבי בחג הפורים תנש&amp;quot;א]]&lt;br /&gt;
[[קובץ:פורים 2.jpeg|שמאל|ממוזער|חסידי חב&amp;quot;ד מביאים את שמחת החג לחיילים]]&lt;br /&gt;
[[קובץ:תחפושת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילד [[תחפושות|מחופש]] עובר לפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]] שהתקיימה בחג הפורים]]&lt;br /&gt;
חג פורים הוא אחד מחגי ישראל, שנקבע על ידי חז&amp;quot;ל בתקופה שלפני בנין בית המקדש השני, ומוזכר בתנ&amp;quot;ך במגילת אסתר. ברוב המקומות בעולם חל ביום י&amp;quot;ד באדר, ובעיירות המוקפות חומה מימות יהושע בן נון, כירושלים, חל החג ביום ט&amp;quot;ו באדר. ערב החג, י&amp;quot;ג באדר, הוא צום תענית אסתר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החג נקבע לזכר הנס שעשה עמנו ה&#039; בזמן גלות בבל שבין חורבן בית המקדש הראשון לבניית בית המקדש השני, תחת ממשלת אחשוורוש, בהצילו את העם היהודי מגזירת המן להשמיד את העם אנשים נשים וטף. הצלה שהתגלגלה על ידי פעולותיהם של מרדכי היהודי ואסתר המלכה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לחג נקבעו ארבע מצוות ייחודיות: קריאת המגילה בלילה וביום, סעודה ומשתה, משלוח מנות ומתנות לאביונים, ובנוסף, קריאת התורה בפרשת מחיית עמלק, אמירת &#039;ועל הניסים&#039; בתפילה ובברכת המזון, ואיסור הספד ותענית. כמו כן קיימים בו מנהגים רבים - כמו תחפושות, הכאת המן, שתייה &#039;עד דלא ידע&#039; ועוד. הרבי עורר על מבצע פורים, במסגרתו חסידי חב&amp;quot;ד מזכים יהודים רבים ככל האפשר במצוות החג.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
באופן ייחודי, שמחת חג הפורים נקבעה בהלכה לשמחה בלתי מוגבלת - &amp;quot;עד דלא ידע&amp;quot;, שלא כשמחת החגים האחרים שהיא מוגבלת. שמחה זו נובעת ממעלתם של ישראל שגם בתקופת גלות חשוכה, כמו בימי מרדכי ואסתר, התעוררו מרצונם ובחרו להתחבר לה&#039; מתוך מסירות נפש. בגלל מעלתה הייחודית של שמחת הפורים, חג זה יהיה היחיד שלא יתבטל בעתיד, בימות המשיח.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=== ציטוטים מתורת הרבי ===&lt;br /&gt;
* ומזה באים לימי הפורים, באופן שגם כאשר כל המועדים בטלים, הנה &amp;quot;ימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם&amp;quot;, שנשארים קיימים לנצח, לעד ולעולמי עולמים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
* &amp;quot;דע&amp;quot;י המס&amp;quot;נ דישראל במשך כל השנה, דעניין המס&amp;quot;נ הוא מעצם הנשמה, היינו מצד הבחירה דעצם הנשמה בהעצמות, עי&amp;quot;ז נמשך ומתגלה בחירת העצמות בישראל, ועי&amp;quot;ז, גם הגורל דלמעלה הי&#039; שליהודים יהי&#039; אורה ושמחה וששון ויקר, ואת המן ואת בניו יתלו על העץ.&amp;quot;&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;מאמר &amp;quot;על כן קראו&amp;quot; ה&#039;תשי&amp;quot;ג&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
* &amp;quot;כאשר ישנו יהודי שנהנה מסעודתו של אותו רשע או שהשתחווה לצלם, רח&amp;quot;ל - אין זה מאורע שקרה אצל הזולת, בד&#039; אמותיו של הזולת, אלא מאורע &amp;quot;אשר קרה&amp;quot;ו&amp;quot;&amp;quot;, בד&#039; אמותיו של ראש הסנהדרין!&amp;quot; &lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ט בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
* &amp;quot;יהודי צריך להיות בעולם, אפילו במקום כזה שלפני בואו לשם הי&amp;quot;&#039; חושך כפול ומכופל&amp;quot;, ובחושך כפול ומכופל מגיע יהודי עם ד&#039; אמותיו, ומתנהג שם ע&amp;quot;פ הוראות התורה, גם באכילתו ובשתיתו ובטיולו ובכל עניניו. וכאשר יהודי הולך בתוקף של עצם הנפש, הקשורה עם התוקף של העצם שלמעלה - אזי פועל גם ב&amp;quot;שושן הבירה&amp;quot;, במקום שלא נזכר בגילוי שמו של הקב&amp;quot;ה, שגם שם יהי&#039; &amp;quot;ונהפוך הוא&amp;quot;, ועד שאפילו &amp;quot;עמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תש&amp;quot;כ בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;ולכן, אפילו אחשורוש – שהי&#039; מלך טיפש (כדברי הגמרא ) – מינה את מרדכי ל&amp;quot;משנה למלך&amp;quot; רק לאחרי שנוכח לדעת שאינו מתפעל ונשאר &amp;quot;מרדכי&amp;quot; היהודי&amp;quot;&amp;quot;; כאשר רואים שהוא אדם אמיתי, ועומד על שלו, ואינו חוזר בו ממה שסוכם, &amp;quot;מושבע ועומד מהר סיני&amp;quot; – אזי ממנה אותו ל&amp;quot;משנה למלך&amp;quot;.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ח בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;וכאן ראו שיהודי יכול להיות &amp;quot;משנה למלך&amp;quot;, היינו, שנמצא בגלות (שלכן אינו המלך), ובשעת מעשה, הנה כשישנו ענין של מצוה, אינו מתפעל מאף אחד, גם לא מאחשורוש בעצמו, אף שהוא המלך שלו, ו&amp;quot;דינא דמלכותא דינא&amp;quot;, וישנו ציווי &amp;quot;ודרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה והתפללו בעדה גו&#039;&amp;quot;; ובשעת מעשה לובש גם את התפילין, שפועלים פחד על אחשורוש,... הרי זה פועל על &amp;quot;כל עמי הארץ&amp;quot; ש&amp;quot;יראו ממך&amp;quot;, ועי&amp;quot;ז – &amp;quot;רבים מעמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ח בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;הוראה זו – שבנ&amp;quot;י אינם נתונים תחת הטבע – היא לא רק בנוגע לכלל ישראל, אלא גם בנוגע לכל יחיד. יהודי צריך לזכור שכל הענינים שיש לו, תלויים ובאים מהקב&amp;quot;ה בעצמו, שאינו מוגבל ח&amp;quot;ו בחוקי הטבע.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ז בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;וכאשר ישנם &amp;quot;אנשי משה&amp;quot;, שהם השלוחים של הרבי להנהגת המוסד, אזי ישנו הכח שיהי&#039; &amp;quot;צא הלחם בעמלק&amp;quot;, גם עם ה&amp;quot;עמלק&amp;quot; שמתגנב (&amp;quot;וואָס כאַפּט זיך אַריין&amp;quot;) בין בנ&amp;quot;י, ופועלים את כל הענינים שצריכים לפעול כדי שיהי&#039; &amp;quot;הכסא שלם&amp;quot; ועי&amp;quot;ז גם &amp;quot;השם שלם&amp;quot;, ופועלים הדירה לו ית&#039; ע&amp;quot;י לימוד הנגלה ולימוד החסידות וע&amp;quot;י עבודת התפלה וקיום המצוות בהידור.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשט&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;וזהו וקבל היהודים את אשר החלו לעשות, שבמתן תורה היתה רק ההתחלה ובזמן גזירת המן היתה הקבלה, כי ע&amp;quot;י שהי&#039; להם אז מס&amp;quot;נ בפועל על תומ&amp;quot;צ נתעלו (בענין אחד) למדריגה נעלית יותר מכמו שהיו בזמן מתן תורה, ולכן אז דוקא היתה הקבלה, וקבל היהודים.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;מאמר ד&amp;quot;ה וקבל היהודים ה&#039;תשי&amp;quot;א - קונטרס פורים ה&#039;תשמ&amp;quot;ט&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;ולהעיר, דבתו&amp;quot;א מבואר, דהמס&amp;quot;נ שלהם שהיתה אז היא שבאם היו ממירים דתם ח&amp;quot;ו לא היו עושים להם כלום, כי הגזירה היתה רק על היהודים, ואעפ&amp;quot;כ לא עלתה על דעתם מחשבת חוץ ח&amp;quot;ו.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;מאמר וקבל היהודים ה&#039;תשי&amp;quot;א - קונטרס פורים ה&#039;תשמ&amp;quot;ט&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;מימי הפורים למדים כלל, שכאשר רואים שאין עצה... &amp;quot;כל עבדי המלך גו&#039; יודעים&amp;quot; שאין להכנס אל החצר הפנימית... לא צריכים להתפעל, אלא להדחק שמה (&amp;quot;שפּאַרן זיך אַהינצו&amp;quot;)! ובהתאם לכך נעשית ההנהגה על כל השנה כולה – שכאשר רואים שאין ברירה אחרת, אזי, &amp;quot;ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת&amp;quot;...&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;א בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;צריך לידע שיש&amp;quot; תרופה אחת &amp;quot;שעל ידה מבטלים כל ההעלמות וההסתרים: להוסיף בעניני תומ&amp;quot;צ מתוך&amp;quot; מסירת-נפש של קדושה &amp;quot;– שבמקום לעסוק בעצמו בלימוד ענין עמוק בתורה, או להתעלות בעצמו בעניני יראת שמים, ימסור את כחותיו ואת נפשו בשביל ללמוד עם תינוקות של בית רבן ענינים פשוטים שהם לפי ערכם!&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ב בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;וזוהי ההוראה מהמגילה בחיי היום-יום, ובפרט בארץ הלזו, שבה מניחים לבנ&amp;quot;י ללמוד תורה ולקיים מצוות, שמירת שבת ויו&amp;quot;ט וכו&#039;, עם כל ההידורים – אלא שחסר רק התוקף הדרוש, לידע, שהן אמת ש&amp;quot;אתם המעט מכל העמים&amp;quot; בכמות, אבל הסיבה לכך היא בגלל שככל שניתוסף יותר ברוחניות, הולכת ומתמעטת הכמות, וכמבואר בחסידות שככל שישנו ריבוי האורות ישנו מיעוט הכלים.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;כשם שמרדכי השתדל בהצלת כל היהודים, ופעל אצל כולם שלא עלתה אצל אחד מהם מחשבת חוץ ח&amp;quot;ו, ועי&amp;quot;ז נגאלו &amp;quot;כל היהודים אשר בכל מלכות אחשורוש&amp;quot; – כמו כן כאשר מתנהגים באופן וסדר זה גם עכשיו, מבטלים סוכ&amp;quot;ס את כל ההעלמות וההסתרים, ופועלים אצל כל בנ&amp;quot;י שמבלי הבט על מעמדם ומצבם יכריזו: &amp;quot;אם למות אם לחיים אנו עמך&amp;quot; – מצד מסירת נפש, ובמשך הזמן, לאט לאט, יפעלו עליהם שיומשך אצלם גם במחשבה דיבור ומעשה.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ב בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;כאשר ההנהגה היא להיפך מ&amp;quot;אל תירא מפחד פתאום ומשואת רשעים&amp;quot;, אלא יהודי מרגיש את עצמו נחות, &amp;quot;ונהי בעינינו כחגבים&amp;quot;, וממתין על ההסכמה של &amp;quot;אותו רשע&amp;quot;, שיתן לו &amp;quot;סמיכה&amp;quot; שהוא &amp;quot;אַ פיינער אמריקאַנער&amp;quot;, &amp;quot;אַ פיינער שושן-הבירה איד&amp;quot; – הרי זה פוגע בקיומו של עם ישראל!&amp;quot;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;צריכים לידע ש&amp;quot;מרדכי היהודי גו&#039; גדול ליהודים&amp;quot;, ובמילא הרי הוא בעה&amp;quot;ב, ומוציא אותם מן המיצר אל המרחב, עם כל הפירושים, ובעיקר, כפירוש הפשוט – שבקרוב ממש יוצאים מן המיצר אל המרחב, בחסד וברחמים, בטוב הנראה והנגלה, ובשובע שמחות.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ג בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;וזהו תוכן סיפור המגילה, שאפילו כאשר היתה לבנ&amp;quot;י אחות בבית המלכות, ומרדכי יושב בשער המלך, ובית המן ניתן למרדכי – שלח מרדכי אגרת אחת ואגרת השנית בכתבו &amp;quot;את כל תוקף&amp;quot;, שידעו שצריך לקיים ולקבל עליהם את כל הענינים שמסרו נפשם עליהם, שכללותם היא הכפירה בע&amp;quot;ז, שאז &amp;quot;נקרא יהודי&amp;quot;, וזהו הלימוד של ימי הפורים.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ד בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;אבל כאשר יהודי אינו מניח לגוי אשר בקרבו שתהי&#039; לו שליטה בנפשו פנימה, אזי בדרך ממילא מתבטלת האחיזה שעל ידה היו עמי-הארץ שמבחוץ לד&#039; אמות שלו יכולים לשלוט עליו.&amp;quot;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ד בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;המן ראה את ההתחלה ש&amp;quot;נהנו מסעודתו של אותו רשע&amp;quot;; ואח&amp;quot;כ ראה שכאשר ניתנה פקודה שכולם יהיו &amp;quot;כורעים ומשתחוים להמן&amp;quot;, להיותו שר המלך, הנה מלבד מרדכי ש&amp;quot;לא יכרע ולא ישתחוה&amp;quot;, היו אלו שנשארו ב&amp;quot;יבשה&amp;quot;, שלא &amp;quot;במקום חיותם&amp;quot; – מי הים. ובגלל זה עלה בדעתו שיוכל לגזור עליהם גזירה.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ד בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;אסתר היתה סבורה שביטול הגזירה תלוי בענין הצום, ואף שזהו היפך דרך הטבע – הרי גם הגזירה לא היתה בדרך הטבע, וממילא, גם ביטול הגזירה אינו בדרך הטבע. ועד&amp;quot;ז בכל דור ודור ש&amp;quot;עומדים עלינו לכלותינו&amp;quot; אלא ש&amp;quot;הקב&amp;quot;ה מצילנו מידם&amp;quot; – שההצלה היא עי&amp;quot;ז שנזהרים מהחטא שגרם אז את גזירת המן.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ז בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;וזהו החילוק בין יהודי לאינו-יהודי – שאינו-יהודי הוא תחת חוקי הטבע, ואילו יהודי הוא למעלה מחוקי הטבע, אלא שהקב&amp;quot;ה רצה שילבישו זאת בלבושי הטבע.&amp;quot;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ז בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;בפורים יש אמנם כו&amp;quot;כ מצוות, אבל, היכן מתבטא הענין ד&amp;quot;רבים מעמי הארץ מתיהדים&amp;quot;, שזהו תכלית הנצחון דפורים – הרי זה מתגלה בהענין ד&amp;quot;לא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי&amp;quot;, שזהו ענין השמחה.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;א בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;והיינו, שיהודי מקבל על עצמו החלטה גמורה – באופן שלא מועיל על זה מסירת מודעא, כמבואר בגמרא המעלה דפורים אפילו לגבי מתן-תורה – להמשיך המסירת-נפש דפורים על כל השנה כולה, לקיים במשך כל השנה כולה את דברי מרדכי, ראש הסנהדרין, ובאופן של שמחה – כמו בימי הפורים, ש&amp;quot;ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר&amp;quot;.&amp;quot;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;א בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;ואז זוכות שנכתבת מגילה על שמן, מגילת אסתר, ומבטיחים להן שאפילו כאשר כל ספרי הנביאים עתידין ליבטל, הנה מגילת אסתר אינה בטילה, והיינו, שהן בונות דבר נצחי, שקשור עם &amp;quot;נצח ישראל&amp;quot;, ומביאות את הגאולה האמיתית והשלימה, גאולה שאין אחרי&#039; גלות.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;א בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;...הדרך היחידה לפעול שמלכתחילה לא יהיו גזירות כו&#039;, היא – להבטיח את אופן הנהגתם של התינוקות בבואם מבית הספר, שידעו, שאין להם מה להתפעל מהעולם גם בהיותו כמו שהוא, ואדרבה, יש ביכלתם – ע&amp;quot;י השכל וכל הכחות שלהם – להתחכם ולהתגבר על העולם, ועד שנעשה בעה&amp;quot;ב על הטבע (ולא להיפך ח&amp;quot;ו)...&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;יהודי צריך לידע &amp;quot;כלל&amp;quot; – שכל בנ&amp;quot;י, &amp;quot;מנער ועד זקן טף ונשים&amp;quot;, הם במעמד ומצב ש&amp;quot;לא יכרע ולא ישתחוה&amp;quot;, אלא, שישנו מי שטועה ועושה דבר מסויים בחשבו שאין זה בבחינת &amp;quot;יכרע וישתחוה&amp;quot;, אף שבפועל הרי זה בבחינת &amp;quot;יכרע וישתחוה&amp;quot;, וישנו מי שאינו מוכן לטעות ולרמות את עצמו; אבל ברור הדבר שכל אחד מישראל הוא במעמד ומצב ש&amp;quot;לא יכרע ולא ישתחוה&amp;quot;, להיותו חלק מ&amp;quot;עם מרדכי&amp;quot;, ש&amp;quot;נפש השנית בישראל היא חלק אלקה ממעל ממש&amp;quot;.&amp;quot;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;...אפילו אלו ש&amp;quot;נהנו מסעודתו של אותו רשע&amp;quot;, או &amp;quot;שהשתחוו לצלם&amp;quot;... הנה בשעה שנודעה הגזירה, והכריזו על &amp;quot;כנוס את כל היהודים&amp;quot;, אזי &amp;quot;כולם כאחד [לא רק אלפים, מאות ועשיריות, אלא אפילו אחד] לא עלה על דעתם מחשבת חוץ ח&amp;quot;ו&amp;quot;, &amp;quot;ומסרו עצמן למות כל השנה כולה&amp;quot; ... וההסברה היחידה על זה היא – כי, בשעה שיהודי &amp;quot;תופס&amp;quot; (&amp;quot;כאַפּט זיך&amp;quot;) שזהו ענין שנוגע ל&amp;quot;יכרע וישתחוה&amp;quot;, אזי מתנער ממנו לגמרי, ועומד במס&amp;quot;נ.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;..אסור להתייאש מאף יהודי (ומי שמתייאש – הרי זה שקר), כיון שכל יהודי, יהי&#039; מי שיהי&#039;, &amp;quot;מנער ועד זקן טף ונשים&amp;quot;, הוא במעמד ומצב ש&amp;quot;לא יכרע ולא ישתחוה&amp;quot;, ולא רק שלא יעשה זאת סתם ככה, אלא גם כאשר הדבר קשור עם גזירת המן, והברירה היא בין לחיים או להיפך (&amp;quot;אתך אנו בין לחיים בין כו&#039;&amp;quot;) – לא איכפת לו, ועומד בתוקף על כך ש&amp;quot;לא יכרע ולא ישתחוה&amp;quot;.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;בעמדנו בפתיחה דחודש אדר, ובשנה זו – דב&#039; חדשי אדר, אדר ראשון ושני – וע&amp;quot;פ הידוע שלפתיחת הדבר כח מיוחד, הפותח את הצינור לשמחה במשך כל ימי חדשי אדר בשנה זו – צריך מיד לשאוב כחות מהפתיחה והכניסה (&amp;quot;משנכנס אדר&amp;quot;) להרבות בכל עניני שמחה,&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;משיחות לילות ד&#039;, ה&#039;, ו&#039; ושבת קודש פ&#039; תרומה ה&#039;תשנ&amp;quot;ב&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;וכמו שרואים בפועל בכמה אנשים, שבהיותם במקום שהיו שם גזירות על תומ&amp;quot;צ, הי&#039; להם מס&amp;quot;נ בפועל משך כו&amp;quot;כ שנים, וכשבאו אח&amp;quot;כ למדינות שאפשר לעסוק בתומ&amp;quot;צ מתוך הרחבה, אין ניכר בהם (כ&amp;quot;כ) המס&amp;quot;נ שהיה להם מקודם. כי זה שעמדו במס&amp;quot;נ משך כו&amp;quot;כ שנים היא לפי שהאיר בהם גילוי עצם הנשמה שלמעלה מכחות הגלויים ולא נעשה עי&amp;quot;ז שינוי בכוחות הגלוים עצמם.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;קונטרס פורים קטן, תשנ&amp;quot;ב&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* מה מביטים בפליאה?! אם ישנו יהודי שרוצה לומר &amp;quot;לחיים&amp;quot; - מסתכלים עליו כמו על דבר פלא!... &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשח&amp;quot;י בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* יהודי צריך להיות בעולם, אפילו במקום כזה שלפני בואו לשם הי&#039; &#039;&#039;&#039;חושך כפול ומכופל&#039;&#039;&#039;, ובחושך כפול ומכופל מגיע יהודי עם ד&#039; אמותיו, ומתנהג שם ע&amp;quot;פ הוראות התורה, גם באכילתו ובשתיתו ובטיולו ובכל עניניו. וכאשר יהודי הולך בתוקף של עצם הנפש, הקשורה עם התוקף של העצם שלמעלה - אזי פועל גם ב&amp;quot;שושן הבירה&amp;quot;, במקום שלא נזכר בגילוי שמו של הקב&amp;quot;ה, שגם שם יהי&#039; &amp;quot;ונהפוך הוא&amp;quot;, ועד שאפילו &amp;quot;עמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם&amp;quot;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תש&amp;quot;כ בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* ...והרי ה&amp;quot;עבודה זרה&amp;quot; הכי גדולה היא - ש&amp;quot;נהי&#039; ככל הגוים&amp;quot;, היינו, שרצונו שלא יכירו שהוא יהודי, אלא יחשבו שהוא &amp;quot;איוואן&amp;quot;, &amp;quot;מייקל&amp;quot; - גוי רח&amp;quot;ל, אבל האמת היא, שכיון שנולד לאם יהודי&#039;, הנה הן אם רצונו בכך, והן אם לאו, הרי הוא יהודי,...אלא, שיכול להיות שלשעה קלה &amp;quot;יצרו אנסו&amp;quot;, אבל בידו הברירה שלא לציית ל&amp;quot;מלך זקן וכסיל&amp;quot;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ה בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* וכאשר באה לידו פעולה מסויימת – אומרים לו: &amp;quot;מי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות&amp;quot; – דכיון ש&amp;quot;אין גו&#039; אתנו יודע עד מה&amp;quot;, הרי יתכן שפעולה זו היא הפעולה העיקרית שבשבילה ירדה נשמתו למטה למשך שבעים-שמונים שנה!&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ב בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* גם אם היהודי יוותר על כל עניניו ויתן לו את כל רכושו, ויהפך להיות לו &amp;quot;עבד כנעני&amp;quot; – הנה כל זמן שלא יתבטל ממציאותו, &amp;quot;ביהודים לאבדם&amp;quot;, הנה עצם מציאותו של היהודי מנקרת את עיניו של הגוי!... גם אם יהודי חושב שאם יסיר את התפילין רח&amp;quot;ל, יפתח את חנותו בשבת ויסגרנה ביום ראשון, ידבר בלשונו של הגוי, יתלבש ויתנהג כמותו, ויהנה מסעודתו של אותו רשע, אזי יהי&#039; הגוי &#039;&#039;&#039;ידיד&#039;&#039;&#039; שלו – אין האמת כן; כל זמן שקיימת מציאותו של היהודי, לא יכול הגוי להיות רגוע! &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ה בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* צריכים לדעת, איפוא, שקיומם של בנ&amp;quot;י מעולם לא הי&#039; תלוי ב&amp;quot;דיפלומטיא&amp;quot;, ומעולם לא היתה לגויים דעה ובעלות על יהודים. הבעה&amp;quot;ב היחידי על יהודים הוא הקב&amp;quot;ה, כמ&amp;quot;ש &amp;quot;כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם&amp;quot;, &amp;quot;ולא עבדים לעבדים&amp;quot;. ובמילא הדרך היחידה לקיומם של בנ&amp;quot;י... הדרך שניתנה ע&amp;quot;י הקב&amp;quot;ה – דרך המלך, מלכו של עולם – דרך התורה ומצוות. וכאשר הולכים בדרך זו, הנה, גם כאשר עושים בדרך הטבע איזו פעולה שתהי&#039; בלבד, מהפכים את הגזירה מן הקצה אל הקצה. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ז בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* מרדכי הי&#039; חסיד, שהרי הוא תיקן את הענין ד&amp;quot;חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע&amp;quot;, ומי הי&#039; מעלה על דעתו לתקן תקנה לדורות שצ&amp;quot;ל ענין של &amp;quot;עד דלא ידע&amp;quot;, אם לא חסיד?!... &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;שיחת ש&amp;quot;פ צו, שושן פורים, ה&#039;תשי&amp;quot;ד בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* וכמו&amp;quot;כ הוא בנוגע למשה שבדורנו, כ&amp;quot;ק מו&amp;quot;ח אדמו&amp;quot;ר נשיא דורנו, שעבודתו לעורר ולגלות את האמונה שבכל אחד מישראל שמצד עצם הנשמה היא באופן שאח&amp;quot;כ יעבדו עבודתם בכח עצמם, ועד שיהיו נר תמיד שאין שייך בו שינוי גם מצד כחות הגלויים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;מאמר ואתה תצוה תשמ&amp;quot;א - מוגה קונטרס פורים קטן - תשנ&amp;quot;ב&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* כל הפלוגתא והמחלוקת היתה אם &amp;quot;להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים&amp;quot;, או &amp;quot;ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר&amp;quot;; אבל &amp;quot;מיהו יהודי&amp;quot; – לא הי&#039; ספק לאף אחד!...&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ט בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* ובאופן כזה צריכה להיות עבודתו של יהודי - שבכל מעמד ומצב שיהי&#039;, קור וחום וקיץ וחורף ויום ולילה, עומד הוא ביהדותו באופן ד&amp;quot;לא ישבותו&amp;quot;, להיות &amp;quot;יהודי&amp;quot; ש&amp;quot;כופר בע&amp;quot;ז&amp;quot; מתוך מס&amp;quot;נ.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ט בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* ולכן מספרים לנו זאת, כדי שנדע, שכאשר נותנים למישהו ברירה ואומרים לו: אתה יכול לעסוק בלימוד התורה כל ימיך, ואתה יכול להיות עסקן ציבורי, ואפילו ראש ישיבה - עליו לדעת, שכאשר בוחר באפשרות השני&#039;, אז יפרשו ממנו מקצת הסנהדרין!&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ה בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* צריכים לידע ש&amp;quot;מרדכי היהודי גו&#039; גדול ליהודים&amp;quot;, ובמילא הרי הוא בעה&amp;quot;ב, ומוציא אותם מן המיצר אל המרחב, עם כל הפירושים, ובעיקר, כפירוש הפשוט - שבקרוב ממש יוצאים מן המיצר אל המרחב, בחסד וברחמים, בטוב הנראה והנגלה, ובשובע שמחות. ושמחה פורץ גדר - פריצת כל הגדרים והגבלות וגבולים, ועד שיעלה הפורץ לפנינו. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ג בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* והעיקר - שיהי&#039; עלות השחר דהגאולה האמיתית והשלימה, ש&amp;quot;לילה כיום יאיר&amp;quot;, בביאת משיח צדקנו, בקרוב ממש.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ט בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* כנראה ישנם עדיין שנים-שלושה שעדיין לא קיימו &amp;quot;עד דלא ידע&amp;quot;... יחטפו איפוא לקיים זאת קודם ברכה אחרונה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ט בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* יש להתחזק ולהוסיף ביתר שאת וביתר עוז - ,,קיימו מה שקבלו כבר&amp;quot; - בכל עניני תומ״צ, ובלשון הכתוב במגילת אסתר: ,,ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר&amp;quot;, &amp;quot;,אורה זו תורה כו׳ ויקר אלו תפילין&amp;quot;(,,הוקשה כל התורה כולה לתפילין&amp;quot;), שעי״ז ניתוסף גם ב,,אורה ושמחה וששון ויקר&amp;quot; כפשוטו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;משיחות ש״פ תצוה, פ׳ זכור, ערב פורים ויום א׳ פ׳ תשא (לאחרי מעריב), מוצאי פורים ה׳תש״נ&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* ומכיון שבכל המגילה לא נזכר שנחסר יהודי אחד - בהכרח לומר שבכל מלחמה זו &amp;quot;לא נפקד ממנו איש&amp;quot;! הנה, יהי רצון שכך יהי&#039; גם בימינו - שלא יפקד ממנו איש... &amp;lt;small&amp;gt;שיחת חג הפורים ה&#039;תשד&amp;quot;מ בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;{{חגים וזמנים}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>יל&quot;ש</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%98_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%9B%22%D7%90_%D7%91%D7%90%D7%93%D7%A8_%D7%91%27&amp;diff=9384</id>
		<title>תבנית:ציטוט היום כ&quot;א באדר ב&#039;</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%98_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%9B%22%D7%90_%D7%91%D7%90%D7%93%D7%A8_%D7%91%27&amp;diff=9384"/>
		<updated>2026-03-15T18:50:17Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;יל&amp;quot;ש: הרחבה, הרחבה, הרחבה&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{ציטוט | ציטוט= ומכיון שבכל המגילה לא נזכר שנחסר יהודי אחד - בהכרח לומר שבכל מלחמה זו &amp;quot;לא נפקד ממנו איש&amp;quot;! הנה, יהי רצון שכך יהי&#039; גם בימינו - שלא יפקד ממנו איש...|מקור= שיחת חג הפורים ה&#039;תשד&amp;quot;מ בלתי מוגה}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:תבניות ציטוט יומי]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>יל&quot;ש</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&amp;diff=9381</id>
		<title>לימוד עניני גאולה ומשיח</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&amp;diff=9381"/>
		<updated>2026-03-12T20:44:34Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;יל&amp;quot;ש: הרחבה, הרחבה, הרחבה&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;&#039;&#039;&#039;לימוד עניני גאולה ומשיח&#039;&#039;&#039; היא הוראה של הרבי לחסידים ללמוד וללמד את החלקים בתורה הקשורים למלך המשיח ולגאולה השלימה. הוראה זו קיבלה דגש מיוחד בשיחת הרבי משבת פרשת תזריע-מצורע תנש&amp;quot;א שבאה בהמשך לשיחה הידועה בכ&amp;quot;ח ניסן - בה התבטא שלימוד זה הוא &amp;quot;הדרך הישרה&amp;quot;, הקלה והמהירה ביותר מבין כל דרכי התורה, להבאת הגאולה. בשיחותיו הוסיף הרבי וביאר שלימוד זה פועל גם לשינוי מהותי אצל האדם הלומד, שיתחיל &amp;quot;לחיות&amp;quot; בעניני הגאולה, &amp;quot;לפקוח את עיניו&amp;quot; ולהכיר בכך שהגאולה עומדת להגיע בכל רגע.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הוראה זו של הרבי מיושמת בהרחבה על ידי החסידים. בכל קהילה וישיבה חב&amp;quot;דית מתקיימים שיעורים בנושאי הגאולה, בנוסף למבצעי לימוד וימי עיון המתקיימים מפעם לפעם בנושא על ידי ארגונים רבים. כמו כן הביאה ההוראה לשפע של הוצאה לאור של ספרים, עלונים ופרסומים שונים - בסגנון תורני וכאלה המיועדים לציבור הרחב - העוסקים בתורת הגאולה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== ציטוטים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=== ציטוטים מ[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ&amp;quot;ק אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א)|הרבי]] ===&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &#039;&#039;&#039;וע&amp;quot;ד המדובר בתקופה האחרונה בנוגע להוספה המיוחדת בלימוד התורה בעניני גאולה ומשיח – לא (רק) בתור &amp;quot;סגולה&amp;quot; למהר ולקרב ביאת המשיח והגאולה, אלא (גם ו)בעיקר כדי להתחיל &amp;quot;לחיות&amp;quot; בעניני משיח וגאולה, &amp;quot;לחיות עם הזמן&amp;quot; דימות המשיח, עי&amp;quot;ז שהשכל נעשה ממולא וחדור בהבנה והשגה בעניני משיח וגאולה שבתורה, ומהשכל מתפשט וחודר גם ברגש הלב, ועד להנהגה בפועל במחשבה דיבור ומעשה באופן המתאים לזמן מיוחד זה, שעומדים על סף הגאולה, ומראים באצבע ש&amp;quot;הנה זה (המלך המשיח) בא&amp;quot;.&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
משיחות ש&amp;quot;פ בלק, י&amp;quot;ז (טוב) תמוז תנש&amp;quot;א&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>יל&quot;ש</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%A7%D7%90_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%A9%D7%AA_%D7%9B%22%D7%A7_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%9E%D7%94%22%D7%9E_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&amp;diff=9380</id>
		<title>הרבנית חיה מושקא שניאורסון (אשת כ&quot;ק אדמו&quot;ר מה&quot;מ שליט&quot;א)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%A7%D7%90_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%A9%D7%AA_%D7%9B%22%D7%A7_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%9E%D7%94%22%D7%9E_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&amp;diff=9380"/>
		<updated>2026-03-12T20:33:31Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;יל&amp;quot;ש: יל&amp;quot;ש העביר את הדף הרבנית חיה מושקא שניאורסון (אשת כ&amp;quot;ק אדמו&amp;quot;ר מה&amp;quot;מ שליט&amp;quot;א) לשם הרבנית חיה מושקא שניאורסון תוך דריסת הפניה: החזרה&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;#הפניה [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>יל&quot;ש</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%A7%D7%90_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&amp;diff=9379</id>
		<title>הרבנית חיה מושקא שניאורסון</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%A7%D7%90_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&amp;diff=9379"/>
		<updated>2026-03-12T20:33:31Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;יל&amp;quot;ש: יל&amp;quot;ש העביר את הדף הרבנית חיה מושקא שניאורסון (אשת כ&amp;quot;ק אדמו&amp;quot;ר מה&amp;quot;מ שליט&amp;quot;א) לשם הרבנית חיה מושקא שניאורסון תוך דריסת הפניה: החזרה&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;הרבנית &#039;&#039;&#039;חיה מושקא שניאורסון&#039;&#039;&#039; (כ&amp;quot;ה אדר תרס&amp;quot;א - כ&amp;quot;ב בשבט תשמ&amp;quot;ח) הייתה בתו של [[אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ]] ורעייתו של [[הרבי]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== כללי ==&lt;br /&gt;
&amp;quot;הרבי והספרים שייכים לחסידים&amp;quot; - לחוקרים ב[[משפט הספרים]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>יל&quot;ש</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%A7%D7%90_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&amp;diff=9377</id>
		<title>הרבנית חיה מושקא שניאורסון</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%A7%D7%90_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&amp;diff=9377"/>
		<updated>2026-03-12T20:32:20Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;יל&amp;quot;ש: יל&amp;quot;ש העביר את הדף הרבנית חיה מושקא שניאורסון לשם הרבנית חיה מושקא שניאורסון (אשת כ&amp;quot;ק אדמו&amp;quot;ר מה&amp;quot;מ שליט&amp;quot;א)&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;הרבנית &#039;&#039;&#039;חיה מושקא שניאורסון&#039;&#039;&#039; (כ&amp;quot;ה אדר תרס&amp;quot;א - כ&amp;quot;ב בשבט תשמ&amp;quot;ח) הייתה בתו של [[אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ]] ורעייתו של [[הרבי]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== כללי ==&lt;br /&gt;
&amp;quot;הרבי והספרים שייכים לחסידים&amp;quot; - לחוקרים ב[[משפט הספרים]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>יל&quot;ש</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D&amp;diff=9374</id>
		<title>פורים</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D&amp;diff=9374"/>
		<updated>2026-03-11T20:26:28Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;יל&amp;quot;ש: הרחבה, הרחבה, הרחבה&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{כותרת נושא|חב&amp;quot;דפדיה=פורים}}[[קובץ:הרבי בפורים.jpg|ממוזער|שמאל|הרבי בחג הפורים תנש&amp;quot;א]]&lt;br /&gt;
[[קובץ:פורים 2.jpeg|שמאל|ממוזער|חסידי חב&amp;quot;ד מביאים את שמחת החג לחיילים]]&lt;br /&gt;
[[קובץ:תחפושת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילד [[תחפושות|מחופש]] עובר לפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]] שהתקיימה בחג הפורים]]&lt;br /&gt;
חג פורים הוא אחד מחגי ישראל, שנקבע על ידי חז&amp;quot;ל בתקופה שלפני בנין בית המקדש השני, ומוזכר בתנ&amp;quot;ך במגילת אסתר. ברוב המקומות בעולם חל ביום י&amp;quot;ד באדר, ובעיירות המוקפות חומה מימות יהושע בן נון, כירושלים, חל החג ביום ט&amp;quot;ו באדר. ערב החג, י&amp;quot;ג באדר, הוא צום תענית אסתר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החג נקבע לזכר הנס שעשה עמנו ה&#039; בזמן גלות בבל שבין חורבן בית המקדש הראשון לבניית בית המקדש השני, תחת ממשלת אחשוורוש, בהצילו את העם היהודי מגזירת המן להשמיד את העם אנשים נשים וטף. הצלה שהתגלגלה על ידי פעולותיהם של מרדכי היהודי ואסתר המלכה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לחג נקבעו ארבע מצוות ייחודיות: קריאת המגילה בלילה וביום, סעודה ומשתה, משלוח מנות ומתנות לאביונים, ובנוסף, קריאת התורה בפרשת מחיית עמלק, אמירת &#039;ועל הניסים&#039; בתפילה ובברכת המזון, ואיסור הספד ותענית. כמו כן קיימים בו מנהגים רבים - כמו תחפושות, הכאת המן, שתייה &#039;עד דלא ידע&#039; ועוד. הרבי עורר על מבצע פורים, במסגרתו חסידי חב&amp;quot;ד מזכים יהודים רבים ככל האפשר במצוות החג.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
באופן ייחודי, שמחת חג הפורים נקבעה בהלכה לשמחה בלתי מוגבלת - &amp;quot;עד דלא ידע&amp;quot;, שלא כשמחת החגים האחרים שהיא מוגבלת. שמחה זו נובעת ממעלתם של ישראל שגם בתקופת גלות חשוכה, כמו בימי מרדכי ואסתר, התעוררו מרצונם ובחרו להתחבר לה&#039; מתוך מסירות נפש. בגלל מעלתה הייחודית של שמחת הפורים, חג זה יהיה היחיד שלא יתבטל בעתיד, בימות המשיח.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=== ציטוטים מתורת הרבי ===&lt;br /&gt;
* ומזה באים לימי הפורים, באופן שגם כאשר כל המועדים בטלים, הנה &amp;quot;ימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם&amp;quot;, שנשארים קיימים לנצח, לעד ולעולמי עולמים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
* &amp;quot;דע&amp;quot;י המס&amp;quot;נ דישראל במשך כל השנה, דעניין המס&amp;quot;נ הוא מעצם הנשמה, היינו מצד הבחירה דעצם הנשמה בהעצמות, עי&amp;quot;ז נמשך ומתגלה בחירת העצמות בישראל, ועי&amp;quot;ז, גם הגורל דלמעלה הי&#039; שליהודים יהי&#039; אורה ושמחה וששון ויקר, ואת המן ואת בניו יתלו על העץ.&amp;quot;&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;מאמר &amp;quot;על כן קראו&amp;quot; ה&#039;תשי&amp;quot;ג&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
* &amp;quot;כאשר ישנו יהודי שנהנה מסעודתו של אותו רשע או שהשתחווה לצלם, רח&amp;quot;ל - אין זה מאורע שקרה אצל הזולת, בד&#039; אמותיו של הזולת, אלא מאורע &amp;quot;אשר קרה&amp;quot;ו&amp;quot;&amp;quot;, בד&#039; אמותיו של ראש הסנהדרין!&amp;quot; &lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ט בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
* &amp;quot;יהודי צריך להיות בעולם, אפילו במקום כזה שלפני בואו לשם הי&amp;quot;&#039; חושך כפול ומכופל&amp;quot;, ובחושך כפול ומכופל מגיע יהודי עם ד&#039; אמותיו, ומתנהג שם ע&amp;quot;פ הוראות התורה, גם באכילתו ובשתיתו ובטיולו ובכל עניניו. וכאשר יהודי הולך בתוקף של עצם הנפש, הקשורה עם התוקף של העצם שלמעלה - אזי פועל גם ב&amp;quot;שושן הבירה&amp;quot;, במקום שלא נזכר בגילוי שמו של הקב&amp;quot;ה, שגם שם יהי&#039; &amp;quot;ונהפוך הוא&amp;quot;, ועד שאפילו &amp;quot;עמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תש&amp;quot;כ בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;ולכן, אפילו אחשורוש – שהי&#039; מלך טיפש (כדברי הגמרא ) – מינה את מרדכי ל&amp;quot;משנה למלך&amp;quot; רק לאחרי שנוכח לדעת שאינו מתפעל ונשאר &amp;quot;מרדכי&amp;quot; היהודי&amp;quot;&amp;quot;; כאשר רואים שהוא אדם אמיתי, ועומד על שלו, ואינו חוזר בו ממה שסוכם, &amp;quot;מושבע ועומד מהר סיני&amp;quot; – אזי ממנה אותו ל&amp;quot;משנה למלך&amp;quot;.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ח בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;וכאן ראו שיהודי יכול להיות &amp;quot;משנה למלך&amp;quot;, היינו, שנמצא בגלות (שלכן אינו המלך), ובשעת מעשה, הנה כשישנו ענין של מצוה, אינו מתפעל מאף אחד, גם לא מאחשורוש בעצמו, אף שהוא המלך שלו, ו&amp;quot;דינא דמלכותא דינא&amp;quot;, וישנו ציווי &amp;quot;ודרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה והתפללו בעדה גו&#039;&amp;quot;; ובשעת מעשה לובש גם את התפילין, שפועלים פחד על אחשורוש,... הרי זה פועל על &amp;quot;כל עמי הארץ&amp;quot; ש&amp;quot;יראו ממך&amp;quot;, ועי&amp;quot;ז – &amp;quot;רבים מעמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ח בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;הוראה זו – שבנ&amp;quot;י אינם נתונים תחת הטבע – היא לא רק בנוגע לכלל ישראל, אלא גם בנוגע לכל יחיד. יהודי צריך לזכור שכל הענינים שיש לו, תלויים ובאים מהקב&amp;quot;ה בעצמו, שאינו מוגבל ח&amp;quot;ו בחוקי הטבע.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ז בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;וכאשר ישנם &amp;quot;אנשי משה&amp;quot;, שהם השלוחים של הרבי להנהגת המוסד, אזי ישנו הכח שיהי&#039; &amp;quot;צא הלחם בעמלק&amp;quot;, גם עם ה&amp;quot;עמלק&amp;quot; שמתגנב (&amp;quot;וואָס כאַפּט זיך אַריין&amp;quot;) בין בנ&amp;quot;י, ופועלים את כל הענינים שצריכים לפעול כדי שיהי&#039; &amp;quot;הכסא שלם&amp;quot; ועי&amp;quot;ז גם &amp;quot;השם שלם&amp;quot;, ופועלים הדירה לו ית&#039; ע&amp;quot;י לימוד הנגלה ולימוד החסידות וע&amp;quot;י עבודת התפלה וקיום המצוות בהידור.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשט&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;וזהו וקבל היהודים את אשר החלו לעשות, שבמתן תורה היתה רק ההתחלה ובזמן גזירת המן היתה הקבלה, כי ע&amp;quot;י שהי&#039; להם אז מס&amp;quot;נ בפועל על תומ&amp;quot;צ נתעלו (בענין אחד) למדריגה נעלית יותר מכמו שהיו בזמן מתן תורה, ולכן אז דוקא היתה הקבלה, וקבל היהודים.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;מאמר ד&amp;quot;ה וקבל היהודים ה&#039;תשי&amp;quot;א - קונטרס פורים ה&#039;תשמ&amp;quot;ט&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;ולהעיר, דבתו&amp;quot;א מבואר, דהמס&amp;quot;נ שלהם שהיתה אז היא שבאם היו ממירים דתם ח&amp;quot;ו לא היו עושים להם כלום, כי הגזירה היתה רק על היהודים, ואעפ&amp;quot;כ לא עלתה על דעתם מחשבת חוץ ח&amp;quot;ו.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;מאמר וקבל היהודים ה&#039;תשי&amp;quot;א - קונטרס פורים ה&#039;תשמ&amp;quot;ט&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;מימי הפורים למדים כלל, שכאשר רואים שאין עצה... &amp;quot;כל עבדי המלך גו&#039; יודעים&amp;quot; שאין להכנס אל החצר הפנימית... לא צריכים להתפעל, אלא להדחק שמה (&amp;quot;שפּאַרן זיך אַהינצו&amp;quot;)! ובהתאם לכך נעשית ההנהגה על כל השנה כולה – שכאשר רואים שאין ברירה אחרת, אזי, &amp;quot;ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת&amp;quot;...&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;א בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;צריך לידע שיש&amp;quot; תרופה אחת &amp;quot;שעל ידה מבטלים כל ההעלמות וההסתרים: להוסיף בעניני תומ&amp;quot;צ מתוך&amp;quot; מסירת-נפש של קדושה &amp;quot;– שבמקום לעסוק בעצמו בלימוד ענין עמוק בתורה, או להתעלות בעצמו בעניני יראת שמים, ימסור את כחותיו ואת נפשו בשביל ללמוד עם תינוקות של בית רבן ענינים פשוטים שהם לפי ערכם!&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ב בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;וזוהי ההוראה מהמגילה בחיי היום-יום, ובפרט בארץ הלזו, שבה מניחים לבנ&amp;quot;י ללמוד תורה ולקיים מצוות, שמירת שבת ויו&amp;quot;ט וכו&#039;, עם כל ההידורים – אלא שחסר רק התוקף הדרוש, לידע, שהן אמת ש&amp;quot;אתם המעט מכל העמים&amp;quot; בכמות, אבל הסיבה לכך היא בגלל שככל שניתוסף יותר ברוחניות, הולכת ומתמעטת הכמות, וכמבואר בחסידות שככל שישנו ריבוי האורות ישנו מיעוט הכלים.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;כשם שמרדכי השתדל בהצלת כל היהודים, ופעל אצל כולם שלא עלתה אצל אחד מהם מחשבת חוץ ח&amp;quot;ו, ועי&amp;quot;ז נגאלו &amp;quot;כל היהודים אשר בכל מלכות אחשורוש&amp;quot; – כמו כן כאשר מתנהגים באופן וסדר זה גם עכשיו, מבטלים סוכ&amp;quot;ס את כל ההעלמות וההסתרים, ופועלים אצל כל בנ&amp;quot;י שמבלי הבט על מעמדם ומצבם יכריזו: &amp;quot;אם למות אם לחיים אנו עמך&amp;quot; – מצד מסירת נפש, ובמשך הזמן, לאט לאט, יפעלו עליהם שיומשך אצלם גם במחשבה דיבור ומעשה.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ב בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;כאשר ההנהגה היא להיפך מ&amp;quot;אל תירא מפחד פתאום ומשואת רשעים&amp;quot;, אלא יהודי מרגיש את עצמו נחות, &amp;quot;ונהי בעינינו כחגבים&amp;quot;, וממתין על ההסכמה של &amp;quot;אותו רשע&amp;quot;, שיתן לו &amp;quot;סמיכה&amp;quot; שהוא &amp;quot;אַ פיינער אמריקאַנער&amp;quot;, &amp;quot;אַ פיינער שושן-הבירה איד&amp;quot; – הרי זה פוגע בקיומו של עם ישראל!&amp;quot;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;צריכים לידע ש&amp;quot;מרדכי היהודי גו&#039; גדול ליהודים&amp;quot;, ובמילא הרי הוא בעה&amp;quot;ב, ומוציא אותם מן המיצר אל המרחב, עם כל הפירושים, ובעיקר, כפירוש הפשוט – שבקרוב ממש יוצאים מן המיצר אל המרחב, בחסד וברחמים, בטוב הנראה והנגלה, ובשובע שמחות.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ג בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;וזהו תוכן סיפור המגילה, שאפילו כאשר היתה לבנ&amp;quot;י אחות בבית המלכות, ומרדכי יושב בשער המלך, ובית המן ניתן למרדכי – שלח מרדכי אגרת אחת ואגרת השנית בכתבו &amp;quot;את כל תוקף&amp;quot;, שידעו שצריך לקיים ולקבל עליהם את כל הענינים שמסרו נפשם עליהם, שכללותם היא הכפירה בע&amp;quot;ז, שאז &amp;quot;נקרא יהודי&amp;quot;, וזהו הלימוד של ימי הפורים.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ד בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;אבל כאשר יהודי אינו מניח לגוי אשר בקרבו שתהי&#039; לו שליטה בנפשו פנימה, אזי בדרך ממילא מתבטלת האחיזה שעל ידה היו עמי-הארץ שמבחוץ לד&#039; אמות שלו יכולים לשלוט עליו.&amp;quot;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ד בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;המן ראה את ההתחלה ש&amp;quot;נהנו מסעודתו של אותו רשע&amp;quot;; ואח&amp;quot;כ ראה שכאשר ניתנה פקודה שכולם יהיו &amp;quot;כורעים ומשתחוים להמן&amp;quot;, להיותו שר המלך, הנה מלבד מרדכי ש&amp;quot;לא יכרע ולא ישתחוה&amp;quot;, היו אלו שנשארו ב&amp;quot;יבשה&amp;quot;, שלא &amp;quot;במקום חיותם&amp;quot; – מי הים. ובגלל זה עלה בדעתו שיוכל לגזור עליהם גזירה.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ד בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;אסתר היתה סבורה שביטול הגזירה תלוי בענין הצום, ואף שזהו היפך דרך הטבע – הרי גם הגזירה לא היתה בדרך הטבע, וממילא, גם ביטול הגזירה אינו בדרך הטבע. ועד&amp;quot;ז בכל דור ודור ש&amp;quot;עומדים עלינו לכלותינו&amp;quot; אלא ש&amp;quot;הקב&amp;quot;ה מצילנו מידם&amp;quot; – שההצלה היא עי&amp;quot;ז שנזהרים מהחטא שגרם אז את גזירת המן.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ז בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;וזהו החילוק בין יהודי לאינו-יהודי – שאינו-יהודי הוא תחת חוקי הטבע, ואילו יהודי הוא למעלה מחוקי הטבע, אלא שהקב&amp;quot;ה רצה שילבישו זאת בלבושי הטבע.&amp;quot;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ז בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;בפורים יש אמנם כו&amp;quot;כ מצוות, אבל, היכן מתבטא הענין ד&amp;quot;רבים מעמי הארץ מתיהדים&amp;quot;, שזהו תכלית הנצחון דפורים – הרי זה מתגלה בהענין ד&amp;quot;לא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי&amp;quot;, שזהו ענין השמחה.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;א בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;והיינו, שיהודי מקבל על עצמו החלטה גמורה – באופן שלא מועיל על זה מסירת מודעא, כמבואר בגמרא המעלה דפורים אפילו לגבי מתן-תורה – להמשיך המסירת-נפש דפורים על כל השנה כולה, לקיים במשך כל השנה כולה את דברי מרדכי, ראש הסנהדרין, ובאופן של שמחה – כמו בימי הפורים, ש&amp;quot;ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר&amp;quot;.&amp;quot;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;א בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;ואז זוכות שנכתבת מגילה על שמן, מגילת אסתר, ומבטיחים להן שאפילו כאשר כל ספרי הנביאים עתידין ליבטל, הנה מגילת אסתר אינה בטילה, והיינו, שהן בונות דבר נצחי, שקשור עם &amp;quot;נצח ישראל&amp;quot;, ומביאות את הגאולה האמיתית והשלימה, גאולה שאין אחרי&#039; גלות.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;א בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;...הדרך היחידה לפעול שמלכתחילה לא יהיו גזירות כו&#039;, היא – להבטיח את אופן הנהגתם של התינוקות בבואם מבית הספר, שידעו, שאין להם מה להתפעל מהעולם גם בהיותו כמו שהוא, ואדרבה, יש ביכלתם – ע&amp;quot;י השכל וכל הכחות שלהם – להתחכם ולהתגבר על העולם, ועד שנעשה בעה&amp;quot;ב על הטבע (ולא להיפך ח&amp;quot;ו)...&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;יהודי צריך לידע &amp;quot;כלל&amp;quot; – שכל בנ&amp;quot;י, &amp;quot;מנער ועד זקן טף ונשים&amp;quot;, הם במעמד ומצב ש&amp;quot;לא יכרע ולא ישתחוה&amp;quot;, אלא, שישנו מי שטועה ועושה דבר מסויים בחשבו שאין זה בבחינת &amp;quot;יכרע וישתחוה&amp;quot;, אף שבפועל הרי זה בבחינת &amp;quot;יכרע וישתחוה&amp;quot;, וישנו מי שאינו מוכן לטעות ולרמות את עצמו; אבל ברור הדבר שכל אחד מישראל הוא במעמד ומצב ש&amp;quot;לא יכרע ולא ישתחוה&amp;quot;, להיותו חלק מ&amp;quot;עם מרדכי&amp;quot;, ש&amp;quot;נפש השנית בישראל היא חלק אלקה ממעל ממש&amp;quot;.&amp;quot;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;...אפילו אלו ש&amp;quot;נהנו מסעודתו של אותו רשע&amp;quot;, או &amp;quot;שהשתחוו לצלם&amp;quot;... הנה בשעה שנודעה הגזירה, והכריזו על &amp;quot;כנוס את כל היהודים&amp;quot;, אזי &amp;quot;כולם כאחד [לא רק אלפים, מאות ועשיריות, אלא אפילו אחד] לא עלה על דעתם מחשבת חוץ ח&amp;quot;ו&amp;quot;, &amp;quot;ומסרו עצמן למות כל השנה כולה&amp;quot; ... וההסברה היחידה על זה היא – כי, בשעה שיהודי &amp;quot;תופס&amp;quot; (&amp;quot;כאַפּט זיך&amp;quot;) שזהו ענין שנוגע ל&amp;quot;יכרע וישתחוה&amp;quot;, אזי מתנער ממנו לגמרי, ועומד במס&amp;quot;נ.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;..אסור להתייאש מאף יהודי (ומי שמתייאש – הרי זה שקר), כיון שכל יהודי, יהי&#039; מי שיהי&#039;, &amp;quot;מנער ועד זקן טף ונשים&amp;quot;, הוא במעמד ומצב ש&amp;quot;לא יכרע ולא ישתחוה&amp;quot;, ולא רק שלא יעשה זאת סתם ככה, אלא גם כאשר הדבר קשור עם גזירת המן, והברירה היא בין לחיים או להיפך (&amp;quot;אתך אנו בין לחיים בין כו&#039;&amp;quot;) – לא איכפת לו, ועומד בתוקף על כך ש&amp;quot;לא יכרע ולא ישתחוה&amp;quot;.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;בעמדנו בפתיחה דחודש אדר, ובשנה זו – דב&#039; חדשי אדר, אדר ראשון ושני – וע&amp;quot;פ הידוע שלפתיחת הדבר כח מיוחד, הפותח את הצינור לשמחה במשך כל ימי חדשי אדר בשנה זו – צריך מיד לשאוב כחות מהפתיחה והכניסה (&amp;quot;משנכנס אדר&amp;quot;) להרבות בכל עניני שמחה,&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;משיחות לילות ד&#039;, ה&#039;, ו&#039; ושבת קודש פ&#039; תרומה ה&#039;תשנ&amp;quot;ב&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;וכמו שרואים בפועל בכמה אנשים, שבהיותם במקום שהיו שם גזירות על תומ&amp;quot;צ, הי&#039; להם מס&amp;quot;נ בפועל משך כו&amp;quot;כ שנים, וכשבאו אח&amp;quot;כ למדינות שאפשר לעסוק בתומ&amp;quot;צ מתוך הרחבה, אין ניכר בהם (כ&amp;quot;כ) המס&amp;quot;נ שהיה להם מקודם. כי זה שעמדו במס&amp;quot;נ משך כו&amp;quot;כ שנים היא לפי שהאיר בהם גילוי עצם הנשמה שלמעלה מכחות הגלויים ולא נעשה עי&amp;quot;ז שינוי בכוחות הגלוים עצמם.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;קונטרס פורים קטן, תשנ&amp;quot;ב&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* מה מביטים בפליאה?! אם ישנו יהודי שרוצה לומר &amp;quot;לחיים&amp;quot; - מסתכלים עליו כמו על דבר פלא!... &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשח&amp;quot;י בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* יהודי צריך להיות בעולם, אפילו במקום כזה שלפני בואו לשם הי&#039; &#039;&#039;&#039;חושך כפול ומכופל&#039;&#039;&#039;, ובחושך כפול ומכופל מגיע יהודי עם ד&#039; אמותיו, ומתנהג שם ע&amp;quot;פ הוראות התורה, גם באכילתו ובשתיתו ובטיולו ובכל עניניו. וכאשר יהודי הולך בתוקף של עצם הנפש, הקשורה עם התוקף של העצם שלמעלה - אזי פועל גם ב&amp;quot;שושן הבירה&amp;quot;, במקום שלא נזכר בגילוי שמו של הקב&amp;quot;ה, שגם שם יהי&#039; &amp;quot;ונהפוך הוא&amp;quot;, ועד שאפילו &amp;quot;עמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם&amp;quot;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תש&amp;quot;כ בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* ...והרי ה&amp;quot;עבודה זרה&amp;quot; הכי גדולה היא - ש&amp;quot;נהי&#039; ככל הגוים&amp;quot;, היינו, שרצונו שלא יכירו שהוא יהודי, אלא יחשבו שהוא &amp;quot;איוואן&amp;quot;, &amp;quot;מייקל&amp;quot; - גוי רח&amp;quot;ל, אבל האמת היא, שכיון שנולד לאם יהודי&#039;, הנה הן אם רצונו בכך, והן אם לאו, הרי הוא יהודי,...אלא, שיכול להיות שלשעה קלה &amp;quot;יצרו אנסו&amp;quot;, אבל בידו הברירה שלא לציית ל&amp;quot;מלך זקן וכסיל&amp;quot;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ה בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* וכאשר באה לידו פעולה מסויימת – אומרים לו: &amp;quot;מי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות&amp;quot; – דכיון ש&amp;quot;אין גו&#039; אתנו יודע עד מה&amp;quot;, הרי יתכן שפעולה זו היא הפעולה העיקרית שבשבילה ירדה נשמתו למטה למשך שבעים-שמונים שנה!&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ב בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* גם אם היהודי יוותר על כל עניניו ויתן לו את כל רכושו, ויהפך להיות לו &amp;quot;עבד כנעני&amp;quot; – הנה כל זמן שלא יתבטל ממציאותו, &amp;quot;ביהודים לאבדם&amp;quot;, הנה עצם מציאותו של היהודי מנקרת את עיניו של הגוי!... גם אם יהודי חושב שאם יסיר את התפילין רח&amp;quot;ל, יפתח את חנותו בשבת ויסגרנה ביום ראשון, ידבר בלשונו של הגוי, יתלבש ויתנהג כמותו, ויהנה מסעודתו של אותו רשע, אזי יהי&#039; הגוי &#039;&#039;&#039;ידיד&#039;&#039;&#039; שלו – אין האמת כן; כל זמן שקיימת מציאותו של היהודי, לא יכול הגוי להיות רגוע! &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ה בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* צריכים לדעת, איפוא, שקיומם של בנ&amp;quot;י מעולם לא הי&#039; תלוי ב&amp;quot;דיפלומטיא&amp;quot;, ומעולם לא היתה לגויים דעה ובעלות על יהודים. הבעה&amp;quot;ב היחידי על יהודים הוא הקב&amp;quot;ה, כמ&amp;quot;ש &amp;quot;כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם&amp;quot;, &amp;quot;ולא עבדים לעבדים&amp;quot;. ובמילא הדרך היחידה לקיומם של בנ&amp;quot;י... הדרך שניתנה ע&amp;quot;י הקב&amp;quot;ה – דרך המלך, מלכו של עולם – דרך התורה ומצוות. וכאשר הולכים בדרך זו, הנה, גם כאשר עושים בדרך הטבע איזו פעולה שתהי&#039; בלבד, מהפכים את הגזירה מן הקצה אל הקצה. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ז בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* מרדכי הי&#039; חסיד, שהרי הוא תיקן את הענין ד&amp;quot;חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע&amp;quot;, ומי הי&#039; מעלה על דעתו לתקן תקנה לדורות שצ&amp;quot;ל ענין של &amp;quot;עד דלא ידע&amp;quot;, אם לא חסיד?!... &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;שיחת ש&amp;quot;פ צו, שושן פורים, ה&#039;תשי&amp;quot;ד בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* וכמו&amp;quot;כ הוא בנוגע למשה שבדורנו, כ&amp;quot;ק מו&amp;quot;ח אדמו&amp;quot;ר נשיא דורנו, שעבודתו לעורר ולגלות את האמונה שבכל אחד מישראל שמצד עצם הנשמה היא באופן שאח&amp;quot;כ יעבדו עבודתם בכח עצמם, ועד שיהיו נר תמיד שאין שייך בו שינוי גם מצד כחות הגלויים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;מאמר ואתה תצוה תשמ&amp;quot;א - מוגה קונטרס פורים קטן - תשנ&amp;quot;ב&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* כל הפלוגתא והמחלוקת היתה אם &amp;quot;להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים&amp;quot;, או &amp;quot;ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר&amp;quot;; אבל &amp;quot;מיהו יהודי&amp;quot; – לא הי&#039; ספק לאף אחד!...&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ט בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* ובאופן כזה צריכה להיות עבודתו של יהודי - שבכל מעמד ומצב שיהי&#039;, קור וחום וקיץ וחורף ויום ולילה, עומד הוא ביהדותו באופן ד&amp;quot;לא ישבותו&amp;quot;, להיות &amp;quot;יהודי&amp;quot; ש&amp;quot;כופר בע&amp;quot;ז&amp;quot; מתוך מס&amp;quot;נ.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ט בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* ולכן מספרים לנו זאת, כדי שנדע, שכאשר נותנים למישהו ברירה ואומרים לו: אתה יכול לעסוק בלימוד התורה כל ימיך, ואתה יכול להיות עסקן ציבורי, ואפילו ראש ישיבה - עליו לדעת, שכאשר בוחר באפשרות השני&#039;, אז יפרשו ממנו מקצת הסנהדרין!&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ה בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* צריכים לידע ש&amp;quot;מרדכי היהודי גו&#039; גדול ליהודים&amp;quot;, ובמילא הרי הוא בעה&amp;quot;ב, ומוציא אותם מן המיצר אל המרחב, עם כל הפירושים, ובעיקר, כפירוש הפשוט - שבקרוב ממש יוצאים מן המיצר אל המרחב, בחסד וברחמים, בטוב הנראה והנגלה, ובשובע שמחות. ושמחה פורץ גדר - פריצת כל הגדרים והגבלות וגבולים, ועד שיעלה הפורץ לפנינו. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ג בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* והעיקר - שיהי&#039; עלות השחר דהגאולה האמיתית והשלימה, ש&amp;quot;לילה כיום יאיר&amp;quot;, בביאת משיח צדקנו, בקרוב ממש.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ט בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* כנראה ישנם עדיין שנים-שלושה שעדיין לא קיימו &amp;quot;עד דלא ידע&amp;quot;... יחטפו איפוא לקיים זאת קודם ברכה אחרונה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ט בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* יש להתחזק ולהוסיף ביתר שאת וביתר עוז - ,,קיימו מה שקבלו כבר&amp;quot; - בכל עניני תומ״צ, ובלשון הכתוב במגילת אסתר : ,,ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר&amp;quot;, &amp;quot;,אורה זו תורה כו׳ ויקר אלו תפילין&amp;quot;(,,הוקשה כל התורה כולה לתפילין&amp;quot;), שעי״ז ניתוסף גם ב,,אורה ושמחה וששון ויקר&amp;quot; כפשוטו. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;משיחות ש״פ תצוה, פ׳ זכור, ערב פורים ויום א׳ פ׳ תשא (לאחרי מעריב), מוצאי פורים ה׳תש״נ&amp;lt;/small&amp;gt;{{חגים וזמנים}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>יל&quot;ש</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%98_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%9B%27_%D7%91%D7%90%D7%93%D7%A8_%D7%91%27&amp;diff=9373</id>
		<title>תבנית:ציטוט היום כ&#039; באדר ב&#039;</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%98_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%9B%27_%D7%91%D7%90%D7%93%D7%A8_%D7%91%27&amp;diff=9373"/>
		<updated>2026-03-11T20:22:27Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;יל&amp;quot;ש: הרחבה, הרחבה, הרחבה&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{ציטוט|ציטוט= יש להתחזק ולהוסיף ביתר שאת וביתר עוז - ,,קיימו מה שקבלו כבר&amp;quot; - בכל עניני תומ״צ, ובלשון הכתוב במגילת אסתר : ,,ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר&amp;quot;, &amp;quot;,אורה זו תורה כו׳ ויקר אלו תפילין&amp;quot;(,,הוקשה כל התורה כולה לתפילין&amp;quot;), שעי״ז ניתוסף גם ב,,אורה ושמחה וששון ויקר&amp;quot; כפשוטו. |מקור=משיחות ש״פ תצוה, פ׳ זכור, ערב פורים ויום א׳ פ׳ תשא (לאחרי מעריב), מוצאי פורים ה׳תש״נ}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:תבניות ציטוט יומי]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>יל&quot;ש</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%95_%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%95_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%9C%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%95%D7%A2%D7%93&amp;diff=9372</id>
		<title>יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%95_%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%95_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%9C%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%95%D7%A2%D7%93&amp;diff=9372"/>
		<updated>2026-03-11T20:06:41Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;יל&amp;quot;ש: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;&#039;&#039;&#039;&amp;quot;יחי המלך&amp;quot;&#039;&#039;&#039;, או בנוסח המורחב &amp;quot;&#039;&#039;&#039;יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד&#039;&#039;&#039;&amp;quot;, הינה הכרזה שהתקבלה על ידי חסידי חב&amp;quot;ד בדור השביעי באישור ועידוד הרבי, בתור הכרזת קבלת המלכות של הרבי כמלך המשיח. הרבי הסביר שהכרזה זו הנאמרת בעת ההכתרה מבטאת את עומק הקשר שבין העם למלך עד שהמלך תלוי בעם המכריזים &amp;quot;יחי המלך&amp;quot; - הוספת חיים במלך, ושתוכן ההכרזה שהגיע זמן ביאת המשיח ולזרז את ביאת המשיח.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== כללי ==&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=שמכריזים &amp;quot;יחי המלך&amp;quot;, שתוכנה של הכרזה זו — שכבר הגיע הזמן דהקיצו. ורננו שוכני עפר — כ&amp;quot;ק מו&amp;quot;ח אדמו&amp;quot;ר נשיא דורנו ועד דהקיצו ורננו דוד מלכא. משיחא}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==ב&#039; ניסן תשמ&amp;quot;ח==&lt;br /&gt;
{{ציטוט| &amp;quot;אז די עם זאל מכריז זיין &#039;&#039;&#039;יחי המלך&#039;&#039;&#039;&amp;quot;.|מקור=שיחת ב&#039; ניסן תשמ&amp;quot;ח}}&lt;br /&gt;
{{ציטוט| צריכה להיות הוספה בענין החיים - &amp;quot;יחי המלך&amp;quot;, דוד מלכא משיחא (נתבאר בארוכה בשיחת ב&#039; ניסן).|מקור=שיחת ב&#039; ניסן תשמ&amp;quot;ח}}&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ובאותיות פשוטות: לאחרי שישנה השלימות ד&amp;quot;חיים&amp;quot; שנה לנשיאותו דנשיא דורנו - צריכה להיות הוספה עיקרית בעניין החיים על ידי פעולת העם שמכריזים &#039;&#039;&#039;&amp;quot;יחי המלך&amp;quot;&#039;&#039;&#039;, שתוכנה של הכרזה זו - שכבר הגיע הזמן דהקיצו ורננו שוכני עפר - כ&amp;quot;ק מו&amp;quot;ח אדמו&amp;quot;ר נשיא דורנו ועד דהקיצו ורננו &#039;&#039;&#039;דוד מלכא משיחא&#039;&#039;&#039;!|מקור=משיחת ב&#039; ניסן תשמ&amp;quot;ח}}&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ענין ההכתרה - &amp;quot;יחי המלך&amp;quot; שעל ידי זה פועלים ביאת דוד מלכא משיחא|מקור=שיחת ב&#039; ניסן תשמ&amp;quot;ח}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ציטוט|מציאותו של המלך תלויה בהעם &#039;&#039;&#039;&amp;quot;אין מלך בלא עם&amp;quot;&#039;&#039;&#039; כלומר אף על פי שנקראים &amp;quot;עם, מלשון עוממות.. רחוקים ממעלת המלך&amp;quot;, הרי, ביחד עם זה פועלים הם את המלכות - המלך. וכמודגש גם בהכתרת המלך - שהעם מכריזים &#039;&#039;&#039;&amp;quot;יחי המלך&amp;quot;&#039;&#039;&#039; (כפי שמצינו גם במלכות בית דוד), שבזה מודגש גם שפעולת העם היא &#039;&#039;&#039;בחיי&#039;&#039;&#039; המלך חיים של מלך.|מקור={{דרוש מקור}}}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ציטוט|אנשי הדור פועלים הוספה בענין החיים אצל נשיא הדור, כאמור לעיל בענין ההכרזה &amp;quot;יחי המלך&amp;quot;.|מקור={{דרוש מקור}}}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ענין ההכתרה - &amp;quot;יחי המלך&amp;quot; שעל ידי זה פועלים ביאת דוד מלכא משיחא.|מקור={{דרוש מקור}}}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ציטוט|הענין ד&amp;quot;אין מלך בלא עם&amp;quot; (תוכן הכרזת העם &amp;quot;יחי המלך&amp;quot;) הוא בהדגשה יתירה אצל מלך המשיח.|מקור={{דרוש מקור}}}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ציטוט|והמעשה הוא העיקר: יש לסיים ולהשלים את מעשינו ועבודתינו - כולל גם הבקשה והדרישה &amp;quot;עד מתי&amp;quot;, וההכרזה &amp;quot;יחי המלך&amp;quot; דוד מלכא משיחא - &#039;&#039;&#039;בזריזות הכי גדולה&#039;&#039;&#039;, הקשורה עם &#039;&#039;&#039;שמחה וחיות&#039;&#039;&#039; אשר ענינים אלו... פועלים כביכול ה&amp;quot;אחישנה&amp;quot; דהזריזות אצל &#039;&#039;&#039;הקב&amp;quot;ה&#039;&#039;&#039;... לגאול את בני ישראל &#039;&#039;&#039;בזריזות הכי גדולה&#039;&#039;&#039;, תיכף ומיד ממש, &amp;quot;לא עיכבן המקום &#039;&#039;&#039;כהרף עין&#039;&#039;&#039;&amp;quot;.|מקור=[[ספר השיחות]] [[תשמ&amp;quot;ח]] ח&amp;quot;א ע&#039; 350 &#039;&#039;&#039;ואילך&#039;&#039;&#039;}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==דבר מלכות תולדות==&lt;br /&gt;
{{ציטוט|נצחיות מלכות דוד שנמשכה במלכות שלמה, ששלימותה ע&amp;quot;י המלך המשיח שהוא &amp;quot;מבית דוד ומזרע שלמה - שתוכנה של הכרזה זו הוא הגלות &#039;&#039;&#039;מציאותו&#039;&#039;&#039; דמלך המשיח|מקור=ספר השיחות תשנ&amp;quot;ב חלק א&#039; ע&#039; 133}}{{גאולה ומשיח}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== קישורים חיצוניים ==&lt;br /&gt;
{{מיזמים|חב&amp;quot;דפדיה={{שם הדף}}}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>יל&quot;ש</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%9C%22%D7%A9&amp;diff=9371</id>
		<title>משתמש:יל&quot;ש</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%9C%22%D7%A9&amp;diff=9371"/>
		<updated>2026-03-11T20:06:00Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;יל&amp;quot;ש: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;[[קובץ:לערך הרבי שליט&amp;quot;א.png|ממוזער|הרבי מלובאוויטש שליט&amp;quot;א מלך המשיח, נמצא ממש כאן כל הזמן.]]&lt;br /&gt;
פתחתי דף זה בשנת תשפ&amp;quot;ה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני בעל החשבון בחב&amp;quot;דפדיה ובחב&amp;quot;דטקסט בשם זה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ערכתי בעיקר בדפי הציטוט היומיים&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=== ערכים שיצרתי: ===&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;חגים וזמנים:&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[פורים|פורים,]]  [[צום גדליה]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
חזרתי מחופשת הוויקי&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;&amp;lt;big&amp;gt;[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]&amp;lt;/big&amp;gt;&#039;&#039;&#039;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>יל&quot;ש</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%95_%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%95_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%9C%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%95%D7%A2%D7%93&amp;diff=9370</id>
		<title>יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%95_%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%95_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%9C%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%95%D7%A2%D7%93&amp;diff=9370"/>
		<updated>2026-03-11T20:05:08Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;יל&amp;quot;ש: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;&#039;&#039;&#039;&amp;quot;יחי המלך המשיח&amp;quot;&#039;&#039;&#039;, או בנוסח המורחב &amp;quot;&#039;&#039;&#039;יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד&#039;&#039;&#039;&amp;quot;, הינה הכרזה שהתקבלה על ידי חסידי חב&amp;quot;ד בדור השביעי באישור ועידוד הרבי, בתור הכרזת קבלת המלכות של הרבי כמלך המשיח. הרבי הסביר שהכרזה זו הנאמרת בעת ההכתרה מבטאת את עומק הקשר שבין העם למלך עד שהמלך תלוי בעם המכריזים &amp;quot;יחי המלך&amp;quot; - הוספת חיים במלך, ושתוכן ההכרזה שהגיע זמן ביאת המשיח ולזרז את ביאת המשיח.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== כללי ==&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ציטוט=שמכריזים &amp;quot;יחי המלך&amp;quot;, שתוכנה של הכרזה זו — שכבר הגיע הזמן דהקיצו. ורננו שוכני עפר — כ&amp;quot;ק מו&amp;quot;ח אדמו&amp;quot;ר נשיא דורנו ועד דהקיצו ורננו דוד מלכא. משיחא}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==ב&#039; ניסן תשמ&amp;quot;ח==&lt;br /&gt;
{{ציטוט| &amp;quot;אז די עם זאל מכריז זיין &#039;&#039;&#039;יחי המלך&#039;&#039;&#039;&amp;quot;.|מקור=שיחת ב&#039; ניסן תשמ&amp;quot;ח}}&lt;br /&gt;
{{ציטוט| צריכה להיות הוספה בענין החיים - &amp;quot;יחי המלך&amp;quot;, דוד מלכא משיחא (נתבאר בארוכה בשיחת ב&#039; ניסן).|מקור=שיחת ב&#039; ניסן תשמ&amp;quot;ח}}&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ובאותיות פשוטות: לאחרי שישנה השלימות ד&amp;quot;חיים&amp;quot; שנה לנשיאותו דנשיא דורנו - צריכה להיות הוספה עיקרית בעניין החיים על ידי פעולת העם שמכריזים &#039;&#039;&#039;&amp;quot;יחי המלך&amp;quot;&#039;&#039;&#039;, שתוכנה של הכרזה זו - שכבר הגיע הזמן דהקיצו ורננו שוכני עפר - כ&amp;quot;ק מו&amp;quot;ח אדמו&amp;quot;ר נשיא דורנו ועד דהקיצו ורננו &#039;&#039;&#039;דוד מלכא משיחא&#039;&#039;&#039;!|מקור=משיחת ב&#039; ניסן תשמ&amp;quot;ח}}&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ענין ההכתרה - &amp;quot;יחי המלך&amp;quot; שעל ידי זה פועלים ביאת דוד מלכא משיחא|מקור=שיחת ב&#039; ניסן תשמ&amp;quot;ח}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ציטוט|מציאותו של המלך תלויה בהעם &#039;&#039;&#039;&amp;quot;אין מלך בלא עם&amp;quot;&#039;&#039;&#039; כלומר אף על פי שנקראים &amp;quot;עם, מלשון עוממות.. רחוקים ממעלת המלך&amp;quot;, הרי, ביחד עם זה פועלים הם את המלכות - המלך. וכמודגש גם בהכתרת המלך - שהעם מכריזים &#039;&#039;&#039;&amp;quot;יחי המלך&amp;quot;&#039;&#039;&#039; (כפי שמצינו גם במלכות בית דוד), שבזה מודגש גם שפעולת העם היא &#039;&#039;&#039;בחיי&#039;&#039;&#039; המלך חיים של מלך.|מקור={{דרוש מקור}}}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ציטוט|אנשי הדור פועלים הוספה בענין החיים אצל נשיא הדור, כאמור לעיל בענין ההכרזה &amp;quot;יחי המלך&amp;quot;.|מקור={{דרוש מקור}}}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ציטוט|ענין ההכתרה - &amp;quot;יחי המלך&amp;quot; שעל ידי זה פועלים ביאת דוד מלכא משיחא.|מקור={{דרוש מקור}}}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ציטוט|הענין ד&amp;quot;אין מלך בלא עם&amp;quot; (תוכן הכרזת העם &amp;quot;יחי המלך&amp;quot;) הוא בהדגשה יתירה אצל מלך המשיח.|מקור={{דרוש מקור}}}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ציטוט|והמעשה הוא העיקר: יש לסיים ולהשלים את מעשינו ועבודתינו - כולל גם הבקשה והדרישה &amp;quot;עד מתי&amp;quot;, וההכרזה &amp;quot;יחי המלך&amp;quot; דוד מלכא משיחא - &#039;&#039;&#039;בזריזות הכי גדולה&#039;&#039;&#039;, הקשורה עם &#039;&#039;&#039;שמחה וחיות&#039;&#039;&#039; אשר ענינים אלו... פועלים כביכול ה&amp;quot;אחישנה&amp;quot; דהזריזות אצל &#039;&#039;&#039;הקב&amp;quot;ה&#039;&#039;&#039;... לגאול את בני ישראל &#039;&#039;&#039;בזריזות הכי גדולה&#039;&#039;&#039;, תיכף ומיד ממש, &amp;quot;לא עיכבן המקום &#039;&#039;&#039;כהרף עין&#039;&#039;&#039;&amp;quot;.|מקור=[[ספר השיחות]] [[תשמ&amp;quot;ח]] ח&amp;quot;א ע&#039; 350 &#039;&#039;&#039;ואילך&#039;&#039;&#039;}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==דבר מלכות תולדות==&lt;br /&gt;
{{ציטוט|נצחיות מלכות דוד שנמשכה במלכות שלמה, ששלימותה ע&amp;quot;י המלך המשיח שהוא &amp;quot;מבית דוד ומזרע שלמה - שתוכנה של הכרזה זו הוא הגלות &#039;&#039;&#039;מציאותו&#039;&#039;&#039; דמלך המשיח|מקור=ספר השיחות תשנ&amp;quot;ב חלק א&#039; ע&#039; 133}}{{גאולה ומשיח}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== קישורים חיצוניים ==&lt;br /&gt;
{{מיזמים|חב&amp;quot;דפדיה={{שם הדף}}}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>יל&quot;ש</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%9C%22%D7%A9&amp;diff=9369</id>
		<title>משתמש:יל&quot;ש</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%9C%22%D7%A9&amp;diff=9369"/>
		<updated>2026-03-11T20:03:07Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;יל&amp;quot;ש: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;[[קובץ:לערך הרבי שליט&amp;quot;א.png|ממוזער|הרבי מלובאוויטש שליט&amp;quot;א מלך המשיח, נמצא ממש כאן כל הזמן.]]&lt;br /&gt;
פתחתי דף זה בשנת תשפ&amp;quot;ה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני בעל החשבון בחב&amp;quot;דפדיה ובחב&amp;quot;דטקסט בשם זה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ערכתי בעיקר בדפי הציטוט היומיים&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=== ערכים שיצרתי: ===&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;חגים וזמנים:&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[פורים|פורים,]]  [[צום גדליה]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יצאתי לחופשת וויקי ללא תאריך חזרה משוער&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;&amp;lt;big&amp;gt;[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]&amp;lt;/big&amp;gt;&#039;&#039;&#039;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>יל&quot;ש</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%98:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&amp;diff=9321</id>
		<title>חב&quot;דציטוט:אולם דיונים</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%98:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&amp;diff=9321"/>
		<updated>2026-03-08T18:47:34Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;יל&amp;quot;ש: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{תבנית:אולם דיונים}}&lt;br /&gt;
==סדר בחב&amp;quot;דציטוט==&lt;br /&gt;
יש לי המון בלאגן בעיניים כשאני נכנס. לעומת זאת במיזם הציטוט שצריך להעלות לקדושה הרבה יותר נעים לקריאה, רציף, שורה אחרי שורה, ולא צריך לגלול כל כך הרבה בשביל לקרוא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
זה בכוונה ככה? [[משתמש:להתראות|להתראות]] ([[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]]) 20:06, 20 ביוני 2024 (IDT)&lt;br /&gt;
::[[משתמש:להתראות|להתראות]] איפה לדוגמא? ,אני לא מבין מהי כוונתך --[[משתמש:הלוחם החסידי|הלוחם החסידי]] ([[שיחת משתמש:הלוחם החסידי|שיחה]]) 22:57, 20 ביוני 2024 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== דף ציטוטים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לא נכון לכתוב דף ציטוטים זה לא ציטוט אחד אלא דף ציטוטים כמו בויקיציטוט. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]]) 17:40, 12 ביוני 2025 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==החלפות==&lt;br /&gt;
צריך לשנות עם בוט החלפות:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
דף ציטוטים - דף ציטוטים&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
דפי ציטוטים - דפי ציטוטים&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
חב&amp;quot;דפדיה - חב&amp;quot;דציטוט&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ערך - דף ציטוטים&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
דפי ציטוטים - דפי ציטוטים&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[משתמש:אַ גרויסע חסיד|אַ גרויסע חסיד]] ([[שיחת משתמש:אַ גרויסע חסיד|שיחה]])&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{בוצע}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;span class=&amp;quot;mw-userlink&amp;quot;&amp;gt;[[משתמש:אַ גרויסע חסיד|אַ גרויסע חסיד]]&amp;lt;/span&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הסמל ==&lt;br /&gt;
הסמל בצד גדול מדי ולא רואים את כולו&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[משתמש:אַ גרויסע חסיד|אַ גרויסע חסיד]] - [[שיחת משתמש:אַ גרויסע חסיד|שיחה]] &#039;&#039;&#039;היום ל&#039; באב ה&#039;תשפ&amp;quot;ה [[הרבי]] [[הרבי כמלך המשיח|מלך המשיח]] מתגלה!&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
:{{תוקן}}. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &amp;lt;small class=&amp;quot;plainlinks&amp;quot;&amp;gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&amp;lt;/small&amp;gt; 13:21, 21 באוקטובר 2025 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==מי שיכול==&lt;br /&gt;
שיכנס לדף הבא [[משתמש:פתגמים/מיזם:הרחבת חב&amp;quot;דציטוט]], זה יעזור מאוד להרחבת חב&amp;quot;דציטוט ואני מקווה שכולם ישתתפו בזה כדי להגיע ל400 ערכים עד י&amp;quot;א ניסן [[משתמש:פתגמים|פתגמים]] - [[שיחת משתמש:פתגמים|שיחה]] 19:31, 2 בפברואר 2026 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אולי נאחד כוחות לשפץ ערכים ספציפיים? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
חב&amp;quot;דטקסטים פעילים! אילו ערכים לדעתכם ממש כדאי שיהיו הכי מוכנים בזריזות בשביל הפצת המעיינות?. מבצע תפילין, מזוזה, מעלת לימוד החסידות, הפצת המעיינות, או כל נושא אחר...&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר להציע פרוייקט של ציטוט יומי מכל רבותינו נשיאנו לחודש כסלו (ההוראה הידועה של הרבי מער&amp;quot;ח כסלו תשמ&amp;quot;ט). אולי {{א|מ. רובין}} תוכל לבנות תבנית כזו? [[משתמש:א חסידישע ווארט|א חסידישע ווארט]] - [[שיחת משתמש:א חסידישע ווארט|שיחה]] 20:04, 8 במרץ 2026 (IST)&lt;br /&gt;
נפתח כבר פרוייקט כאן: https://zitut.chabadpedia.com/index.php/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A4%D7%AA%D7%92%D7%9E%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%9D:%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%98 [[משתמש:יל&amp;amp;#34;ש|יל&amp;amp;#34;ש]] - [[שיחת משתמש:יל&amp;amp;#34;ש|שיחה]] 20:46, 8 במרץ 2026 (IST)&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>יל&quot;ש</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%98:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&amp;diff=9320</id>
		<title>חב&quot;דציטוט:אולם דיונים</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%98:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&amp;diff=9320"/>
		<updated>2026-03-08T18:46:02Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;יל&amp;quot;ש: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{תבנית:אולם דיונים}}&lt;br /&gt;
==סדר בחב&amp;quot;דציטוט==&lt;br /&gt;
יש לי המון בלאגן בעיניים כשאני נכנס. לעומת זאת במיזם הציטוט שצריך להעלות לקדושה הרבה יותר נעים לקריאה, רציף, שורה אחרי שורה, ולא צריך לגלול כל כך הרבה בשביל לקרוא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
זה בכוונה ככה? [[משתמש:להתראות|להתראות]] ([[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]]) 20:06, 20 ביוני 2024 (IDT)&lt;br /&gt;
::[[משתמש:להתראות|להתראות]] איפה לדוגמא? ,אני לא מבין מהי כוונתך --[[משתמש:הלוחם החסידי|הלוחם החסידי]] ([[שיחת משתמש:הלוחם החסידי|שיחה]]) 22:57, 20 ביוני 2024 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== דף ציטוטים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לא נכון לכתוב דף ציטוטים זה לא ציטוט אחד אלא דף ציטוטים כמו בויקיציטוט. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]]) 17:40, 12 ביוני 2025 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==החלפות==&lt;br /&gt;
צריך לשנות עם בוט החלפות:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
דף ציטוטים - דף ציטוטים&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
דפי ציטוטים - דפי ציטוטים&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
חב&amp;quot;דפדיה - חב&amp;quot;דציטוט&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ערך - דף ציטוטים&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
דפי ציטוטים - דפי ציטוטים&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[משתמש:אַ גרויסע חסיד|אַ גרויסע חסיד]] ([[שיחת משתמש:אַ גרויסע חסיד|שיחה]])&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{בוצע}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;span class=&amp;quot;mw-userlink&amp;quot;&amp;gt;[[משתמש:אַ גרויסע חסיד|אַ גרויסע חסיד]]&amp;lt;/span&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הסמל ==&lt;br /&gt;
הסמל בצד גדול מדי ולא רואים את כולו&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[משתמש:אַ גרויסע חסיד|אַ גרויסע חסיד]] - [[שיחת משתמש:אַ גרויסע חסיד|שיחה]] &#039;&#039;&#039;היום ל&#039; באב ה&#039;תשפ&amp;quot;ה [[הרבי]] [[הרבי כמלך המשיח|מלך המשיח]] מתגלה!&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
:{{תוקן}}. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &amp;lt;small class=&amp;quot;plainlinks&amp;quot;&amp;gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&amp;lt;/small&amp;gt; 13:21, 21 באוקטובר 2025 (IDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==מי שיכול==&lt;br /&gt;
שיכנס לדף הבא [[משתמש:פתגמים/מיזם:הרחבת חב&amp;quot;דציטוט]], זה יעזור מאוד להרחבת חב&amp;quot;דציטוט ואני מקווה שכולם ישתתפו בזה כדי להגיע ל400 ערכים עד י&amp;quot;א ניסן [[משתמש:פתגמים|פתגמים]] - [[שיחת משתמש:פתגמים|שיחה]] 19:31, 2 בפברואר 2026 (IST)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== אולי נאחד כוחות לשפץ ערכים ספציפיים? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
חב&amp;quot;דטקסטים פעילים! אילו ערכים לדעתכם ממש כדאי שיהיו הכי מוכנים בזריזות בשביל הפצת המעיינות?. מבצע תפילין, מזוזה, מעלת לימוד החסידות, הפצת המעיינות, או כל נושא אחר...&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אפשר להציע פרוייקט של ציטוט יומי מכל רבותינו נשיאנו לחודש כסלו (ההוראה הידועה של הרבי מער&amp;quot;ח כסלו תשמ&amp;quot;ט). אולי {{א|מ. רובין}} תוכל לבנות תבנית כזו? [[משתמש:א חסידישע ווארט|א חסידישע ווארט]] - [[שיחת משתמש:א חסידישע ווארט|שיחה]] 20:04, 8 במרץ 2026 (IST)&lt;br /&gt;
נפתח כבר פרוייקט [[https://zitut.chabadpedia.com/index.php/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A4%D7%AA%D7%92%D7%9E%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%9D:%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%98|כאן]] [[משתמש:יל&amp;amp;#34;ש|יל&amp;amp;#34;ש]] - [[שיחת משתמש:יל&amp;amp;#34;ש|שיחה]] 20:46, 8 במרץ 2026 (IST)&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>יל&quot;ש</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D&amp;diff=9319</id>
		<title>פורים</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D&amp;diff=9319"/>
		<updated>2026-03-08T18:42:31Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;יל&amp;quot;ש: הרחבה, הרחבה, הרחבה&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{כותרת נושא|חב&amp;quot;דפדיה=פורים}}[[קובץ:הרבי בפורים.jpg|ממוזער|שמאל|הרבי בחג הפורים תנש&amp;quot;א]]&lt;br /&gt;
[[קובץ:פורים 2.jpeg|שמאל|ממוזער|חסידי חב&amp;quot;ד מביאים את שמחת החג לחיילים]]&lt;br /&gt;
[[קובץ:תחפושת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילד [[תחפושות|מחופש]] עובר לפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]] שהתקיימה בחג הפורים]]&lt;br /&gt;
חג פורים הוא אחד מחגי ישראל, שנקבע על ידי חז&amp;quot;ל בתקופה שלפני בנין בית המקדש השני, ומוזכר בתנ&amp;quot;ך במגילת אסתר. ברוב המקומות בעולם חל ביום י&amp;quot;ד באדר, ובעיירות המוקפות חומה מימות יהושע בן נון, כירושלים, חל החג ביום ט&amp;quot;ו באדר. ערב החג, י&amp;quot;ג באדר, הוא צום תענית אסתר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החג נקבע לזכר הנס שעשה עמנו ה&#039; בזמן גלות בבל שבין חורבן בית המקדש הראשון לבניית בית המקדש השני, תחת ממשלת אחשוורוש, בהצילו את העם היהודי מגזירת המן להשמיד את העם אנשים נשים וטף. הצלה שהתגלגלה על ידי פעולותיהם של מרדכי היהודי ואסתר המלכה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לחג נקבעו ארבע מצוות ייחודיות: קריאת המגילה בלילה וביום, סעודה ומשתה, משלוח מנות ומתנות לאביונים, ובנוסף, קריאת התורה בפרשת מחיית עמלק, אמירת &#039;ועל הניסים&#039; בתפילה ובברכת המזון, ואיסור הספד ותענית. כמו כן קיימים בו מנהגים רבים - כמו תחפושות, הכאת המן, שתייה &#039;עד דלא ידע&#039; ועוד. הרבי עורר על מבצע פורים, במסגרתו חסידי חב&amp;quot;ד מזכים יהודים רבים ככל האפשר במצוות החג.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
באופן ייחודי, שמחת חג הפורים נקבעה בהלכה לשמחה בלתי מוגבלת - &amp;quot;עד דלא ידע&amp;quot;, שלא כשמחת החגים האחרים שהיא מוגבלת. שמחה זו נובעת ממעלתם של ישראל שגם בתקופת גלות חשוכה, כמו בימי מרדכי ואסתר, התעוררו מרצונם ובחרו להתחבר לה&#039; מתוך מסירות נפש. בגלל מעלתה הייחודית של שמחת הפורים, חג זה יהיה היחיד שלא יתבטל בעתיד, בימות המשיח.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=== ציטוטים מתורת הרבי ===&lt;br /&gt;
* ומזה באים לימי הפורים, באופן שגם כאשר כל המועדים בטלים, הנה &amp;quot;ימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם&amp;quot;, שנשארים קיימים לנצח, לעד ולעולמי עולמים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
* &amp;quot;דע&amp;quot;י המס&amp;quot;נ דישראל במשך כל השנה, דעניין המס&amp;quot;נ הוא מעצם הנשמה, היינו מצד הבחירה דעצם הנשמה בהעצמות, עי&amp;quot;ז נמשך ומתגלה בחירת העצמות בישראל, ועי&amp;quot;ז, גם הגורל דלמעלה הי&#039; שליהודים יהי&#039; אורה ושמחה וששון ויקר, ואת המן ואת בניו יתלו על העץ.&amp;quot;&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;מאמר &amp;quot;על כן קראו&amp;quot; ה&#039;תשי&amp;quot;ג&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
* &amp;quot;כאשר ישנו יהודי שנהנה מסעודתו של אותו רשע או שהשתחווה לצלם, רח&amp;quot;ל - אין זה מאורע שקרה אצל הזולת, בד&#039; אמותיו של הזולת, אלא מאורע &amp;quot;אשר קרה&amp;quot;ו&amp;quot;&amp;quot;, בד&#039; אמותיו של ראש הסנהדרין!&amp;quot; &lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ט בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
* &amp;quot;יהודי צריך להיות בעולם, אפילו במקום כזה שלפני בואו לשם הי&amp;quot;&#039; חושך כפול ומכופל&amp;quot;, ובחושך כפול ומכופל מגיע יהודי עם ד&#039; אמותיו, ומתנהג שם ע&amp;quot;פ הוראות התורה, גם באכילתו ובשתיתו ובטיולו ובכל עניניו. וכאשר יהודי הולך בתוקף של עצם הנפש, הקשורה עם התוקף של העצם שלמעלה - אזי פועל גם ב&amp;quot;שושן הבירה&amp;quot;, במקום שלא נזכר בגילוי שמו של הקב&amp;quot;ה, שגם שם יהי&#039; &amp;quot;ונהפוך הוא&amp;quot;, ועד שאפילו &amp;quot;עמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תש&amp;quot;כ בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;ולכן, אפילו אחשורוש – שהי&#039; מלך טיפש (כדברי הגמרא ) – מינה את מרדכי ל&amp;quot;משנה למלך&amp;quot; רק לאחרי שנוכח לדעת שאינו מתפעל ונשאר &amp;quot;מרדכי&amp;quot; היהודי&amp;quot;&amp;quot;; כאשר רואים שהוא אדם אמיתי, ועומד על שלו, ואינו חוזר בו ממה שסוכם, &amp;quot;מושבע ועומד מהר סיני&amp;quot; – אזי ממנה אותו ל&amp;quot;משנה למלך&amp;quot;.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ח בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;וכאן ראו שיהודי יכול להיות &amp;quot;משנה למלך&amp;quot;, היינו, שנמצא בגלות (שלכן אינו המלך), ובשעת מעשה, הנה כשישנו ענין של מצוה, אינו מתפעל מאף אחד, גם לא מאחשורוש בעצמו, אף שהוא המלך שלו, ו&amp;quot;דינא דמלכותא דינא&amp;quot;, וישנו ציווי &amp;quot;ודרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה והתפללו בעדה גו&#039;&amp;quot;; ובשעת מעשה לובש גם את התפילין, שפועלים פחד על אחשורוש,... הרי זה פועל על &amp;quot;כל עמי הארץ&amp;quot; ש&amp;quot;יראו ממך&amp;quot;, ועי&amp;quot;ז – &amp;quot;רבים מעמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ח בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;הוראה זו – שבנ&amp;quot;י אינם נתונים תחת הטבע – היא לא רק בנוגע לכלל ישראל, אלא גם בנוגע לכל יחיד. יהודי צריך לזכור שכל הענינים שיש לו, תלויים ובאים מהקב&amp;quot;ה בעצמו, שאינו מוגבל ח&amp;quot;ו בחוקי הטבע.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ז בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;וכאשר ישנם &amp;quot;אנשי משה&amp;quot;, שהם השלוחים של הרבי להנהגת המוסד, אזי ישנו הכח שיהי&#039; &amp;quot;צא הלחם בעמלק&amp;quot;, גם עם ה&amp;quot;עמלק&amp;quot; שמתגנב (&amp;quot;וואָס כאַפּט זיך אַריין&amp;quot;) בין בנ&amp;quot;י, ופועלים את כל הענינים שצריכים לפעול כדי שיהי&#039; &amp;quot;הכסא שלם&amp;quot; ועי&amp;quot;ז גם &amp;quot;השם שלם&amp;quot;, ופועלים הדירה לו ית&#039; ע&amp;quot;י לימוד הנגלה ולימוד החסידות וע&amp;quot;י עבודת התפלה וקיום המצוות בהידור.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשט&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;וזהו וקבל היהודים את אשר החלו לעשות, שבמתן תורה היתה רק ההתחלה ובזמן גזירת המן היתה הקבלה, כי ע&amp;quot;י שהי&#039; להם אז מס&amp;quot;נ בפועל על תומ&amp;quot;צ נתעלו (בענין אחד) למדריגה נעלית יותר מכמו שהיו בזמן מתן תורה, ולכן אז דוקא היתה הקבלה, וקבל היהודים.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;מאמר ד&amp;quot;ה וקבל היהודים ה&#039;תשי&amp;quot;א - קונטרס פורים ה&#039;תשמ&amp;quot;ט&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;ולהעיר, דבתו&amp;quot;א מבואר, דהמס&amp;quot;נ שלהם שהיתה אז היא שבאם היו ממירים דתם ח&amp;quot;ו לא היו עושים להם כלום, כי הגזירה היתה רק על היהודים, ואעפ&amp;quot;כ לא עלתה על דעתם מחשבת חוץ ח&amp;quot;ו.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;מאמר וקבל היהודים ה&#039;תשי&amp;quot;א - קונטרס פורים ה&#039;תשמ&amp;quot;ט&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;מימי הפורים למדים כלל, שכאשר רואים שאין עצה... &amp;quot;כל עבדי המלך גו&#039; יודעים&amp;quot; שאין להכנס אל החצר הפנימית... לא צריכים להתפעל, אלא להדחק שמה (&amp;quot;שפּאַרן זיך אַהינצו&amp;quot;)! ובהתאם לכך נעשית ההנהגה על כל השנה כולה – שכאשר רואים שאין ברירה אחרת, אזי, &amp;quot;ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת&amp;quot;...&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;א בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;צריך לידע שיש&amp;quot; תרופה אחת &amp;quot;שעל ידה מבטלים כל ההעלמות וההסתרים: להוסיף בעניני תומ&amp;quot;צ מתוך&amp;quot; מסירת-נפש של קדושה &amp;quot;– שבמקום לעסוק בעצמו בלימוד ענין עמוק בתורה, או להתעלות בעצמו בעניני יראת שמים, ימסור את כחותיו ואת נפשו בשביל ללמוד עם תינוקות של בית רבן ענינים פשוטים שהם לפי ערכם!&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ב בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;וזוהי ההוראה מהמגילה בחיי היום-יום, ובפרט בארץ הלזו, שבה מניחים לבנ&amp;quot;י ללמוד תורה ולקיים מצוות, שמירת שבת ויו&amp;quot;ט וכו&#039;, עם כל ההידורים – אלא שחסר רק התוקף הדרוש, לידע, שהן אמת ש&amp;quot;אתם המעט מכל העמים&amp;quot; בכמות, אבל הסיבה לכך היא בגלל שככל שניתוסף יותר ברוחניות, הולכת ומתמעטת הכמות, וכמבואר בחסידות שככל שישנו ריבוי האורות ישנו מיעוט הכלים.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;כשם שמרדכי השתדל בהצלת כל היהודים, ופעל אצל כולם שלא עלתה אצל אחד מהם מחשבת חוץ ח&amp;quot;ו, ועי&amp;quot;ז נגאלו &amp;quot;כל היהודים אשר בכל מלכות אחשורוש&amp;quot; – כמו כן כאשר מתנהגים באופן וסדר זה גם עכשיו, מבטלים סוכ&amp;quot;ס את כל ההעלמות וההסתרים, ופועלים אצל כל בנ&amp;quot;י שמבלי הבט על מעמדם ומצבם יכריזו: &amp;quot;אם למות אם לחיים אנו עמך&amp;quot; – מצד מסירת נפש, ובמשך הזמן, לאט לאט, יפעלו עליהם שיומשך אצלם גם במחשבה דיבור ומעשה.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ב בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;כאשר ההנהגה היא להיפך מ&amp;quot;אל תירא מפחד פתאום ומשואת רשעים&amp;quot;, אלא יהודי מרגיש את עצמו נחות, &amp;quot;ונהי בעינינו כחגבים&amp;quot;, וממתין על ההסכמה של &amp;quot;אותו רשע&amp;quot;, שיתן לו &amp;quot;סמיכה&amp;quot; שהוא &amp;quot;אַ פיינער אמריקאַנער&amp;quot;, &amp;quot;אַ פיינער שושן-הבירה איד&amp;quot; – הרי זה פוגע בקיומו של עם ישראל!&amp;quot;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;צריכים לידע ש&amp;quot;מרדכי היהודי גו&#039; גדול ליהודים&amp;quot;, ובמילא הרי הוא בעה&amp;quot;ב, ומוציא אותם מן המיצר אל המרחב, עם כל הפירושים, ובעיקר, כפירוש הפשוט – שבקרוב ממש יוצאים מן המיצר אל המרחב, בחסד וברחמים, בטוב הנראה והנגלה, ובשובע שמחות.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ג בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;וזהו תוכן סיפור המגילה, שאפילו כאשר היתה לבנ&amp;quot;י אחות בבית המלכות, ומרדכי יושב בשער המלך, ובית המן ניתן למרדכי – שלח מרדכי אגרת אחת ואגרת השנית בכתבו &amp;quot;את כל תוקף&amp;quot;, שידעו שצריך לקיים ולקבל עליהם את כל הענינים שמסרו נפשם עליהם, שכללותם היא הכפירה בע&amp;quot;ז, שאז &amp;quot;נקרא יהודי&amp;quot;, וזהו הלימוד של ימי הפורים.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ד בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;אבל כאשר יהודי אינו מניח לגוי אשר בקרבו שתהי&#039; לו שליטה בנפשו פנימה, אזי בדרך ממילא מתבטלת האחיזה שעל ידה היו עמי-הארץ שמבחוץ לד&#039; אמות שלו יכולים לשלוט עליו.&amp;quot;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ד בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;המן ראה את ההתחלה ש&amp;quot;נהנו מסעודתו של אותו רשע&amp;quot;; ואח&amp;quot;כ ראה שכאשר ניתנה פקודה שכולם יהיו &amp;quot;כורעים ומשתחוים להמן&amp;quot;, להיותו שר המלך, הנה מלבד מרדכי ש&amp;quot;לא יכרע ולא ישתחוה&amp;quot;, היו אלו שנשארו ב&amp;quot;יבשה&amp;quot;, שלא &amp;quot;במקום חיותם&amp;quot; – מי הים. ובגלל זה עלה בדעתו שיוכל לגזור עליהם גזירה.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ד בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;אסתר היתה סבורה שביטול הגזירה תלוי בענין הצום, ואף שזהו היפך דרך הטבע – הרי גם הגזירה לא היתה בדרך הטבע, וממילא, גם ביטול הגזירה אינו בדרך הטבע. ועד&amp;quot;ז בכל דור ודור ש&amp;quot;עומדים עלינו לכלותינו&amp;quot; אלא ש&amp;quot;הקב&amp;quot;ה מצילנו מידם&amp;quot; – שההצלה היא עי&amp;quot;ז שנזהרים מהחטא שגרם אז את גזירת המן.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ז בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;וזהו החילוק בין יהודי לאינו-יהודי – שאינו-יהודי הוא תחת חוקי הטבע, ואילו יהודי הוא למעלה מחוקי הטבע, אלא שהקב&amp;quot;ה רצה שילבישו זאת בלבושי הטבע.&amp;quot;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ז בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;בפורים יש אמנם כו&amp;quot;כ מצוות, אבל, היכן מתבטא הענין ד&amp;quot;רבים מעמי הארץ מתיהדים&amp;quot;, שזהו תכלית הנצחון דפורים – הרי זה מתגלה בהענין ד&amp;quot;לא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי&amp;quot;, שזהו ענין השמחה.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;א בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;והיינו, שיהודי מקבל על עצמו החלטה גמורה – באופן שלא מועיל על זה מסירת מודעא, כמבואר בגמרא המעלה דפורים אפילו לגבי מתן-תורה – להמשיך המסירת-נפש דפורים על כל השנה כולה, לקיים במשך כל השנה כולה את דברי מרדכי, ראש הסנהדרין, ובאופן של שמחה – כמו בימי הפורים, ש&amp;quot;ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר&amp;quot;.&amp;quot;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;א בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;ואז זוכות שנכתבת מגילה על שמן, מגילת אסתר, ומבטיחים להן שאפילו כאשר כל ספרי הנביאים עתידין ליבטל, הנה מגילת אסתר אינה בטילה, והיינו, שהן בונות דבר נצחי, שקשור עם &amp;quot;נצח ישראל&amp;quot;, ומביאות את הגאולה האמיתית והשלימה, גאולה שאין אחרי&#039; גלות.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;א בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;...הדרך היחידה לפעול שמלכתחילה לא יהיו גזירות כו&#039;, היא – להבטיח את אופן הנהגתם של התינוקות בבואם מבית הספר, שידעו, שאין להם מה להתפעל מהעולם גם בהיותו כמו שהוא, ואדרבה, יש ביכלתם – ע&amp;quot;י השכל וכל הכחות שלהם – להתחכם ולהתגבר על העולם, ועד שנעשה בעה&amp;quot;ב על הטבע (ולא להיפך ח&amp;quot;ו)...&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;יהודי צריך לידע &amp;quot;כלל&amp;quot; – שכל בנ&amp;quot;י, &amp;quot;מנער ועד זקן טף ונשים&amp;quot;, הם במעמד ומצב ש&amp;quot;לא יכרע ולא ישתחוה&amp;quot;, אלא, שישנו מי שטועה ועושה דבר מסויים בחשבו שאין זה בבחינת &amp;quot;יכרע וישתחוה&amp;quot;, אף שבפועל הרי זה בבחינת &amp;quot;יכרע וישתחוה&amp;quot;, וישנו מי שאינו מוכן לטעות ולרמות את עצמו; אבל ברור הדבר שכל אחד מישראל הוא במעמד ומצב ש&amp;quot;לא יכרע ולא ישתחוה&amp;quot;, להיותו חלק מ&amp;quot;עם מרדכי&amp;quot;, ש&amp;quot;נפש השנית בישראל היא חלק אלקה ממעל ממש&amp;quot;.&amp;quot;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;...אפילו אלו ש&amp;quot;נהנו מסעודתו של אותו רשע&amp;quot;, או &amp;quot;שהשתחוו לצלם&amp;quot;... הנה בשעה שנודעה הגזירה, והכריזו על &amp;quot;כנוס את כל היהודים&amp;quot;, אזי &amp;quot;כולם כאחד [לא רק אלפים, מאות ועשיריות, אלא אפילו אחד] לא עלה על דעתם מחשבת חוץ ח&amp;quot;ו&amp;quot;, &amp;quot;ומסרו עצמן למות כל השנה כולה&amp;quot; ... וההסברה היחידה על זה היא – כי, בשעה שיהודי &amp;quot;תופס&amp;quot; (&amp;quot;כאַפּט זיך&amp;quot;) שזהו ענין שנוגע ל&amp;quot;יכרע וישתחוה&amp;quot;, אזי מתנער ממנו לגמרי, ועומד במס&amp;quot;נ.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;..אסור להתייאש מאף יהודי (ומי שמתייאש – הרי זה שקר), כיון שכל יהודי, יהי&#039; מי שיהי&#039;, &amp;quot;מנער ועד זקן טף ונשים&amp;quot;, הוא במעמד ומצב ש&amp;quot;לא יכרע ולא ישתחוה&amp;quot;, ולא רק שלא יעשה זאת סתם ככה, אלא גם כאשר הדבר קשור עם גזירת המן, והברירה היא בין לחיים או להיפך (&amp;quot;אתך אנו בין לחיים בין כו&#039;&amp;quot;) – לא איכפת לו, ועומד בתוקף על כך ש&amp;quot;לא יכרע ולא ישתחוה&amp;quot;.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;בעמדנו בפתיחה דחודש אדר, ובשנה זו – דב&#039; חדשי אדר, אדר ראשון ושני – וע&amp;quot;פ הידוע שלפתיחת הדבר כח מיוחד, הפותח את הצינור לשמחה במשך כל ימי חדשי אדר בשנה זו – צריך מיד לשאוב כחות מהפתיחה והכניסה (&amp;quot;משנכנס אדר&amp;quot;) להרבות בכל עניני שמחה,&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;משיחות לילות ד&#039;, ה&#039;, ו&#039; ושבת קודש פ&#039; תרומה ה&#039;תשנ&amp;quot;ב&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;וכמו שרואים בפועל בכמה אנשים, שבהיותם במקום שהיו שם גזירות על תומ&amp;quot;צ, הי&#039; להם מס&amp;quot;נ בפועל משך כו&amp;quot;כ שנים, וכשבאו אח&amp;quot;כ למדינות שאפשר לעסוק בתומ&amp;quot;צ מתוך הרחבה, אין ניכר בהם (כ&amp;quot;כ) המס&amp;quot;נ שהיה להם מקודם. כי זה שעמדו במס&amp;quot;נ משך כו&amp;quot;כ שנים היא לפי שהאיר בהם גילוי עצם הנשמה שלמעלה מכחות הגלויים ולא נעשה עי&amp;quot;ז שינוי בכוחות הגלוים עצמם.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;קונטרס פורים קטן, תשנ&amp;quot;ב&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* מה מביטים בפליאה?! אם ישנו יהודי שרוצה לומר &amp;quot;לחיים&amp;quot; - מסתכלים עליו כמו על דבר פלא!... &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשח&amp;quot;י בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* יהודי צריך להיות בעולם, אפילו במקום כזה שלפני בואו לשם הי&#039; &#039;&#039;&#039;חושך כפול ומכופל&#039;&#039;&#039;, ובחושך כפול ומכופל מגיע יהודי עם ד&#039; אמותיו, ומתנהג שם ע&amp;quot;פ הוראות התורה, גם באכילתו ובשתיתו ובטיולו ובכל עניניו. וכאשר יהודי הולך בתוקף של עצם הנפש, הקשורה עם התוקף של העצם שלמעלה - אזי פועל גם ב&amp;quot;שושן הבירה&amp;quot;, במקום שלא נזכר בגילוי שמו של הקב&amp;quot;ה, שגם שם יהי&#039; &amp;quot;ונהפוך הוא&amp;quot;, ועד שאפילו &amp;quot;עמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם&amp;quot;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תש&amp;quot;כ בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* ...והרי ה&amp;quot;עבודה זרה&amp;quot; הכי גדולה היא - ש&amp;quot;נהי&#039; ככל הגוים&amp;quot;, היינו, שרצונו שלא יכירו שהוא יהודי, אלא יחשבו שהוא &amp;quot;איוואן&amp;quot;, &amp;quot;מייקל&amp;quot; - גוי רח&amp;quot;ל, אבל האמת היא, שכיון שנולד לאם יהודי&#039;, הנה הן אם רצונו בכך, והן אם לאו, הרי הוא יהודי,...אלא, שיכול להיות שלשעה קלה &amp;quot;יצרו אנסו&amp;quot;, אבל בידו הברירה שלא לציית ל&amp;quot;מלך זקן וכסיל&amp;quot;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ה בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* וכאשר באה לידו פעולה מסויימת – אומרים לו: &amp;quot;מי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות&amp;quot; – דכיון ש&amp;quot;אין גו&#039; אתנו יודע עד מה&amp;quot;, הרי יתכן שפעולה זו היא הפעולה העיקרית שבשבילה ירדה נשמתו למטה למשך שבעים-שמונים שנה!&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ב בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* גם אם היהודי יוותר על כל עניניו ויתן לו את כל רכושו, ויהפך להיות לו &amp;quot;עבד כנעני&amp;quot; – הנה כל זמן שלא יתבטל ממציאותו, &amp;quot;ביהודים לאבדם&amp;quot;, הנה עצם מציאותו של היהודי מנקרת את עיניו של הגוי!... גם אם יהודי חושב שאם יסיר את התפילין רח&amp;quot;ל, יפתח את חנותו בשבת ויסגרנה ביום ראשון, ידבר בלשונו של הגוי, יתלבש ויתנהג כמותו, ויהנה מסעודתו של אותו רשע, אזי יהי&#039; הגוי &#039;&#039;&#039;ידיד&#039;&#039;&#039; שלו – אין האמת כן; כל זמן שקיימת מציאותו של היהודי, לא יכול הגוי להיות רגוע! &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ה בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* צריכים לדעת, איפוא, שקיומם של בנ&amp;quot;י מעולם לא הי&#039; תלוי ב&amp;quot;דיפלומטיא&amp;quot;, ומעולם לא היתה לגויים דעה ובעלות על יהודים. הבעה&amp;quot;ב היחידי על יהודים הוא הקב&amp;quot;ה, כמ&amp;quot;ש &amp;quot;כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם&amp;quot;, &amp;quot;ולא עבדים לעבדים&amp;quot;. ובמילא הדרך היחידה לקיומם של בנ&amp;quot;י... הדרך שניתנה ע&amp;quot;י הקב&amp;quot;ה – דרך המלך, מלכו של עולם – דרך התורה ומצוות. וכאשר הולכים בדרך זו, הנה, גם כאשר עושים בדרך הטבע איזו פעולה שתהי&#039; בלבד, מהפכים את הגזירה מן הקצה אל הקצה. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ז בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* מרדכי הי&#039; חסיד, שהרי הוא תיקן את הענין ד&amp;quot;חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע&amp;quot;, ומי הי&#039; מעלה על דעתו לתקן תקנה לדורות שצ&amp;quot;ל ענין של &amp;quot;עד דלא ידע&amp;quot;, אם לא חסיד?!... &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;שיחת ש&amp;quot;פ צו, שושן פורים, ה&#039;תשי&amp;quot;ד בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* וכמו&amp;quot;כ הוא בנוגע למשה שבדורנו, כ&amp;quot;ק מו&amp;quot;ח אדמו&amp;quot;ר נשיא דורנו, שעבודתו לעורר ולגלות את האמונה שבכל אחד מישראל שמצד עצם הנשמה היא באופן שאח&amp;quot;כ יעבדו עבודתם בכח עצמם, ועד שיהיו נר תמיד שאין שייך בו שינוי גם מצד כחות הגלויים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;מאמר ואתה תצוה תשמ&amp;quot;א - מוגה קונטרס פורים קטן - תשנ&amp;quot;ב&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* כל הפלוגתא והמחלוקת היתה אם &amp;quot;להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים&amp;quot;, או &amp;quot;ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר&amp;quot;; אבל &amp;quot;מיהו יהודי&amp;quot; – לא הי&#039; ספק לאף אחד!...&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ט בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* ובאופן כזה צריכה להיות עבודתו של יהודי - שבכל מעמד ומצב שיהי&#039;, קור וחום וקיץ וחורף ויום ולילה, עומד הוא ביהדותו באופן ד&amp;quot;לא ישבותו&amp;quot;, להיות &amp;quot;יהודי&amp;quot; ש&amp;quot;כופר בע&amp;quot;ז&amp;quot; מתוך מס&amp;quot;נ.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ט בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* ולכן מספרים לנו זאת, כדי שנדע, שכאשר נותנים למישהו ברירה ואומרים לו: אתה יכול לעסוק בלימוד התורה כל ימיך, ואתה יכול להיות עסקן ציבורי, ואפילו ראש ישיבה - עליו לדעת, שכאשר בוחר באפשרות השני&#039;, אז יפרשו ממנו מקצת הסנהדרין!&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ה בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* צריכים לידע ש&amp;quot;מרדכי היהודי גו&#039; גדול ליהודים&amp;quot;, ובמילא הרי הוא בעה&amp;quot;ב, ומוציא אותם מן המיצר אל המרחב, עם כל הפירושים, ובעיקר, כפירוש הפשוט - שבקרוב ממש יוצאים מן המיצר אל המרחב, בחסד וברחמים, בטוב הנראה והנגלה, ובשובע שמחות. ושמחה פורץ גדר - פריצת כל הגדרים והגבלות וגבולים, ועד שיעלה הפורץ לפנינו. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ג בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* והעיקר - שיהי&#039; עלות השחר דהגאולה האמיתית והשלימה, ש&amp;quot;לילה כיום יאיר&amp;quot;, בביאת משיח צדקנו, בקרוב ממש.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ט בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* כנראה ישנם עדיין שנים-שלושה שעדיין לא קיימו &amp;quot;עד דלא ידע&amp;quot;... יחטפו איפוא לקיים זאת קודם ברכה אחרונה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ט בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;{{חגים וזמנים}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>יל&quot;ש</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%98_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%22%D7%98_%D7%91%D7%90%D7%93%D7%A8_%D7%91%27&amp;diff=9318</id>
		<title>תבנית:ציטוט היום י&quot;ט באדר ב&#039;</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%98_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%22%D7%98_%D7%91%D7%90%D7%93%D7%A8_%D7%91%27&amp;diff=9318"/>
		<updated>2026-03-08T18:06:32Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;יל&amp;quot;ש: הרחבה, הרחבה, הרחבה&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{ציטוט|ציטוט=ולכן מספרים לנו זאת, כדי שנדע, שכאשר נותנים למישהו ברירה ואומרים לו: אתה יכול לעסוק בלימוד התורה כל ימיך, ואתה יכול להיות עסקן ציבורי, ואפילו ראש ישיבה - עליו לדעת, שכאשר בוחר באפשרות השני&#039;, אז יפרשו ממנו מקצת הסנהדרין!|מקור=התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ה בלתי מוגה}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:תבניות ציטוט יומי]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>יל&quot;ש</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%98_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%22%D7%97_%D7%91%D7%90%D7%93%D7%A8_%D7%91%27&amp;diff=9314</id>
		<title>תבנית:ציטוט היום י&quot;ח באדר ב&#039;</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%98_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%22%D7%97_%D7%91%D7%90%D7%93%D7%A8_%D7%91%27&amp;diff=9314"/>
		<updated>2026-03-08T17:58:23Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;יל&amp;quot;ש: יצירת דף עם התוכן &amp;quot;{{ציטוט|ציטוט=צריכים לידע ש&amp;quot;מרדכי היהודי גו&amp;#039; גדול ליהודים&amp;quot;, ובמילא הרי הוא בעה&amp;quot;ב, ומוציא אותם מן המיצר אל המרחב, עם כל הפירושים, ובעיקר, כפירוש הפשוט - שבקרוב ממש יוצאים מן המיצר אל המרחב, בחסד וברחמים, בטוב הנראה והנגלה, ובשובע שמחות. ושמחה פורץ גדר - פריצת כל...&amp;quot;&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{ציטוט|ציטוט=צריכים לידע ש&amp;quot;מרדכי היהודי גו&#039; גדול ליהודים&amp;quot;, ובמילא הרי הוא בעה&amp;quot;ב, ומוציא אותם מן המיצר אל המרחב, עם כל הפירושים, ובעיקר, כפירוש הפשוט - שבקרוב ממש יוצאים מן המיצר אל המרחב, בחסד וברחמים, בטוב הנראה והנגלה, ובשובע שמחות. ושמחה פורץ גדר - פריצת כל הגדרים והגבלות וגבולים, ועד שיעלה הפורץ לפנינו.|מקור=התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ג בלתי מוגה}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:תבניות ציטוט יומי]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>יל&quot;ש</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%98_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%22%D7%96_%D7%91%D7%90%D7%93%D7%A8_%D7%91%27&amp;diff=9310</id>
		<title>תבנית:ציטוט היום י&quot;ז באדר ב&#039;</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%98_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%22%D7%96_%D7%91%D7%90%D7%93%D7%A8_%D7%91%27&amp;diff=9310"/>
		<updated>2026-03-08T17:47:13Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;יל&amp;quot;ש: יצירת דף עם התוכן &amp;quot;{{ציטוט|ציטוט=והעיקר - שיהי&amp;#039; עלות השחר דהגאולה האמיתית והשלימה, ש&amp;quot;לילה כיום יאיר&amp;quot;, בביאת משיח צדקנו, בקרוב ממש.|מקור= התוועדות חג הפורים ה&amp;#039;תשי&amp;quot;ט בלתי מוגה}} קטגוריה:תבניות ציטוט יומי&amp;quot;&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{ציטוט|ציטוט=והעיקר - שיהי&#039; עלות השחר דהגאולה האמיתית והשלימה, ש&amp;quot;לילה כיום יאיר&amp;quot;, בביאת משיח צדקנו, בקרוב ממש.|מקור= התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ט בלתי מוגה}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:תבניות ציטוט יומי]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>יל&quot;ש</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A9%D7%A2_%D7%95%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%98&amp;diff=9309</id>
		<title>שיחת משתמש:א חסידישע ווארט</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A9%D7%A2_%D7%95%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%98&amp;diff=9309"/>
		<updated>2026-03-08T17:42:45Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;יל&amp;quot;ש: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{בה חממה}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מהי חב&amp;quot;דציטוט ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשביל מה הקימו את חב&amp;quot;דציטוט? - בשביל הפצת המעיינות. איך עושים הפצת המעיינות בחב&amp;quot;דציטוט? - מביאים ומפרסמים פתגמים חסידיים. מהם פתגמים חסידיים? - פתגמים שמכילים בתוכם בתמצות רעיון חסידי. &lt;br /&gt;
דוגמאות: רובו ככולו של היום-יום מלא בפתגמיים חסידיים קצרים. (בהיום-יום יש גם פתגמים די ארוכים. בחב&amp;quot;דטקסט מחפשים פתגמים קצרים).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== .77 ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==אולי?==&lt;br /&gt;
אולי יסכים לחזור ולפעול בחב&amp;quot;דציטוט [[משתמש:יל&amp;amp;#34;ש|יל&amp;amp;#34;ש]] - [[שיחת משתמש:יל&amp;amp;#34;ש|שיחה]] 19:42, 8 במרץ 2026 (IST)&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>יל&quot;ש</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%98_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%98%22%D7%96_%D7%91%D7%90%D7%93%D7%A8_%D7%91%27&amp;diff=9308</id>
		<title>תבנית:ציטוט היום ט&quot;ז באדר ב&#039;</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%98_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%98%22%D7%96_%D7%91%D7%90%D7%93%D7%A8_%D7%91%27&amp;diff=9308"/>
		<updated>2026-03-08T17:40:34Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;יל&amp;quot;ש: יצירת דף עם התוכן &amp;quot;{{ציטוט|ציטוט=כנראה ישנם עדיין שנים-שלושה שעדיין לא קיימו &amp;quot;עד דלא ידע&amp;quot;... יחטפו איפוא לקיים זאת קודם ברכה אחרונה.|מקור=התוועדות חג הפורים ה&amp;#039;תשי&amp;quot;ט בלתי מוגה}} קטגוריה:תבניות ציטוט יומי&amp;quot;&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{ציטוט|ציטוט=כנראה ישנם עדיין שנים-שלושה שעדיין לא קיימו &amp;quot;עד דלא ידע&amp;quot;... יחטפו איפוא לקיים זאת קודם ברכה אחרונה.|מקור=התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ט בלתי מוגה}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:תבניות ציטוט יומי]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>יל&quot;ש</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%98_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%22%D7%90_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F&amp;diff=9307</id>
		<title>תבנית:ציטוט היום י&quot;א בניסן</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%98_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%22%D7%90_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F&amp;diff=9307"/>
		<updated>2026-03-08T17:32:13Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;יל&amp;quot;ש: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{ציטוט|ציטוט=בכל דור ודור ישנו אחד מזרע יהודה שראוי להיות משיח. ובדורנו - נשיא דורנו.|מקור=שיחת שבת פרשת ויצא תשנ&amp;quot;ב}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:תבניות ציטוט יומי]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>יל&quot;ש</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D&amp;diff=9306</id>
		<title>פורים</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D&amp;diff=9306"/>
		<updated>2026-03-08T17:27:18Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;יל&amp;quot;ש: הרחבה, הרחבה, הרחבה&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{כותרת נושא|חב&amp;quot;דפדיה=פורים}}[[קובץ:הרבי בפורים.jpg|ממוזער|שמאל|הרבי בחג הפורים תנש&amp;quot;א]]&lt;br /&gt;
[[קובץ:פורים 2.jpeg|שמאל|ממוזער|חסידי חב&amp;quot;ד מביאים את שמחת החג לחיילים]]&lt;br /&gt;
[[קובץ:תחפושת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילד [[תחפושות|מחופש]] עובר לפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]] שהתקיימה בחג הפורים]]&lt;br /&gt;
חג פורים הוא אחד מחגי ישראל, שנקבע על ידי חז&amp;quot;ל בתקופה שלפני בנין בית המקדש השני, ומוזכר בתנ&amp;quot;ך במגילת אסתר. ברוב המקומות בעולם חל ביום י&amp;quot;ד באדר, ובעיירות המוקפות חומה מימות יהושע בן נון, כירושלים, חל החג ביום ט&amp;quot;ו באדר. ערב החג, י&amp;quot;ג באדר, הוא צום תענית אסתר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החג נקבע לזכר הנס שעשה עמנו ה&#039; בזמן גלות בבל שבין חורבן בית המקדש הראשון לבניית בית המקדש השני, תחת ממשלת אחשוורוש, בהצילו את העם היהודי מגזירת המן להשמיד את העם אנשים נשים וטף. הצלה שהתגלגלה על ידי פעולותיהם של מרדכי היהודי ואסתר המלכה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לחג נקבעו ארבע מצוות ייחודיות: קריאת המגילה בלילה וביום, סעודה ומשתה, משלוח מנות ומתנות לאביונים, ובנוסף, קריאת התורה בפרשת מחיית עמלק, אמירת &#039;ועל הניסים&#039; בתפילה ובברכת המזון, ואיסור הספד ותענית. כמו כן קיימים בו מנהגים רבים - כמו תחפושות, הכאת המן, שתייה &#039;עד דלא ידע&#039; ועוד. הרבי עורר על מבצע פורים, במסגרתו חסידי חב&amp;quot;ד מזכים יהודים רבים ככל האפשר במצוות החג.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
באופן ייחודי, שמחת חג הפורים נקבעה בהלכה לשמחה בלתי מוגבלת - &amp;quot;עד דלא ידע&amp;quot;, שלא כשמחת החגים האחרים שהיא מוגבלת. שמחה זו נובעת ממעלתם של ישראל שגם בתקופת גלות חשוכה, כמו בימי מרדכי ואסתר, התעוררו מרצונם ובחרו להתחבר לה&#039; מתוך מסירות נפש. בגלל מעלתה הייחודית של שמחת הפורים, חג זה יהיה היחיד שלא יתבטל בעתיד, בימות המשיח.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=== ציטוטים מתורת הרבי ===&lt;br /&gt;
* ומזה באים לימי הפורים, באופן שגם כאשר כל המועדים בטלים, הנה &amp;quot;ימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם&amp;quot;, שנשארים קיימים לנצח, לעד ולעולמי עולמים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
* &amp;quot;דע&amp;quot;י המס&amp;quot;נ דישראל במשך כל השנה, דעניין המס&amp;quot;נ הוא מעצם הנשמה, היינו מצד הבחירה דעצם הנשמה בהעצמות, עי&amp;quot;ז נמשך ומתגלה בחירת העצמות בישראל, ועי&amp;quot;ז, גם הגורל דלמעלה הי&#039; שליהודים יהי&#039; אורה ושמחה וששון ויקר, ואת המן ואת בניו יתלו על העץ.&amp;quot;&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;מאמר &amp;quot;על כן קראו&amp;quot; ה&#039;תשי&amp;quot;ג&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
* &amp;quot;כאשר ישנו יהודי שנהנה מסעודתו של אותו רשע או שהשתחווה לצלם, רח&amp;quot;ל - אין זה מאורע שקרה אצל הזולת, בד&#039; אמותיו של הזולת, אלא מאורע &amp;quot;אשר קרה&amp;quot;ו&amp;quot;&amp;quot;, בד&#039; אמותיו של ראש הסנהדרין!&amp;quot; &lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ט בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
* &amp;quot;יהודי צריך להיות בעולם, אפילו במקום כזה שלפני בואו לשם הי&amp;quot;&#039; חושך כפול ומכופל&amp;quot;, ובחושך כפול ומכופל מגיע יהודי עם ד&#039; אמותיו, ומתנהג שם ע&amp;quot;פ הוראות התורה, גם באכילתו ובשתיתו ובטיולו ובכל עניניו. וכאשר יהודי הולך בתוקף של עצם הנפש, הקשורה עם התוקף של העצם שלמעלה - אזי פועל גם ב&amp;quot;שושן הבירה&amp;quot;, במקום שלא נזכר בגילוי שמו של הקב&amp;quot;ה, שגם שם יהי&#039; &amp;quot;ונהפוך הוא&amp;quot;, ועד שאפילו &amp;quot;עמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תש&amp;quot;כ בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;ולכן, אפילו אחשורוש – שהי&#039; מלך טיפש (כדברי הגמרא ) – מינה את מרדכי ל&amp;quot;משנה למלך&amp;quot; רק לאחרי שנוכח לדעת שאינו מתפעל ונשאר &amp;quot;מרדכי&amp;quot; היהודי&amp;quot;&amp;quot;; כאשר רואים שהוא אדם אמיתי, ועומד על שלו, ואינו חוזר בו ממה שסוכם, &amp;quot;מושבע ועומד מהר סיני&amp;quot; – אזי ממנה אותו ל&amp;quot;משנה למלך&amp;quot;.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ח בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;וכאן ראו שיהודי יכול להיות &amp;quot;משנה למלך&amp;quot;, היינו, שנמצא בגלות (שלכן אינו המלך), ובשעת מעשה, הנה כשישנו ענין של מצוה, אינו מתפעל מאף אחד, גם לא מאחשורוש בעצמו, אף שהוא המלך שלו, ו&amp;quot;דינא דמלכותא דינא&amp;quot;, וישנו ציווי &amp;quot;ודרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה והתפללו בעדה גו&#039;&amp;quot;; ובשעת מעשה לובש גם את התפילין, שפועלים פחד על אחשורוש,... הרי זה פועל על &amp;quot;כל עמי הארץ&amp;quot; ש&amp;quot;יראו ממך&amp;quot;, ועי&amp;quot;ז – &amp;quot;רבים מעמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ח בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;הוראה זו – שבנ&amp;quot;י אינם נתונים תחת הטבע – היא לא רק בנוגע לכלל ישראל, אלא גם בנוגע לכל יחיד. יהודי צריך לזכור שכל הענינים שיש לו, תלויים ובאים מהקב&amp;quot;ה בעצמו, שאינו מוגבל ח&amp;quot;ו בחוקי הטבע.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ז בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;וכאשר ישנם &amp;quot;אנשי משה&amp;quot;, שהם השלוחים של הרבי להנהגת המוסד, אזי ישנו הכח שיהי&#039; &amp;quot;צא הלחם בעמלק&amp;quot;, גם עם ה&amp;quot;עמלק&amp;quot; שמתגנב (&amp;quot;וואָס כאַפּט זיך אַריין&amp;quot;) בין בנ&amp;quot;י, ופועלים את כל הענינים שצריכים לפעול כדי שיהי&#039; &amp;quot;הכסא שלם&amp;quot; ועי&amp;quot;ז גם &amp;quot;השם שלם&amp;quot;, ופועלים הדירה לו ית&#039; ע&amp;quot;י לימוד הנגלה ולימוד החסידות וע&amp;quot;י עבודת התפלה וקיום המצוות בהידור.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשט&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;וזהו וקבל היהודים את אשר החלו לעשות, שבמתן תורה היתה רק ההתחלה ובזמן גזירת המן היתה הקבלה, כי ע&amp;quot;י שהי&#039; להם אז מס&amp;quot;נ בפועל על תומ&amp;quot;צ נתעלו (בענין אחד) למדריגה נעלית יותר מכמו שהיו בזמן מתן תורה, ולכן אז דוקא היתה הקבלה, וקבל היהודים.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;מאמר ד&amp;quot;ה וקבל היהודים ה&#039;תשי&amp;quot;א - קונטרס פורים ה&#039;תשמ&amp;quot;ט&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;ולהעיר, דבתו&amp;quot;א מבואר, דהמס&amp;quot;נ שלהם שהיתה אז היא שבאם היו ממירים דתם ח&amp;quot;ו לא היו עושים להם כלום, כי הגזירה היתה רק על היהודים, ואעפ&amp;quot;כ לא עלתה על דעתם מחשבת חוץ ח&amp;quot;ו.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;מאמר וקבל היהודים ה&#039;תשי&amp;quot;א - קונטרס פורים ה&#039;תשמ&amp;quot;ט&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;מימי הפורים למדים כלל, שכאשר רואים שאין עצה... &amp;quot;כל עבדי המלך גו&#039; יודעים&amp;quot; שאין להכנס אל החצר הפנימית... לא צריכים להתפעל, אלא להדחק שמה (&amp;quot;שפּאַרן זיך אַהינצו&amp;quot;)! ובהתאם לכך נעשית ההנהגה על כל השנה כולה – שכאשר רואים שאין ברירה אחרת, אזי, &amp;quot;ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת&amp;quot;...&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;א בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;צריך לידע שיש&amp;quot; תרופה אחת &amp;quot;שעל ידה מבטלים כל ההעלמות וההסתרים: להוסיף בעניני תומ&amp;quot;צ מתוך&amp;quot; מסירת-נפש של קדושה &amp;quot;– שבמקום לעסוק בעצמו בלימוד ענין עמוק בתורה, או להתעלות בעצמו בעניני יראת שמים, ימסור את כחותיו ואת נפשו בשביל ללמוד עם תינוקות של בית רבן ענינים פשוטים שהם לפי ערכם!&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ב בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;וזוהי ההוראה מהמגילה בחיי היום-יום, ובפרט בארץ הלזו, שבה מניחים לבנ&amp;quot;י ללמוד תורה ולקיים מצוות, שמירת שבת ויו&amp;quot;ט וכו&#039;, עם כל ההידורים – אלא שחסר רק התוקף הדרוש, לידע, שהן אמת ש&amp;quot;אתם המעט מכל העמים&amp;quot; בכמות, אבל הסיבה לכך היא בגלל שככל שניתוסף יותר ברוחניות, הולכת ומתמעטת הכמות, וכמבואר בחסידות שככל שישנו ריבוי האורות ישנו מיעוט הכלים.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;כשם שמרדכי השתדל בהצלת כל היהודים, ופעל אצל כולם שלא עלתה אצל אחד מהם מחשבת חוץ ח&amp;quot;ו, ועי&amp;quot;ז נגאלו &amp;quot;כל היהודים אשר בכל מלכות אחשורוש&amp;quot; – כמו כן כאשר מתנהגים באופן וסדר זה גם עכשיו, מבטלים סוכ&amp;quot;ס את כל ההעלמות וההסתרים, ופועלים אצל כל בנ&amp;quot;י שמבלי הבט על מעמדם ומצבם יכריזו: &amp;quot;אם למות אם לחיים אנו עמך&amp;quot; – מצד מסירת נפש, ובמשך הזמן, לאט לאט, יפעלו עליהם שיומשך אצלם גם במחשבה דיבור ומעשה.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ב בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;כאשר ההנהגה היא להיפך מ&amp;quot;אל תירא מפחד פתאום ומשואת רשעים&amp;quot;, אלא יהודי מרגיש את עצמו נחות, &amp;quot;ונהי בעינינו כחגבים&amp;quot;, וממתין על ההסכמה של &amp;quot;אותו רשע&amp;quot;, שיתן לו &amp;quot;סמיכה&amp;quot; שהוא &amp;quot;אַ פיינער אמריקאַנער&amp;quot;, &amp;quot;אַ פיינער שושן-הבירה איד&amp;quot; – הרי זה פוגע בקיומו של עם ישראל!&amp;quot;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;צריכים לידע ש&amp;quot;מרדכי היהודי גו&#039; גדול ליהודים&amp;quot;, ובמילא הרי הוא בעה&amp;quot;ב, ומוציא אותם מן המיצר אל המרחב, עם כל הפירושים, ובעיקר, כפירוש הפשוט – שבקרוב ממש יוצאים מן המיצר אל המרחב, בחסד וברחמים, בטוב הנראה והנגלה, ובשובע שמחות.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ג בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;וזהו תוכן סיפור המגילה, שאפילו כאשר היתה לבנ&amp;quot;י אחות בבית המלכות, ומרדכי יושב בשער המלך, ובית המן ניתן למרדכי – שלח מרדכי אגרת אחת ואגרת השנית בכתבו &amp;quot;את כל תוקף&amp;quot;, שידעו שצריך לקיים ולקבל עליהם את כל הענינים שמסרו נפשם עליהם, שכללותם היא הכפירה בע&amp;quot;ז, שאז &amp;quot;נקרא יהודי&amp;quot;, וזהו הלימוד של ימי הפורים.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ד בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;אבל כאשר יהודי אינו מניח לגוי אשר בקרבו שתהי&#039; לו שליטה בנפשו פנימה, אזי בדרך ממילא מתבטלת האחיזה שעל ידה היו עמי-הארץ שמבחוץ לד&#039; אמות שלו יכולים לשלוט עליו.&amp;quot;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ד בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;המן ראה את ההתחלה ש&amp;quot;נהנו מסעודתו של אותו רשע&amp;quot;; ואח&amp;quot;כ ראה שכאשר ניתנה פקודה שכולם יהיו &amp;quot;כורעים ומשתחוים להמן&amp;quot;, להיותו שר המלך, הנה מלבד מרדכי ש&amp;quot;לא יכרע ולא ישתחוה&amp;quot;, היו אלו שנשארו ב&amp;quot;יבשה&amp;quot;, שלא &amp;quot;במקום חיותם&amp;quot; – מי הים. ובגלל זה עלה בדעתו שיוכל לגזור עליהם גזירה.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ד בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;אסתר היתה סבורה שביטול הגזירה תלוי בענין הצום, ואף שזהו היפך דרך הטבע – הרי גם הגזירה לא היתה בדרך הטבע, וממילא, גם ביטול הגזירה אינו בדרך הטבע. ועד&amp;quot;ז בכל דור ודור ש&amp;quot;עומדים עלינו לכלותינו&amp;quot; אלא ש&amp;quot;הקב&amp;quot;ה מצילנו מידם&amp;quot; – שההצלה היא עי&amp;quot;ז שנזהרים מהחטא שגרם אז את גזירת המן.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ז בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;וזהו החילוק בין יהודי לאינו-יהודי – שאינו-יהודי הוא תחת חוקי הטבע, ואילו יהודי הוא למעלה מחוקי הטבע, אלא שהקב&amp;quot;ה רצה שילבישו זאת בלבושי הטבע.&amp;quot;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ז בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;בפורים יש אמנם כו&amp;quot;כ מצוות, אבל, היכן מתבטא הענין ד&amp;quot;רבים מעמי הארץ מתיהדים&amp;quot;, שזהו תכלית הנצחון דפורים – הרי זה מתגלה בהענין ד&amp;quot;לא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי&amp;quot;, שזהו ענין השמחה.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;א בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;והיינו, שיהודי מקבל על עצמו החלטה גמורה – באופן שלא מועיל על זה מסירת מודעא, כמבואר בגמרא המעלה דפורים אפילו לגבי מתן-תורה – להמשיך המסירת-נפש דפורים על כל השנה כולה, לקיים במשך כל השנה כולה את דברי מרדכי, ראש הסנהדרין, ובאופן של שמחה – כמו בימי הפורים, ש&amp;quot;ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר&amp;quot;.&amp;quot;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;א בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;ואז זוכות שנכתבת מגילה על שמן, מגילת אסתר, ומבטיחים להן שאפילו כאשר כל ספרי הנביאים עתידין ליבטל, הנה מגילת אסתר אינה בטילה, והיינו, שהן בונות דבר נצחי, שקשור עם &amp;quot;נצח ישראל&amp;quot;, ומביאות את הגאולה האמיתית והשלימה, גאולה שאין אחרי&#039; גלות.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;א בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;...הדרך היחידה לפעול שמלכתחילה לא יהיו גזירות כו&#039;, היא – להבטיח את אופן הנהגתם של התינוקות בבואם מבית הספר, שידעו, שאין להם מה להתפעל מהעולם גם בהיותו כמו שהוא, ואדרבה, יש ביכלתם – ע&amp;quot;י השכל וכל הכחות שלהם – להתחכם ולהתגבר על העולם, ועד שנעשה בעה&amp;quot;ב על הטבע (ולא להיפך ח&amp;quot;ו)...&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;יהודי צריך לידע &amp;quot;כלל&amp;quot; – שכל בנ&amp;quot;י, &amp;quot;מנער ועד זקן טף ונשים&amp;quot;, הם במעמד ומצב ש&amp;quot;לא יכרע ולא ישתחוה&amp;quot;, אלא, שישנו מי שטועה ועושה דבר מסויים בחשבו שאין זה בבחינת &amp;quot;יכרע וישתחוה&amp;quot;, אף שבפועל הרי זה בבחינת &amp;quot;יכרע וישתחוה&amp;quot;, וישנו מי שאינו מוכן לטעות ולרמות את עצמו; אבל ברור הדבר שכל אחד מישראל הוא במעמד ומצב ש&amp;quot;לא יכרע ולא ישתחוה&amp;quot;, להיותו חלק מ&amp;quot;עם מרדכי&amp;quot;, ש&amp;quot;נפש השנית בישראל היא חלק אלקה ממעל ממש&amp;quot;.&amp;quot;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;...אפילו אלו ש&amp;quot;נהנו מסעודתו של אותו רשע&amp;quot;, או &amp;quot;שהשתחוו לצלם&amp;quot;... הנה בשעה שנודעה הגזירה, והכריזו על &amp;quot;כנוס את כל היהודים&amp;quot;, אזי &amp;quot;כולם כאחד [לא רק אלפים, מאות ועשיריות, אלא אפילו אחד] לא עלה על דעתם מחשבת חוץ ח&amp;quot;ו&amp;quot;, &amp;quot;ומסרו עצמן למות כל השנה כולה&amp;quot; ... וההסברה היחידה על זה היא – כי, בשעה שיהודי &amp;quot;תופס&amp;quot; (&amp;quot;כאַפּט זיך&amp;quot;) שזהו ענין שנוגע ל&amp;quot;יכרע וישתחוה&amp;quot;, אזי מתנער ממנו לגמרי, ועומד במס&amp;quot;נ.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;..אסור להתייאש מאף יהודי (ומי שמתייאש – הרי זה שקר), כיון שכל יהודי, יהי&#039; מי שיהי&#039;, &amp;quot;מנער ועד זקן טף ונשים&amp;quot;, הוא במעמד ומצב ש&amp;quot;לא יכרע ולא ישתחוה&amp;quot;, ולא רק שלא יעשה זאת סתם ככה, אלא גם כאשר הדבר קשור עם גזירת המן, והברירה היא בין לחיים או להיפך (&amp;quot;אתך אנו בין לחיים בין כו&#039;&amp;quot;) – לא איכפת לו, ועומד בתוקף על כך ש&amp;quot;לא יכרע ולא ישתחוה&amp;quot;.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;בעמדנו בפתיחה דחודש אדר, ובשנה זו – דב&#039; חדשי אדר, אדר ראשון ושני – וע&amp;quot;פ הידוע שלפתיחת הדבר כח מיוחד, הפותח את הצינור לשמחה במשך כל ימי חדשי אדר בשנה זו – צריך מיד לשאוב כחות מהפתיחה והכניסה (&amp;quot;משנכנס אדר&amp;quot;) להרבות בכל עניני שמחה,&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;משיחות לילות ד&#039;, ה&#039;, ו&#039; ושבת קודש פ&#039; תרומה ה&#039;תשנ&amp;quot;ב&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;וכמו שרואים בפועל בכמה אנשים, שבהיותם במקום שהיו שם גזירות על תומ&amp;quot;צ, הי&#039; להם מס&amp;quot;נ בפועל משך כו&amp;quot;כ שנים, וכשבאו אח&amp;quot;כ למדינות שאפשר לעסוק בתומ&amp;quot;צ מתוך הרחבה, אין ניכר בהם (כ&amp;quot;כ) המס&amp;quot;נ שהיה להם מקודם. כי זה שעמדו במס&amp;quot;נ משך כו&amp;quot;כ שנים היא לפי שהאיר בהם גילוי עצם הנשמה שלמעלה מכחות הגלויים ולא נעשה עי&amp;quot;ז שינוי בכוחות הגלוים עצמם.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;קונטרס פורים קטן, תשנ&amp;quot;ב&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* מה מביטים בפליאה?! אם ישנו יהודי שרוצה לומר &amp;quot;לחיים&amp;quot; - מסתכלים עליו כמו על דבר פלא!... &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשח&amp;quot;י בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* יהודי צריך להיות בעולם, אפילו במקום כזה שלפני בואו לשם הי&#039; &#039;&#039;&#039;חושך כפול ומכופל&#039;&#039;&#039;, ובחושך כפול ומכופל מגיע יהודי עם ד&#039; אמותיו, ומתנהג שם ע&amp;quot;פ הוראות התורה, גם באכילתו ובשתיתו ובטיולו ובכל עניניו. וכאשר יהודי הולך בתוקף של עצם הנפש, הקשורה עם התוקף של העצם שלמעלה - אזי פועל גם ב&amp;quot;שושן הבירה&amp;quot;, במקום שלא נזכר בגילוי שמו של הקב&amp;quot;ה, שגם שם יהי&#039; &amp;quot;ונהפוך הוא&amp;quot;, ועד שאפילו &amp;quot;עמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם&amp;quot;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תש&amp;quot;כ בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* ...והרי ה&amp;quot;עבודה זרה&amp;quot; הכי גדולה היא - ש&amp;quot;נהי&#039; ככל הגוים&amp;quot;, היינו, שרצונו שלא יכירו שהוא יהודי, אלא יחשבו שהוא &amp;quot;איוואן&amp;quot;, &amp;quot;מייקל&amp;quot; - גוי רח&amp;quot;ל, אבל האמת היא, שכיון שנולד לאם יהודי&#039;, הנה הן אם רצונו בכך, והן אם לאו, הרי הוא יהודי,...אלא, שיכול להיות שלשעה קלה &amp;quot;יצרו אנסו&amp;quot;, אבל בידו הברירה שלא לציית ל&amp;quot;מלך זקן וכסיל&amp;quot;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ה בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* וכאשר באה לידו פעולה מסויימת – אומרים לו: &amp;quot;מי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות&amp;quot; – דכיון ש&amp;quot;אין גו&#039; אתנו יודע עד מה&amp;quot;, הרי יתכן שפעולה זו היא הפעולה העיקרית שבשבילה ירדה נשמתו למטה למשך שבעים-שמונים שנה!&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ב בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* גם אם היהודי יוותר על כל עניניו ויתן לו את כל רכושו, ויהפך להיות לו &amp;quot;עבד כנעני&amp;quot; – הנה כל זמן שלא יתבטל ממציאותו, &amp;quot;ביהודים לאבדם&amp;quot;, הנה עצם מציאותו של היהודי מנקרת את עיניו של הגוי!... גם אם יהודי חושב שאם יסיר את התפילין רח&amp;quot;ל, יפתח את חנותו בשבת ויסגרנה ביום ראשון, ידבר בלשונו של הגוי, יתלבש ויתנהג כמותו, ויהנה מסעודתו של אותו רשע, אזי יהי&#039; הגוי &#039;&#039;&#039;ידיד&#039;&#039;&#039; שלו – אין האמת כן; כל זמן שקיימת מציאותו של היהודי, לא יכול הגוי להיות רגוע! &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ה בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* צריכים לדעת, איפוא, שקיומם של בנ&amp;quot;י מעולם לא הי&#039; תלוי ב&amp;quot;דיפלומטיא&amp;quot;, ומעולם לא היתה לגויים דעה ובעלות על יהודים. הבעה&amp;quot;ב היחידי על יהודים הוא הקב&amp;quot;ה, כמ&amp;quot;ש &amp;quot;כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם&amp;quot;, &amp;quot;ולא עבדים לעבדים&amp;quot;. ובמילא הדרך היחידה לקיומם של בנ&amp;quot;י... הדרך שניתנה ע&amp;quot;י הקב&amp;quot;ה – דרך המלך, מלכו של עולם – דרך התורה ומצוות. וכאשר הולכים בדרך זו, הנה, גם כאשר עושים בדרך הטבע איזו פעולה שתהי&#039; בלבד, מהפכים את הגזירה מן הקצה אל הקצה. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ז בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* מרדכי הי&#039; חסיד, שהרי הוא תיקן את הענין ד&amp;quot;חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע&amp;quot;, ומי הי&#039; מעלה על דעתו לתקן תקנה לדורות שצ&amp;quot;ל ענין של &amp;quot;עד דלא ידע&amp;quot;, אם לא חסיד?!... &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;שיחת ש&amp;quot;פ צו, שושן פורים, ה&#039;תשי&amp;quot;ד בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* וכמו&amp;quot;כ הוא בנוגע למשה שבדורנו, כ&amp;quot;ק מו&amp;quot;ח אדמו&amp;quot;ר נשיא דורנו, שעבודתו לעורר ולגלות את האמונה שבכל אחד מישראל שמצד עצם הנשמה היא באופן שאח&amp;quot;כ יעבדו עבודתם בכח עצמם, ועד שיהיו נר תמיד שאין שייך בו שינוי גם מצד כחות הגלויים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;מאמר ואתה תצוה תשמ&amp;quot;א - מוגה קונטרס פורים קטן - תשנ&amp;quot;ב&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* כל הפלוגתא והמחלוקת היתה אם &amp;quot;להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים&amp;quot;, או &amp;quot;ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר&amp;quot;; אבל &amp;quot;מיהו יהודי&amp;quot; – לא הי&#039; ספק לאף אחד!...&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ט בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* ובאופן כזה צריכה להיות עבודתו של יהודי - שבכל מעמד ומצב שיהי&#039;, קור וחום וקיץ וחורף ויום ולילה, עומד הוא ביהדותו באופן ד&amp;quot;לא ישבותו&amp;quot;, להיות &amp;quot;יהודי&amp;quot; ש&amp;quot;כופר בע&amp;quot;ז&amp;quot; מתוך מס&amp;quot;נ.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ט בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;{{חגים וזמנים}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>יל&quot;ש</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%98_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%22%D7%93_%D7%91%D7%90%D7%93%D7%A8_%D7%91%27&amp;diff=9305</id>
		<title>תבנית:ציטוט היום י&quot;ד באדר ב&#039;</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%98_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%22%D7%93_%D7%91%D7%90%D7%93%D7%A8_%D7%91%27&amp;diff=9305"/>
		<updated>2026-03-08T17:25:57Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;יל&amp;quot;ש: יצירת דף עם התוכן &amp;quot;{{ציטוט|ציטוט=ובאופן כזה צריכה להיות עבודתו של יהודי - שבכל מעמד ומצב שיהי&amp;#039;, קור וחום וקיץ וחורף ויום ולילה, עומד הוא ביהדותו באופן ד&amp;quot;לא ישבותו&amp;quot;, להיות &amp;quot;יהודי&amp;quot; ש&amp;quot;כופר בע&amp;quot;ז&amp;quot; מתוך מס&amp;quot;נ.|מקור=התוועדות חג הפורים ה&amp;#039;תשי&amp;quot;ט בלתי מוגה}} קטגוריה:תבניות ציטוט יומי&amp;quot;&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{ציטוט|ציטוט=ובאופן כזה צריכה להיות עבודתו של יהודי - שבכל מעמד ומצב שיהי&#039;, קור וחום וקיץ וחורף ויום ולילה, עומד הוא ביהדותו באופן ד&amp;quot;לא ישבותו&amp;quot;, להיות &amp;quot;יהודי&amp;quot; ש&amp;quot;כופר בע&amp;quot;ז&amp;quot; מתוך מס&amp;quot;נ.|מקור=התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ט בלתי מוגה}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:תבניות ציטוט יומי]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>יל&quot;ש</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D&amp;diff=9304</id>
		<title>פורים</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D&amp;diff=9304"/>
		<updated>2026-03-08T17:18:58Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;יל&amp;quot;ש: הרחבה, הרחבה, הרחבה&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{כותרת נושא|חב&amp;quot;דפדיה=פורים}}[[קובץ:הרבי בפורים.jpg|ממוזער|שמאל|הרבי בחג הפורים תנש&amp;quot;א]]&lt;br /&gt;
[[קובץ:פורים 2.jpeg|שמאל|ממוזער|חסידי חב&amp;quot;ד מביאים את שמחת החג לחיילים]]&lt;br /&gt;
[[קובץ:תחפושת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילד [[תחפושות|מחופש]] עובר לפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]] שהתקיימה בחג הפורים]]&lt;br /&gt;
חג פורים הוא אחד מחגי ישראל, שנקבע על ידי חז&amp;quot;ל בתקופה שלפני בנין בית המקדש השני, ומוזכר בתנ&amp;quot;ך במגילת אסתר. ברוב המקומות בעולם חל ביום י&amp;quot;ד באדר, ובעיירות המוקפות חומה מימות יהושע בן נון, כירושלים, חל החג ביום ט&amp;quot;ו באדר. ערב החג, י&amp;quot;ג באדר, הוא צום תענית אסתר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החג נקבע לזכר הנס שעשה עמנו ה&#039; בזמן גלות בבל שבין חורבן בית המקדש הראשון לבניית בית המקדש השני, תחת ממשלת אחשוורוש, בהצילו את העם היהודי מגזירת המן להשמיד את העם אנשים נשים וטף. הצלה שהתגלגלה על ידי פעולותיהם של מרדכי היהודי ואסתר המלכה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לחג נקבעו ארבע מצוות ייחודיות: קריאת המגילה בלילה וביום, סעודה ומשתה, משלוח מנות ומתנות לאביונים, ובנוסף, קריאת התורה בפרשת מחיית עמלק, אמירת &#039;ועל הניסים&#039; בתפילה ובברכת המזון, ואיסור הספד ותענית. כמו כן קיימים בו מנהגים רבים - כמו תחפושות, הכאת המן, שתייה &#039;עד דלא ידע&#039; ועוד. הרבי עורר על מבצע פורים, במסגרתו חסידי חב&amp;quot;ד מזכים יהודים רבים ככל האפשר במצוות החג.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
באופן ייחודי, שמחת חג הפורים נקבעה בהלכה לשמחה בלתי מוגבלת - &amp;quot;עד דלא ידע&amp;quot;, שלא כשמחת החגים האחרים שהיא מוגבלת. שמחה זו נובעת ממעלתם של ישראל שגם בתקופת גלות חשוכה, כמו בימי מרדכי ואסתר, התעוררו מרצונם ובחרו להתחבר לה&#039; מתוך מסירות נפש. בגלל מעלתה הייחודית של שמחת הפורים, חג זה יהיה היחיד שלא יתבטל בעתיד, בימות המשיח.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=== ציטוטים מתורת הרבי ===&lt;br /&gt;
* ומזה באים לימי הפורים, באופן שגם כאשר כל המועדים בטלים, הנה &amp;quot;ימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם&amp;quot;, שנשארים קיימים לנצח, לעד ולעולמי עולמים.&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
* &amp;quot;דע&amp;quot;י המס&amp;quot;נ דישראל במשך כל השנה, דעניין המס&amp;quot;נ הוא מעצם הנשמה, היינו מצד הבחירה דעצם הנשמה בהעצמות, עי&amp;quot;ז נמשך ומתגלה בחירת העצמות בישראל, ועי&amp;quot;ז, גם הגורל דלמעלה הי&#039; שליהודים יהי&#039; אורה ושמחה וששון ויקר, ואת המן ואת בניו יתלו על העץ.&amp;quot;&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;מאמר &amp;quot;על כן קראו&amp;quot; ה&#039;תשי&amp;quot;ג&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
* &amp;quot;כאשר ישנו יהודי שנהנה מסעודתו של אותו רשע או שהשתחווה לצלם, רח&amp;quot;ל - אין זה מאורע שקרה אצל הזולת, בד&#039; אמותיו של הזולת, אלא מאורע &amp;quot;אשר קרה&amp;quot;ו&amp;quot;&amp;quot;, בד&#039; אמותיו של ראש הסנהדרין!&amp;quot; &lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ט בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
* &amp;quot;יהודי צריך להיות בעולם, אפילו במקום כזה שלפני בואו לשם הי&amp;quot;&#039; חושך כפול ומכופל&amp;quot;, ובחושך כפול ומכופל מגיע יהודי עם ד&#039; אמותיו, ומתנהג שם ע&amp;quot;פ הוראות התורה, גם באכילתו ובשתיתו ובטיולו ובכל עניניו. וכאשר יהודי הולך בתוקף של עצם הנפש, הקשורה עם התוקף של העצם שלמעלה - אזי פועל גם ב&amp;quot;שושן הבירה&amp;quot;, במקום שלא נזכר בגילוי שמו של הקב&amp;quot;ה, שגם שם יהי&#039; &amp;quot;ונהפוך הוא&amp;quot;, ועד שאפילו &amp;quot;עמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תש&amp;quot;כ בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;ולכן, אפילו אחשורוש – שהי&#039; מלך טיפש (כדברי הגמרא ) – מינה את מרדכי ל&amp;quot;משנה למלך&amp;quot; רק לאחרי שנוכח לדעת שאינו מתפעל ונשאר &amp;quot;מרדכי&amp;quot; היהודי&amp;quot;&amp;quot;; כאשר רואים שהוא אדם אמיתי, ועומד על שלו, ואינו חוזר בו ממה שסוכם, &amp;quot;מושבע ועומד מהר סיני&amp;quot; – אזי ממנה אותו ל&amp;quot;משנה למלך&amp;quot;.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ח בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;וכאן ראו שיהודי יכול להיות &amp;quot;משנה למלך&amp;quot;, היינו, שנמצא בגלות (שלכן אינו המלך), ובשעת מעשה, הנה כשישנו ענין של מצוה, אינו מתפעל מאף אחד, גם לא מאחשורוש בעצמו, אף שהוא המלך שלו, ו&amp;quot;דינא דמלכותא דינא&amp;quot;, וישנו ציווי &amp;quot;ודרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה והתפללו בעדה גו&#039;&amp;quot;; ובשעת מעשה לובש גם את התפילין, שפועלים פחד על אחשורוש,... הרי זה פועל על &amp;quot;כל עמי הארץ&amp;quot; ש&amp;quot;יראו ממך&amp;quot;, ועי&amp;quot;ז – &amp;quot;רבים מעמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ח בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;הוראה זו – שבנ&amp;quot;י אינם נתונים תחת הטבע – היא לא רק בנוגע לכלל ישראל, אלא גם בנוגע לכל יחיד. יהודי צריך לזכור שכל הענינים שיש לו, תלויים ובאים מהקב&amp;quot;ה בעצמו, שאינו מוגבל ח&amp;quot;ו בחוקי הטבע.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ז בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;וכאשר ישנם &amp;quot;אנשי משה&amp;quot;, שהם השלוחים של הרבי להנהגת המוסד, אזי ישנו הכח שיהי&#039; &amp;quot;צא הלחם בעמלק&amp;quot;, גם עם ה&amp;quot;עמלק&amp;quot; שמתגנב (&amp;quot;וואָס כאַפּט זיך אַריין&amp;quot;) בין בנ&amp;quot;י, ופועלים את כל הענינים שצריכים לפעול כדי שיהי&#039; &amp;quot;הכסא שלם&amp;quot; ועי&amp;quot;ז גם &amp;quot;השם שלם&amp;quot;, ופועלים הדירה לו ית&#039; ע&amp;quot;י לימוד הנגלה ולימוד החסידות וע&amp;quot;י עבודת התפלה וקיום המצוות בהידור.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשט&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;וזהו וקבל היהודים את אשר החלו לעשות, שבמתן תורה היתה רק ההתחלה ובזמן גזירת המן היתה הקבלה, כי ע&amp;quot;י שהי&#039; להם אז מס&amp;quot;נ בפועל על תומ&amp;quot;צ נתעלו (בענין אחד) למדריגה נעלית יותר מכמו שהיו בזמן מתן תורה, ולכן אז דוקא היתה הקבלה, וקבל היהודים.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;מאמר ד&amp;quot;ה וקבל היהודים ה&#039;תשי&amp;quot;א - קונטרס פורים ה&#039;תשמ&amp;quot;ט&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;ולהעיר, דבתו&amp;quot;א מבואר, דהמס&amp;quot;נ שלהם שהיתה אז היא שבאם היו ממירים דתם ח&amp;quot;ו לא היו עושים להם כלום, כי הגזירה היתה רק על היהודים, ואעפ&amp;quot;כ לא עלתה על דעתם מחשבת חוץ ח&amp;quot;ו.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;מאמר וקבל היהודים ה&#039;תשי&amp;quot;א - קונטרס פורים ה&#039;תשמ&amp;quot;ט&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;מימי הפורים למדים כלל, שכאשר רואים שאין עצה... &amp;quot;כל עבדי המלך גו&#039; יודעים&amp;quot; שאין להכנס אל החצר הפנימית... לא צריכים להתפעל, אלא להדחק שמה (&amp;quot;שפּאַרן זיך אַהינצו&amp;quot;)! ובהתאם לכך נעשית ההנהגה על כל השנה כולה – שכאשר רואים שאין ברירה אחרת, אזי, &amp;quot;ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת&amp;quot;...&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;א בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;צריך לידע שיש&amp;quot; תרופה אחת &amp;quot;שעל ידה מבטלים כל ההעלמות וההסתרים: להוסיף בעניני תומ&amp;quot;צ מתוך&amp;quot; מסירת-נפש של קדושה &amp;quot;– שבמקום לעסוק בעצמו בלימוד ענין עמוק בתורה, או להתעלות בעצמו בעניני יראת שמים, ימסור את כחותיו ואת נפשו בשביל ללמוד עם תינוקות של בית רבן ענינים פשוטים שהם לפי ערכם!&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ב בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;וזוהי ההוראה מהמגילה בחיי היום-יום, ובפרט בארץ הלזו, שבה מניחים לבנ&amp;quot;י ללמוד תורה ולקיים מצוות, שמירת שבת ויו&amp;quot;ט וכו&#039;, עם כל ההידורים – אלא שחסר רק התוקף הדרוש, לידע, שהן אמת ש&amp;quot;אתם המעט מכל העמים&amp;quot; בכמות, אבל הסיבה לכך היא בגלל שככל שניתוסף יותר ברוחניות, הולכת ומתמעטת הכמות, וכמבואר בחסידות שככל שישנו ריבוי האורות ישנו מיעוט הכלים.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;כשם שמרדכי השתדל בהצלת כל היהודים, ופעל אצל כולם שלא עלתה אצל אחד מהם מחשבת חוץ ח&amp;quot;ו, ועי&amp;quot;ז נגאלו &amp;quot;כל היהודים אשר בכל מלכות אחשורוש&amp;quot; – כמו כן כאשר מתנהגים באופן וסדר זה גם עכשיו, מבטלים סוכ&amp;quot;ס את כל ההעלמות וההסתרים, ופועלים אצל כל בנ&amp;quot;י שמבלי הבט על מעמדם ומצבם יכריזו: &amp;quot;אם למות אם לחיים אנו עמך&amp;quot; – מצד מסירת נפש, ובמשך הזמן, לאט לאט, יפעלו עליהם שיומשך אצלם גם במחשבה דיבור ומעשה.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ב בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;כאשר ההנהגה היא להיפך מ&amp;quot;אל תירא מפחד פתאום ומשואת רשעים&amp;quot;, אלא יהודי מרגיש את עצמו נחות, &amp;quot;ונהי בעינינו כחגבים&amp;quot;, וממתין על ההסכמה של &amp;quot;אותו רשע&amp;quot;, שיתן לו &amp;quot;סמיכה&amp;quot; שהוא &amp;quot;אַ פיינער אמריקאַנער&amp;quot;, &amp;quot;אַ פיינער שושן-הבירה איד&amp;quot; – הרי זה פוגע בקיומו של עם ישראל!&amp;quot;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;צריכים לידע ש&amp;quot;מרדכי היהודי גו&#039; גדול ליהודים&amp;quot;, ובמילא הרי הוא בעה&amp;quot;ב, ומוציא אותם מן המיצר אל המרחב, עם כל הפירושים, ובעיקר, כפירוש הפשוט – שבקרוב ממש יוצאים מן המיצר אל המרחב, בחסד וברחמים, בטוב הנראה והנגלה, ובשובע שמחות.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ג בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;וזהו תוכן סיפור המגילה, שאפילו כאשר היתה לבנ&amp;quot;י אחות בבית המלכות, ומרדכי יושב בשער המלך, ובית המן ניתן למרדכי – שלח מרדכי אגרת אחת ואגרת השנית בכתבו &amp;quot;את כל תוקף&amp;quot;, שידעו שצריך לקיים ולקבל עליהם את כל הענינים שמסרו נפשם עליהם, שכללותם היא הכפירה בע&amp;quot;ז, שאז &amp;quot;נקרא יהודי&amp;quot;, וזהו הלימוד של ימי הפורים.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ד בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;אבל כאשר יהודי אינו מניח לגוי אשר בקרבו שתהי&#039; לו שליטה בנפשו פנימה, אזי בדרך ממילא מתבטלת האחיזה שעל ידה היו עמי-הארץ שמבחוץ לד&#039; אמות שלו יכולים לשלוט עליו.&amp;quot;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ד בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;המן ראה את ההתחלה ש&amp;quot;נהנו מסעודתו של אותו רשע&amp;quot;; ואח&amp;quot;כ ראה שכאשר ניתנה פקודה שכולם יהיו &amp;quot;כורעים ומשתחוים להמן&amp;quot;, להיותו שר המלך, הנה מלבד מרדכי ש&amp;quot;לא יכרע ולא ישתחוה&amp;quot;, היו אלו שנשארו ב&amp;quot;יבשה&amp;quot;, שלא &amp;quot;במקום חיותם&amp;quot; – מי הים. ובגלל זה עלה בדעתו שיוכל לגזור עליהם גזירה.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ד בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;אסתר היתה סבורה שביטול הגזירה תלוי בענין הצום, ואף שזהו היפך דרך הטבע – הרי גם הגזירה לא היתה בדרך הטבע, וממילא, גם ביטול הגזירה אינו בדרך הטבע. ועד&amp;quot;ז בכל דור ודור ש&amp;quot;עומדים עלינו לכלותינו&amp;quot; אלא ש&amp;quot;הקב&amp;quot;ה מצילנו מידם&amp;quot; – שההצלה היא עי&amp;quot;ז שנזהרים מהחטא שגרם אז את גזירת המן.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ז בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;וזהו החילוק בין יהודי לאינו-יהודי – שאינו-יהודי הוא תחת חוקי הטבע, ואילו יהודי הוא למעלה מחוקי הטבע, אלא שהקב&amp;quot;ה רצה שילבישו זאת בלבושי הטבע.&amp;quot;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ז בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;בפורים יש אמנם כו&amp;quot;כ מצוות, אבל, היכן מתבטא הענין ד&amp;quot;רבים מעמי הארץ מתיהדים&amp;quot;, שזהו תכלית הנצחון דפורים – הרי זה מתגלה בהענין ד&amp;quot;לא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי&amp;quot;, שזהו ענין השמחה.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;א בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;והיינו, שיהודי מקבל על עצמו החלטה גמורה – באופן שלא מועיל על זה מסירת מודעא, כמבואר בגמרא המעלה דפורים אפילו לגבי מתן-תורה – להמשיך המסירת-נפש דפורים על כל השנה כולה, לקיים במשך כל השנה כולה את דברי מרדכי, ראש הסנהדרין, ובאופן של שמחה – כמו בימי הפורים, ש&amp;quot;ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר&amp;quot;.&amp;quot;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;א בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;ואז זוכות שנכתבת מגילה על שמן, מגילת אסתר, ומבטיחים להן שאפילו כאשר כל ספרי הנביאים עתידין ליבטל, הנה מגילת אסתר אינה בטילה, והיינו, שהן בונות דבר נצחי, שקשור עם &amp;quot;נצח ישראל&amp;quot;, ומביאות את הגאולה האמיתית והשלימה, גאולה שאין אחרי&#039; גלות.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;א בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;...הדרך היחידה לפעול שמלכתחילה לא יהיו גזירות כו&#039;, היא – להבטיח את אופן הנהגתם של התינוקות בבואם מבית הספר, שידעו, שאין להם מה להתפעל מהעולם גם בהיותו כמו שהוא, ואדרבה, יש ביכלתם – ע&amp;quot;י השכל וכל הכחות שלהם – להתחכם ולהתגבר על העולם, ועד שנעשה בעה&amp;quot;ב על הטבע (ולא להיפך ח&amp;quot;ו)...&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;יהודי צריך לידע &amp;quot;כלל&amp;quot; – שכל בנ&amp;quot;י, &amp;quot;מנער ועד זקן טף ונשים&amp;quot;, הם במעמד ומצב ש&amp;quot;לא יכרע ולא ישתחוה&amp;quot;, אלא, שישנו מי שטועה ועושה דבר מסויים בחשבו שאין זה בבחינת &amp;quot;יכרע וישתחוה&amp;quot;, אף שבפועל הרי זה בבחינת &amp;quot;יכרע וישתחוה&amp;quot;, וישנו מי שאינו מוכן לטעות ולרמות את עצמו; אבל ברור הדבר שכל אחד מישראל הוא במעמד ומצב ש&amp;quot;לא יכרע ולא ישתחוה&amp;quot;, להיותו חלק מ&amp;quot;עם מרדכי&amp;quot;, ש&amp;quot;נפש השנית בישראל היא חלק אלקה ממעל ממש&amp;quot;.&amp;quot;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;...אפילו אלו ש&amp;quot;נהנו מסעודתו של אותו רשע&amp;quot;, או &amp;quot;שהשתחוו לצלם&amp;quot;... הנה בשעה שנודעה הגזירה, והכריזו על &amp;quot;כנוס את כל היהודים&amp;quot;, אזי &amp;quot;כולם כאחד [לא רק אלפים, מאות ועשיריות, אלא אפילו אחד] לא עלה על דעתם מחשבת חוץ ח&amp;quot;ו&amp;quot;, &amp;quot;ומסרו עצמן למות כל השנה כולה&amp;quot; ... וההסברה היחידה על זה היא – כי, בשעה שיהודי &amp;quot;תופס&amp;quot; (&amp;quot;כאַפּט זיך&amp;quot;) שזהו ענין שנוגע ל&amp;quot;יכרע וישתחוה&amp;quot;, אזי מתנער ממנו לגמרי, ועומד במס&amp;quot;נ.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;..אסור להתייאש מאף יהודי (ומי שמתייאש – הרי זה שקר), כיון שכל יהודי, יהי&#039; מי שיהי&#039;, &amp;quot;מנער ועד זקן טף ונשים&amp;quot;, הוא במעמד ומצב ש&amp;quot;לא יכרע ולא ישתחוה&amp;quot;, ולא רק שלא יעשה זאת סתם ככה, אלא גם כאשר הדבר קשור עם גזירת המן, והברירה היא בין לחיים או להיפך (&amp;quot;אתך אנו בין לחיים בין כו&#039;&amp;quot;) – לא איכפת לו, ועומד בתוקף על כך ש&amp;quot;לא יכרע ולא ישתחוה&amp;quot;.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;בעמדנו בפתיחה דחודש אדר, ובשנה זו – דב&#039; חדשי אדר, אדר ראשון ושני – וע&amp;quot;פ הידוע שלפתיחת הדבר כח מיוחד, הפותח את הצינור לשמחה במשך כל ימי חדשי אדר בשנה זו – צריך מיד לשאוב כחות מהפתיחה והכניסה (&amp;quot;משנכנס אדר&amp;quot;) להרבות בכל עניני שמחה,&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;משיחות לילות ד&#039;, ה&#039;, ו&#039; ושבת קודש פ&#039; תרומה ה&#039;תשנ&amp;quot;ב&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;וכמו שרואים בפועל בכמה אנשים, שבהיותם במקום שהיו שם גזירות על תומ&amp;quot;צ, הי&#039; להם מס&amp;quot;נ בפועל משך כו&amp;quot;כ שנים, וכשבאו אח&amp;quot;כ למדינות שאפשר לעסוק בתומ&amp;quot;צ מתוך הרחבה, אין ניכר בהם (כ&amp;quot;כ) המס&amp;quot;נ שהיה להם מקודם. כי זה שעמדו במס&amp;quot;נ משך כו&amp;quot;כ שנים היא לפי שהאיר בהם גילוי עצם הנשמה שלמעלה מכחות הגלויים ולא נעשה עי&amp;quot;ז שינוי בכוחות הגלוים עצמם.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;קונטרס פורים קטן, תשנ&amp;quot;ב&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* מה מביטים בפליאה?! אם ישנו יהודי שרוצה לומר &amp;quot;לחיים&amp;quot; - מסתכלים עליו כמו על דבר פלא!... &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשח&amp;quot;י בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* יהודי צריך להיות בעולם, אפילו במקום כזה שלפני בואו לשם הי&#039; &#039;&#039;&#039;חושך כפול ומכופל&#039;&#039;&#039;, ובחושך כפול ומכופל מגיע יהודי עם ד&#039; אמותיו, ומתנהג שם ע&amp;quot;פ הוראות התורה, גם באכילתו ובשתיתו ובטיולו ובכל עניניו. וכאשר יהודי הולך בתוקף של עצם הנפש, הקשורה עם התוקף של העצם שלמעלה - אזי פועל גם ב&amp;quot;שושן הבירה&amp;quot;, במקום שלא נזכר בגילוי שמו של הקב&amp;quot;ה, שגם שם יהי&#039; &amp;quot;ונהפוך הוא&amp;quot;, ועד שאפילו &amp;quot;עמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם&amp;quot;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תש&amp;quot;כ בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* ...והרי ה&amp;quot;עבודה זרה&amp;quot; הכי גדולה היא - ש&amp;quot;נהי&#039; ככל הגוים&amp;quot;, היינו, שרצונו שלא יכירו שהוא יהודי, אלא יחשבו שהוא &amp;quot;איוואן&amp;quot;, &amp;quot;מייקל&amp;quot; - גוי רח&amp;quot;ל, אבל האמת היא, שכיון שנולד לאם יהודי&#039;, הנה הן אם רצונו בכך, והן אם לאו, הרי הוא יהודי,...אלא, שיכול להיות שלשעה קלה &amp;quot;יצרו אנסו&amp;quot;, אבל בידו הברירה שלא לציית ל&amp;quot;מלך זקן וכסיל&amp;quot;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ה בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* וכאשר באה לידו פעולה מסויימת – אומרים לו: &amp;quot;מי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות&amp;quot; – דכיון ש&amp;quot;אין גו&#039; אתנו יודע עד מה&amp;quot;, הרי יתכן שפעולה זו היא הפעולה העיקרית שבשבילה ירדה נשמתו למטה למשך שבעים-שמונים שנה!&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ב בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* גם אם היהודי יוותר על כל עניניו ויתן לו את כל רכושו, ויהפך להיות לו &amp;quot;עבד כנעני&amp;quot; – הנה כל זמן שלא יתבטל ממציאותו, &amp;quot;ביהודים לאבדם&amp;quot;, הנה עצם מציאותו של היהודי מנקרת את עיניו של הגוי!... גם אם יהודי חושב שאם יסיר את התפילין רח&amp;quot;ל, יפתח את חנותו בשבת ויסגרנה ביום ראשון, ידבר בלשונו של הגוי, יתלבש ויתנהג כמותו, ויהנה מסעודתו של אותו רשע, אזי יהי&#039; הגוי &#039;&#039;&#039;ידיד&#039;&#039;&#039; שלו – אין האמת כן; כל זמן שקיימת מציאותו של היהודי, לא יכול הגוי להיות רגוע! &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ה בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* צריכים לדעת, איפוא, שקיומם של בנ&amp;quot;י מעולם לא הי&#039; תלוי ב&amp;quot;דיפלומטיא&amp;quot;, ומעולם לא היתה לגויים דעה ובעלות על יהודים. הבעה&amp;quot;ב היחידי על יהודים הוא הקב&amp;quot;ה, כמ&amp;quot;ש &amp;quot;כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם&amp;quot;, &amp;quot;ולא עבדים לעבדים&amp;quot;. ובמילא הדרך היחידה לקיומם של בנ&amp;quot;י... הדרך שניתנה ע&amp;quot;י הקב&amp;quot;ה – דרך המלך, מלכו של עולם – דרך התורה ומצוות. וכאשר הולכים בדרך זו, הנה, גם כאשר עושים בדרך הטבע איזו פעולה שתהי&#039; בלבד, מהפכים את הגזירה מן הקצה אל הקצה. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ז בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* מרדכי הי&#039; חסיד, שהרי הוא תיקן את הענין ד&amp;quot;חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע&amp;quot;, ומי הי&#039; מעלה על דעתו לתקן תקנה לדורות שצ&amp;quot;ל ענין של &amp;quot;עד דלא ידע&amp;quot;, אם לא חסיד?!... &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;שיחת ש&amp;quot;פ צו, שושן פורים, ה&#039;תשי&amp;quot;ד בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* וכמו&amp;quot;כ הוא בנוגע למשה שבדורנו, כ&amp;quot;ק מו&amp;quot;ח אדמו&amp;quot;ר נשיא דורנו, שעבודתו לעורר ולגלות את האמונה שבכל אחד מישראל שמצד עצם הנשמה היא באופן שאח&amp;quot;כ יעבדו עבודתם בכח עצמם, ועד שיהיו נר תמיד שאין שייך בו שינוי גם מצד כחות הגלויים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;מאמר ואתה תצוה תשמ&amp;quot;א - מוגה קונטרס פורים קטן - תשנ&amp;quot;ב&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* כל הפלוגתא והמחלוקת היתה אם &amp;quot;להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים&amp;quot;, או &amp;quot;ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר&amp;quot;; אבל &amp;quot;מיהו יהודי&amp;quot; – לא הי&#039; ספק לאף אחד!...&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ט בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;{{חגים וזמנים}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>יל&quot;ש</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D&amp;diff=9303</id>
		<title>פורים</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D&amp;diff=9303"/>
		<updated>2026-03-08T17:15:32Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;יל&amp;quot;ש: הרחבה, הרחבה, הרחבה&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{כותרת נושא|חב&amp;quot;דפדיה=פורים}}[[קובץ:הרבי בפורים.jpg|ממוזער|שמאל|הרבי בחג הפורים תנש&amp;quot;א]]&lt;br /&gt;
[[קובץ:פורים 2.jpeg|שמאל|ממוזער|חסידי חב&amp;quot;ד מביאים את שמחת החג לחיילים]]&lt;br /&gt;
[[קובץ:תחפושת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילד [[תחפושות|מחופש]] עובר לפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]] שהתקיימה בחג הפורים]]&lt;br /&gt;
חג פורים הוא אחד מחגי ישראל, שנקבע על ידי חז&amp;quot;ל בתקופה שלפני בנין בית המקדש השני, ומוזכר בתנ&amp;quot;ך במגילת אסתר. ברוב המקומות בעולם חל ביום י&amp;quot;ד באדר, ובעיירות המוקפות חומה מימות יהושע בן נון, כירושלים, חל החג ביום ט&amp;quot;ו באדר. ערב החג, י&amp;quot;ג באדר, הוא צום תענית אסתר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החג נקבע לזכר הנס שעשה עמנו ה&#039; בזמן גלות בבל שבין חורבן בית המקדש הראשון לבניית בית המקדש השני, תחת ממשלת אחשוורוש, בהצילו את העם היהודי מגזירת המן להשמיד את העם אנשים נשים וטף. הצלה שהתגלגלה על ידי פעולותיהם של מרדכי היהודי ואסתר המלכה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לחג נקבעו ארבע מצוות ייחודיות: קריאת המגילה בלילה וביום, סעודה ומשתה, משלוח מנות ומתנות לאביונים, ובנוסף, קריאת התורה בפרשת מחיית עמלק, אמירת &#039;ועל הניסים&#039; בתפילה ובברכת המזון, ואיסור הספד ותענית. כמו כן קיימים בו מנהגים רבים - כמו תחפושות, הכאת המן, שתייה &#039;עד דלא ידע&#039; ועוד. הרבי עורר על מבצע פורים, במסגרתו חסידי חב&amp;quot;ד מזכים יהודים רבים ככל האפשר במצוות החג.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
באופן ייחודי, שמחת חג הפורים נקבעה בהלכה לשמחה בלתי מוגבלת - &amp;quot;עד דלא ידע&amp;quot;, שלא כשמחת החגים האחרים שהיא מוגבלת. שמחה זו נובעת ממעלתם של ישראל שגם בתקופת גלות חשוכה, כמו בימי מרדכי ואסתר, התעוררו מרצונם ובחרו להתחבר לה&#039; מתוך מסירות נפש. בגלל מעלתה הייחודית של שמחת הפורים, חג זה יהיה היחיד שלא יתבטל בעתיד, בימות המשיח.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=== ציטוטים מתורת הרבי ===&lt;br /&gt;
* ומזה באים לימי הפורים, באופן שגם כאשר כל המועדים בטלים, הנה &amp;quot;ימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם&amp;quot;, שנשארים קיימים לנצח, לעד ולעולמי עולמים. ~ ההתוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ו&lt;br /&gt;
* &amp;quot;דע&amp;quot;י המס&amp;quot;נ דישראל במשך כל השנה, דעניין המס&amp;quot;נ הוא מעצם הנשמה, היינו מצד הבחירה דעצם הנשמה בהעצמות, עי&amp;quot;ז נמשך ומתגלה בחירת העצמות בישראל, ועי&amp;quot;ז, גם הגורל דלמעלה הי&#039; שליהודים יהי&#039; אורה ושמחה וששון ויקר,ואת המן ואת בניו יתלו על העץ.&amp;quot; ~ מאמר ד&amp;quot;ה על כן קראו ה&#039;תשי&amp;quot;ג&lt;br /&gt;
* &amp;quot;כאשר ישנו יהודי שנהנה מסעודתו של אותו רשע או שהשתחווה לצלם, רח&amp;quot;ל - אין זה מאורע שקרה אצל הזולת, בד&#039; אמותיו של הזולת, אלא מאורע &amp;quot;אשר קרה&amp;quot;ו&amp;quot;&amp;quot;, בד&#039; אמותיו של ראש הסנהדרין!&amp;quot; ~ שיחת חג הפורים תשי&amp;quot;ט בלתי מוגה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;יהודי צריך להיות בעולם, אפילו במקום כזה שלפני בואו לשם הי&amp;quot;&#039; חושך כפול ומכופל&amp;quot;, ובחושך כפול ומכופל מגיע יהודי עם ד&#039; אמותיו, ומתנהג שם ע&amp;quot;פ הוראות התורה, גם באכילתו ובשתיתו ובטיולו ובכל עניניו. וכאשר יהודי הולך בתוקף של עצם הנפש, הקשורה עם התוקף של העצם שלמעלה - אזי פועל גם ב&amp;quot;שושן הבירה&amp;quot;, במקום שלא נזכר בגילוי שמו של הקב&amp;quot;ה, שגם שם יהי&#039; &amp;quot;ונהפוך הוא&amp;quot;, ועד שאפילו &amp;quot;עמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תש&amp;quot;כ בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;ולכן, אפילו אחשורוש – שהי&#039; מלך טיפש (כדברי הגמרא ) – מינה את מרדכי ל&amp;quot;משנה למלך&amp;quot; רק לאחרי שנוכח לדעת שאינו מתפעל ונשאר &amp;quot;מרדכי&amp;quot; היהודי&amp;quot;&amp;quot;; כאשר רואים שהוא אדם אמיתי, ועומד על שלו, ואינו חוזר בו ממה שסוכם, &amp;quot;מושבע ועומד מהר סיני&amp;quot; – אזי ממנה אותו ל&amp;quot;משנה למלך&amp;quot;.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ח בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;וכאן ראו שיהודי יכול להיות &amp;quot;משנה למלך&amp;quot;, היינו, שנמצא בגלות (שלכן אינו המלך), ובשעת מעשה, הנה כשישנו ענין של מצוה, אינו מתפעל מאף אחד, גם לא מאחשורוש בעצמו, אף שהוא המלך שלו, ו&amp;quot;דינא דמלכותא דינא&amp;quot;, וישנו ציווי &amp;quot;ודרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה והתפללו בעדה גו&#039;&amp;quot;; ובשעת מעשה לובש גם את התפילין, שפועלים פחד על אחשורוש,... הרי זה פועל על &amp;quot;כל עמי הארץ&amp;quot; ש&amp;quot;יראו ממך&amp;quot;, ועי&amp;quot;ז – &amp;quot;רבים מעמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ח בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;הוראה זו – שבנ&amp;quot;י אינם נתונים תחת הטבע – היא לא רק בנוגע לכלל ישראל, אלא גם בנוגע לכל יחיד. יהודי צריך לזכור שכל הענינים שיש לו, תלויים ובאים מהקב&amp;quot;ה בעצמו, שאינו מוגבל ח&amp;quot;ו בחוקי הטבע.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ז בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;וכאשר ישנם &amp;quot;אנשי משה&amp;quot;, שהם השלוחים של הרבי להנהגת המוסד, אזי ישנו הכח שיהי&#039; &amp;quot;צא הלחם בעמלק&amp;quot;, גם עם ה&amp;quot;עמלק&amp;quot; שמתגנב (&amp;quot;וואָס כאַפּט זיך אַריין&amp;quot;) בין בנ&amp;quot;י, ופועלים את כל הענינים שצריכים לפעול כדי שיהי&#039; &amp;quot;הכסא שלם&amp;quot; ועי&amp;quot;ז גם &amp;quot;השם שלם&amp;quot;, ופועלים הדירה לו ית&#039; ע&amp;quot;י לימוד הנגלה ולימוד החסידות וע&amp;quot;י עבודת התפלה וקיום המצוות בהידור.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשט&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;וזהו וקבל היהודים את אשר החלו לעשות, שבמתן תורה היתה רק ההתחלה ובזמן גזירת המן היתה הקבלה, כי ע&amp;quot;י שהי&#039; להם אז מס&amp;quot;נ בפועל על תומ&amp;quot;צ נתעלו (בענין אחד) למדריגה נעלית יותר מכמו שהיו בזמן מתן תורה, ולכן אז דוקא היתה הקבלה, וקבל היהודים.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;מאמר ד&amp;quot;ה וקבל היהודים ה&#039;תשי&amp;quot;א - קונטרס פורים ה&#039;תשמ&amp;quot;ט&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;ולהעיר, דבתו&amp;quot;א מבואר, דהמס&amp;quot;נ שלהם שהיתה אז היא שבאם היו ממירים דתם ח&amp;quot;ו לא היו עושים להם כלום, כי הגזירה היתה רק על היהודים, ואעפ&amp;quot;כ לא עלתה על דעתם מחשבת חוץ ח&amp;quot;ו.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;מאמר וקבל היהודים ה&#039;תשי&amp;quot;א - קונטרס פורים ה&#039;תשמ&amp;quot;ט&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;מימי הפורים למדים כלל, שכאשר רואים שאין עצה... &amp;quot;כל עבדי המלך גו&#039; יודעים&amp;quot; שאין להכנס אל החצר הפנימית... לא צריכים להתפעל, אלא להדחק שמה (&amp;quot;שפּאַרן זיך אַהינצו&amp;quot;)! ובהתאם לכך נעשית ההנהגה על כל השנה כולה – שכאשר רואים שאין ברירה אחרת, אזי, &amp;quot;ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת&amp;quot;...&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;א בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;צריך לידע שיש&amp;quot; תרופה אחת &amp;quot;שעל ידה מבטלים כל ההעלמות וההסתרים: להוסיף בעניני תומ&amp;quot;צ מתוך&amp;quot; מסירת-נפש של קדושה &amp;quot;– שבמקום לעסוק בעצמו בלימוד ענין עמוק בתורה, או להתעלות בעצמו בעניני יראת שמים, ימסור את כחותיו ואת נפשו בשביל ללמוד עם תינוקות של בית רבן ענינים פשוטים שהם לפי ערכם!&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ב בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;וזוהי ההוראה מהמגילה בחיי היום-יום, ובפרט בארץ הלזו, שבה מניחים לבנ&amp;quot;י ללמוד תורה ולקיים מצוות, שמירת שבת ויו&amp;quot;ט וכו&#039;, עם כל ההידורים – אלא שחסר רק התוקף הדרוש, לידע, שהן אמת ש&amp;quot;אתם המעט מכל העמים&amp;quot; בכמות, אבל הסיבה לכך היא בגלל שככל שניתוסף יותר ברוחניות, הולכת ומתמעטת הכמות, וכמבואר בחסידות שככל שישנו ריבוי האורות ישנו מיעוט הכלים.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;כשם שמרדכי השתדל בהצלת כל היהודים, ופעל אצל כולם שלא עלתה אצל אחד מהם מחשבת חוץ ח&amp;quot;ו, ועי&amp;quot;ז נגאלו &amp;quot;כל היהודים אשר בכל מלכות אחשורוש&amp;quot; – כמו כן כאשר מתנהגים באופן וסדר זה גם עכשיו, מבטלים סוכ&amp;quot;ס את כל ההעלמות וההסתרים, ופועלים אצל כל בנ&amp;quot;י שמבלי הבט על מעמדם ומצבם יכריזו: &amp;quot;אם למות אם לחיים אנו עמך&amp;quot; – מצד מסירת נפש, ובמשך הזמן, לאט לאט, יפעלו עליהם שיומשך אצלם גם במחשבה דיבור ומעשה.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ב בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;כאשר ההנהגה היא להיפך מ&amp;quot;אל תירא מפחד פתאום ומשואת רשעים&amp;quot;, אלא יהודי מרגיש את עצמו נחות, &amp;quot;ונהי בעינינו כחגבים&amp;quot;, וממתין על ההסכמה של &amp;quot;אותו רשע&amp;quot;, שיתן לו &amp;quot;סמיכה&amp;quot; שהוא &amp;quot;אַ פיינער אמריקאַנער&amp;quot;, &amp;quot;אַ פיינער שושן-הבירה איד&amp;quot; – הרי זה פוגע בקיומו של עם ישראל!&amp;quot;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;צריכים לידע ש&amp;quot;מרדכי היהודי גו&#039; גדול ליהודים&amp;quot;, ובמילא הרי הוא בעה&amp;quot;ב, ומוציא אותם מן המיצר אל המרחב, עם כל הפירושים, ובעיקר, כפירוש הפשוט – שבקרוב ממש יוצאים מן המיצר אל המרחב, בחסד וברחמים, בטוב הנראה והנגלה, ובשובע שמחות.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ג בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;וזהו תוכן סיפור המגילה, שאפילו כאשר היתה לבנ&amp;quot;י אחות בבית המלכות, ומרדכי יושב בשער המלך, ובית המן ניתן למרדכי – שלח מרדכי אגרת אחת ואגרת השנית בכתבו &amp;quot;את כל תוקף&amp;quot;, שידעו שצריך לקיים ולקבל עליהם את כל הענינים שמסרו נפשם עליהם, שכללותם היא הכפירה בע&amp;quot;ז, שאז &amp;quot;נקרא יהודי&amp;quot;, וזהו הלימוד של ימי הפורים.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ד בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;אבל כאשר יהודי אינו מניח לגוי אשר בקרבו שתהי&#039; לו שליטה בנפשו פנימה, אזי בדרך ממילא מתבטלת האחיזה שעל ידה היו עמי-הארץ שמבחוץ לד&#039; אמות שלו יכולים לשלוט עליו.&amp;quot;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ד בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;המן ראה את ההתחלה ש&amp;quot;נהנו מסעודתו של אותו רשע&amp;quot;; ואח&amp;quot;כ ראה שכאשר ניתנה פקודה שכולם יהיו &amp;quot;כורעים ומשתחוים להמן&amp;quot;, להיותו שר המלך, הנה מלבד מרדכי ש&amp;quot;לא יכרע ולא ישתחוה&amp;quot;, היו אלו שנשארו ב&amp;quot;יבשה&amp;quot;, שלא &amp;quot;במקום חיותם&amp;quot; – מי הים. ובגלל זה עלה בדעתו שיוכל לגזור עליהם גזירה.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ד בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;אסתר היתה סבורה שביטול הגזירה תלוי בענין הצום, ואף שזהו היפך דרך הטבע – הרי גם הגזירה לא היתה בדרך הטבע, וממילא, גם ביטול הגזירה אינו בדרך הטבע. ועד&amp;quot;ז בכל דור ודור ש&amp;quot;עומדים עלינו לכלותינו&amp;quot; אלא ש&amp;quot;הקב&amp;quot;ה מצילנו מידם&amp;quot; – שההצלה היא עי&amp;quot;ז שנזהרים מהחטא שגרם אז את גזירת המן.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ז בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;וזהו החילוק בין יהודי לאינו-יהודי – שאינו-יהודי הוא תחת חוקי הטבע, ואילו יהודי הוא למעלה מחוקי הטבע, אלא שהקב&amp;quot;ה רצה שילבישו זאת בלבושי הטבע.&amp;quot;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ז בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;בפורים יש אמנם כו&amp;quot;כ מצוות, אבל, היכן מתבטא הענין ד&amp;quot;רבים מעמי הארץ מתיהדים&amp;quot;, שזהו תכלית הנצחון דפורים – הרי זה מתגלה בהענין ד&amp;quot;לא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי&amp;quot;, שזהו ענין השמחה.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;א בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;והיינו, שיהודי מקבל על עצמו החלטה גמורה – באופן שלא מועיל על זה מסירת מודעא, כמבואר בגמרא המעלה דפורים אפילו לגבי מתן-תורה – להמשיך המסירת-נפש דפורים על כל השנה כולה, לקיים במשך כל השנה כולה את דברי מרדכי, ראש הסנהדרין, ובאופן של שמחה – כמו בימי הפורים, ש&amp;quot;ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר&amp;quot;.&amp;quot;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;א בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;ואז זוכות שנכתבת מגילה על שמן, מגילת אסתר, ומבטיחים להן שאפילו כאשר כל ספרי הנביאים עתידין ליבטל, הנה מגילת אסתר אינה בטילה, והיינו, שהן בונות דבר נצחי, שקשור עם &amp;quot;נצח ישראל&amp;quot;, ומביאות את הגאולה האמיתית והשלימה, גאולה שאין אחרי&#039; גלות.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;א בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;...הדרך היחידה לפעול שמלכתחילה לא יהיו גזירות כו&#039;, היא – להבטיח את אופן הנהגתם של התינוקות בבואם מבית הספר, שידעו, שאין להם מה להתפעל מהעולם גם בהיותו כמו שהוא, ואדרבה, יש ביכלתם – ע&amp;quot;י השכל וכל הכחות שלהם – להתחכם ולהתגבר על העולם, ועד שנעשה בעה&amp;quot;ב על הטבע (ולא להיפך ח&amp;quot;ו)...&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;יהודי צריך לידע &amp;quot;כלל&amp;quot; – שכל בנ&amp;quot;י, &amp;quot;מנער ועד זקן טף ונשים&amp;quot;, הם במעמד ומצב ש&amp;quot;לא יכרע ולא ישתחוה&amp;quot;, אלא, שישנו מי שטועה ועושה דבר מסויים בחשבו שאין זה בבחינת &amp;quot;יכרע וישתחוה&amp;quot;, אף שבפועל הרי זה בבחינת &amp;quot;יכרע וישתחוה&amp;quot;, וישנו מי שאינו מוכן לטעות ולרמות את עצמו; אבל ברור הדבר שכל אחד מישראל הוא במעמד ומצב ש&amp;quot;לא יכרע ולא ישתחוה&amp;quot;, להיותו חלק מ&amp;quot;עם מרדכי&amp;quot;, ש&amp;quot;נפש השנית בישראל היא חלק אלקה ממעל ממש&amp;quot;.&amp;quot;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;...אפילו אלו ש&amp;quot;נהנו מסעודתו של אותו רשע&amp;quot;, או &amp;quot;שהשתחוו לצלם&amp;quot;... הנה בשעה שנודעה הגזירה, והכריזו על &amp;quot;כנוס את כל היהודים&amp;quot;, אזי &amp;quot;כולם כאחד [לא רק אלפים, מאות ועשיריות, אלא אפילו אחד] לא עלה על דעתם מחשבת חוץ ח&amp;quot;ו&amp;quot;, &amp;quot;ומסרו עצמן למות כל השנה כולה&amp;quot; ... וההסברה היחידה על זה היא – כי, בשעה שיהודי &amp;quot;תופס&amp;quot; (&amp;quot;כאַפּט זיך&amp;quot;) שזהו ענין שנוגע ל&amp;quot;יכרע וישתחוה&amp;quot;, אזי מתנער ממנו לגמרי, ועומד במס&amp;quot;נ.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;..אסור להתייאש מאף יהודי (ומי שמתייאש – הרי זה שקר), כיון שכל יהודי, יהי&#039; מי שיהי&#039;, &amp;quot;מנער ועד זקן טף ונשים&amp;quot;, הוא במעמד ומצב ש&amp;quot;לא יכרע ולא ישתחוה&amp;quot;, ולא רק שלא יעשה זאת סתם ככה, אלא גם כאשר הדבר קשור עם גזירת המן, והברירה היא בין לחיים או להיפך (&amp;quot;אתך אנו בין לחיים בין כו&#039;&amp;quot;) – לא איכפת לו, ועומד בתוקף על כך ש&amp;quot;לא יכרע ולא ישתחוה&amp;quot;.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;בעמדנו בפתיחה דחודש אדר, ובשנה זו – דב&#039; חדשי אדר, אדר ראשון ושני – וע&amp;quot;פ הידוע שלפתיחת הדבר כח מיוחד, הפותח את הצינור לשמחה במשך כל ימי חדשי אדר בשנה זו – צריך מיד לשאוב כחות מהפתיחה והכניסה (&amp;quot;משנכנס אדר&amp;quot;) להרבות בכל עניני שמחה,&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;משיחות לילות ד&#039;, ה&#039;, ו&#039; ושבת קודש פ&#039; תרומה ה&#039;תשנ&amp;quot;ב&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;וכמו שרואים בפועל בכמה אנשים, שבהיותם במקום שהיו שם גזירות על תומ&amp;quot;צ, הי&#039; להם מס&amp;quot;נ בפועל משך כו&amp;quot;כ שנים, וכשבאו אח&amp;quot;כ למדינות שאפשר לעסוק בתומ&amp;quot;צ מתוך הרחבה, אין ניכר בהם (כ&amp;quot;כ) המס&amp;quot;נ שהיה להם מקודם. כי זה שעמדו במס&amp;quot;נ משך כו&amp;quot;כ שנים היא לפי שהאיר בהם גילוי עצם הנשמה שלמעלה מכחות הגלויים ולא נעשה עי&amp;quot;ז שינוי בכוחות הגלוים עצמם.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;קונטרס פורים קטן, תשנ&amp;quot;ב&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* מה מביטים בפליאה?! אם ישנו יהודי שרוצה לומר &amp;quot;לחיים&amp;quot; - מסתכלים עליו כמו על דבר פלא!... &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשח&amp;quot;י בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* יהודי צריך להיות בעולם, אפילו במקום כזה שלפני בואו לשם הי&#039; &#039;&#039;&#039;חושך כפול ומכופל&#039;&#039;&#039;, ובחושך כפול ומכופל מגיע יהודי עם ד&#039; אמותיו, ומתנהג שם ע&amp;quot;פ הוראות התורה, גם באכילתו ובשתיתו ובטיולו ובכל עניניו. וכאשר יהודי הולך בתוקף של עצם הנפש, הקשורה עם התוקף של העצם שלמעלה - אזי פועל גם ב&amp;quot;שושן הבירה&amp;quot;, במקום שלא נזכר בגילוי שמו של הקב&amp;quot;ה, שגם שם יהי&#039; &amp;quot;ונהפוך הוא&amp;quot;, ועד שאפילו &amp;quot;עמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם&amp;quot;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תש&amp;quot;כ בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* ...והרי ה&amp;quot;עבודה זרה&amp;quot; הכי גדולה היא - ש&amp;quot;נהי&#039; ככל הגוים&amp;quot;, היינו, שרצונו שלא יכירו שהוא יהודי, אלא יחשבו שהוא &amp;quot;איוואן&amp;quot;, &amp;quot;מייקל&amp;quot; - גוי רח&amp;quot;ל, אבל האמת היא, שכיון שנולד לאם יהודי&#039;, הנה הן אם רצונו בכך, והן אם לאו, הרי הוא יהודי,...אלא, שיכול להיות שלשעה קלה &amp;quot;יצרו אנסו&amp;quot;, אבל בידו הברירה שלא לציית ל&amp;quot;מלך זקן וכסיל&amp;quot;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ה בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* וכאשר באה לידו פעולה מסויימת – אומרים לו: &amp;quot;מי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות&amp;quot; – דכיון ש&amp;quot;אין גו&#039; אתנו יודע עד מה&amp;quot;, הרי יתכן שפעולה זו היא הפעולה העיקרית שבשבילה ירדה נשמתו למטה למשך שבעים-שמונים שנה!&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ב בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* גם אם היהודי יוותר על כל עניניו ויתן לו את כל רכושו, ויהפך להיות לו &amp;quot;עבד כנעני&amp;quot; – הנה כל זמן שלא יתבטל ממציאותו, &amp;quot;ביהודים לאבדם&amp;quot;, הנה עצם מציאותו של היהודי מנקרת את עיניו של הגוי!... גם אם יהודי חושב שאם יסיר את התפילין רח&amp;quot;ל, יפתח את חנותו בשבת ויסגרנה ביום ראשון, ידבר בלשונו של הגוי, יתלבש ויתנהג כמותו, ויהנה מסעודתו של אותו רשע, אזי יהי&#039; הגוי &#039;&#039;&#039;ידיד&#039;&#039;&#039; שלו – אין האמת כן; כל זמן שקיימת מציאותו של היהודי, לא יכול הגוי להיות רגוע! &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ה בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* צריכים לדעת, איפוא, שקיומם של בנ&amp;quot;י מעולם לא הי&#039; תלוי ב&amp;quot;דיפלומטיא&amp;quot;, ומעולם לא היתה לגויים דעה ובעלות על יהודים. הבעה&amp;quot;ב היחידי על יהודים הוא הקב&amp;quot;ה, כמ&amp;quot;ש &amp;quot;כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם&amp;quot;, &amp;quot;ולא עבדים לעבדים&amp;quot;. ובמילא הדרך היחידה לקיומם של בנ&amp;quot;י... הדרך שניתנה ע&amp;quot;י הקב&amp;quot;ה – דרך המלך, מלכו של עולם – דרך התורה ומצוות. וכאשר הולכים בדרך זו, הנה, גם כאשר עושים בדרך הטבע איזו פעולה שתהי&#039; בלבד, מהפכים את הגזירה מן הקצה אל הקצה. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ז בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* מרדכי הי&#039; חסיד, שהרי הוא תיקן את הענין ד&amp;quot;חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע&amp;quot;, ומי הי&#039; מעלה על דעתו לתקן תקנה לדורות שצ&amp;quot;ל ענין של &amp;quot;עד דלא ידע&amp;quot;, אם לא חסיד?!... &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;שיחת ש&amp;quot;פ צו, שושן פורים, ה&#039;תשי&amp;quot;ד בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* וכמו&amp;quot;כ הוא בנוגע למשה שבדורנו, כ&amp;quot;ק מו&amp;quot;ח אדמו&amp;quot;ר נשיא דורנו, שעבודתו לעורר ולגלות את האמונה שבכל אחד מישראל שמצד עצם הנשמה היא באופן שאח&amp;quot;כ יעבדו עבודתם בכח עצמם, ועד שיהיו נר תמיד שאין שייך בו שינוי גם מצד כחות הגלויים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;מאמר ואתה תצוה תשמ&amp;quot;א - מוגה קונטרס פורים קטן - תשנ&amp;quot;ב&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* כל הפלוגתא והמחלוקת היתה אם &amp;quot;להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים&amp;quot;, או &amp;quot;ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר&amp;quot;; אבל &amp;quot;מיהו יהודי&amp;quot; – לא הי&#039; ספק לאף אחד!...&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ט בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;{{חגים וזמנים}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>יל&quot;ש</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%98_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%22%D7%92_%D7%91%D7%90%D7%93%D7%A8_%D7%91%27&amp;diff=9302</id>
		<title>תבנית:ציטוט היום י&quot;ג באדר ב&#039;</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%98_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%22%D7%92_%D7%91%D7%90%D7%93%D7%A8_%D7%91%27&amp;diff=9302"/>
		<updated>2026-03-08T17:11:23Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;יל&amp;quot;ש: יצירת דף עם התוכן &amp;quot;{{ציטוט|ציטוט=כל הפלוגתא והמחלוקת היתה אם &amp;quot;להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים&amp;quot;, או &amp;quot;ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר&amp;quot;; אבל &amp;quot;מיהו יהודי&amp;quot; – לא הי&amp;#039; ספק לאף אחד!...|מקור=התוועדות חג הפורים ה&amp;#039;תשי&amp;quot;ט בלתי מוגה}} קטגוריה:תבניות ציטוט יומי&amp;quot;&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{ציטוט|ציטוט=כל הפלוגתא והמחלוקת היתה אם &amp;quot;להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים&amp;quot;, או &amp;quot;ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר&amp;quot;; אבל &amp;quot;מיהו יהודי&amp;quot; – לא הי&#039; ספק לאף אחד!...|מקור=התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ט בלתי מוגה}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:תבניות ציטוט יומי]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>יל&quot;ש</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%9C%22%D7%A9&amp;diff=9160</id>
		<title>משתמש:יל&quot;ש</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%9C%22%D7%A9&amp;diff=9160"/>
		<updated>2025-11-22T21:50:18Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;יל&amp;quot;ש: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;[[קובץ:לערך הרבי שליט&amp;quot;א.png|ממוזער|הרבי מלובאוויטש שליט&amp;quot;א מלך המשיח, נמצא ממש כאן כל הזמן.]]&lt;br /&gt;
פתחתי דף זה בשנת תשפ&amp;quot;ה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני בעל החשבון בחב&amp;quot;דפדיה ובחב&amp;quot;דטקסט בשם זה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ערכתי בעיקר בדפי הציטוט היומיים&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=== ערכים שיצרתי: ===&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;חגים וזמנים:&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[פורים|פורים,]]  [[צום גדליה]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יצאתי לחופשת וויקי ללא תאריך חזרה משוער&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;&amp;lt;big&amp;gt;יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד&amp;lt;/big&amp;gt;&#039;&#039;&#039;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>יל&quot;ש</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%98:%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9D&amp;diff=9109</id>
		<title>חב&quot;דציטוט:ברוכים הבאים</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%98:%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9D&amp;diff=9109"/>
		<updated>2025-10-19T15:17:39Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;יל&amp;quot;ש: הפניה לדף עזרה:ברוכים הבאים&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;#הפניה [[עזרה:ברוכים הבאים]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>יל&quot;ש</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%98:%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9D&amp;diff=9108</id>
		<title>חב&quot;דציטוט:ברוכים הבאים</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%98:%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9D&amp;diff=9108"/>
		<updated>2025-10-19T15:12:02Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;יל&amp;quot;ש: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{| style=&amp;quot;margin: 0 0.5em 0.5em 0; float: left; clear: right; border:1px solid #aaaaaa; background-color:#f9f9f9; padding:5px; font-size: 95%;&amp;quot;&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
| style=&amp;quot;text-align: center;&amp;quot; | &#039;&#039;&#039;&amp;lt;big&amp;gt;[[מיוחד:כניסה לחשבון/signup|משתמש חדש]]&amp;lt;/big&amp;gt;&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
| style=&amp;quot;border-top: 1px dotted #AFAFAF;&amp;quot; |&lt;br /&gt;
*[[עזרה:ברוכים הבאים|ברוכים הבאים]]&lt;br /&gt;
*[[חב&amp;quot;דציטוט:הצטרפו למיזם|הצטרפו למיזם]]&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
| style=&amp;quot;border-top: 1px dotted #AFAFAF;&amp;quot; |&lt;br /&gt;
*[[עזרה:כתיבה בחב&amp;quot;דציטוט|מי יכול לכתוב בחב&amp;quot;דציטוט?]]&lt;br /&gt;
*[[עזרה:למה ליצור חשבון|למה ליצור חשבון?]]&lt;br /&gt;
*[[עזרה:איך לפתוח חשבון חדש|איך ליצור חשבון חדש?]]&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
| style=&amp;quot;border-top: 1px dotted #AFAFAF;&amp;quot; |&lt;br /&gt;
* [[עזרה:דף משתמש|דף משתמש]]&lt;br /&gt;
* [[עזרה:דף שיחה|דף שיחה]]&lt;br /&gt;
* [[עזרה:דף משנה|דף משנה]]&lt;br /&gt;
*[[עזרה:דף הפניה|דף הפניה]]&lt;br /&gt;
* [[עזרה:העדפות|העדפות]]&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
| style=&amp;quot;border-top: 1px dotted #AFAFAF;&amp;quot; |&lt;br /&gt;
* [[עזרה:איך ליצור דף חדש|איך ליצור דף חדש?]]&lt;br /&gt;
* [[עזרה:איך לערוך דף|איך לערוך דף?]]&lt;br /&gt;
* [[עזרה:קטגוריה|איך ליצור קטגוריה?]]&lt;br /&gt;
* [[עזרה:איך ליצור קישור|איך ליצור קישור?]]&lt;br /&gt;
* [[חב&amp;quot;דציטוט:מדיניות וכללי כתיבה|מדיניות וכללי כתיבה]]&lt;br /&gt;
* [[חב&amp;quot;דציטוט:עקרונות וקווים מנחים|עקרונות וקווים מנחים]]&lt;br /&gt;
* [[חב&amp;quot;דציטוט:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ערכים|עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ערכים]]&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
| style=&amp;quot;text-align: center;&amp;quot; | &#039;&#039;&#039;&amp;lt;big&amp;gt;שונות&amp;lt;/big&amp;gt;&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
| style=&amp;quot;border-top: 1px dotted #AFAFAF;&amp;quot; |&lt;br /&gt;
*[[עזרה:העלאת קובץ מדיה|העלאת קובץ מדיה]]&lt;br /&gt;
*[[חב&amp;quot;דציטוט:מקורות|מקורות]]&lt;br /&gt;
* [[עזרה:הערות שוליים|הערות שוליים]]&lt;br /&gt;
* [[עזרה:איך לשנות שם של דף|איך לשנות שם של דף]]&lt;br /&gt;
*[[עזרה:תכנים שקופים|תכנים שקופים]]&lt;br /&gt;
|}&lt;br /&gt;
&amp;lt;noinclude&amp;gt;[[קטגוריה:תבניות|משתמש חדש]]&amp;lt;/noinclude&amp;gt;&lt;br /&gt;
[[קובץ:חבדציטוט.png|ממוזער|סמל חב&amp;quot;דציטוט]]&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;ברוכים הבאים לחב&amp;quot;דציטוט!&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[חב&amp;quot;דציטוט]] הינה מאגר ציטוטים חב&amp;quot;דים, חופשית לקריאה, [[כתיבה]] ו[[עריכה]]. מטרתנו היא הפצת תורת [[חסידות חב&amp;quot;ד]] מתוך מטרה לקבל פני [[משיח]] ב[[גאולה]] האמיתית והשלימה. המיזם עוסק בנושאים הקשורים בחסידות חב&amp;quot;ד, מושגים, מקומות, אישים והיסטוריה. וכן גם אתה יכול לערוך.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
וכך בעזרת חב&amp;quot;דציטוט אנחנו מצליחים להפיץ המעיינות בקנה מידה עולמי, כאשר ביכולתה של פעולה זו להביא בפועל את הגאולה לעולם על ידי הרבי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מכיון שהמטרה היא ליצור מאגר ציטוטים חב&amp;quot;דיים שיקיף את כל הערכים שבחסידות חב&amp;quot;ד, הכתיבה בחב&amp;quot;דציטוט הינה חופשית - אף ללא צורך בהרשמה מוקדמת - וביכולתו של כל אחד להוסיף ולשנות ערכים קיימים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[פעולת הכתיבה והעריכה בחב&amp;quot;דפדיה הינם פשוטים. להלן כמה כללים בסיסיים:]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==כיצד להתחיל?==&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;1. ברצונך לכתוב דף ציטוטים חדש שעדיין לא נכתב בחב&amp;quot;דציטוט?&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
פשוט, חפש את דף הציטוטים &#039;&#039;&#039;בשורת החיפוש&#039;&#039;&#039; (בצד השמאלי העליון של המסך), באם דף הציטוטים בשם זה עדיין אינו קיים - לחץ על המילים &#039;&#039;&#039;ליצור את הדף&#039;&#039;&#039;. כעת, בחלון שנפתח, ביכולתך לכתוב את דף הציטוטים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לתשומת לבך: יתכן שהערך קיים תחת שם שונה ממה שחיפשת (למשל: דף הציטוטים [[&amp;quot;אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א&amp;quot;]] יכול להופיע תחת השם &amp;quot;הרבי מליובאוויטש&amp;quot;). כדאי לבדוק, לפני שאתה כותב את הערך, את האפשרויות הסבירות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;2. הבחנת בציטוט לא מדוייק או שברצונך להוסיף ציטוט חסר?&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
פשוט, לחץ על הכרטיסיה &#039;&#039;&#039;עריכה&#039;&#039;&#039; (בחלקו העליון של המסך). תקן ו\או הוסף את הדרוש. לחץ על &#039;&#039;&#039;הראה תצוגה מקדימה&#039;&#039;&#039;, עבור על התיקונים ובדוק שאין טעויות ואז לחץ על &#039;&#039;&#039;שמור דף&#039;&#039;&#039;. ברגע זה התיקונים עודכנו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לתשומת לבך: ישנם [[דפי ציטוט מוגנים]] אותם יכולים רק [[מפעיל מערכת|מפעילי מערכת]] לערוך. אם ברצונך להוסיף או לשנות אם ברצונך להוסיף או לשנות באחד מדפי הציטוטים הללו, יש להציע את השינוי ב[[דף השיחה]] של דף הציטוט, או לפנות למפעיל מערכת.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==כמה כללים בסיסיים לעריכה==&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;א.&#039;&#039;&#039; שם הערך צריך להופיע בתחילת דף הציטוט - רצוי במשפט הראשון, ו[[&#039;&#039;&#039;מודגש&#039;&#039;&#039;]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;ב.&#039;&#039;&#039; חשוב לזכור את כללי הפיסוק: פסיק באמצע משפט, נקודה בסוף משפט ופיסקה חדשה (Enter) לפי הצורך. כמו-כן, בדפי ציטוט המרכיבים נושאים שונים, יש [[להוסיף כותרות]] לפי מספר הנושאים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;ג.&#039;&#039;&#039; סמן כ[[קישור]] כל מילה או מילים הנראים בעיניך כערך קיים או עתידי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;ד.&#039;&#039;&#039; למען הסדר הטוב, קטלג כל דף ציטוט ל[[קטגוריה]] המתאימה לו, או לכמה קטגוריות. אם אין לדף הציטוט שכתבתם קטגוריה מתאימה, ניתן להוסיף קטגוריה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==זכויות יוצרים==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן על־ידי זכויות יוצרים. &#039;&#039;&#039;אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!&#039;&#039;&#039; להרחבה ראו [[חב&amp;quot;דציטוט - זכויות יוצרים.]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>יל&quot;ש</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%98:%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9D&amp;diff=9107</id>
		<title>חב&quot;דציטוט:ברוכים הבאים</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%98:%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9D&amp;diff=9107"/>
		<updated>2025-10-19T15:08:09Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;יל&amp;quot;ש: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{| style=&amp;quot;margin: 0 0.5em 0.5em 0; float: left; clear: right; border:1px solid #aaaaaa; background-color:#f9f9f9; padding:5px; font-size: 95%;&amp;quot;&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
| style=&amp;quot;text-align: center;&amp;quot; | &#039;&#039;&#039;&amp;lt;big&amp;gt;[[מיוחד:כניסה לחשבון/signup|משתמש חדש]]&amp;lt;/big&amp;gt;&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
| style=&amp;quot;border-top: 1px dotted #AFAFAF;&amp;quot; |&lt;br /&gt;
*[[עזרה:ברוכים הבאים|ברוכים הבאים]]&lt;br /&gt;
*[[חב&amp;quot;דציטוט:הצטרפו למיזם|הצטרפו למיזם]]&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
| style=&amp;quot;border-top: 1px dotted #AFAFAF;&amp;quot; |&lt;br /&gt;
*[[עזרה:כתיבה בחב&amp;quot;דציטוט|מי יכול לכתוב בחב&amp;quot;דציטוט?]]&lt;br /&gt;
*[[עזרה:למה ליצור חשבון|למה ליצור חשבון?]]&lt;br /&gt;
*[[עזרה:איך לפתוח חשבון חדש|איך ליצור חשבון חדש?]]&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
| style=&amp;quot;border-top: 1px dotted #AFAFAF;&amp;quot; |&lt;br /&gt;
* [[עזרה:דף משתמש|דף משתמש]]&lt;br /&gt;
* [[עזרה:דף שיחה|דף שיחה]]&lt;br /&gt;
* [[עזרה:דף משנה|דף משנה]]&lt;br /&gt;
*[[עזרה:דף הפניה|דף הפניה]]&lt;br /&gt;
* [[עזרה:העדפות|העדפות]]&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
| style=&amp;quot;border-top: 1px dotted #AFAFAF;&amp;quot; |&lt;br /&gt;
* [[עזרה:איך ליצור דף חדש|איך ליצור דף חדש?]]&lt;br /&gt;
* [[עזרה:איך לערוך דף|איך לערוך דף?]]&lt;br /&gt;
* [[עזרה:קטגוריה|איך ליצור קטגוריה?]]&lt;br /&gt;
* [[עזרה:איך ליצור קישור|איך ליצור קישור?]]&lt;br /&gt;
* [[חב&amp;quot;דציטוט:מדיניות וכללי כתיבה|מדיניות וכללי כתיבה]]&lt;br /&gt;
* [[חב&amp;quot;דציטוט:עקרונות וקווים מנחים|עקרונות וקווים מנחים]]&lt;br /&gt;
* [[חב&amp;quot;דציטוט:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ערכים|עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ערכים]]&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
| style=&amp;quot;text-align: center;&amp;quot; | &#039;&#039;&#039;&amp;lt;big&amp;gt;שונות&amp;lt;/big&amp;gt;&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
| style=&amp;quot;border-top: 1px dotted #AFAFAF;&amp;quot; |&lt;br /&gt;
*[[עזרה:העלאת קובץ מדיה|העלאת קובץ מדיה]]&lt;br /&gt;
*[[חב&amp;quot;דציטוט:מקורות|מקורות]]&lt;br /&gt;
* [[עזרה:הערות שוליים|הערות שוליים]]&lt;br /&gt;
* [[עזרה:איך לשנות שם של דף|איך לשנות שם של דף]]&lt;br /&gt;
*[[עזרה:תכנים שקופים|תכנים שקופים]]&lt;br /&gt;
|}&lt;br /&gt;
&amp;lt;noinclude&amp;gt;[[קטגוריה:תבניות|משתמש חדש]]&amp;lt;/noinclude&amp;gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;ברוכים הבאים לחב&amp;quot;דציטוט!&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[חב&amp;quot;דציטוט]] הינה מאגר ציטוטים חב&amp;quot;דים, חופשית לקריאה, [[כתיבה]] ו[[עריכה]]. מטרתנו היא הפצת תורת [[חסידות חב&amp;quot;ד]] מתוך מטרה לקבל פני [[משיח]] ב[[גאולה]] האמיתית והשלימה. המיזם עוסק בנושאים הקשורים בחסידות חב&amp;quot;ד, מושגים, מקומות, אישים והיסטוריה. וכן גם אתה יכול לערוך.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
וכך בעזרת חב&amp;quot;דציטוט אנחנו מצליחים להפיץ המעיינות בקנה מידה עולמי, כאשר ביכולתה של פעולה זו להביא בפועל את הגאולה לעולם על ידי הרבי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מכיון שהמטרה היא ליצור מאגר ציטוטים חב&amp;quot;דיים שיקיף את כל הערכים שבחסידות חב&amp;quot;ד, הכתיבה בחב&amp;quot;דציטוט הינה חופשית - אף ללא צורך בהרשמה מוקדמת - וביכולתו של כל אחד להוסיף ולשנות ערכים קיימים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[פעולת הכתיבה והעריכה בחב&amp;quot;דפדיה הינם פשוטים. להלן כמה כללים בסיסיים:]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==כיצד להתחיל?==&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;1. ברצונך לכתוב דף ציטוטים חדש שעדיין לא נכתב בחב&amp;quot;דציטוט?&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
פשוט, חפש את דף הציטוטים &#039;&#039;&#039;בשורת החיפוש&#039;&#039;&#039; (בצד השמאלי העליון של המסך), באם דף הציטוטים בשם זה עדיין אינו קיים - לחץ על המילים &#039;&#039;&#039;ליצור את הדף&#039;&#039;&#039;. כעת, בחלון שנפתח, ביכולתך לכתוב את דף הציטוטים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לתשומת לבך: יתכן שהערך קיים תחת שם שונה ממה שחיפשת (למשל: דף הציטוטים [[&amp;quot;אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א&amp;quot;]] יכול להופיע תחת השם &amp;quot;הרבי מליובאוויטש&amp;quot;). כדאי לבדוק, לפני שאתה כותב את הערך, את האפשרויות הסבירות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;2. הבחנת בציטוט לא מדוייק או שברצונך להוסיף ציטוט חסר?&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
פשוט, לחץ על הכרטיסיה &#039;&#039;&#039;עריכה&#039;&#039;&#039; (בחלקו העליון של המסך). תקן ו\או הוסף את הדרוש. לחץ על &#039;&#039;&#039;הראה תצוגה מקדימה&#039;&#039;&#039;, עבור על התיקונים ובדוק שאין טעויות ואז לחץ על &#039;&#039;&#039;שמור דף&#039;&#039;&#039;. ברגע זה התיקונים עודכנו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לתשומת לבך: ישנם [[דפי ציטוט מוגנים]] אותם יכולים רק [[מפעיל מערכת|מפעילי מערכת]] לערוך. אם ברצונך להוסיף או לשנות אם ברצונך להוסיף או לשנות באחד מדפי הציטוטים הללו, יש להציע את השינוי ב[[דף השיחה]] של דף הציטוט, או לפנות למפעיל מערכת.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==כמה כללים בסיסיים לעריכה==&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;א.&#039;&#039;&#039; שם הערך צריך להופיע בתחילת דף הציטוט - רצוי במשפט הראשון, ו[[&#039;&#039;&#039;מודגש&#039;&#039;&#039;]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;ב.&#039;&#039;&#039; חשוב לזכור את כללי הפיסוק: פסיק באמצע משפט, נקודה בסוף משפט ופיסקה חדשה (Enter) לפי הצורך. כמו-כן, בדפי ציטוט המרכיבים נושאים שונים, יש [[להוסיף כותרות]] לפי מספר הנושאים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;ג.&#039;&#039;&#039; סמן כ[[קישור]] כל מילה או מילים הנראים בעיניך כערך קיים או עתידי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;ד.&#039;&#039;&#039; למען הסדר הטוב, קטלג כל דף ציטוט ל[[קטגוריה]] המתאימה לו, או לכמה קטגוריות. אם אין לדף הציטוט שכתבתם קטגוריה מתאימה, ניתן להוסיף קטגוריה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==זכויות יוצרים==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן על־ידי זכויות יוצרים. &#039;&#039;&#039;אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!&#039;&#039;&#039; להרחבה ראו [[חב&amp;quot;דציטוט - זכויות יוצרים.]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>יל&quot;ש</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%98:%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9D&amp;diff=9106</id>
		<title>חב&quot;דציטוט:ברוכים הבאים</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%98:%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9D&amp;diff=9106"/>
		<updated>2025-10-19T15:05:55Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;יל&amp;quot;ש: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{| style=&amp;quot;margin: 0 0.5em 0.5em 0; float: left; clear: right; border:1px solid #aaaaaa; background-color:#f9f9f9; padding:5px; font-size: 95%;&amp;quot;&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
| style=&amp;quot;text-align: center;&amp;quot; | &#039;&#039;&#039;&amp;lt;big&amp;gt;[[מיוחד:כניסה לחשבון/signup|משתמש חדש]]&amp;lt;/big&amp;gt;&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
| style=&amp;quot;border-top: 1px dotted #AFAFAF;&amp;quot; |&lt;br /&gt;
*[[עזרה:ברוכים הבאים|ברוכים הבאים]]&lt;br /&gt;
*[[חב&amp;quot;דציטוט:הצטרפו למיזם|הצטרפו למיזם]]&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
| style=&amp;quot;border-top: 1px dotted #AFAFAF;&amp;quot; |&lt;br /&gt;
*[[עזרה:כתיבה בחב&amp;quot;דציטוט|מי יכול לכתוב בחב&amp;quot;דציטוט?]]&lt;br /&gt;
*[[עזרה:למה ליצור חשבון|למה ליצור חשבון?]]&lt;br /&gt;
*[[עזרה:איך לפתוח חשבון חדש|איך ליצור חשבון חדש?]]&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
| style=&amp;quot;border-top: 1px dotted #AFAFAF;&amp;quot; |&lt;br /&gt;
* [[עזרה:דף משתמש|דף משתמש]]&lt;br /&gt;
* [[עזרה:דף שיחה|דף שיחה]]&lt;br /&gt;
* [[עזרה:דף משנה|דף משנה]]&lt;br /&gt;
*[[עזרה:דף הפניה|דף הפניה]]&lt;br /&gt;
* [[עזרה:העדפות|העדפות]]&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
| style=&amp;quot;border-top: 1px dotted #AFAFAF;&amp;quot; |&lt;br /&gt;
* [[עזרה:איך ליצור דף חדש|איך ליצור דף חדש?]]&lt;br /&gt;
* [[עזרה:איך לערוך דף|איך לערוך דף?]]&lt;br /&gt;
* [[עזרה:קטגוריה|איך ליצור קטגוריה?]]&lt;br /&gt;
* [[עזרה:איך ליצור קישור|איך ליצור קישור?]]&lt;br /&gt;
* [[חב&amp;quot;דציטוט:מדיניות וכללי כתיבה|מדיניות וכללי כתיבה]]&lt;br /&gt;
* [[חב&amp;quot;דציטוט:עקרונות וקווים מנחים|עקרונות וקווים מנחים]]&lt;br /&gt;
* [[חב&amp;quot;דציטוט:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ערכים|עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ערכים]]&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
| style=&amp;quot;text-align: center;&amp;quot; | &#039;&#039;&#039;&amp;lt;big&amp;gt;שונות&amp;lt;/big&amp;gt;&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
| style=&amp;quot;border-top: 1px dotted #AFAFAF;&amp;quot; |&lt;br /&gt;
*[[עזרה:העלאת קובץ מדיה|העלאת קובץ מדיה]]&lt;br /&gt;
*[[חב&amp;quot;דציטוט:מקורות|מקורות]]&lt;br /&gt;
* [[עזרה:הערות שוליים|הערות שוליים]]&lt;br /&gt;
* [[עזרה:איך לשנות שם של דף|איך לשנות שם של דף]]&lt;br /&gt;
*[[עזרה:תכנים שקופים|תכנים שקופים]]&lt;br /&gt;
|}&lt;br /&gt;
&amp;lt;noinclude&amp;gt;[[קטגוריה:תבניות|משתמש חדש]]&amp;lt;/noinclude&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;ברוכים הבאים לחב&amp;quot;דציטוט!&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[חב&amp;quot;דציטוט]] הינה מאגר ציטוטים חב&amp;quot;דים, חופשית לקריאה, [[כתיבה]] ו[[עריכה]]. מטרתנו היא הפצת תורת [[חסידות חב&amp;quot;ד]] מתוך מטרה לקבל פני [[משיח]] ב[[גאולה]] האמיתית והשלימה. המיזם עוסק בנושאים הקשורים בחסידות חב&amp;quot;ד, מושגים, מקומות, אישים והיסטוריה. וכן גם אתה יכול לערוך.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
וכך בעזרת חב&amp;quot;דציטוט אנחנו מצליחים להפיץ המעיינות בקנה מידה עולמי, כאשר ביכולתה של פעולה זו להביא בפועל את הגאולה לעולם על ידי הרבי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מכיון שהמטרה היא ליצור מאגר ציטוטים חב&amp;quot;דיים שיקיף את כל הערכים שבחסידות חב&amp;quot;ד, הכתיבה בחב&amp;quot;דציטוט הינה חופשית - אף ללא צורך בהרשמה מוקדמת - וביכולתו של כל אחד להוסיף ולשנות ערכים קיימים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[פעולת הכתיבה והעריכה בחב&amp;quot;דפדיה הינם פשוטים. להלן כמה כללים בסיסיים:]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==כיצד להתחיל?==&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;1. ברצונך לכתוב דף ציטוטים חדש שעדיין לא נכתב בחב&amp;quot;דציטוט?&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
פשוט, חפש את דף הציטוטים &#039;&#039;&#039;בשורת החיפוש&#039;&#039;&#039; (בצד השמאלי העליון של המסך), באם דף הציטוטים בשם זה עדיין אינו קיים - לחץ על המילים &#039;&#039;&#039;ליצור את הדף&#039;&#039;&#039;. כעת, בחלון שנפתח, ביכולתך לכתוב את דף הציטוטים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לתשומת לבך: יתכן שהערך קיים תחת שם שונה ממה שחיפשת (למשל: דף הציטוטים [[&amp;quot;אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א&amp;quot;]] יכול להופיע תחת השם &amp;quot;הרבי מליובאוויטש&amp;quot;). כדאי לבדוק, לפני שאתה כותב את הערך, את האפשרויות הסבירות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;2. הבחנת בציטוט לא מדוייק או שברצונך להוסיף ציטוט חסר?&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
פשוט, לחץ על הכרטיסיה &#039;&#039;&#039;עריכה&#039;&#039;&#039; (בחלקו העליון של המסך). תקן ו\או הוסף את הדרוש. לחץ על &#039;&#039;&#039;הראה תצוגה מקדימה&#039;&#039;&#039;, עבור על התיקונים ובדוק שאין טעויות ואז לחץ על &#039;&#039;&#039;שמור דף&#039;&#039;&#039;. ברגע זה התיקונים עודכנו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לתשומת לבך: ישנם [[דפי ציטוט מוגנים]] אותם יכולים רק [[מפעילי מערכת]] לערוך. אם ברצונך להוסיף או לשנות אם ברצונך להוסיף או לשנות באחד מדפי הציטוטים הללו, יש להציע את השינוי ב[[דף השיחה]] של דף הציטוט, או לפנות למפעיל מערכת.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==כמה כללים בסיסיים לעריכה==&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;א.&#039;&#039;&#039; שם הערך צריך להופיע בתחילת דף הציטוט - רצוי במשפט הראשון, ו[[&#039;&#039;&#039;מודגש&#039;&#039;&#039;]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;ב.&#039;&#039;&#039; חשוב לזכור את כללי הפיסוק: פסיק באמצע משפט, נקודה בסוף משפט ופיסקה חדשה (Enter) לפי הצורך. כמו-כן, בדפי ציטוט המרכיבים נושאים שונים, יש [[להוסיף כותרות]] לפי מספר הנושאים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;ג.&#039;&#039;&#039; סמן כ[[קישור]] כל מילה או מילים הנראים בעיניך כערך קיים או עתידי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;ד.&#039;&#039;&#039; למען הסדר הטוב, קטלג כל דף ציטוט ל[[קטגוריה]] המתאימה לו, או לכמה קטגוריות. אם אין לדף הציטוט שכתבתם קטגוריה מתאימה, ניתן להוסיף קטגוריה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==זכויות יוצרים==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן על־ידי זכויות יוצרים. &#039;&#039;&#039;אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!&#039;&#039;&#039; להרחבה ראו [[חב&amp;quot;דציטוט - זכויות יוצרים.]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>יל&quot;ש</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%98:%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9D&amp;diff=9105</id>
		<title>חב&quot;דציטוט:ברוכים הבאים</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%98:%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9D&amp;diff=9105"/>
		<updated>2025-10-19T15:03:56Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;יל&amp;quot;ש: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{| style=&amp;quot;margin: 0 0.5em 0.5em 0; float: left; clear: right; border:1px solid #aaaaaa; background-color:#f9f9f9; padding:5px; font-size: 95%;&amp;quot;&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
| style=&amp;quot;text-align: center;&amp;quot; | &#039;&#039;&#039;&amp;lt;big&amp;gt;[[מיוחד:כניסה לחשבון/signup|משתמש חדש]]&amp;lt;/big&amp;gt;&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
| style=&amp;quot;border-top: 1px dotted #AFAFAF;&amp;quot; |&lt;br /&gt;
*[[עזרה:ברוכים הבאים|ברוכים הבאים]]&lt;br /&gt;
*[[חב&amp;quot;דציטוט:הצטרפו למיזם|הצטרפו למיזם]]&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
| style=&amp;quot;border-top: 1px dotted #AFAFAF;&amp;quot; |&lt;br /&gt;
*[[עזרה:כתיבה בחב&amp;quot;דציטוט|מי יכול לכתוב בחב&amp;quot;דציטוט?]]&lt;br /&gt;
*[[עזרה:למה ליצור חשבון|למה ליצור חשבון?]]&lt;br /&gt;
*[[עזרה:איך לפתוח חשבון חדש|איך ליצור חשבון חדש?]]&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
| style=&amp;quot;border-top: 1px dotted #AFAFAF;&amp;quot; |&lt;br /&gt;
* [[עזרה:דף משתמש|דף משתמש]]&lt;br /&gt;
* [[עזרה:דף שיחה|דף שיחה]]&lt;br /&gt;
* [[עזרה:דף משנה|דף משנה]]&lt;br /&gt;
*[[עזרה:דף הפניה|דף הפניה]]&lt;br /&gt;
* [[עזרה:העדפות|העדפות]]&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
| style=&amp;quot;border-top: 1px dotted #AFAFAF;&amp;quot; |&lt;br /&gt;
* [[עזרה:איך ליצור דף חדש|איך ליצור דף חדש?]]&lt;br /&gt;
* [[עזרה:איך לערוך דף|איך לערוך דף?]]&lt;br /&gt;
* [[עזרה:קטגוריה|איך ליצור קטגוריה?]]&lt;br /&gt;
* [[עזרה:איך ליצור קישור|איך ליצור קישור?]]&lt;br /&gt;
* [[חב&amp;quot;דציטוט:מדיניות וכללי כתיבה|מדיניות וכללי כתיבה]]&lt;br /&gt;
* [[חב&amp;quot;דציטוט:עקרונות וקווים מנחים|עקרונות וקווים מנחים]]&lt;br /&gt;
* [[חב&amp;quot;דציטוט:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ערכים|עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ערכים]]&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
| style=&amp;quot;text-align: center;&amp;quot; | &#039;&#039;&#039;&amp;lt;big&amp;gt;שונות&amp;lt;/big&amp;gt;&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
| style=&amp;quot;border-top: 1px dotted #AFAFAF;&amp;quot; |&lt;br /&gt;
*[[עזרה:העלאת קובץ מדיה|העלאת קובץ מדיה]]&lt;br /&gt;
*[[חב&amp;quot;דציטוט:מקורות|מקורות]]&lt;br /&gt;
* [[עזרה:הערות שוליים|הערות שוליים]]&lt;br /&gt;
* [[עזרה:איך לשנות שם של דף|איך לשנות שם של דף]]&lt;br /&gt;
*[[עזרה:תכנים שקופים|תכנים שקופים]]&lt;br /&gt;
|}&lt;br /&gt;
&amp;lt;noinclude&amp;gt;[[קטגוריה:תבניות|משתמש חדש]]&amp;lt;/noinclude&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;ברוכים הבאים לחב&amp;quot;דציטוט!&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
[[חב&amp;quot;דציטוט]] הינה מאגר ציטוטים חב&amp;quot;דים, חופשית לקריאה, [[כתיבה]] ו[[עריכה]]. מטרתנו היא הפצת תורת [[חסידות חב&amp;quot;ד]] מתוך מטרה לקבל פני [[משיח]] ב[[גאולה]] האמיתית והשלימה. המיזם עוסק בנושאים הקשורים בחסידות חב&amp;quot;ד, מושגים, מקומות, אישים והיסטוריה. וכן גם אתה יכול לערוך.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
וכך בעזרת חב&amp;quot;דציטוט אנחנו מצליחים להפיץ המעיינות בקנה מידה עולמי, כאשר ביכולתה של פעולה זו להביא בפועל את הגאולה לעולם על ידי הרבי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מכיון שהמטרה היא ליצור מאגר ציטוטים חב&amp;quot;דיים שיקיף את כל הערכים שבחסידות חב&amp;quot;ד, הכתיבה בחב&amp;quot;דציטוט הינה חופשית - אף ללא צורך בהרשמה מוקדמת - וביכולתו של כל אחד להוסיף ולשנות ערכים קיימים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[פעולת הכתיבה והעריכה בחב&amp;quot;דפדיה הינם פשוטים. להלן כמה כללים בסיסיים:]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==כיצד להתחיל?==&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;1. ברצונך לכתוב דף ציטוטים חדש שעדיין לא נכתב בחב&amp;quot;דציטוט?&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
פשוט, חפש את דף הציטוטים &#039;&#039;&#039;בשורת החיפוש&#039;&#039;&#039; (בצד השמאלי העליון של המסך), באם דף הציטוטים בשם זה עדיין אינו קיים - לחץ על המילים &#039;&#039;&#039;ליצור את הדף&#039;&#039;&#039;. כעת, בחלון שנפתח, ביכולתך לכתוב את דף הציטוטים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לתשומת לבך: יתכן שהערך קיים תחת שם שונה ממה שחיפשת (למשל: דף הציטוטים [[&amp;quot;אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א&amp;quot;]] יכול להופיע תחת השם &amp;quot;הרבי מליובאוויטש&amp;quot;). כדאי לבדוק, לפני שאתה כותב את הערך, את האפשרויות הסבירות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;2. הבחנת בציטוט לא מדוייק או שברצונך להוסיף ציטוט חסר?&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
פשוט, לחץ על הכרטיסיה &#039;&#039;&#039;עריכה&#039;&#039;&#039; (בחלקו העליון של המסך). תקן ו\או הוסף את הדרוש. לחץ על &#039;&#039;&#039;הראה תצוגה מקדימה&#039;&#039;&#039;, עבור על התיקונים ובדוק שאין טעויות ואז לחץ על &#039;&#039;&#039;שמור דף&#039;&#039;&#039;. ברגע זה התיקונים עודכנו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לתשומת לבך: ישנם [[דפי ציטוט מוגנים]] אותם יכולים רק [[מפעילי מערכת]] לערוך. אם ברצונך להוסיף או לשנות אם ברצונך להוסיף או לשנות באחד מדפי הציטוטים הללו, יש להציע את השינוי ב[[דף השיחה]] של דף הציטוט, או לפנות למפעיל מערכת.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==כמה כללים בסיסיים לעריכה==&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;א.&#039;&#039;&#039; שם הערך צריך להופיע בתחילת דף הציטוט - רצוי במשפט הראשון, ו[[&#039;&#039;&#039;מודגש&#039;&#039;&#039;]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;ב.&#039;&#039;&#039; חשוב לזכור את כללי הפיסוק: פסיק באמצע משפט, נקודה בסוף משפט ופיסקה חדשה (Enter) לפי הצורך. כמו-כן, בדפי ציטוט המרכיבים נושאים שונים, יש [[להוסיף כותרות]] לפי מספר הנושאים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;ג.&#039;&#039;&#039; סמן כ[[קישור]] כל מילה או מילים הנראים בעיניך כערך קיים או עתידי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;ד.&#039;&#039;&#039; למען הסדר הטוב, קטלג כל דף ציטוט ל[[קטגוריה]] המתאימה לו, או לכמה קטגוריות. אם אין לדף הציטוט שכתבתם קטגוריה מתאימה, ניתן להוסיף קטגוריה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==זכויות יוצרים==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן על־ידי זכויות יוצרים. &#039;&#039;&#039;אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!&#039;&#039;&#039; להרחבה ראו [[חב&amp;quot;דציטוט - זכויות יוצרים.]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>יל&quot;ש</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%98:%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9D&amp;diff=9104</id>
		<title>חב&quot;דציטוט:ברוכים הבאים</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%98:%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9D&amp;diff=9104"/>
		<updated>2025-10-19T15:02:46Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;יל&amp;quot;ש: יצירת דף עם התוכן &amp;quot;    &amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;   &amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;ברוכים הבאים לחב&amp;quot;דציטוט!&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;{| style=&amp;quot;margin: 0 0.5em 0.5em 0; float: left; clear: right; border:1px solid #aaaaaa; background-color:#f9f9f9; padding:5px; font-size: 95%;&amp;quot; |- | style=&amp;quot;text-align: center;&amp;quot; | &amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;&amp;lt;big&amp;gt;משתמש חדש&amp;lt;/big&amp;gt;&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039; |- | style=&amp;quot;border-top: 1px dotted #AFAFAF;&amp;quot; | *ברוכים הבאים *חב&amp;quot;דציטוט:הצטרפ...&amp;quot;&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;ברוכים הבאים לחב&amp;quot;דציטוט!&#039;&#039;&#039;{| style=&amp;quot;margin: 0 0.5em 0.5em 0; float: left; clear: right; border:1px solid #aaaaaa; background-color:#f9f9f9; padding:5px; font-size: 95%;&amp;quot;&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
| style=&amp;quot;text-align: center;&amp;quot; | &#039;&#039;&#039;&amp;lt;big&amp;gt;[[מיוחד:כניסה לחשבון/signup|משתמש חדש]]&amp;lt;/big&amp;gt;&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
| style=&amp;quot;border-top: 1px dotted #AFAFAF;&amp;quot; |&lt;br /&gt;
*[[עזרה:ברוכים הבאים|ברוכים הבאים]]&lt;br /&gt;
*[[חב&amp;quot;דציטוט:הצטרפו למיזם|הצטרפו למיזם]]&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
| style=&amp;quot;border-top: 1px dotted #AFAFAF;&amp;quot; |&lt;br /&gt;
*[[עזרה:כתיבה בחב&amp;quot;דציטוט|מי יכול לכתוב בחב&amp;quot;דציטוט?]]&lt;br /&gt;
*[[עזרה:למה ליצור חשבון|למה ליצור חשבון?]]&lt;br /&gt;
*[[עזרה:איך לפתוח חשבון חדש|איך ליצור חשבון חדש?]]&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
| style=&amp;quot;border-top: 1px dotted #AFAFAF;&amp;quot; |&lt;br /&gt;
* [[עזרה:דף משתמש|דף משתמש]]&lt;br /&gt;
* [[עזרה:דף שיחה|דף שיחה]]&lt;br /&gt;
* [[עזרה:דף משנה|דף משנה]]&lt;br /&gt;
*[[עזרה:דף הפניה|דף הפניה]]&lt;br /&gt;
* [[עזרה:העדפות|העדפות]]&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
| style=&amp;quot;border-top: 1px dotted #AFAFAF;&amp;quot; |&lt;br /&gt;
* [[עזרה:איך ליצור דף חדש|איך ליצור דף חדש?]]&lt;br /&gt;
* [[עזרה:איך לערוך דף|איך לערוך דף?]]&lt;br /&gt;
* [[עזרה:קטגוריה|איך ליצור קטגוריה?]]&lt;br /&gt;
* [[עזרה:איך ליצור קישור|איך ליצור קישור?]]&lt;br /&gt;
* [[חב&amp;quot;דציטוט:מדיניות וכללי כתיבה|מדיניות וכללי כתיבה]]&lt;br /&gt;
* [[חב&amp;quot;דציטוט:עקרונות וקווים מנחים|עקרונות וקווים מנחים]]&lt;br /&gt;
* [[חב&amp;quot;דציטוט:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ערכים|עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ערכים]]&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
| style=&amp;quot;text-align: center;&amp;quot; | &#039;&#039;&#039;&amp;lt;big&amp;gt;שונות&amp;lt;/big&amp;gt;&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
|-&lt;br /&gt;
| style=&amp;quot;border-top: 1px dotted #AFAFAF;&amp;quot; |&lt;br /&gt;
*[[עזרה:העלאת קובץ מדיה|העלאת קובץ מדיה]]&lt;br /&gt;
*[[חב&amp;quot;דציטוט:מקורות|מקורות]]&lt;br /&gt;
* [[עזרה:הערות שוליים|הערות שוליים]]&lt;br /&gt;
* [[עזרה:איך לשנות שם של דף|איך לשנות שם של דף]]&lt;br /&gt;
*[[עזרה:תכנים שקופים|תכנים שקופים]]&lt;br /&gt;
|}&lt;br /&gt;
&amp;lt;noinclude&amp;gt;[[קטגוריה:תבניות|משתמש חדש]]&amp;lt;/noinclude&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;ברוכים הבאים&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
[[חב&amp;quot;דציטוט]] הינה מאגר ציטוטים חב&amp;quot;דים, חופשית לקריאה, [[כתיבה]] ו[[עריכה]]. מטרתנו היא הפצת תורת [[חסידות חב&amp;quot;ד]] מתוך מטרה לקבל פני [[משיח]] ב[[גאולה]] האמיתית והשלימה. המיזם עוסק בנושאים הקשורים בחסידות חב&amp;quot;ד, מושגים, מקומות, אישים והיסטוריה. וכן גם אתה יכול לערוך.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
וכך בעזרת חב&amp;quot;דציטוט אנחנו מצליחים להפיץ המעיינות בקנה מידה עולמי, כאשר ביכולתה של פעולה זו להביא בפועל את הגאולה לעולם על ידי הרבי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מכיון שהמטרה היא ליצור מאגר ציטוטים חב&amp;quot;דיים שיקיף את כל הערכים שבחסידות חב&amp;quot;ד, הכתיבה בחב&amp;quot;דציטוט הינה חופשית - אף ללא צורך בהרשמה מוקדמת - וביכולתו של כל אחד להוסיף ולשנות ערכים קיימים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[פעולת הכתיבה והעריכה בחב&amp;quot;דפדיה הינם פשוטים. להלן כמה כללים בסיסיים:]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==כיצד להתחיל?==&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;1. ברצונך לכתוב דף ציטוטים חדש שעדיין לא נכתב בחב&amp;quot;דציטוט?&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
פשוט, חפש את דף הציטוטים &#039;&#039;&#039;בשורת החיפוש&#039;&#039;&#039; (בצד השמאלי העליון של המסך), באם דף הציטוטים בשם זה עדיין אינו קיים - לחץ על המילים &#039;&#039;&#039;ליצור את הדף&#039;&#039;&#039;. כעת, בחלון שנפתח, ביכולתך לכתוב את דף הציטוטים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לתשומת לבך: יתכן שהערך קיים תחת שם שונה ממה שחיפשת (למשל: דף הציטוטים [[&amp;quot;אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א&amp;quot;]] יכול להופיע תחת השם &amp;quot;הרבי מליובאוויטש&amp;quot;). כדאי לבדוק, לפני שאתה כותב את הערך, את האפשרויות הסבירות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;2. הבחנת בציטוט לא מדוייק או שברצונך להוסיף ציטוט חסר?&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
פשוט, לחץ על הכרטיסיה &#039;&#039;&#039;עריכה&#039;&#039;&#039; (בחלקו העליון של המסך). תקן ו\או הוסף את הדרוש. לחץ על &#039;&#039;&#039;הראה תצוגה מקדימה&#039;&#039;&#039;, עבור על התיקונים ובדוק שאין טעויות ואז לחץ על &#039;&#039;&#039;שמור דף&#039;&#039;&#039;. ברגע זה התיקונים עודכנו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לתשומת לבך: ישנם [[דפי ציטוט מוגנים]] אותם יכולים רק [[מפעילי מערכת]] לערוך. אם ברצונך להוסיף או לשנות אם ברצונך להוסיף או לשנות באחד מדפי הציטוטים הללו, יש להציע את השינוי ב[[דף השיחה]] של דף הציטוט, או לפנות למפעיל מערכת.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==כמה כללים בסיסיים לעריכה==&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;א.&#039;&#039;&#039; שם הערך צריך להופיע בתחילת דף הציטוט - רצוי במשפט הראשון, ו[[&#039;&#039;&#039;מודגש&#039;&#039;&#039;]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;ב.&#039;&#039;&#039; חשוב לזכור את כללי הפיסוק: פסיק באמצע משפט, נקודה בסוף משפט ופיסקה חדשה (Enter) לפי הצורך. כמו-כן, בדפי ציטוט המרכיבים נושאים שונים, יש [[להוסיף כותרות]] לפי מספר הנושאים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;ג.&#039;&#039;&#039; סמן כ[[קישור]] כל מילה או מילים הנראים בעיניך כערך קיים או עתידי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;ד.&#039;&#039;&#039; למען הסדר הטוב, קטלג כל דף ציטוט ל[[קטגוריה]] המתאימה לו, או לכמה קטגוריות. אם אין לדף הציטוט שכתבתם קטגוריה מתאימה, ניתן להוסיף קטגוריה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==זכויות יוצרים==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן על־ידי זכויות יוצרים. &#039;&#039;&#039;אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!&#039;&#039;&#039; להרחבה ראו [[חב&amp;quot;דציטוט - זכויות יוצרים.]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>יל&quot;ש</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27_(%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F)&amp;diff=9100</id>
		<title>חיים משה אלפרוביץ&#039; (ראשון לציון)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27_(%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F)&amp;diff=9100"/>
		<updated>2025-10-15T23:21:08Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;יל&amp;quot;ש: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{כותרת נושא|חב&amp;quot;דפדיה=חיים משה אלפרוביץ&#039; (ראשון לציון)}}&lt;br /&gt;
[[קובץ:חיים_משה_בי.jpg|קישור=https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%91%D7%99.jpg|שמאל|ממוזער|250x250 פיקסלים|המשפיע ר&#039; חיים משה אלפרוביץ&#039; נואם בכינוס בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]], [[תשפ&amp;quot;ג]]]]&lt;br /&gt;
הרב &#039;&#039;&#039;חיים משה אלפרוביץ&#039;&#039;&#039;&#039; הוא שליח הרבי בשכונת אברמוביץ ומשולש ז&#039;בוטינסקי בראשון לציון ומשפיע בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בעבר שימש כמשפיע בישיבת אהלי מנחם מענדל ליובאוויטש בכפר חב&amp;quot;ד.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{מפריד}}&lt;br /&gt;
* קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת&amp;quot;. קח נא = &#039;&#039;&#039;נ&amp;quot;א&#039;&#039;&#039;. את בנך = &#039;&#039;&#039;נ&amp;quot;ב.&#039;&#039;&#039; את יחידך = &#039;&#039;&#039;יחידה.&#039;&#039;&#039; אתה חי עם הרבי...&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>יל&quot;ש</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27_(%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F)&amp;diff=9099</id>
		<title>חיים משה אלפרוביץ&#039; (ראשון לציון)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27_(%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F)&amp;diff=9099"/>
		<updated>2025-10-15T23:20:27Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;יל&amp;quot;ש: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{כותרת נושא|חב&amp;quot;דפדיה=חיים משה אלפרוביץ&#039; (ראשון לציון)}}&lt;br /&gt;
[[קובץ:חיים_משה_בי.jpg|קישור=https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%91%D7%99.jpg|שמאל|ממוזער|250x250 פיקסלים|המשפיע ר&#039; חיים משה אלפרוביץ&#039; נואם בכינוס בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]], [[תשפ&amp;quot;ג]]]]&lt;br /&gt;
הרב &#039;&#039;&#039;חיים משה אלפרוביץ&#039;&#039;&#039;&#039; הוא שליח הרבי בשכונת אברמוביץ ומשולש ז&#039;בוטינסקי בראשון לציון ומשפיע בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בעבר שימש כמשפיע בישיבת אהלי מנחם מענדל ליובאוויטש בכפר חב&amp;quot;ד.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת&amp;quot;. קח נא = &#039;&#039;&#039;נ&amp;quot;א&#039;&#039;&#039;. את בנך = &#039;&#039;&#039;נ&amp;quot;ב.&#039;&#039;&#039; את יחידך = &#039;&#039;&#039;יחידה.&#039;&#039;&#039; אתה חי עם הרבי...&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>יל&quot;ש</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%92%27%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%95%D7%9F&amp;diff=9098</id>
		<title>יוסף יצחק ג&#039;ייקובסון</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%92%27%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%95%D7%9F&amp;diff=9098"/>
		<updated>2025-10-15T23:18:35Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;יל&amp;quot;ש: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;[[קובץ:הרב_ג&#039;ייקובסון.jpg|קישור=https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%92&#039;%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%95%D7%9F.jpg|ממוזער|הרב ג&#039;ייקובסון]]&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;[[W:יוסף יצחק ג&#039;ייקובסון|יוסף יצחק ג&#039;ייקובסון]]&#039;&#039;&#039; (באנגלית: &#039;&#039;&#039;Yosef Yitzchak Jacobson&#039;&#039;&#039;) (נולד ב־1972) הוא רב [[יהודי]]־חסיד חב&amp;quot;ד־[[אמריקאי]].&lt;br /&gt;
{{מפריד}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;[[אלוקים]] זה &#039;אין עוד מלבדו&#039;. הוא נמצא בכל עלה, בכל עוף, בכל אטום. כולנו חלק מסימפוניה אלוקית... קרא לזה [[רוחניות]], קרא לזה השראה, הדרכה פנימית, אחדות הקוסמוס – איך שאתה רוצה. ה[[חסידות]] קוראת לזה &#039;אור אין סוף&#039;.&amp;quot;&lt;br /&gt;
* &amp;quot;עיקר החסידות הוא למצוא את קול ה&#039; שמתגלה אליך היום, מתוך מעמקי הלב שלך והניגון שלך.&amp;quot;&lt;br /&gt;
* &amp;quot;ה[[תורה]] היא לא רק מילים על הדף. היא החיים שלנו. היא ה[[נשמה]] שלנו. והיא מחכה שנגלה אותה מחדש, כל אחד בדרכו שלו.&amp;quot;&lt;br /&gt;
* &amp;quot;העולם מכבד יהודים שמכבדים את עצמם, שמעריכים את אמונתם, את מורשתם, את אלוקים שלהם, את ה[[היסטוריה]] שלהם, את התורה ואת המצוות שלהם.&amp;quot;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{מיון רגיל:ג&#039;ייקובסון, יוסף יצחק}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:רבנים]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:יהודים אמריקאים]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>יל&quot;ש</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27&amp;diff=9097</id>
		<title>חיים משה אלפרוביץ&#039;</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27&amp;diff=9097"/>
		<updated>2025-10-15T23:13:16Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;יל&amp;quot;ש: יל&amp;quot;ש העביר את הדף חיים משה אלפרוביץ&amp;#039; לשם חיים משה אלפרוביץ&amp;#039; (ראשון לציון)&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;#הפניה [[חיים משה אלפרוביץ&#039; (ראשון לציון)]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>יל&quot;ש</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27_(%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F)&amp;diff=9096</id>
		<title>חיים משה אלפרוביץ&#039; (ראשון לציון)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27_(%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F)&amp;diff=9096"/>
		<updated>2025-10-15T23:13:14Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;יל&amp;quot;ש: יל&amp;quot;ש העביר את הדף חיים משה אלפרוביץ&amp;#039; לשם חיים משה אלפרוביץ&amp;#039; (ראשון לציון)&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{כותרת נושא|חב&amp;quot;דפדיה=חיים משה אלפרוביץ&#039; (ראשון לציון)}}&lt;br /&gt;
[[קובץ:חיים_משה_בי.jpg|קישור=https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%91%D7%99.jpg|שמאל|ממוזער|250x250 פיקסלים|המשפיע ר&#039; חיים משה אלפרוביץ&#039; נואם בכינוס בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]], [[תשפ&amp;quot;ג]]]]&lt;br /&gt;
הרב &#039;&#039;&#039;חיים משה אלפרוביץ&#039;&#039;&#039;&#039; הוא שליח הרבי בשכונת אברמוביץ ומשולש ז&#039;בוטינסקי בראשון לציון ומשפיע בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בעבר שימש כמשפיע בישיבת אהלי מנחם מענדל ליובאוויטש בכפר חב&amp;quot;ד.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== ציטוטים ==&lt;br /&gt;
* קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת&amp;quot;. קח נא = &#039;&#039;&#039;נ&amp;quot;א&#039;&#039;&#039;. את בנך = &#039;&#039;&#039;נ&amp;quot;ב.&#039;&#039;&#039; את יחידך = &#039;&#039;&#039;יחידה.&#039;&#039;&#039; אתה חי עם הרבי...&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>יל&quot;ש</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27_(%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F)&amp;diff=9095</id>
		<title>חיים משה אלפרוביץ&#039; (ראשון לציון)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27_(%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F)&amp;diff=9095"/>
		<updated>2025-10-15T23:12:10Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;יל&amp;quot;ש: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{כותרת נושא|חב&amp;quot;דפדיה=חיים משה אלפרוביץ&#039; (ראשון לציון)}}&lt;br /&gt;
[[קובץ:חיים_משה_בי.jpg|קישור=https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%91%D7%99.jpg|שמאל|ממוזער|250x250 פיקסלים|המשפיע ר&#039; חיים משה אלפרוביץ&#039; נואם בכינוס בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]], [[תשפ&amp;quot;ג]]]]&lt;br /&gt;
הרב &#039;&#039;&#039;חיים משה אלפרוביץ&#039;&#039;&#039;&#039; הוא שליח הרבי בשכונת אברמוביץ ומשולש ז&#039;בוטינסקי בראשון לציון ומשפיע בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בעבר שימש כמשפיע בישיבת אהלי מנחם מענדל ליובאוויטש בכפר חב&amp;quot;ד.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== ציטוטים ==&lt;br /&gt;
* קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת&amp;quot;. קח נא = &#039;&#039;&#039;נ&amp;quot;א&#039;&#039;&#039;. את בנך = &#039;&#039;&#039;נ&amp;quot;ב.&#039;&#039;&#039; את יחידך = &#039;&#039;&#039;יחידה.&#039;&#039;&#039; אתה חי עם הרבי...&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>יל&quot;ש</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%97%D7%92%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%96%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%9D&amp;diff=9079</id>
		<title>קטגוריה:חגים וזמנים</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%97%D7%92%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%96%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%9D&amp;diff=9079"/>
		<updated>2025-10-08T15:56:10Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;יל&amp;quot;ש: יצירת דף עם התוכן &amp;quot;חגים וזמנים&amp;quot;&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;חגים וזמנים&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>יל&quot;ש</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A6%D7%95%D7%9D_%D7%92%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%94&amp;diff=9078</id>
		<title>צום גדליה</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A6%D7%95%D7%9D_%D7%92%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%94&amp;diff=9078"/>
		<updated>2025-10-08T15:54:18Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;יל&amp;quot;ש: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{כותרת נושא|חב&amp;quot;דפדיה=צום גדליה}}&lt;br /&gt;
צום גדליה הוא יום תענית שנקבע ביום ג&#039; בתשרי לזכר מותו של גדליה בן אחיקם, מנהיג שארית הפליטה שנשארו בארץ ישראל לאחר חורבן בית המקדש הראשון. כאשר חל ג&#039; תשרי בשבת, נדחה הצום ליום ראשון, ד&#039; בתשרי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתקופה השניה בימות המשיח, יהפך צום גדליה - עם כל הצומות - ליום שמחה ומועד.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=== ציטוטים מתורת הרבי ===&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &#039;&#039;&#039;&amp;quot;יחיינו מיומיים&amp;quot; רומז גם על ב&#039; ימים דר&amp;quot;ה, ו&amp;quot;ביום השלישי&amp;quot; רומז על צום גדלי&#039; ... וע&amp;quot;פ הידוע שב&#039; פירושים בפסוק א&#039; שייכים זל&amp;quot;ז, מודגשת יותר השייכות דר&amp;quot;ה לביהמ&amp;quot;ק השלישי וגאולה השלישית&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;משיחות ש&amp;quot;פ נצבים ה&#039;תנש&amp;quot;א, יום ב&#039; דר&amp;quot;ה, וש&amp;quot;פ וילך ו&#039; תשרי ה&#039;תשנ&amp;quot;ב (הערה 157)&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &#039;&#039;&#039;ויש להוסיף, שבשם &amp;quot;גדלי-ה&amp;quot; מרומז שענין המלכות שייך לבית דוד דוקא – כמ&amp;quot;ש בנוגע לדוד ויהונתן ש&amp;quot;דוד (דוקא) הגדיל&amp;quot;, ועד&amp;quot;ז בנוגע לגדליהו [ששייך ליהונתן, כמרומז בכך שבשמותיהם ישנם ג&#039; אותיות משם הוי&#039;, יה&amp;quot;ו], שהוא בעצמו מכריז ש&amp;quot;דוד (דוקא) הגדיל&amp;quot; (אותיות גדלי-ה).&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;שיחת צום גדלי&#039; ה&#039;תשנ&amp;quot;ב. בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &#039;&#039;&#039;ויש לומר, שבשם זה נרמזת מעלת צום זה לגבי שאר הצומות – כי, &amp;quot;גדלי&#039;&amp;quot; הוא מלשון&#039;&#039;&#039; גדלות &#039;&#039;&#039;ועפ&amp;quot;ז י&amp;quot;ל ש&amp;quot;צום גדלי&#039;&amp;quot; פירושו (גם)&#039;&#039;&#039; צום גדול, &#039;&#039;&#039;כלומר, גדלות בענין הצום...&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;שיחת יום א&#039; פ&#039; ברכה, ד&#039; תשרי, צום גדלי&#039; נדחה - יהפך לשמחה - ה&#039;תשנ&amp;quot;א.&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
{{חגים וזמנים}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>יל&quot;ש</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D&amp;diff=9077</id>
		<title>פורים</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D&amp;diff=9077"/>
		<updated>2025-10-08T15:50:32Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;יל&amp;quot;ש: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{כותרת נושא|חב&amp;quot;דפדיה=פורים}}[[קובץ:הרבי בפורים.jpg|ממוזער|שמאל|הרבי בחג הפורים תנש&amp;quot;א]]&lt;br /&gt;
[[קובץ:פורים 2.jpeg|שמאל|ממוזער|חסידי חב&amp;quot;ד מביאים את שמחת החג לחיילים]]&lt;br /&gt;
[[קובץ:תחפושת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילד [[תחפושות|מחופש]] עובר לפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]] שהתקיימה בחג הפורים]]&lt;br /&gt;
חג פורים הוא אחד מחגי ישראל, שנקבע על ידי חז&amp;quot;ל בתקופה שלפני בנין בית המקדש השני, ומוזכר בתנ&amp;quot;ך במגילת אסתר. ברוב המקומות בעולם חל ביום י&amp;quot;ד באדר, ובעיירות המוקפות חומה מימות יהושע בן נון, כירושלים, חל החג ביום ט&amp;quot;ו באדר. ערב החג, י&amp;quot;ג באדר, הוא צום תענית אסתר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החג נקבע לזכר הנס שעשה עמנו ה&#039; בזמן גלות בבל שבין חורבן בית המקדש הראשון לבניית בית המקדש השני, תחת ממשלת אחשוורוש, בהצילו את העם היהודי מגזירת המן להשמיד את העם אנשים נשים וטף. הצלה שהתגלגלה על ידי פעולותיהם של מרדכי היהודי ואסתר המלכה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לחג נקבעו ארבע מצוות ייחודיות: קריאת המגילה בלילה וביום, סעודה ומשתה, משלוח מנות ומתנות לאביונים, ובנוסף, קריאת התורה בפרשת מחיית עמלק, אמירת &#039;ועל הניסים&#039; בתפילה ובברכת המזון, ואיסור הספד ותענית. כמו כן קיימים בו מנהגים רבים - כמו תחפושות, הכאת המן, שתייה &#039;עד דלא ידע&#039; ועוד. הרבי עורר על מבצע פורים, במסגרתו חסידי חב&amp;quot;ד מזכים יהודים רבים ככל האפשר במצוות החג.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
באופן ייחודי, שמחת חג הפורים נקבעה בהלכה לשמחה בלתי מוגבלת - &amp;quot;עד דלא ידע&amp;quot;, שלא כשמחת החגים האחרים שהיא מוגבלת. שמחה זו נובעת ממעלתם של ישראל שגם בתקופת גלות חשוכה, כמו בימי מרדכי ואסתר, התעוררו מרצונם ובחרו להתחבר לה&#039; מתוך מסירות נפש. בגלל מעלתה הייחודית של שמחת הפורים, חג זה יהיה היחיד שלא יתבטל בעתיד, בימות המשיח.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=== ציטוטים מתורת הרבי ===&lt;br /&gt;
* ומזה באים לימי הפורים, באופן שגם כאשר כל המועדים בטלים, הנה &amp;quot;ימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם&amp;quot;, שנשארים קיימים לנצח, לעד ולעולמי עולמים. ~ ההתוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ו&lt;br /&gt;
* &amp;quot;דע&amp;quot;י המס&amp;quot;נ דישראל במשך כל השנה, דעניין המס&amp;quot;נ הוא מעצם הנשמה, היינו מצד הבחירה דעצם הנשמה בהעצמות, עי&amp;quot;ז נמשך ומתגלה בחירת העצמות בישראל, ועי&amp;quot;ז, גם הגורל דלמעלה הי&#039; שליהודים יהי&#039; אורה ושמחה וששון ויקר,ואת המן ואת בניו יתלו על העץ.&amp;quot; ~ מאמר ד&amp;quot;ה על כן קראו ה&#039;תשי&amp;quot;ג&lt;br /&gt;
* &amp;quot;כאשר ישנו יהודי שנהנה מסעודתו של אותו רשע או שהשתחווה לצלם, רח&amp;quot;ל - אין זה מאורע שקרה אצל הזולת, בד&#039; אמותיו של הזולת, אלא מאורע &amp;quot;אשר קרה&amp;quot;ו&amp;quot;&amp;quot;, בד&#039; אמותיו של ראש הסנהדרין!&amp;quot; ~ שיחת חג הפורים תשי&amp;quot;ט בלתי מוגה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;יהודי צריך להיות בעולם, אפילו במקום כזה שלפני בואו לשם הי&amp;quot;&#039; חושך כפול ומכופל&amp;quot;, ובחושך כפול ומכופל מגיע יהודי עם ד&#039; אמותיו, ומתנהג שם ע&amp;quot;פ הוראות התורה, גם באכילתו ובשתיתו ובטיולו ובכל עניניו. וכאשר יהודי הולך בתוקף של עצם הנפש, הקשורה עם התוקף של העצם שלמעלה - אזי פועל גם ב&amp;quot;שושן הבירה&amp;quot;, במקום שלא נזכר בגילוי שמו של הקב&amp;quot;ה, שגם שם יהי&#039; &amp;quot;ונהפוך הוא&amp;quot;, ועד שאפילו &amp;quot;עמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תש&amp;quot;כ בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;ולכן, אפילו אחשורוש – שהי&#039; מלך טיפש (כדברי הגמרא ) – מינה את מרדכי ל&amp;quot;משנה למלך&amp;quot; רק לאחרי שנוכח לדעת שאינו מתפעל ונשאר &amp;quot;מרדכי&amp;quot; היהודי&amp;quot;&amp;quot;; כאשר רואים שהוא אדם אמיתי, ועומד על שלו, ואינו חוזר בו ממה שסוכם, &amp;quot;מושבע ועומד מהר סיני&amp;quot; – אזי ממנה אותו ל&amp;quot;משנה למלך&amp;quot;.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ח בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;וכאן ראו שיהודי יכול להיות &amp;quot;משנה למלך&amp;quot;, היינו, שנמצא בגלות (שלכן אינו המלך), ובשעת מעשה, הנה כשישנו ענין של מצוה, אינו מתפעל מאף אחד, גם לא מאחשורוש בעצמו, אף שהוא המלך שלו, ו&amp;quot;דינא דמלכותא דינא&amp;quot;, וישנו ציווי &amp;quot;ודרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה והתפללו בעדה גו&#039;&amp;quot;; ובשעת מעשה לובש גם את התפילין, שפועלים פחד על אחשורוש,... הרי זה פועל על &amp;quot;כל עמי הארץ&amp;quot; ש&amp;quot;יראו ממך&amp;quot;, ועי&amp;quot;ז – &amp;quot;רבים מעמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ח בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;הוראה זו – שבנ&amp;quot;י אינם נתונים תחת הטבע – היא לא רק בנוגע לכלל ישראל, אלא גם בנוגע לכל יחיד. יהודי צריך לזכור שכל הענינים שיש לו, תלויים ובאים מהקב&amp;quot;ה בעצמו, שאינו מוגבל ח&amp;quot;ו בחוקי הטבע.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ז בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;וכאשר ישנם &amp;quot;אנשי משה&amp;quot;, שהם השלוחים של הרבי להנהגת המוסד, אזי ישנו הכח שיהי&#039; &amp;quot;צא הלחם בעמלק&amp;quot;, גם עם ה&amp;quot;עמלק&amp;quot; שמתגנב (&amp;quot;וואָס כאַפּט זיך אַריין&amp;quot;) בין בנ&amp;quot;י, ופועלים את כל הענינים שצריכים לפעול כדי שיהי&#039; &amp;quot;הכסא שלם&amp;quot; ועי&amp;quot;ז גם &amp;quot;השם שלם&amp;quot;, ופועלים הדירה לו ית&#039; ע&amp;quot;י לימוד הנגלה ולימוד החסידות וע&amp;quot;י עבודת התפלה וקיום המצוות בהידור.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשט&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;וזהו וקבל היהודים את אשר החלו לעשות, שבמתן תורה היתה רק ההתחלה ובזמן גזירת המן היתה הקבלה, כי ע&amp;quot;י שהי&#039; להם אז מס&amp;quot;נ בפועל על תומ&amp;quot;צ נתעלו (בענין אחד) למדריגה נעלית יותר מכמו שהיו בזמן מתן תורה, ולכן אז דוקא היתה הקבלה, וקבל היהודים.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;מאמר ד&amp;quot;ה וקבל היהודים ה&#039;תשי&amp;quot;א - קונטרס פורים ה&#039;תשמ&amp;quot;ט&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;ולהעיר, דבתו&amp;quot;א מבואר, דהמס&amp;quot;נ שלהם שהיתה אז היא שבאם היו ממירים דתם ח&amp;quot;ו לא היו עושים להם כלום, כי הגזירה היתה רק על היהודים, ואעפ&amp;quot;כ לא עלתה על דעתם מחשבת חוץ ח&amp;quot;ו.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;מאמר וקבל היהודים ה&#039;תשי&amp;quot;א - קונטרס פורים ה&#039;תשמ&amp;quot;ט&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;מימי הפורים למדים כלל, שכאשר רואים שאין עצה... &amp;quot;כל עבדי המלך גו&#039; יודעים&amp;quot; שאין להכנס אל החצר הפנימית... לא צריכים להתפעל, אלא להדחק שמה (&amp;quot;שפּאַרן זיך אַהינצו&amp;quot;)! ובהתאם לכך נעשית ההנהגה על כל השנה כולה – שכאשר רואים שאין ברירה אחרת, אזי, &amp;quot;ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת&amp;quot;...&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;א בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;צריך לידע שיש&amp;quot; תרופה אחת &amp;quot;שעל ידה מבטלים כל ההעלמות וההסתרים: להוסיף בעניני תומ&amp;quot;צ מתוך&amp;quot; מסירת-נפש של קדושה &amp;quot;– שבמקום לעסוק בעצמו בלימוד ענין עמוק בתורה, או להתעלות בעצמו בעניני יראת שמים, ימסור את כחותיו ואת נפשו בשביל ללמוד עם תינוקות של בית רבן ענינים פשוטים שהם לפי ערכם!&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ב בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;וזוהי ההוראה מהמגילה בחיי היום-יום, ובפרט בארץ הלזו, שבה מניחים לבנ&amp;quot;י ללמוד תורה ולקיים מצוות, שמירת שבת ויו&amp;quot;ט וכו&#039;, עם כל ההידורים – אלא שחסר רק התוקף הדרוש, לידע, שהן אמת ש&amp;quot;אתם המעט מכל העמים&amp;quot; בכמות, אבל הסיבה לכך היא בגלל שככל שניתוסף יותר ברוחניות, הולכת ומתמעטת הכמות, וכמבואר בחסידות שככל שישנו ריבוי האורות ישנו מיעוט הכלים.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;כשם שמרדכי השתדל בהצלת כל היהודים, ופעל אצל כולם שלא עלתה אצל אחד מהם מחשבת חוץ ח&amp;quot;ו, ועי&amp;quot;ז נגאלו &amp;quot;כל היהודים אשר בכל מלכות אחשורוש&amp;quot; – כמו כן כאשר מתנהגים באופן וסדר זה גם עכשיו, מבטלים סוכ&amp;quot;ס את כל ההעלמות וההסתרים, ופועלים אצל כל בנ&amp;quot;י שמבלי הבט על מעמדם ומצבם יכריזו: &amp;quot;אם למות אם לחיים אנו עמך&amp;quot; – מצד מסירת נפש, ובמשך הזמן, לאט לאט, יפעלו עליהם שיומשך אצלם גם במחשבה דיבור ומעשה.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ב בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;כאשר ההנהגה היא להיפך מ&amp;quot;אל תירא מפחד פתאום ומשואת רשעים&amp;quot;, אלא יהודי מרגיש את עצמו נחות, &amp;quot;ונהי בעינינו כחגבים&amp;quot;, וממתין על ההסכמה של &amp;quot;אותו רשע&amp;quot;, שיתן לו &amp;quot;סמיכה&amp;quot; שהוא &amp;quot;אַ פיינער אמריקאַנער&amp;quot;, &amp;quot;אַ פיינער שושן-הבירה איד&amp;quot; – הרי זה פוגע בקיומו של עם ישראל!&amp;quot;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;צריכים לידע ש&amp;quot;מרדכי היהודי גו&#039; גדול ליהודים&amp;quot;, ובמילא הרי הוא בעה&amp;quot;ב, ומוציא אותם מן המיצר אל המרחב, עם כל הפירושים, ובעיקר, כפירוש הפשוט – שבקרוב ממש יוצאים מן המיצר אל המרחב, בחסד וברחמים, בטוב הנראה והנגלה, ובשובע שמחות.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ג בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;וזהו תוכן סיפור המגילה, שאפילו כאשר היתה לבנ&amp;quot;י אחות בבית המלכות, ומרדכי יושב בשער המלך, ובית המן ניתן למרדכי – שלח מרדכי אגרת אחת ואגרת השנית בכתבו &amp;quot;את כל תוקף&amp;quot;, שידעו שצריך לקיים ולקבל עליהם את כל הענינים שמסרו נפשם עליהם, שכללותם היא הכפירה בע&amp;quot;ז, שאז &amp;quot;נקרא יהודי&amp;quot;, וזהו הלימוד של ימי הפורים.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ד בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;אבל כאשר יהודי אינו מניח לגוי אשר בקרבו שתהי&#039; לו שליטה בנפשו פנימה, אזי בדרך ממילא מתבטלת האחיזה שעל ידה היו עמי-הארץ שמבחוץ לד&#039; אמות שלו יכולים לשלוט עליו.&amp;quot;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ד בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;המן ראה את ההתחלה ש&amp;quot;נהנו מסעודתו של אותו רשע&amp;quot;; ואח&amp;quot;כ ראה שכאשר ניתנה פקודה שכולם יהיו &amp;quot;כורעים ומשתחוים להמן&amp;quot;, להיותו שר המלך, הנה מלבד מרדכי ש&amp;quot;לא יכרע ולא ישתחוה&amp;quot;, היו אלו שנשארו ב&amp;quot;יבשה&amp;quot;, שלא &amp;quot;במקום חיותם&amp;quot; – מי הים. ובגלל זה עלה בדעתו שיוכל לגזור עליהם גזירה.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ד בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;אסתר היתה סבורה שביטול הגזירה תלוי בענין הצום, ואף שזהו היפך דרך הטבע – הרי גם הגזירה לא היתה בדרך הטבע, וממילא, גם ביטול הגזירה אינו בדרך הטבע. ועד&amp;quot;ז בכל דור ודור ש&amp;quot;עומדים עלינו לכלותינו&amp;quot; אלא ש&amp;quot;הקב&amp;quot;ה מצילנו מידם&amp;quot; – שההצלה היא עי&amp;quot;ז שנזהרים מהחטא שגרם אז את גזירת המן.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ז בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;וזהו החילוק בין יהודי לאינו-יהודי – שאינו-יהודי הוא תחת חוקי הטבע, ואילו יהודי הוא למעלה מחוקי הטבע, אלא שהקב&amp;quot;ה רצה שילבישו זאת בלבושי הטבע.&amp;quot;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ז בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;בפורים יש אמנם כו&amp;quot;כ מצוות, אבל, היכן מתבטא הענין ד&amp;quot;רבים מעמי הארץ מתיהדים&amp;quot;, שזהו תכלית הנצחון דפורים – הרי זה מתגלה בהענין ד&amp;quot;לא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי&amp;quot;, שזהו ענין השמחה.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;א בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;והיינו, שיהודי מקבל על עצמו החלטה גמורה – באופן שלא מועיל על זה מסירת מודעא, כמבואר בגמרא המעלה דפורים אפילו לגבי מתן-תורה – להמשיך המסירת-נפש דפורים על כל השנה כולה, לקיים במשך כל השנה כולה את דברי מרדכי, ראש הסנהדרין, ובאופן של שמחה – כמו בימי הפורים, ש&amp;quot;ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר&amp;quot;.&amp;quot;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;א בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;ואז זוכות שנכתבת מגילה על שמן, מגילת אסתר, ומבטיחים להן שאפילו כאשר כל ספרי הנביאים עתידין ליבטל, הנה מגילת אסתר אינה בטילה, והיינו, שהן בונות דבר נצחי, שקשור עם &amp;quot;נצח ישראל&amp;quot;, ומביאות את הגאולה האמיתית והשלימה, גאולה שאין אחרי&#039; גלות.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;א בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;...הדרך היחידה לפעול שמלכתחילה לא יהיו גזירות כו&#039;, היא – להבטיח את אופן הנהגתם של התינוקות בבואם מבית הספר, שידעו, שאין להם מה להתפעל מהעולם גם בהיותו כמו שהוא, ואדרבה, יש ביכלתם – ע&amp;quot;י השכל וכל הכחות שלהם – להתחכם ולהתגבר על העולם, ועד שנעשה בעה&amp;quot;ב על הטבע (ולא להיפך ח&amp;quot;ו)...&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;יהודי צריך לידע &amp;quot;כלל&amp;quot; – שכל בנ&amp;quot;י, &amp;quot;מנער ועד זקן טף ונשים&amp;quot;, הם במעמד ומצב ש&amp;quot;לא יכרע ולא ישתחוה&amp;quot;, אלא, שישנו מי שטועה ועושה דבר מסויים בחשבו שאין זה בבחינת &amp;quot;יכרע וישתחוה&amp;quot;, אף שבפועל הרי זה בבחינת &amp;quot;יכרע וישתחוה&amp;quot;, וישנו מי שאינו מוכן לטעות ולרמות את עצמו; אבל ברור הדבר שכל אחד מישראל הוא במעמד ומצב ש&amp;quot;לא יכרע ולא ישתחוה&amp;quot;, להיותו חלק מ&amp;quot;עם מרדכי&amp;quot;, ש&amp;quot;נפש השנית בישראל היא חלק אלקה ממעל ממש&amp;quot;.&amp;quot;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;...אפילו אלו ש&amp;quot;נהנו מסעודתו של אותו רשע&amp;quot;, או &amp;quot;שהשתחוו לצלם&amp;quot;... הנה בשעה שנודעה הגזירה, והכריזו על &amp;quot;כנוס את כל היהודים&amp;quot;, אזי &amp;quot;כולם כאחד [לא רק אלפים, מאות ועשיריות, אלא אפילו אחד] לא עלה על דעתם מחשבת חוץ ח&amp;quot;ו&amp;quot;, &amp;quot;ומסרו עצמן למות כל השנה כולה&amp;quot; ... וההסברה היחידה על זה היא – כי, בשעה שיהודי &amp;quot;תופס&amp;quot; (&amp;quot;כאַפּט זיך&amp;quot;) שזהו ענין שנוגע ל&amp;quot;יכרע וישתחוה&amp;quot;, אזי מתנער ממנו לגמרי, ועומד במס&amp;quot;נ.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;..אסור להתייאש מאף יהודי (ומי שמתייאש – הרי זה שקר), כיון שכל יהודי, יהי&#039; מי שיהי&#039;, &amp;quot;מנער ועד זקן טף ונשים&amp;quot;, הוא במעמד ומצב ש&amp;quot;לא יכרע ולא ישתחוה&amp;quot;, ולא רק שלא יעשה זאת סתם ככה, אלא גם כאשר הדבר קשור עם גזירת המן, והברירה היא בין לחיים או להיפך (&amp;quot;אתך אנו בין לחיים בין כו&#039;&amp;quot;) – לא איכפת לו, ועומד בתוקף על כך ש&amp;quot;לא יכרע ולא ישתחוה&amp;quot;.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;בעמדנו בפתיחה דחודש אדר, ובשנה זו – דב&#039; חדשי אדר, אדר ראשון ושני – וע&amp;quot;פ הידוע שלפתיחת הדבר כח מיוחד, הפותח את הצינור לשמחה במשך כל ימי חדשי אדר בשנה זו – צריך מיד לשאוב כחות מהפתיחה והכניסה (&amp;quot;משנכנס אדר&amp;quot;) להרבות בכל עניני שמחה,&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;משיחות לילות ד&#039;, ה&#039;, ו&#039; ושבת קודש פ&#039; תרומה ה&#039;תשנ&amp;quot;ב&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;וכמו שרואים בפועל בכמה אנשים, שבהיותם במקום שהיו שם גזירות על תומ&amp;quot;צ, הי&#039; להם מס&amp;quot;נ בפועל משך כו&amp;quot;כ שנים, וכשבאו אח&amp;quot;כ למדינות שאפשר לעסוק בתומ&amp;quot;צ מתוך הרחבה, אין ניכר בהם (כ&amp;quot;כ) המס&amp;quot;נ שהיה להם מקודם. כי זה שעמדו במס&amp;quot;נ משך כו&amp;quot;כ שנים היא לפי שהאיר בהם גילוי עצם הנשמה שלמעלה מכחות הגלויים ולא נעשה עי&amp;quot;ז שינוי בכוחות הגלוים עצמם.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;קונטרס פורים קטן, תשנ&amp;quot;ב&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* מה מביטים בפליאה?! אם ישנו יהודי שרוצה לומר &amp;quot;לחיים&amp;quot; - מסתכלים עליו כמו על דבר פלא!... &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשח&amp;quot;י בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* יהודי צריך להיות בעולם, אפילו במקום כזה שלפני בואו לשם הי&#039; &#039;&#039;&#039;חושך כפול ומכופל&#039;&#039;&#039;, ובחושך כפול ומכופל מגיע יהודי עם ד&#039; אמותיו, ומתנהג שם ע&amp;quot;פ הוראות התורה, גם באכילתו ובשתיתו ובטיולו ובכל עניניו. וכאשר יהודי הולך בתוקף של עצם הנפש, הקשורה עם התוקף של העצם שלמעלה - אזי פועל גם ב&amp;quot;שושן הבירה&amp;quot;, במקום שלא נזכר בגילוי שמו של הקב&amp;quot;ה, שגם שם יהי&#039; &amp;quot;ונהפוך הוא&amp;quot;, ועד שאפילו &amp;quot;עמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם&amp;quot;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תש&amp;quot;כ בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* ...והרי ה&amp;quot;עבודה זרה&amp;quot; הכי גדולה היא - ש&amp;quot;נהי&#039; ככל הגוים&amp;quot;, היינו, שרצונו שלא יכירו שהוא יהודי, אלא יחשבו שהוא &amp;quot;איוואן&amp;quot;, &amp;quot;מייקל&amp;quot; - גוי רח&amp;quot;ל, אבל האמת היא, שכיון שנולד לאם יהודי&#039;, הנה הן אם רצונו בכך, והן אם לאו, הרי הוא יהודי,...אלא, שיכול להיות שלשעה קלה &amp;quot;יצרו אנסו&amp;quot;, אבל בידו הברירה שלא לציית ל&amp;quot;מלך זקן וכסיל&amp;quot;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ה בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* וכאשר באה לידו פעולה מסויימת – אומרים לו: &amp;quot;מי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות&amp;quot; – דכיון ש&amp;quot;אין גו&#039; אתנו יודע עד מה&amp;quot;, הרי יתכן שפעולה זו היא הפעולה העיקרית שבשבילה ירדה נשמתו למטה למשך שבעים-שמונים שנה!&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ב בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* גם אם היהודי יוותר על כל עניניו ויתן לו את כל רכושו, ויהפך להיות לו &amp;quot;עבד כנעני&amp;quot; – הנה כל זמן שלא יתבטל ממציאותו, &amp;quot;ביהודים לאבדם&amp;quot;, הנה עצם מציאותו של היהודי מנקרת את עיניו של הגוי!... גם אם יהודי חושב שאם יסיר את התפילין רח&amp;quot;ל, יפתח את חנותו בשבת ויסגרנה ביום ראשון, ידבר בלשונו של הגוי, יתלבש ויתנהג כמותו, ויהנה מסעודתו של אותו רשע, אזי יהי&#039; הגוי &#039;&#039;&#039;ידיד&#039;&#039;&#039; שלו – אין האמת כן; כל זמן שקיימת מציאותו של היהודי, לא יכול הגוי להיות רגוע! &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ה בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* צריכים לדעת, איפוא, שקיומם של בנ&amp;quot;י מעולם לא הי&#039; תלוי ב&amp;quot;דיפלומטיא&amp;quot;, ומעולם לא היתה לגויים דעה ובעלות על יהודים. הבעה&amp;quot;ב היחידי על יהודים הוא הקב&amp;quot;ה, כמ&amp;quot;ש &amp;quot;כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם&amp;quot;, &amp;quot;ולא עבדים לעבדים&amp;quot;. ובמילא הדרך היחידה לקיומם של בנ&amp;quot;י... הדרך שניתנה ע&amp;quot;י הקב&amp;quot;ה – דרך המלך, מלכו של עולם – דרך התורה ומצוות. וכאשר הולכים בדרך זו, הנה, גם כאשר עושים בדרך הטבע איזו פעולה שתהי&#039; בלבד, מהפכים את הגזירה מן הקצה אל הקצה. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ז בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* מרדכי הי&#039; חסיד, שהרי הוא תיקן את הענין ד&amp;quot;חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע&amp;quot;, ומי הי&#039; מעלה על דעתו לתקן תקנה לדורות שצ&amp;quot;ל ענין של &amp;quot;עד דלא ידע&amp;quot;, אם לא חסיד?!... &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;שיחת ש&amp;quot;פ צו, שושן פורים, ה&#039;תשי&amp;quot;ד בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* וכמו&amp;quot;כ הוא בנוגע למשה שבדורנו, כ&amp;quot;ק מו&amp;quot;ח אדמו&amp;quot;ר נשיא דורנו, שעבודתו לעורר ולגלות את האמונה שבכל אחד מישראל שמצד עצם הנשמה היא באופן שאח&amp;quot;כ יעבדו עבודתם בכח עצמם, ועד שיהיו נר תמיד שאין שייך בו שינוי גם מצד כחות הגלויים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;מאמר ואתה תצוה תשמ&amp;quot;א - מוגה קונטרס פורים קטן - תשנ&amp;quot;ב&amp;lt;/small&amp;gt;{{חגים וזמנים}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>יל&quot;ש</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%98_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%27_%D7%91%D7%90%D7%93%D7%A8_%D7%90%27&amp;diff=9076</id>
		<title>תבנית:ציטוט היום י&#039; באדר א&#039;</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%98_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%27_%D7%91%D7%90%D7%93%D7%A8_%D7%90%27&amp;diff=9076"/>
		<updated>2025-10-08T15:47:09Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;יל&amp;quot;ש: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{ציטוט|ציטוט=וכמו&amp;quot;כ הוא בנוגע למשה שבדורנו, כ&amp;quot;ק מו&amp;quot;ח אדמו&amp;quot;ר נשיא דורנו, שעבודתו לעורר ולגלות את האמונה שבכל אחד מישראל שמצד עצם הנשמה היא באופן שאח&amp;quot;כ יעבדו עבודתם בכח עצמם, ועד שיהיו נר תמיד שאין שייך בו שינוי גם מצד כחות הגלויים.|מקור=מאמר ואתה תצוה תשמ&amp;quot;א - מוגה קונטרס פורים קטן - תשנ&amp;quot;ב}}&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>יל&quot;ש</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D&amp;diff=9075</id>
		<title>פורים</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://zitut.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D&amp;diff=9075"/>
		<updated>2025-10-08T15:41:57Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;יל&amp;quot;ש: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{כותרת נושא|חב&amp;quot;דפדיה=פורים}}[[קובץ:הרבי בפורים.jpg|ממוזער|שמאל|הרבי בחג הפורים תנש&amp;quot;א]]&lt;br /&gt;
[[קובץ:פורים 2.jpeg|שמאל|ממוזער|חסידי חב&amp;quot;ד מביאים את שמחת החג לחיילים]]&lt;br /&gt;
[[קובץ:תחפושת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילד [[תחפושות|מחופש]] עובר לפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]] שהתקיימה בחג הפורים]]&lt;br /&gt;
חג פורים הוא אחד מחגי ישראל, שנקבע על ידי חז&amp;quot;ל בתקופה שלפני בנין בית המקדש השני, ומוזכר בתנ&amp;quot;ך במגילת אסתר. ברוב המקומות בעולם חל ביום י&amp;quot;ד באדר, ובעיירות המוקפות חומה מימות יהושע בן נון, כירושלים, חל החג ביום ט&amp;quot;ו באדר. ערב החג, י&amp;quot;ג באדר, הוא צום תענית אסתר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החג נקבע לזכר הנס שעשה עמנו ה&#039; בזמן גלות בבל שבין חורבן בית המקדש הראשון לבניית בית המקדש השני, תחת ממשלת אחשוורוש, בהצילו את העם היהודי מגזירת המן להשמיד את העם אנשים נשים וטף. הצלה שהתגלגלה על ידי פעולותיהם של מרדכי היהודי ואסתר המלכה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לחג נקבעו ארבע מצוות ייחודיות: קריאת המגילה בלילה וביום, סעודה ומשתה, משלוח מנות ומתנות לאביונים, ובנוסף, קריאת התורה בפרשת מחיית עמלק, אמירת &#039;ועל הניסים&#039; בתפילה ובברכת המזון, ואיסור הספד ותענית. כמו כן קיימים בו מנהגים רבים - כמו תחפושות, הכאת המן, שתייה &#039;עד דלא ידע&#039; ועוד. הרבי עורר על מבצע פורים, במסגרתו חסידי חב&amp;quot;ד מזכים יהודים רבים ככל האפשר במצוות החג.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
באופן ייחודי, שמחת חג הפורים נקבעה בהלכה לשמחה בלתי מוגבלת - &amp;quot;עד דלא ידע&amp;quot;, שלא כשמחת החגים האחרים שהיא מוגבלת. שמחה זו נובעת ממעלתם של ישראל שגם בתקופת גלות חשוכה, כמו בימי מרדכי ואסתר, התעוררו מרצונם ובחרו להתחבר לה&#039; מתוך מסירות נפש. בגלל מעלתה הייחודית של שמחת הפורים, חג זה יהיה היחיד שלא יתבטל בעתיד, בימות המשיח.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=== ציטוטים מתורת הרבי ===&lt;br /&gt;
* ומזה באים לימי הפורים, באופן שגם כאשר כל המועדים בטלים, הנה &amp;quot;ימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם&amp;quot;, שנשארים קיימים לנצח, לעד ולעולמי עולמים. ~ ההתוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ו&lt;br /&gt;
* &amp;quot;דע&amp;quot;י המס&amp;quot;נ דישראל במשך כל השנה, דעניין המס&amp;quot;נ הוא מעצם הנשמה, היינו מצד הבחירה דעצם הנשמה בהעצמות, עי&amp;quot;ז נמשך ומתגלה בחירת העצמות בישראל, ועי&amp;quot;ז, גם הגורל דלמעלה הי&#039; שליהודים יהי&#039; אורה ושמחה וששון ויקר,ואת המן ואת בניו יתלו על העץ.&amp;quot; ~ מאמר ד&amp;quot;ה על כן קראו ה&#039;תשי&amp;quot;ג&lt;br /&gt;
* &amp;quot;כאשר ישנו יהודי שנהנה מסעודתו של אותו רשע או שהשתחווה לצלם, רח&amp;quot;ל - אין זה מאורע שקרה אצל הזולת, בד&#039; אמותיו של הזולת, אלא מאורע &amp;quot;אשר קרה&amp;quot;ו&amp;quot;&amp;quot;, בד&#039; אמותיו של ראש הסנהדרין!&amp;quot; ~ שיחת חג הפורים תשי&amp;quot;ט בלתי מוגה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;יהודי צריך להיות בעולם, אפילו במקום כזה שלפני בואו לשם הי&amp;quot;&#039; חושך כפול ומכופל&amp;quot;, ובחושך כפול ומכופל מגיע יהודי עם ד&#039; אמותיו, ומתנהג שם ע&amp;quot;פ הוראות התורה, גם באכילתו ובשתיתו ובטיולו ובכל עניניו. וכאשר יהודי הולך בתוקף של עצם הנפש, הקשורה עם התוקף של העצם שלמעלה - אזי פועל גם ב&amp;quot;שושן הבירה&amp;quot;, במקום שלא נזכר בגילוי שמו של הקב&amp;quot;ה, שגם שם יהי&#039; &amp;quot;ונהפוך הוא&amp;quot;, ועד שאפילו &amp;quot;עמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תש&amp;quot;כ בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;ולכן, אפילו אחשורוש – שהי&#039; מלך טיפש (כדברי הגמרא ) – מינה את מרדכי ל&amp;quot;משנה למלך&amp;quot; רק לאחרי שנוכח לדעת שאינו מתפעל ונשאר &amp;quot;מרדכי&amp;quot; היהודי&amp;quot;&amp;quot;; כאשר רואים שהוא אדם אמיתי, ועומד על שלו, ואינו חוזר בו ממה שסוכם, &amp;quot;מושבע ועומד מהר סיני&amp;quot; – אזי ממנה אותו ל&amp;quot;משנה למלך&amp;quot;.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ח בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;וכאן ראו שיהודי יכול להיות &amp;quot;משנה למלך&amp;quot;, היינו, שנמצא בגלות (שלכן אינו המלך), ובשעת מעשה, הנה כשישנו ענין של מצוה, אינו מתפעל מאף אחד, גם לא מאחשורוש בעצמו, אף שהוא המלך שלו, ו&amp;quot;דינא דמלכותא דינא&amp;quot;, וישנו ציווי &amp;quot;ודרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה והתפללו בעדה גו&#039;&amp;quot;; ובשעת מעשה לובש גם את התפילין, שפועלים פחד על אחשורוש,... הרי זה פועל על &amp;quot;כל עמי הארץ&amp;quot; ש&amp;quot;יראו ממך&amp;quot;, ועי&amp;quot;ז – &amp;quot;רבים מעמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ח בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;הוראה זו – שבנ&amp;quot;י אינם נתונים תחת הטבע – היא לא רק בנוגע לכלל ישראל, אלא גם בנוגע לכל יחיד. יהודי צריך לזכור שכל הענינים שיש לו, תלויים ובאים מהקב&amp;quot;ה בעצמו, שאינו מוגבל ח&amp;quot;ו בחוקי הטבע.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ז בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;וכאשר ישנם &amp;quot;אנשי משה&amp;quot;, שהם השלוחים של הרבי להנהגת המוסד, אזי ישנו הכח שיהי&#039; &amp;quot;צא הלחם בעמלק&amp;quot;, גם עם ה&amp;quot;עמלק&amp;quot; שמתגנב (&amp;quot;וואָס כאַפּט זיך אַריין&amp;quot;) בין בנ&amp;quot;י, ופועלים את כל הענינים שצריכים לפעול כדי שיהי&#039; &amp;quot;הכסא שלם&amp;quot; ועי&amp;quot;ז גם &amp;quot;השם שלם&amp;quot;, ופועלים הדירה לו ית&#039; ע&amp;quot;י לימוד הנגלה ולימוד החסידות וע&amp;quot;י עבודת התפלה וקיום המצוות בהידור.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשט&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;וזהו וקבל היהודים את אשר החלו לעשות, שבמתן תורה היתה רק ההתחלה ובזמן גזירת המן היתה הקבלה, כי ע&amp;quot;י שהי&#039; להם אז מס&amp;quot;נ בפועל על תומ&amp;quot;צ נתעלו (בענין אחד) למדריגה נעלית יותר מכמו שהיו בזמן מתן תורה, ולכן אז דוקא היתה הקבלה, וקבל היהודים.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;מאמר ד&amp;quot;ה וקבל היהודים ה&#039;תשי&amp;quot;א - קונטרס פורים ה&#039;תשמ&amp;quot;ט&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;ולהעיר, דבתו&amp;quot;א מבואר, דהמס&amp;quot;נ שלהם שהיתה אז היא שבאם היו ממירים דתם ח&amp;quot;ו לא היו עושים להם כלום, כי הגזירה היתה רק על היהודים, ואעפ&amp;quot;כ לא עלתה על דעתם מחשבת חוץ ח&amp;quot;ו.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;מאמר וקבל היהודים ה&#039;תשי&amp;quot;א - קונטרס פורים ה&#039;תשמ&amp;quot;ט&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;מימי הפורים למדים כלל, שכאשר רואים שאין עצה... &amp;quot;כל עבדי המלך גו&#039; יודעים&amp;quot; שאין להכנס אל החצר הפנימית... לא צריכים להתפעל, אלא להדחק שמה (&amp;quot;שפּאַרן זיך אַהינצו&amp;quot;)! ובהתאם לכך נעשית ההנהגה על כל השנה כולה – שכאשר רואים שאין ברירה אחרת, אזי, &amp;quot;ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת&amp;quot;...&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;א בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;צריך לידע שיש&amp;quot; תרופה אחת &amp;quot;שעל ידה מבטלים כל ההעלמות וההסתרים: להוסיף בעניני תומ&amp;quot;צ מתוך&amp;quot; מסירת-נפש של קדושה &amp;quot;– שבמקום לעסוק בעצמו בלימוד ענין עמוק בתורה, או להתעלות בעצמו בעניני יראת שמים, ימסור את כחותיו ואת נפשו בשביל ללמוד עם תינוקות של בית רבן ענינים פשוטים שהם לפי ערכם!&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ב בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;וזוהי ההוראה מהמגילה בחיי היום-יום, ובפרט בארץ הלזו, שבה מניחים לבנ&amp;quot;י ללמוד תורה ולקיים מצוות, שמירת שבת ויו&amp;quot;ט וכו&#039;, עם כל ההידורים – אלא שחסר רק התוקף הדרוש, לידע, שהן אמת ש&amp;quot;אתם המעט מכל העמים&amp;quot; בכמות, אבל הסיבה לכך היא בגלל שככל שניתוסף יותר ברוחניות, הולכת ומתמעטת הכמות, וכמבואר בחסידות שככל שישנו ריבוי האורות ישנו מיעוט הכלים.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;כשם שמרדכי השתדל בהצלת כל היהודים, ופעל אצל כולם שלא עלתה אצל אחד מהם מחשבת חוץ ח&amp;quot;ו, ועי&amp;quot;ז נגאלו &amp;quot;כל היהודים אשר בכל מלכות אחשורוש&amp;quot; – כמו כן כאשר מתנהגים באופן וסדר זה גם עכשיו, מבטלים סוכ&amp;quot;ס את כל ההעלמות וההסתרים, ופועלים אצל כל בנ&amp;quot;י שמבלי הבט על מעמדם ומצבם יכריזו: &amp;quot;אם למות אם לחיים אנו עמך&amp;quot; – מצד מסירת נפש, ובמשך הזמן, לאט לאט, יפעלו עליהם שיומשך אצלם גם במחשבה דיבור ומעשה.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ב בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;כאשר ההנהגה היא להיפך מ&amp;quot;אל תירא מפחד פתאום ומשואת רשעים&amp;quot;, אלא יהודי מרגיש את עצמו נחות, &amp;quot;ונהי בעינינו כחגבים&amp;quot;, וממתין על ההסכמה של &amp;quot;אותו רשע&amp;quot;, שיתן לו &amp;quot;סמיכה&amp;quot; שהוא &amp;quot;אַ פיינער אמריקאַנער&amp;quot;, &amp;quot;אַ פיינער שושן-הבירה איד&amp;quot; – הרי זה פוגע בקיומו של עם ישראל!&amp;quot;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;צריכים לידע ש&amp;quot;מרדכי היהודי גו&#039; גדול ליהודים&amp;quot;, ובמילא הרי הוא בעה&amp;quot;ב, ומוציא אותם מן המיצר אל המרחב, עם כל הפירושים, ובעיקר, כפירוש הפשוט – שבקרוב ממש יוצאים מן המיצר אל המרחב, בחסד וברחמים, בטוב הנראה והנגלה, ובשובע שמחות.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ג בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;וזהו תוכן סיפור המגילה, שאפילו כאשר היתה לבנ&amp;quot;י אחות בבית המלכות, ומרדכי יושב בשער המלך, ובית המן ניתן למרדכי – שלח מרדכי אגרת אחת ואגרת השנית בכתבו &amp;quot;את כל תוקף&amp;quot;, שידעו שצריך לקיים ולקבל עליהם את כל הענינים שמסרו נפשם עליהם, שכללותם היא הכפירה בע&amp;quot;ז, שאז &amp;quot;נקרא יהודי&amp;quot;, וזהו הלימוד של ימי הפורים.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ד בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;אבל כאשר יהודי אינו מניח לגוי אשר בקרבו שתהי&#039; לו שליטה בנפשו פנימה, אזי בדרך ממילא מתבטלת האחיזה שעל ידה היו עמי-הארץ שמבחוץ לד&#039; אמות שלו יכולים לשלוט עליו.&amp;quot;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ד בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;המן ראה את ההתחלה ש&amp;quot;נהנו מסעודתו של אותו רשע&amp;quot;; ואח&amp;quot;כ ראה שכאשר ניתנה פקודה שכולם יהיו &amp;quot;כורעים ומשתחוים להמן&amp;quot;, להיותו שר המלך, הנה מלבד מרדכי ש&amp;quot;לא יכרע ולא ישתחוה&amp;quot;, היו אלו שנשארו ב&amp;quot;יבשה&amp;quot;, שלא &amp;quot;במקום חיותם&amp;quot; – מי הים. ובגלל זה עלה בדעתו שיוכל לגזור עליהם גזירה.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ד בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;אסתר היתה סבורה שביטול הגזירה תלוי בענין הצום, ואף שזהו היפך דרך הטבע – הרי גם הגזירה לא היתה בדרך הטבע, וממילא, גם ביטול הגזירה אינו בדרך הטבע. ועד&amp;quot;ז בכל דור ודור ש&amp;quot;עומדים עלינו לכלותינו&amp;quot; אלא ש&amp;quot;הקב&amp;quot;ה מצילנו מידם&amp;quot; – שההצלה היא עי&amp;quot;ז שנזהרים מהחטא שגרם אז את גזירת המן.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ז בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;וזהו החילוק בין יהודי לאינו-יהודי – שאינו-יהודי הוא תחת חוקי הטבע, ואילו יהודי הוא למעלה מחוקי הטבע, אלא שהקב&amp;quot;ה רצה שילבישו זאת בלבושי הטבע.&amp;quot;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ז בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;בפורים יש אמנם כו&amp;quot;כ מצוות, אבל, היכן מתבטא הענין ד&amp;quot;רבים מעמי הארץ מתיהדים&amp;quot;, שזהו תכלית הנצחון דפורים – הרי זה מתגלה בהענין ד&amp;quot;לא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי&amp;quot;, שזהו ענין השמחה.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;א בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;והיינו, שיהודי מקבל על עצמו החלטה גמורה – באופן שלא מועיל על זה מסירת מודעא, כמבואר בגמרא המעלה דפורים אפילו לגבי מתן-תורה – להמשיך המסירת-נפש דפורים על כל השנה כולה, לקיים במשך כל השנה כולה את דברי מרדכי, ראש הסנהדרין, ובאופן של שמחה – כמו בימי הפורים, ש&amp;quot;ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר&amp;quot;.&amp;quot;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;א בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;ואז זוכות שנכתבת מגילה על שמן, מגילת אסתר, ומבטיחים להן שאפילו כאשר כל ספרי הנביאים עתידין ליבטל, הנה מגילת אסתר אינה בטילה, והיינו, שהן בונות דבר נצחי, שקשור עם &amp;quot;נצח ישראל&amp;quot;, ומביאות את הגאולה האמיתית והשלימה, גאולה שאין אחרי&#039; גלות.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;א בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;...הדרך היחידה לפעול שמלכתחילה לא יהיו גזירות כו&#039;, היא – להבטיח את אופן הנהגתם של התינוקות בבואם מבית הספר, שידעו, שאין להם מה להתפעל מהעולם גם בהיותו כמו שהוא, ואדרבה, יש ביכלתם – ע&amp;quot;י השכל וכל הכחות שלהם – להתחכם ולהתגבר על העולם, ועד שנעשה בעה&amp;quot;ב על הטבע (ולא להיפך ח&amp;quot;ו)...&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;יהודי צריך לידע &amp;quot;כלל&amp;quot; – שכל בנ&amp;quot;י, &amp;quot;מנער ועד זקן טף ונשים&amp;quot;, הם במעמד ומצב ש&amp;quot;לא יכרע ולא ישתחוה&amp;quot;, אלא, שישנו מי שטועה ועושה דבר מסויים בחשבו שאין זה בבחינת &amp;quot;יכרע וישתחוה&amp;quot;, אף שבפועל הרי זה בבחינת &amp;quot;יכרע וישתחוה&amp;quot;, וישנו מי שאינו מוכן לטעות ולרמות את עצמו; אבל ברור הדבר שכל אחד מישראל הוא במעמד ומצב ש&amp;quot;לא יכרע ולא ישתחוה&amp;quot;, להיותו חלק מ&amp;quot;עם מרדכי&amp;quot;, ש&amp;quot;נפש השנית בישראל היא חלק אלקה ממעל ממש&amp;quot;.&amp;quot;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;...אפילו אלו ש&amp;quot;נהנו מסעודתו של אותו רשע&amp;quot;, או &amp;quot;שהשתחוו לצלם&amp;quot;... הנה בשעה שנודעה הגזירה, והכריזו על &amp;quot;כנוס את כל היהודים&amp;quot;, אזי &amp;quot;כולם כאחד [לא רק אלפים, מאות ועשיריות, אלא אפילו אחד] לא עלה על דעתם מחשבת חוץ ח&amp;quot;ו&amp;quot;, &amp;quot;ומסרו עצמן למות כל השנה כולה&amp;quot; ... וההסברה היחידה על זה היא – כי, בשעה שיהודי &amp;quot;תופס&amp;quot; (&amp;quot;כאַפּט זיך&amp;quot;) שזהו ענין שנוגע ל&amp;quot;יכרע וישתחוה&amp;quot;, אזי מתנער ממנו לגמרי, ועומד במס&amp;quot;נ.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;..אסור להתייאש מאף יהודי (ומי שמתייאש – הרי זה שקר), כיון שכל יהודי, יהי&#039; מי שיהי&#039;, &amp;quot;מנער ועד זקן טף ונשים&amp;quot;, הוא במעמד ומצב ש&amp;quot;לא יכרע ולא ישתחוה&amp;quot;, ולא רק שלא יעשה זאת סתם ככה, אלא גם כאשר הדבר קשור עם גזירת המן, והברירה היא בין לחיים או להיפך (&amp;quot;אתך אנו בין לחיים בין כו&#039;&amp;quot;) – לא איכפת לו, ועומד בתוקף על כך ש&amp;quot;לא יכרע ולא ישתחוה&amp;quot;.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ו בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;בעמדנו בפתיחה דחודש אדר, ובשנה זו – דב&#039; חדשי אדר, אדר ראשון ושני – וע&amp;quot;פ הידוע שלפתיחת הדבר כח מיוחד, הפותח את הצינור לשמחה במשך כל ימי חדשי אדר בשנה זו – צריך מיד לשאוב כחות מהפתיחה והכניסה (&amp;quot;משנכנס אדר&amp;quot;) להרבות בכל עניני שמחה,&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;משיחות לילות ד&#039;, ה&#039;, ו&#039; ושבת קודש פ&#039; תרומה ה&#039;תשנ&amp;quot;ב&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* &amp;quot;וכמו שרואים בפועל בכמה אנשים, שבהיותם במקום שהיו שם גזירות על תומ&amp;quot;צ, הי&#039; להם מס&amp;quot;נ בפועל משך כו&amp;quot;כ שנים, וכשבאו אח&amp;quot;כ למדינות שאפשר לעסוק בתומ&amp;quot;צ מתוך הרחבה, אין ניכר בהם (כ&amp;quot;כ) המס&amp;quot;נ שהיה להם מקודם. כי זה שעמדו במס&amp;quot;נ משך כו&amp;quot;כ שנים היא לפי שהאיר בהם גילוי עצם הנשמה שלמעלה מכחות הגלויים ולא נעשה עי&amp;quot;ז שינוי בכוחות הגלוים עצמם.&amp;quot; &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;קונטרס פורים קטן, תשנ&amp;quot;ב&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* מה מביטים בפליאה?! אם ישנו יהודי שרוצה לומר &amp;quot;לחיים&amp;quot; - מסתכלים עליו כמו על דבר פלא!... &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשח&amp;quot;י בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* יהודי צריך להיות בעולם, אפילו במקום כזה שלפני בואו לשם הי&#039; &#039;&#039;&#039;חושך כפול ומכופל&#039;&#039;&#039;, ובחושך כפול ומכופל מגיע יהודי עם ד&#039; אמותיו, ומתנהג שם ע&amp;quot;פ הוראות התורה, גם באכילתו ובשתיתו ובטיולו ובכל עניניו. וכאשר יהודי הולך בתוקף של עצם הנפש, הקשורה עם התוקף של העצם שלמעלה - אזי פועל גם ב&amp;quot;שושן הבירה&amp;quot;, במקום שלא נזכר בגילוי שמו של הקב&amp;quot;ה, שגם שם יהי&#039; &amp;quot;ונהפוך הוא&amp;quot;, ועד שאפילו &amp;quot;עמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם&amp;quot;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תש&amp;quot;כ בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* ...והרי ה&amp;quot;עבודה זרה&amp;quot; הכי גדולה היא - ש&amp;quot;נהי&#039; ככל הגוים&amp;quot;, היינו, שרצונו שלא יכירו שהוא יהודי, אלא יחשבו שהוא &amp;quot;איוואן&amp;quot;, &amp;quot;מייקל&amp;quot; - גוי רח&amp;quot;ל, אבל האמת היא, שכיון שנולד לאם יהודי&#039;, הנה הן אם רצונו בכך, והן אם לאו, הרי הוא יהודי,...אלא, שיכול להיות שלשעה קלה &amp;quot;יצרו אנסו&amp;quot;, אבל בידו הברירה שלא לציית ל&amp;quot;מלך זקן וכסיל&amp;quot;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ה בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* וכאשר באה לידו פעולה מסויימת – אומרים לו: &amp;quot;מי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות&amp;quot; – דכיון ש&amp;quot;אין גו&#039; אתנו יודע עד מה&amp;quot;, הרי יתכן שפעולה זו היא הפעולה העיקרית שבשבילה ירדה נשמתו למטה למשך שבעים-שמונים שנה!&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ב בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* גם אם היהודי יוותר על כל עניניו ויתן לו את כל רכושו, ויהפך להיות לו &amp;quot;עבד כנעני&amp;quot; – הנה כל זמן שלא יתבטל ממציאותו, &amp;quot;ביהודים לאבדם&amp;quot;, הנה עצם מציאותו של היהודי מנקרת את עיניו של הגוי!... גם אם יהודי חושב שאם יסיר את התפילין רח&amp;quot;ל, יפתח את חנותו בשבת ויסגרנה ביום ראשון, ידבר בלשונו של הגוי, יתלבש ויתנהג כמותו, ויהנה מסעודתו של אותו רשע, אזי יהי&#039; הגוי &#039;&#039;&#039;ידיד&#039;&#039;&#039; שלו – אין האמת כן; כל זמן שקיימת מציאותו של היהודי, לא יכול הגוי להיות רגוע! &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשכ&amp;quot;ה בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* צריכים לדעת, איפוא, שקיומם של בנ&amp;quot;י מעולם לא הי&#039; תלוי ב&amp;quot;דיפלומטיא&amp;quot;, ומעולם לא היתה לגויים דעה ובעלות על יהודים. הבעה&amp;quot;ב היחידי על יהודים הוא הקב&amp;quot;ה, כמ&amp;quot;ש &amp;quot;כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם&amp;quot;, &amp;quot;ולא עבדים לעבדים&amp;quot;. ובמילא הדרך היחידה לקיומם של בנ&amp;quot;י... הדרך שניתנה ע&amp;quot;י הקב&amp;quot;ה – דרך המלך, מלכו של עולם – דרך התורה ומצוות. וכאשר הולכים בדרך זו, הנה, גם כאשר עושים בדרך הטבע איזו פעולה שתהי&#039; בלבד, מהפכים את הגזירה מן הקצה אל הקצה. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;התוועדות חג הפורים ה&#039;תשי&amp;quot;ז בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
* מרדכי הי&#039; חסיד, שהרי הוא תיקן את הענין ד&amp;quot;חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע&amp;quot;, ומי הי&#039; מעלה על דעתו לתקן תקנה לדורות שצ&amp;quot;ל ענין של &amp;quot;עד דלא ידע&amp;quot;, אם לא חסיד?!... &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;lt;small&amp;gt;שיחת ש&amp;quot;פ צו, שושן פורים, ה&#039;תשי&amp;quot;ד בלתי מוגה&amp;lt;/small&amp;gt;{{חגים וזמנים}}&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>יל&quot;ש</name></author>
	</entry>
</feed>